חשבונאות שמסלפת צמחונות
מאמר ביקורת על החשבונות שטענו כי גידול בעלי חיים הוא סיבה להרס סביבתי
- "בכל פעם שאתה אוכל חסה - יש ארנב רעב ". (אלמוני).
תחשבו שהיה קם אתר אינטרנט תימהוני כלשהו, שרוצה להוכיח שצמחונות מזיקה הרבה יותר בשר. לשם כך היה בוחר מוצר צמחוני יקר - נגיד סם כמו אופיום או קוקאין שמופקים מן הצומח - היה מראה שיקר להפיק אותו והוא הורס בני אדם, משפחות, מגביר פשע מעשי נבלה - בעוד שבאכילת המבורגר אין זה כך. לפיכך, היה מביע למסקנה שאכילת בשר עדיפה על צמחונות.
אתר זה לא היה מסתפק בכך ומוסיף מאמרים, וקישורים, למשל על מישהו שאכל חמאת בוטנים ומת מאלרגיה, וכאלה שנפגעו קשה מאלרגיה לקמח.... ומראה שאלרגיה לבשר הרבה יותר נדירה, לכן זה אומר שאדם בנוי לאכול בשר באופן טבעי, וזה המובן מאליו, ואילו הצמחוני לא מובן מאליו.
באותו אתר היו מאמרים ארוכים מאוד שמסבירים למה סמים או אלרגיה לבוטנים זה מאוד מסוכן, כולל ראיונות עם דוקטורים ופרופסורים... והיו שמים באותו אתר גם תמונות זוועה של אנשים שלקחו סמים או היו בהתקף אלרגי עם סכנת חיים מאלרגיה לבוטנים...
היו מספרים לנו פירות זה מאוד לא בריא - מצמידים לזה כתבות ומאמרים על בעיות מצריכה עודפת של סוכר, והרי בפירות הרבה סוכר, מזהירים ממוצרי מקמח - ומצרפים כתבות על השומנים הלא בריאים שבבורקסים, ובכלל כתבות כמו:
ידיעות אחרונות: ידעתם שבסלט שלכם יש זרחן אורגי - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.html
מעריב: מחקר: הגורם לבעיות קשב - פירות מרוססים - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/118/550.htmכמובן היו מזכירים לנו מגדלי ירקות שעשו מעשים איומים, החל קיין עובד האדמה שקם לרצוח את אחיו רועה הצאן, ועד "המפלצת מאוסלו" שהרג ב2011 מעל 80 אנשים, רובם נערים מנורווגיה. הינה כותרת עיתון עליו - מגדל ירקות וטרוריסט (ישראל היום) או מגדל ירקות, בעל רשיון נשק, מהו הרוצח מאוסלו ? (ידיעות אחרונות), וגם מוספים נתונים מפרופסור לביולוגיה שכתב מאמר מגובה במקורות רבים, שבחקלאות לגידול מזון צמחי באוסטרליה מתים יותר בעלי חיים מאלה שמתים כדי שיהיה בשר.
והנמשל - כך נוהגים "להוכיח" את עדיפות הצמחונות, לא מעט צמחונות - לוקחים מרכיב כמו בשר שמצריך משאבים רבים יחסית להפקתו - מתייחסים אליו כמוצר מזון בלעדי של מי שלא צמחוני, משווים אותו לדברים צמחוניים שנוח להם, מתעלמים מזה שהזבל של החיות מזַבֶּל ועוזר בגידול מזון צמחוני, והחיות ניזונות גם משאריות של מזון מן הצומח, מתכחשים לעוד כמה דברים לא נוחים להם, וכך מגיעים למסקנות מעוותות.
מבחינה אקולוגית חיים של יצור אחד בין אם אדם ובין אם בעלי חיים מונעים חיים מיצורים אחרים היות והמשאבים מוגבלים. אם, לדוגמה אני אוכל חסה או נותן אותה לארנבון הרי זה על חשבון מישהו אחר שהיה יכול לאכול - למשל זחל של פרפר.
צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים ואמצעים אחרים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים". יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.
ברור שיש דרכי גידול בשר שצורכים יותר משאבים מגידול צמחים, וברור שבתרבות המערבית יש מקרים שאכילת מזון מהחי צורכת פחות משאבים. הפר במרעה טבעי זו דוגמה אחת.הפר אומנם צורך משאבים - העשב שבמרעה - אך גם מזבל אותו. דוגמה אחרת, אדם שגר ליד נחל או ליד הים, ודג משם דגים למזונו. ברור שהדג מת, אבל ברור שזה פחות משאבים מאכילת שניצל סויה במקום - בשביל הסויה מרעילים חיות, היא באה ממקום מרוחק הרבה פעמים מארץ זרה, והשינוע גוזל משאבים רבים.
מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.
נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח מצריך פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים', הם מציגים את זה כפיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה.
כל נושא כזה לא עושה דיון רציני בנושא מכל
היבטיו, אלא מציג את הצמחונות כחזות הכל. לדוגמה בעיית הרעב שלדעתם קשורה
באי-צמחונות:
האם הסיבה שיש מליארדים עם שפע גדול של אוכל ורכוש מול מליארדים עם הרבה פחות זה
בגלל שאוכלים גם בשר ? אותם טועני טענות, אינם עושים כלל דיון רציני בבעית הרעב,
אלא דנים רק בהיקף צר. והרי אם אותם
מליונים שבצד עם השפע היו מוכנים לחלוק למען
מליארדים שבצד השני - היה לכולם מספיק. אם אדם שחי ברמת חיים ממוצעת בישראל יתרום 100
שקלים בחודש למשפחה הסובלת מחרפת רעב, הוא יעשה למענה הרבה יותר ממעבר לצמחונות,
בלי שהוא עצמו יהיה רעב.
בהתאם לדת זו, הינה תיאור החטאים. החוטאים הם כמובן בעיקר אלו שאינם משתייכים לדת הצמחונית. החטא אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז, הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.
לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המחתחייבות ?
התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.
נזכיר בעניין בעיית רעב, שחיות משק אינן חייבות להתחרות עם בני אדם על אותו מזון. לדוגמה אם אנו אוכלים דגי ים, האם הם מתחרים איתנו על מזוננו ?
מנקודת זווית של אדם, יתרונם של חיות משק שהם יכולים להתקיים על מזון שאדם לא יכול לאכול כמו עשב, ושאריות מהאדם. נכון שהיום חלק ממזון בעלי חיים יכול להיות גרעיני חיטה או תירס שהם מזון לבני אדם, וכך בעלי החיים יגדלו מהר יותר, אך אין זה אומר שזה כלל הכרחי או נכון אקולוגית. ציטוט שיספר לנו על סדר העדיפויות בעבר מספר דברים, פרק יא', פס' יג-טז: "והיה אם שמֹע תשמעו אל מצוֹתי אשר אנֹכי מצוֶה אתכם היום... ונתתי מטר ארצכם בעיתו... ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת".
לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. חלק גדול ממזון בעלי החים, אינו מגודל במיוחד עבורן. דגי ים, למשל, חיים בים הפתוח, ואוכלים שם. דוגמה בולטת אחרת היא האכלת בעלי חיים בשאריות ממזון המגודל עבור אדם., לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח. שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. עם זאת יש להבהיר, שכאשר הגרעינים נוצרים, הם לוקחים חומרי מזון מהגבעול, ועל כן ערכו התזונתי של הקש (חלק הצמח אשר שנשאר אחרי שיש גרעינים והם הופרדו מהצמח) נמוך בהרבה לבהמות, ביחס לחציר שקוצרים אותו לפני שהגרעינים מבשילים והצמח מתייבש.
אבל, מה עוד עושים עם הגרעינים ? כאשתם קוראים על אריזות המזון שלכם שלכם למשל, חומצה ציטרית, סורביטול, מונסודיום גלוטומט ועוד שלל חומרים שאתם לא יודעים מהם, הרבה מהם נעשים מגרעיני תירס או סויה, עברו תהליכים של כתישה, התססה, הפרדה בצנטריפוגה ועוד הרבה דברים משוכללים, וכך הופרדו למרכיבים שלהם. חלק ממרכיבים אלה הולכים חזרה לבהמות ועופות, כי לסוחרים משהו טוב יותר לעשות איתם. חלק אחר, זה למשל, כשאתם קונים שמן תירס. הוא נעשה מחלק קטן של התירס. מה עם שאר החלקים ? כאתם שומעים שבארה"ב מתדלקים מכוניות באתנול שהופק מתירס, שוב מדובר על חלק קטן שהופק מגרעיני התירס. חלק אחר, אולי הוא פרוקטוז, אותם אוכלים אותו כשאתם קונים ממתק. וחלק אחר אתם עשויים לאכול, כשתוכלו בשר עוף מתרנגולת, שאכלה את החלקים הנותרים כחלק ממזון, או תוסף מזון. אמרנו קודם שהערך של קש נמוך... הינה יש גם מקור זול לתוספים נחוצים.
ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים, החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח, ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו').
אולי תתפלאו אבל גם מהמשחטות מגיעים לבעלי חיים מוצרי לוואי כמו "קמח דם", שומן ועוד. אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.

בתמונה - קטיף אפונים. הצריכה של האדם היא בעיקר הזרעים העגולים שבתוך התרמילים. הקטיף נעשה במכונה משוכללת שעושה את המיון. השיחים הקצורים נשלחים על ידי מסוע אל מרכז העיבוד בבטן הקומביין, שמם מופרדים התרמילים מהשיחים, ובהמשך מפוצחים התרמילים, הגרגירים ומפרדים ונשארים במכונה, השאר נפלט החוצה.

תערובת של שרידי שיחים ותרמילים ריקים מתוכנם, אשר נפלטו מהמכונה לקרקע. אלו יתיבשו בשמש ובהמשך יכבשו לחבילות חציר, כמזון לבהמות.
דוגמאות נוספות לשימוש בפסולת כפי שמקובל כיום בחקלאות בישראל במאמר: הישגים בפיטום בקר בישראל . לפי מאמר זה משתמשים לפיטום עגלים משתמשים בכ50% מוצרי לוואי. לפי מאמר זה משתמשים בעיקר במי גבינה, שאריות מאפה (לחם), גפת תירס (מוצר לוואי של תעשיית עמילן התירס), גפת בירה, תפוחי אדמה או קליפות תפ"א, קליפות הדרים, קש, חיטה, פסולת מנפטה (כותנה) ועוד.
מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?
במאמרים נגד גידול בשר מזכירים הרבה פעמים את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מגידולם. איפה מול זה הגזים שיפלטו משאריות המזון שלא יאכלו על ידי אותם בעלי חיים (אם כולם יהיו צמחוניים) בתהליך הריקבון שכל אותו מזון יעבור ?
לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.
חשבון מסולף הוא חשבון
הקלוריות. אפילו שנניח שזה נכון, שכאשר יצור אחד אוכל יצור שני, מתבזבזות
יותר 90% מהקלורית, שכן היצור הנאכל - היה צריך לצרוך אוכל,
לנוע, חלק מהיצור הנאכל זה חלקים בלתי אכילים לטורף וכו'... אין פירושו של דבר
בהכרח בזבוז. דוגמה בולטת הוא בעל חיים שגדל במרעה טבעי. הוא אוכל עשב שקיבל אנרגיה
רבה מהשמש. זוהי אנרגיה מתחדשת. אם היא לא נתפסת על ידי הצמח ו/או תהפוך למזון בעלי
חיים שיכול להימדד גם בקלוריות - תתפזר אותה אנרגית שמש באטמוספרה. בעל החיים במרעה
יאכל את העשב שקלט את אנרגית השמש ובנה את עצמו. על פוטוסינטזה שמעתם ? זה שטורף
אכל בעל חיים צמחוני... לאן בעצם "נעלמה" האנרגיה ?... חלקה פוזר באמצעות זבל, חלקה
אנרגית חום וכו'... אלמלא אותו יצור אוכל עשב האנרגיה הזו לא היתה נשמרת בהכרח טוב
יותר. אוכל העשב, אחרי עוזר בבנית קרקע פוריה שעזורת לצמיחת עוד עשב שקולט עוד
אנרגית שמש ועושה עוד פוטוסינטזה, ויש יותר אוכל לבעל החיים וחוזר חלילה.
אם כן במרעה שלא דולדל, אלא זובל יש יותר קליטה של ארנגיית שמש, שכן יש יותר
צמחים שמצליחים לקלוט ולשמר אותה למשל, כקלוריות וכחלבונים.
מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות).
נוסף על מזון שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרו ת לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, ויו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?
והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.
ומה עם מהירות הגידול ? כדי שלא אואשם בחוסר בחוסר אובייקטיביות ובשאיבת מידע רק מאתרים של בעלי אינטרסים מסחריים, הינה מתוך מאתר אנונימוס: מאמר שלהם בכתובת http://www.anonymous.org.il/art313.html מספר לנו, למשל, שאפרוחים מכפילים בלול תעשייתי את משקל גופם פי 50-60 תוך שישה שבועות. גם בגידול חיטה מגיעים לתוצאות כאלה ? בתפוחי עץ ? בכתובת http://www.anonymous.org.il/art292.html מספרים לנו ש"על עטיניה של "פרה חולבת" בישראל לוחצים מדי יום 30-50 ליטר חלב". עץ תפוזים נותן גם כזו תוצרת ? אתם יודעים כמה שנים לוקח לעץ עד שבכלל אפשר לקטוף ממנו פירות ?. תגידו טוב, אבל עץ תפוזים לא מאכילים בכמויות כמו תרנגולת. זה נכון, וזה גם נכון שהוא גם לא נותן אותה כמות תוצרת, ואיכותו אחרת.
אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגים אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.
ישנם עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.
כשמספרים לנו ששניצל צורך פי 5 משאבים מאורז למשל, במבט שטחי נדמה שארוחותיו של אוכל השניצל מבזבזות פי 5. וגם זה לא נכון. הרי השניצל הוא רק מרכיב קטן מארוחותיו. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".
יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצא אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמינים נפוצים אחרים אשר צמחונים ועוד יותר טבעונים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחניים").
צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.
מושג חשוב ביותר בנושא של שימור טבע הוא קיימות. הבאנו בתחילת המאמר את הדוגמה של הפר במרעה. בעלי חיים במרעה טבעי לא רק אוכלים, אלא גם מזבלים. הם מחזירים לטבע את רוב מה שהם לוקחים. כאשר זה כך, לא משנה החשבון שצריך כך וכך קילוגרם של צמחים כדי ליצור קילו אחד של בשר. הרי מה שנלקח חוזר. נכון שבעלי חיים רבים לא מגודלים במרעה, ואם כן, השאלה צריכה להיות צורת הגידול, האם היא בת קיימא, ולא רק אם המזון צימחוני או לא. מזון צימחוני יכול להיות מזיק יותר לסביבה. כריית מחצבים לדישון - זה מעשה שאינו בר-קיימא. המשאבים לא מתחדשים. איך זה לא מובא בחשבון ? - כנראה הנקודה שהרבה צימחונים פשוט לא מוכנים לאכול בשר, ולא משנה חשבונות. הוויכוח האינטלקטואלי איתם מיותר.
לסיכום, מאמרי ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.
אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.
חשבונות מסובכים ופשוטים
מדוע ה"חיסכון האדיר" במשאבים לא מתבטא במחיר המוצר לצרכן ?
1. חשבונות מסובכים
אתר אנונימוס הישראלי מציג לנו במאמר תחת הכותרת "שוחטים את כדור הארץ" (כותרת שאופיה מתאים לסגנון הכללי של האתר), הכתובת, http://www.anonymous.org.il/eco.htm, בין היתר השוואות כיצד לדעת כותביו מחיות יש הרבה יותר בזבוז בהפקת מזון לעומת מזון צמחי.
הינה כמה ציטוטים משם:
"כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים - פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה"
"ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי"
"כמות האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית המושקעת בהפקתו. לעומת זאת, גידולי תירס וסויה מפיקים כמעט פי שבעה ושישה, בהתאמה, מכמות האנרגיה שהושקעה בייצורם".
"אם היינו צורכים גידולים אלה במקום את בשר החיות הניזונות מהם, היינו מקבלים חלבון בכמות הגדולה פי חמישה, כמעט, ביחס לכל יחידת אנרגיה שהושקעה בתהליך הייצור."
"מצמח עתיר חלבון, כגון אפונה ושעועית, הגדל על חלקת קרקע פורייה בת ארבעה דונם, מופקים 230-140 ק"ג חלבון; אולם אם מגדלים בשטח זה מזון לבעלי-חיים, ניתן להפיק ממנו לצריכה אנושית רק 25-18 ק"ג חלבון."
"גידול מזון צמחי מפיק פי 10-21 חלבון ליחידת שטח מ"ייצור" בשר."
""ייצור" חלב וביצים ממיר את החלבון הצמחי ביתר יעילות לחלבון מן החי, ועם זאת מפיקים מזונות צמחיים חלבון בכמות הגדולה פי ארבעה מהם ליחידת שטח. שיבולת שועל מניבה פי שישה קלוריות ליחידת שטח יותר מבשר חזיר, ופי 25 מבשר בקר. ברוקולי מניב פי 24 ברזל ליחידת שטח מבשר בקר. ברוקולי מניב פי חמישה סידן ליחידת שטח מחלב פרה."
"כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל"
נתייחס לדוגמה לציטוט האחרון. במבט ראשון הוא נראה תמוהה ומוגזם. כולנו ראינו כבר דגים באקווריום. איך פתאום מספרים לנו שלצורך קילוגרם דגים צריך 17-20 אלף ליטר מיים בממוצע ? ועוד כאשר בשיטות הגידול המודרניות הדגים גדלים בצפיפות גדולה בהרבה לעומת השיטות הישנות י ותר.
למי ששכח איך זה נראה - מיכל ניאגרה של שירותים מכיל 10 ליטר. היתכן שצריך כמות מיים של 1700-2000 מיכלים כאלה כדי לגדל דג אחד של קילו ? או כמות של 3400-4000 מיכלים כאלה כדי לגדל 2 דגים של קילו בצפיפות מירבית ?
קנקל גדול של קולה - הוא ליטר וחצי. היתכן כמות מיים של עשרים אלף אלף קנקלים כאלה לא תספיק אפילו לגידול 2 דגים של קילו ?
גם לא טרחו לציין במאמר אם אלו מיים הראויים לשתיה של בני אדם, או שאיבה ממקור כמו נחל אלכסנדר שאיש לא מתכוון לשתות משם. גם לא סיפרו לנו אם באותה כמות מיים מגדלים כמה מחזורים של דגים.
גם לגבי חשבונות אחרים שהובאו לעיל שבין אם הם נכונים ובין אם לא - אדם מן השורה, גם אם סיים תואר באוניברסיטה מכובדת - אין זה נראה מעשי שייגש לחשב בעצמו, בוודאי שלא על סמך מאחר זה שלא מוזכר בו בדיוק מי חישב, איך חישב, ואיפה בדיוק מופיע המקור. בסוף המאמר רשימת מקורות כללית, שיוצר רושם מוטעה של מאמר רציני, אך אין הוא כזה, ואין שם שיוך של כל מידע למקור ממנו הובא, כך שכביכול מי שרוצה לעמת עובדה אחת, אמור לקרוא קודם את כל רשימת הספרות ששם.
מאחר שסביר שאף אחד לא ינסה לאמת בצורה רצינית ומעמיקה חשבון מסובך זה, ואף אם ימצא טבלאות הנותנות נתונים כמו מספר קלוריות ואחוז חלבונים, עדין אין די בכך כדי לדעת מה "שוחט יותר" את כדור הארץ, משום שכפי שכבר הסברנו, חשבון כזה חסר מרכיבים רבים שיגידו כמה באמת נהרס כדי להפיק את אותם קלוריות, וכמה אולי ניצל (דוג' העדר שאכל עשב ובכך מנע שריפת קוצים גדולה שהיתה גורמת נזק גדול, או פרות בשבי שאוכלות חיטה, למעט הגרעין שממנו מפיקים קמח לבני אדם).
נציע "מחקר גישוש", דרך שבה גם איש פשוט יכול לבדוק בעצמו, ולבדוק אם הנתונים האלה קרובים למציאות
2. חשבונות פשוטים להתרשמות ראשונית
במידה מסויימת משאבים נמדדים בכסף. מוצר שמצריך הרבה קרקע, הרבה מיים נקיים, שימוש בחומרים כימים, ובכלל התערבות גדולה של אדם בטבע, סביר שיעלה יותר ממוצר שאינו כזה.
נביא למטה רעיונות להשוואה בין מחיר מוצרים מהחי לבין מוצרים מן הצומח. בכוונה ללא פירוט רב, בגלל שפע המוצרים הענק, סביר להניח שמה שלא נציג, תמיד יקום מי שיבקר ויגיד שזה לא הכל או לא השוואה טובה, או ימצא יוצא דופן כלשהו, וגם קל להטות את המשוואות.
להלן מספר רעיונות למה שאפשר להשוות, עם קצת פירוט. ישווה כל אחד בין אם זה לפי הבנה והתרשמות בשטח, ובין אם מישהו יועיל לעשות עבודה יסודית בעניין - וכמובן אשמח אם במקרה כזה ישלח ממצאיו לדוא"ל הרשום מטה. בכל אופן אם כסף הוא מדד כלשהו למשאבים, אז לפי מדד זה אין כל דמיון ל40% חיסכון במשאבים או דברים בסגנון של "פי חמש, פי שבע עשרה"....
רעיונות להשוואה:
הוצאה חודשית ממוצעת על מזון (כולל תוספי מזון כמו וויטמינים) - אדם צמחוני מול אדם שאוכל גם בשר
זה החישוב שהכי נכון לעשות, הינה עוד כמה ממצאים מעניינים:
שניצל עוף/המבורגר/ נקניקיה לעומת דמויי שניצל/עוף/המבורגר טבעול/זוגלובק טבע/טופו טבע- יש שפע מוצרים. בד"כ הצמחוני יותר יקר !. כן, סיפורים על כמה קלוריות צריך להשקיע בתרנגולת לעומת בחיטה יש, אבל שבאים לקנות שניצל עוף, ומוצאים שברוב המקרים הינו זול יותר אפילו משניצל תירס.
ביקורת בונה בנושא אומרת שניצל צמחוני אינו תחליף תזונתי מדוייק לבשר. הדמיון הוא יותר צורני, אולי משהו בטעם. אבל הביקורת המוצדקת הזו, לא מסביר פער מחירים. מדובר בשני מוצרים באותו גודל, שניהם דורשים עיבוד, ציפוי בפרורי לחם, שמירה בקירור, וגם האריזה דומה. אם המוצר הצמחי כרוך בהרבה פחות משאבים, איך מחירו בשוק תחרותי יקר יותר ?
מנה בשרית מול תבשיל קיטניות ודגנים - השוואה שיש הטוענים שהיא יותר נכונה מבחינה תזונתית. השוואה כזו תראה לנו שהקטיניות והדגנים זולים באופן משמעותי. מכאן מסקנה שמן הראוי להכליל אותם בתפריט, אך אין זה אומר שמי שאוכל גם בשר, "שוחט את הסביבה" פי 17 או משהו כזה.
מזון לכלבים מסחרי (כופתיות יבשות) מן החי לעומת מזון כלבים צמחוני- יש כיום גם מזון צמחוני לכלבים. המזון הצמחוני יקר יותר בהשוואה לשק שבו גם בשר מאותה חברת מזון, ובכל מקרה ניתן למצוא הרבה שקי אוכל עם מקור בשרי של חברות אחרות שהוא זול יותר.
חלב פרות לעומת חלב סויה - חלב
סויה יקר יותר.
*** הערה כללית
לגבי חלב פרה ולגבי סיבסודים -
החלב בישראל אינו מסובסד, אך
הוא תחת פיקוח,
כלומר אסור להעלות חלק ממוצריו מעל מחיר מסויים. המחיר שהוא נמכר צריך להיות רווחי
לכל העוסקים בייצורו. לפי איציק בן-דוד,
סמנכ"ל ייצור וכלכלה במשרד החקלאות, המצוטט ב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3261939,00.html: "מוצרי
חלב נמצאים כיום תחת פיקוח, והם מהווים
30 אחוזים מסל מוצרי החלב בשוק ומוגדרים כמוצרי
חלב בסיסיים, כמו חלב שתייה בשקית ובקרטון, גבינת קוטג', גבינה קשה, תוצרת ניגרת
(אשל, גיל, שמנת) וכן שני סוגי מעדני חלב בסיסיים."
ירקות ופירות בישראל מסובסדים ונמכרים ללא מע"מ - כך שמבחינה של סיבסוד יש
להם יתרון מידי על פני מוצרים מן החי.
בנוסף משרד החקלאות מממן בצורות שונות מגדלים מן החי ומן הצומח, לא ידוע לי על
הבדלים משמעותיים.
השוואה מעניינת במוצרים
מפוקחים- נכון ל2011 ליטר (כקילו) חלב בשקית - מחיר מקסימאלי
5 ש"ח, כשמדובר ב3 חלב אחוז שומן. חלב עם אחוז שומן אחד, עולה
מעט פחות. לחם אחיד 750 גר' (פחות מקילו) - מחיר מותר מקסימאלי 4.92
ש"ח (הבדל קטן של 8 אגורות). לחם כזה נמכר ללא אריזה, בעוד חלב כן. חלב צריך
להחזיק גם בקירור. לחם אחיד פרוס, 750 גר' (פחות מקילו, השוואה
לחלב בשקית, כפי שהלחם בשקית, אך עדין אין הוצאות על הובלת לחם והחזקתו בקירור) מחיר מותר מקסימאלי 7.38 ש"ח (קילו לחם אחיד פרוס
יקר בכ90 אחוזים יותר מקילו חלב), ושימו לב - הלחם אחיד הוא מסובסד
ומפוקח. חלב רק מפוקח. גם כאשר מדובר באשל וגיל (גם כן מוצרים מפוקחים) קילו אשל או
קילו גיל, זולים יותר מקילו לחם אחיד פרוס וזאת בנוסף לסובסידיות שיש ללחם, ואין
לחלב (גביע גיל - 200 מ"ל - המחיר המקסימאלי 1.44 ש"ח, גביע אשל
- 200 מ"ל המחיר המקסימאלי 1.58 ש"ח) עוד מוצר
שמחירו מפוקח - קילו מלח עבה (לא מהחי ולא מהצומח) - 1.5 ש"ח.
הדבר היקר ביותר ברשימת המוצרים המפוקחים - גבינות קשות - מעל 40 ש"ח לקילו. השני
הכי יקר - ביצים 14-15 ש"ח לקילו.
מידע נוסף:
רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד התמ"ת ושל משרד
החקלאות
גלידה חלבית לעומת גלידה פרווה מאותה חברה - בביקור בסופר מצאתי רק מקרה כזה של גלידה של שטראוס שהחלבי והפרווה היו באריזה דומה במשקל זהה, טעמים זהים - והמחיר גם היה זהה.
תחליף-חלב / לתינוקות - על בסיס חלב מול צמחונית (המיועדת לחצי שנה הראשונה - כך אפשר להשוות בין שני מוצרים המתיימרים לתת ארוחה מלאה. ככל שהגיל עולה, נהוג לתת תוספות).
שוקולד עם מרכיב חלבי - לעומת שוקולד ללא מרכיב זה מאותה סידרה - למשל שוקולד מריר לעומת שוקולד חלב. בשונה מטענות צמחוניים על שימוש גדול בהרבה במשאבים - אין הבדל במחיר.
אבקת מרק צמחונית מול אבקה המכילה מרכיבים בשריים- מחיר דומה
משקאות ממותקים עם טעמים - משקה מיץ המכיל 100% פרי יקר יותר לא רק מחלב, אלא גם ממשקאות חלב עם טעמים, כמו שוקו, ווניל, בננה ואפילו מילקשייק.
גם כאשר יש רק 50% פרי במשקה, עדין בד"כ הוא יותר יקר ממשקאות חלב, זאת ועוד - היה נכון להשוות מוצר כזה לחלב שמהלו אותו ב50% מיים ואז הפער המחירים היה עולה.
ביקורת בונה בנושא אומרת שחלב לא זהה למיץ פירות בוודאי לא באופן תזונתי. נכון, אך בכל זאת זה נותן מושג כלשהו לגבי משאבים שצריך להפיק כדי להגיע למוצר הסופי
כשמדובר במותגים - מה יותר זול, לקנות בקיוסק חצי ליטר קולה קרה, או חצי ליטר שוקו קר ? - התשובה שוקו ממותג בד"כ יותר זול ! חצי ליטר קוקה קולה/ספרייט/קינלי קר יותר יקר משקית ליטר חלב קר ! גם בקבוקי משקה של חצי ליטר של פירות (פריגת, פרימור) יקרים יותר מחלב.
בכמות גדולה (בקבוק של ליטר וחצי למשל), וכאשר הקולה/ספריט/קינלי ללא קירור, הם זולים מחלב שהוא עם קירור או מחלב עמיד.
יש משקאות סינטטיים, ללא פרי טבעי שיותר זולים ממשקה חלב, כמו טרופית, מיץ פז. אבל כמה "מן הצומח", יש שם ?
גם בקולה/קינלי/ספרייט אין הרבה מן הצומח.
נדגיש 3 בעיות בהשוואות כאלה - למי שחושב שיש טעם לעבודה יסודית
א. מה זה "מוצר מקביל" - האם זה שחלב סויה דומה במירקם ובטעם לחלב פרה, עושה אותו ל"מקביל" ? שינצל עוף ושניצל תירס או תירס זה מקביל ? סויה גם אינה תחליף מלא מבחינה תזונתית לבשר. מאידך גם אם "מוצרים מקבילים" אינם הביטוי המדוייק, עדיין כאשר אנו רוצים להשוות דברים דומים, אז אפשר ורבים יראו בכך משהו דומה. בשני המקרים מעבדים את חומרי הגלם במפעל, מעניקים לו צורה, אריזה, ושמירה בקירור. וכך אם שניצל תירס יוצא יקר יותר משניצל עוף, זה אמור לעורר תמיהה ולערער את התיאוריה שבשביל מזון מן הצומח משקיעים הרבה פחות משאבים.
ב. כסף זה לא הכל - נכון שכסף לאו דווקא מודד ידידותיות לסביבה. למשל מוצרים ממפעל מזהם במיוחד יכולים להיות זולים לצרכן, כיוון שהמפעל הזה לא טורח להשקיע באמצעים למניעת זיהום (ואת המחיר האמיתי משלמים אנשים הניזוקים מזיהום, ואלה שאולי יקומו פעם ינסו למזער את הנזק). מאידך אם עושים השוואה מאוד כללית, אז שימוש רב במשאבים אמור להתבטא גם באופן כלכלי. זיהום סביבה יש לא רק בתעשיית בשר. חשוב להדגיש שמדד המחיר, הוא רק מדד אחד.
ג. איך קובעים מחיר ? - מדובר במגוון מחירים עצום. אפשר להשוות שניצל קפוא מן החי לשניצל קפוא מן הצומח, אך לא ניתן להשוות אם אחד מהם נקנה במסעדה והשני נקנה בסופר-מרקט במצב קפוא. אם נשווה נעליים מעור מול נעליים מחומר סינטטי- הרי הרבה מן העלות כוללת גם עיצוב ואופנתיות. הבדיקות שהוצעו, משוות קניות באותו מקום (שניצל סויה ושניצל עוף באותה חנות, למשל).
ד. המחיר הסופי לצרכן לא נקבע רק לפי עלות חומרי הגלם - צמחוניים - טיבעוניים העירו בעניין זה בשפע אמירות כלליות, כמו שאת המחיר קובע גם מצב השוק, מיתוג, תחרותיות, תיווך, אריזה, עיבוד, המזון וכו'. נשיב בעניין שבוודאי שאמירות כלליות אלה רלוונטיות, אבל בשביל להסביר מדוע "נתוני שחיטת כדור הארץ", שהביאו לנו באתר אנונימוס, אינם עולם בקנה אחד עם המחיר הסופי לצרכן, אין די בהסתפקות באמירות כלליות. יש לראות אם קיימים הבדלים בנושא, למשל, האם עבור מוצרים צמחוניים עושים יותר פרסומות ? האם הוצאות ההובלה שלהם גדולות יותר ? האם האריזה יותר יקרה ? חיי מדף קצרים יותר ? הוצאות קירור גדולות יותר ? מחקר ופיתוח יקרים יותר ? האם יותר קשה לעבד שניצל תירס משניצל עוף ? - דומה כי התשובות לכל השאלות הללו הן לא.
הדרך המוצעת אינה נקייה מחסרונות, אך יכולה להוות עוד מדד, יחד עם דרכים נוספות שצריך למדוד, ויתרונה שגם אדם פשוט יכול להתרשם בעצמו. בכל זאת אם מחיר המוצר הסופי מורכב גם ממחיר המשאבים שהשקיעו בו, אז נצפה שזה שמשקיעים בו יותר משאבים יהיה יותר יקר. ולא. הצמחוני לאו דווקא יותר זול, ולפי מדד זה, אין הוא באופן ממשי דורש פחות משאבים לעומת החי, כפי שנטען כמעט בכל אתר למען צמחונות.
נדגיש - לא מדובר פה בדרך ל"ניהול חשבונות", אלא בדרך בה אדם מן השורה יכול לקבל רושם ראשוני בהשוואת מחיר במכולת, אם נתוני אתרי צמחונות בנושא קרובים למציאות.
או לא
גם בבית המשפט לא....
את הטענות על מזון צמחי שהיה יכול להאכיל בני אדם, במקום לכאורה בזבוז על חיות
שאותם אוכלים - לא קיבל השופט

מתוך הכתבה "משהו רקוב בממלכת הכפר הגלובלי", כתבה ענבל המאירי, טבע הדברים, גליון
61, נובמבר 2000.
על הכרוז המדובר תוכלו לקרוא כאן
תמונה מDerrygreenage אירלנד. 1. פרות באחו. 2. שדה צמחי
מעובד. 3. תחנת כוח. מי פוגע יותר בסביבה ?
יש ארצות בהם מחיר בשר זול ממחיר ירקות - בדוגמאות שהובאו לגבי בדיקה, ההתייחסות היתה לנעשה בארץ. בחו"ל המצב יכול להיות אחר, כל מקום בהתאם לתנאים שלו. בכתבה פרו צמחונית באופן כללי בעיתון הארץ, כותבת אורית שוחט: "הנימוק הכלכלי שמציגה בינדל לאכילת בשר הוא העצוב מכולם. בישראל לא צריך להיות עשיר כדי לקנות פירות וירקות, אבל במדינות רבות בשר הוא אכן זול יותר, ותעשיית הבשר מנצחת במרכולים כי היא הביאה את הייעול והתיעוש בתחום הגידול והשחיטה לדרגה שמאפשרת למכור המבורגר בלחמנייה בפחות מחצי דולר. יש מדינות שבהן זהו מחירה של עגבנייה. כדי להוריד את המחיר של הפרה והתרנגולת, הפכו את תנאי הגידול שלהן לבלתי נסבלים". הכתבה במלואה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=592130
מאמתי בהיסטריה חיות המשק של האדם התחרו איתו על מזון ? האדם מצא יתרון בכך שאותם בעלי חיים שגידל אכלו מזון שאין הוא מסוגל לעכל, והוא הפיק כך תועלת עקיפה מאותם צמחים. גם היום, באיזה מדינה בעיית הרעב היא כתוצאה מכך שאנשים מנצלים את כוח הקניה שלהם כדי לקנות מזון לבעלי החיים שלהם ולא לעצמם ?, בעיית הרעב היא כי אין כסף לאותם רעבים לקנות מזון אפילו לעצמם, ומגדלי מזון בשוק חופשי מעדיפים ברובם למכור את גידולי השדה שלהם לבעלי חיים, מאשר לתרום לרעבים שאין להם יכולת כלכלית לתת תמורה.
מה אחוז השאריות במזון לבעלי חיים לבשר ? - תשובה חלקית מצאנו, והינה ציטוט: "בישראל מקובל שבפיטום בני בקר מעדר החלב תכיל המנה כ- 50 אחוז מזון מרוכז, והשאר - מוצרי לוואי זולים, בתוספת מינרלים וויטמינים. העגלים נשלחים לשחיטה במשקל 450 -400 ק"ג לערך, בגיל 10-12 חודש, עם נצילות מזון ממוצעת של כ- 6 ק"ג חומר יבש לתוספת ק"ג משקל חי.". המאמר המלא http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm.
מזמינים ארוחה צמחונית ? – יש לכם יותר דם בעלי חיים על הידיים
- מאמר של פרופסור לביולוגיה שחקר את כמות בעלי החיים המתים עבור אוכל צמחוני וכמה
עבור אוכל בשר באוסטרליה..
הזיהום בכל מקום אותו דבר ? - כתבה מYNET: משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז: ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40 אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80 אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה". (פורסם ב27/02/08) - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=360&firstmsg=75
המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון -
בכתבה זו מודגש הנזק הגדול ביותר מבשר בקר (פרים ופרות), ולאו דווקא בשר בכלל. נכתב
בכתבה כי מזון בכלל (לאו דווקא בשרי) הוא הגורם השלישי בגודלו שמשפיע על טביעת הרגל
הסביבתית של בית אב אמריקני ממוצע. לפניu ברשימה נמצאים השימוש ברכב והשימוש בחשמל.
מודגש שעיקר הנזק הוא מפרות, ואת זה צריך לצמצם. "קילוגרם
של בשר בקר מייצר 16 קילו של פליטות פחמן דו-חמצני – פי ארבעה מבשר חזיר ויותר מפי
עשרה מקילו של עוף. מספיק שאנשים יעברו מבשר בקר לעוף כדי להפחית את פליטת גזי
החממה ב-70 אחוז, אמר פלטיה".
כלומר הפיתרון אינו דווקא צמחונות, צמצום משק הבקר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672544,00.html
בספר "המיתוס של הצמחונות", מספרת המחברת, טבעונית לשעבר, על רגישותה כלפי עוולות סביבתיות, פגיעה בחיות. התאוריות הצמחוניות השפיעו עליה, והיא היתה טבעונית במשך 20 שנה. בסיפרה היא מתארת שצמחונותה כמו גם צמחונות של אחרים נובעת בד"כ מכוונות טובות, אך עם הרבה מבּוּרות, חוסר ידע. היא למשל מתארת כיצד חקלאות, כל חקלאות היא הרסנית עד היסוד: משמידה בעלי חיים, צמחים, מיבשת נהרות, משמימה אדמות. לעבור מחקלאות שמגדלת בשר, לחקלאות שמגדלת מזון מהצומח יהיו לדבריה למעשה "יותר מאותו דבר".
באינטרנט מאמרים נוספים המפריכים את מיתוס הרעב כתוצאה מאכילת בשר ומיתוסים צימחוניים נוספים. הינה לדוגמה קטע ממאמר שמדבר על תחום זה, ותורגם לעברית. המאמר המלא באנגלית עם כל מקורותיו כאן http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm, התירגום עיברית למיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ (שזה מיתוס ראשון מבין 15) כאן
מחקר חדש מפתיע: צמחונות
מזיקה לסביבה -
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200562
תרגומים ל2 כתבות בנושא שפורסמו בעיתוני חו"ל כאן:
צמחונות וסביבה
*** אפשר להסכים
עם עם ההתנגדות
להתעללות מוגזמת בבעלי חיים, כמו איך שמגדלים עגלי חלב, אך מפה ועד צימחונת הדרך
ארוכה. כמו שיגידו שחל איסור על נסיעה במהירות מופרזת על הכביש----- מזה לא ניתן
לגזור איסור גורף על נהיגה.
* "צמחונים, אבל אפילו לא יוצאים לקניות עם סלים מהבית" - משפט שמבטא יפה את
חוסר האכפתיות של חלק גדול מקבוצת אוכלוסיה זו לסביבה.
בתחילת סעיף זה טענו שיש בצמחונות אלמנטים דתיים של גאולה וכו'. והינה בסוף סעיף זה נגיע למסקנה שאין הבדל ממשי בין דת הצמחונות הטוענת להבדל גדול ותהומי בין בשר לצומח, ובין פלג בדת היהודית שטוען שיש הבדל גדול וממשי בין בשר לבין חלב, ושערבוב השניים הוא חטא חמור כלפי האל וכלפי הבריאות. בשני המקרים גורמי הדת חושבים שיש הבדל גדול וקיצוני, לא מוכנים לשמוע טענות אחרות או שהם מתעלמים מהן, וגם לא מחשיבים במיוחד את מי שמנסה להגיד להם משהו בנושא. כמובן שיחד עם זה יש עוד כללים בדת, שהם אף חשובים יותר ומהם הם מתעלמים כמו חובת גיוס לצבא שעל פי מצוות התנ"ך אינה פתורה מסיבות לימודים בישיבה, אך זרם שלם מתעלם ממצווה זו, ומעלה לדרגה מאוד גבוהה את הפרדת הבשר והחלב, שכביכול יותר חשובה.
"אנו תעשיינים עירוניים ואיננו מכירים את המקורות מזוננו, כולל צמחונים, למרות טענתם לאמת... רוב האנשים שאכלו בשר מחוות החרושת, לא שאלו את עצמם מעולם, מה מת ואיך מת. אך למען היושר, גם רוב הצמחונים." לייר קית' (Lierre Keith) בסיפרה The Vegetarian Myth.
מאמרים נוספים בתחום
* מאמר זה הינו חלק ממאמר שלם יותר: תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, זכויות בעלי חיים ויחס חיובי לחיות
* מאמרו של פרופסור ארצ'ר - מזמינים ארוחה צמחונית ? – יש לכם יותר דם בעלי חיים על הידיים
מאמרים קצרים בנושא:
יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט
מזון אורגאני ודרכים נוספות ליצור תדמית מזוייפת של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה
חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צמחונות
האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?
האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות - או שמדובר בעוד מיתוס ?
אתרי הסתה לצמחונות - אתר אנונימוס בעלי חיים ודומיו - מהם בעיותיו
"בטח שנאצים" - על האבסורד בדעה שמגדלי בעלי חיים לבשר משולים לנאצים
קישורים ומובאות מן הכתובים על השטות בצמחונות, ועל סילופים כלפי בעלי חיים
אם קירות המשחטות היו שקופים - לא כולם היו צמחוניים
האכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם
ולסיום...
לתגובות ופניות ניתן לכתובת ל:
pinat_hay@hotmail.com
חזרה לדף הראשי - אתר פינת החי
לא רוצה ג'אנק-פוד (אתר על הבעיתיות של מקדונלד'ס -כאן)
|
טיפול מונע נגד תולעת הפארק לכלבים בשקל לשנה הווטרינר שלכם אולי לוקח 50-100 ש"ח עבור כל זריקה למניעת תולעת הפארק שהוא נותן לכלבכם, אבל עלות החומר עצמו בכל זריקה פחות משקל, ולפי גודל הכלב גם פחות מרבע שקל ! בקשו מהווטרינר שלכם מרשם לקניית החומר, הדרכה קצרה כיצד להזריק, ותוכלו לחסוך אלפי שקלים ואפשרות הידבקות במחלות בהגעה למרפאות.
|
|
|
|
ספר חדש: המיתוס הצמחוני-טבעוני
"בשר זה רצח" ? אלו דוגמאות למיתוסים שצמחוניים רבים מאמינים, כך טוענת מחברת הספר, שהיתה טבעונית במשך 20 שנה. הספר נכתב תוך כבוד רב לצמחונות ולחמלה על בעלי חיים. "אין זה ניסיון ללעוג למושג של זכויות בעלי חיים או ללעוג לאנשים אשר רוצים עולם נעים ואצילי. ספר זה דווקא מהווה מאמץ לכבד את הכמיהה העמוקה שלנו לעולם צודק. אבל כמיהות אלו לחמלה, לקיימות לחלוקה צודקת של משאבים – אינן נתרמות מהפילוסופיה או מהיישום של צמחונות".
הספר יצא באנגלית. 14 דפיו הראשונים
מתורגמים לעברית לעיון חופשי. ליחצו על הקישור הבא: |
|
חשיפה: מותר לרסס מזון אורגני, גם בחומרים כימים
כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו: גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.
על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:
מזון אורגאני - מיתוסים
![]() |
"הארי פוטר קבור ברמלה" אומרת כותרת בעיתון |
| בעיר רמלה, קבור הארי פוטר. בדומה להארי מהסיפור של ג'יי. קיי רולינג, מדובר על אדם צעיר, בריטי, שהתגייס לפעילות צעיר מהמקובל, לא סיים את בית הספר, וגם הוא לא ידע שיום אחד יהיה מפורסם (גם על הארי הזה כתבו בעיתונים ובאתרי אינטרנט). | |
| אבל יש גם שונה. זה לא אותו אחד מהסיפור, גם לא אמרנו שזה "קבר הארי הקדוש". ובכל זאת מרגש. | |
| הפרטים והתמונות במאמר: הארי פוטר ישראל | |
![]() |
שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?
בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !
וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה
מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"
|
|
![]() |
המלצה על ספר "הגנת מעברות פתיים" ספר ישן וטוב, ואקטואלי עד היום לפרטים - ספר מומלץ, המלצות ספרים - הגנת מעברות פתיים
|
|
|