חשבונאות שמסלפת צמחונות

מאמר ביקורת על החשבונות שטענו כי גידול בעלי חיים הוא סיבה להרס  סביבתי

 

אתרי צמחונות טוענים: במקום שניקח כמות X של דגנים ונאכיל בהם בני אדם, מה האדם בטיפשותו עושה ? הוא לוקח את אותם דגנים ונותן לחיות כדי שיהיה לו בשר. חיה מסויימת כדי לעלות נניח ב1 קילו צריכה לאכול 10 קילו דגנים, אז תראו איזה בזבוז ! בשר גורם לרעב ולעוני בעולם. כך הם טוענים.

בואו תראו חשבון אחר :
ב
שטח אדמה המשלב גידול מזון צמחי לאדם עם בעלי חיים - ניתן לגדל יותר מזון מאשר שטח בלי בעלי חיים, כי בעלי החיים יאכלו את השאריות, יזבלו, ויספקו בשר וחלב. יהיה באותו מאותו שטח אדמה מזון המספק  את כל צרכיו של האדם . זה לא גורם רעב ועוני, אלא מונע רעב ועוני.

חשבון אחר: פר אחד ששוקל טון, ואכל במרעה בטבע, מספק המון מנות מזון כ500 קילו + מוצרי לוואי כמו עור, וכאן מדובר על בעל חיים אחד שנהרג, לעומת הרבה יותר בעלי חיים שמודברים ומתים בשדה צימחוני בחקלאות המתועשת בשביל לספק כמות דומה של מזון, ובעל איכות תזונתית דומה (חסה, מלפפון, חציל ועוד - אינם תחליף תזונתי לבשר - אין בהם אותה כמות של חלבון, ברזל, B12 ועוד). מרעה לא מרססים, אז תוסיפו גם את החים של סוגי חיות בר שגדלו וחיו שם... תוסיפו גם את זה שהשור לא רק אוכל, הוא גם מזבל, לעומת שדה שהרבה פעמים מביאים אליו דשנים מהחוץ וממקור לא מתחדש... נכון שרוב בעלי החיים במשקים החקלאיים אינם מגודלים כך, אבל דוגמה זו באה להמחיש שצימצום הרג אינו דווקא צימחונות.

 

הבה נתמודד עם טענות הצמחונים, ונראה מדוע חשבונותיהם מסולפים.

 

-  "בכל פעם שאתה אוכל חסה - יש ארנב רעב  ". (אלמוני).

המיים זה הבית של הדג. מה קורה שאתה שותה, משקה צמחיה, או צורך מזון שהושקה ?

 

- מספר הטבעונים והצמחונים בארץ עלה מקרוב לאפס אחוז לפני כ30-40 שנה, וכיום הם כ6-8 אחוזים מהאוכלוסיה בארץ לפי כמה עומדנים. אילו זה היה כה משמעותי לסביבה, היינו רואים את זה בעיניים. איזה שינוי סביביתי לטובה ראיתם בגלל זה ?

 

תחשבו שהיה קם אתר אינטרנט תימהוני כלשהו, שרוצה להוכיח שצמחונות מזיקה הרבה יותר בשר. לשם כך היה בוחר מוצר צמחוני יקר - נגיד סם כמו אופיום או קוקאין שמופקים מן הצומח - היה מראה שיקר להפיק אותו והוא הורס בני אדם, משפחות, מגביר פשע מעשי נבלה - בעוד שבאכילת המבורגר אין זה כך. לפיכך, היה מביע למסקנה שאכילת בשר עדיפה על צמחונות.

אתר זה לא היה מסתפק בכך ומוסיף מאמרים, וקישורים, למשל  על מישהו שאכל חמאת בוטנים ומת מאלרגיה, וכאלה שנפגעו קשה מאלרגיה לקמח.... ומראה שאלרגיה לבשר הרבה יותר נדירה, לכן זה אומר שאדם בנוי לאכול בשר באופן טבעי, וזה המובן מאליו, ואילו הצמחוני לא מובן מאליו.

באותו אתר היו מאמרים ארוכים מאוד שמסבירים למה סמים או אלרגיה לבוטנים זה מאוד מסוכן, כולל ראיונות עם דוקטורים ופרופסורים... והיו שמים באותו אתר גם תמונות זוועה של אנשים שלקחו סמים או היו בהתקף אלרגי עם סכנת חיים מאלרגיה לבוטנים... אכילת פיצוחים גרמה למוות וחנק אצל ילדים (1, 2). הפיצוחים האלה הם מזון צמחוני. אתם רוצים שהילדים שלכם ימותו ? - אם לא - הפסיקו עם הצמחונות.

 

היו מספרים לנו שפירות וירקות זה מאוד לא בריא - מצמידים לזה כתבות ומאמרים על בעיות מצריכה עודפת של סוכר, והרי בפירות הרבה סוכר, מזהירים ממוצרי מקמח - ומצרפים כתבות על השומנים הלא בריאים שבבורקסים, ובכלל כתבות כמו:

ידיעות אחרונות: ידעתם שבסלט שלכם יש זרחן אורגי - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.html
מעריב: מחקר: הגורם לבעיות קשב - פירות מרוססים -
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/118/550.htm
יתר על כן: ישראל היא שיאנית הרעלים בגידולי השדה; המשתמשת הכבדה ביותר בחומרי הדברה בOECD.

דעו, בכל מקרה בגלל שאנו מתייחסים כך למזון שלנו ולטבע, אנו מקבלים מזון עם אנרגיות לא טובות, שפוגעות בנו בכל.

 

מחקר הראה  שאצל תושבי אמירים הצמחונים-טבעוניים התגלו רמות גבוהות של עד פי 2 בריכוזי חומרי הדברה בשתן ביחס לאוכלוסיית ישראל הכללית. במחקר נסרקו דגימות השתן של המתנדבים ונבחנה הימצאותן של שלוש קבוצות חומרים: כימיקלים המשמשים את תעשיית הפלסטיק; פיטואסטרוגנים שמקורם במזון צמחי - המוכר שבהם סויה; וחומרי הדברה מסוג אורגנו-פוספטים. רמות האורגנו-פוספטים (חומרי הדברה) והפיטואסטרוגנים היו גבוהות יותר בקרב תושביה הצמחונים-טבעונים של אמירים. היו פחות שאריות פלסטיק. (אפשר לקרוא גם בגרסה עיתונות פופולארית -  YNET).

 

מחקר הראה שרימפס פעם בשבוע מונע אלצהיימר. אתם יודעים מה זה אלצהיימר ? - הזכרון שלכם נמחק, הזהות שלכם נמחקת, ולא תזכרו את קרוביכם. מה זה אם לא "רצח אופי". בשר זה לא רצח, אבל לפי המחקר הזה - טבעונות היא רצח אופי. איך אפשר לסלוח על דבר כזה ? תאכלו שרימפס זה ימנע אלצהיימר. ב2016 פרסמו חוקרים שגילו מנגנון "עוקף אלצהיימר", ובניסוי על עכברים הצליחו החוקרים להשיב את מוחם החולה באלצהיימר לתפקוד מלא. אה, אבל הרבה טבעונים נגד ניסויים בבעלי חיים. מעדיפים שהמצפון שלהם יהיה שקט, ויהיה לנו אלצהיימר. ומה אם לטבעונים יהיה אלצהיימר ? - כנראה שאז הטבעוני ישכח שהוא טבעוני ויטול את התרופה מיד המטפלים.

 

 בשר מונע עוד מחלות ובהן סרטן, לפי פרסום עדכני (2016) של משרד החלקאות והבריאות האמריקאי. איך יהיה אפשר לסלוח לטבעונים שבלבלו מישהו וגרמו לאכול אוכל ללא הבשר הבריא, ובשל כך נגרם לו סרטן ?

 

כמובן היו מזכירים לנו מגדלי ירקות שעשו מעשים איומים, החל קיין עובד האדמה שקם לרצוח את אחיו רועה הצאן, ועד "המפלצת מאוסלו" שהרג ב2011 מעל 80 אנשים, רובם נערים מנורווגיה. הינה כותרת עיתון עליו - מגדל ירקות וטרוריסט ( עיתון "ישראל היום") או מגדל ירקות, בעל רשיון נשק, מהו הרוצח מאוסלו ? ("ידיעות אחרונות"),  וגם מוספים נתונים מפרופסור לביולוגיה שכתב מאמר מגובה במקורות רבים, שבחקלאות לגידול מזון צמחי באוסטרליה מתים יותר בעלי חיים מאלה שמתים כדי שיהיה בשר.

תראו גם מה קורה במקום מודרני: תקנה חדשה בניו יורק: תאסר הגשת מזון עתיר שומן צמחי.

השריפה הגדולה ביותר מאז אסון הכרמל, היתה כפי הנראה בגלל שריפת גזם, כלומר בגלל חקלאות צמחית. אשר פגעה בחי, בצומח ובאדם:
 השריפה הכי גדולה מאז אסון הכרמל", הערכה: נגרמה מרשלנות - הערכה -בגלל שריפת גזם.

השריפה הגדולה מאז אסון הכרמל, חשד לרשלנות -  חשד שרשלנות בשריפת גזם גרמה לשריפת הענק באזור בית שמש. אל תשתפו עם זה פעולה. עברו לאכילת בשר.
 

 

באתר היה מודגש הזיהום שבמוצרים מהצומח. בעוד שמוצרים מהחי הם נקיים ובטוחים, כי הם מגיעים אלינו לאחר בישול, הקפאה, שימור, וכך החיידקים שבהם מתים; לעומתם המוצרים מן הצומח בד"כ מגיעים טריים ללא אמצעים אלה. בקרקע שרויים חיידקים, ווירוסים, ובקטריות לאין ספור, השרויים בתוך ההפרשות של עצמם, הנבלות המתות של עצמם, ואלה חודרים אל תוך הצמח. שטיפת הצמחים אינה עוזרת, שכן הדברים האלה חודרים פנימה. הצמח שואב את החיידקים ואת הזוהמה יחד עם המיים שהוא צורך, זאת בניגוד לבעלי חיים שהחקלאי נותן להם מי שתיה נקיים מחוטאים בכלור כמו שיש בברז בבית. במקרה שמדובר ביצרני מזון צמחי שבכל זאת מחטאים היטב את התוצרת - תמיד ניתן לבקר זאת, ולומר, שכך יחד עם החיידקים ה"רעים", הם משמידים גם את החידקים ה"טובים", הפרוביוטים, שחיוניים לקיומינו, ובנוסף יוצרים חיידקים עמידים, דבר שמעמיד את המין האנושי כולו בסכנת כליה.

יתר על כן, כל הריסוסים וההרעלות בשדות משמידים את האויבים הטבעיים של המזיקים, והמזיקים מפתחים עמידות לריסוסים וממשיכים להזיק ולהתרבות ביתר שאת. זה מחייב כל הזמן יותר ויותר ריסוס, ולהשתמש בדברים אגרסיבים יותר ויותר על חשבון הבריאות. אל תשתפו פעולה עם זה. מסקנה - איכלו רק בשר, חלב, ביצים.

אם לא ידעתם, היו יותר מקרי הרעלת מזון מהצומח - ביחס למזון מהחי, כשבמקום הראשון - עלים ירוקים.

 

 

ואם ישאלו את כותבי האתר התימהוני, מה עם מחקרים שמראים אחרת, מחקרים שטוענים באופן ברור שירקות ופירות במידה הם בריאים מאוד ? - כותבי האתר יבטלו את אותם מחקרים בבוז, ויטענו שמדובר במחקרים שמומנו על ידי תעשיית הירקות והפירות, תעשייה שיש לה לובי ענק שמיצג חקלאים וענפי תעשיה שמגלגלים מיליארדי דולרים בשנה, מדובר בקנוניה, מזימה, ותשלום של המון כסף, על מנת לפרסם את המוצרים שלהם כבריאים. ברור שמחקר שמומן על ידי תעשיית החקלאות (גם אם לא הודו בכך) הוא מוטה לטובתם. לא בעיה לדעת שהמחקרים האלה מוטים - ראו את ה"עובדות" שציינו קודם.

 

 

 

והנמשל - כך נוהגים "להוכיח" את עדיפות הצמחונות, לא מעט צמחונות - לוקחים מרכיב כמו בשר שמצריך משאבים רבים יחסית להפקתו - מתייחסים אליו כמוצר מזון בלעדי של מי שלא צמחוני, מערבבים בין חריגות לסטנרדט, משווים אותו לדברים צמחוניים שנוח להם, מתעלמים מזה שהזבל של החיות מזַבֶּל ועוזר בגידול מזון צמחוני, והחיות ניזונות גם משאריות של מזון מן הצומח, מתכחשים לעוד כמה דברים לא נוחים להם, וכך מגיעים למסקנות מעוותות.

 

 

מבחינה אקולוגית חיים של יצור אחד בין אם אדם ובין אם בעלי חיים מונעים חיים מיצורים אחרים היות והמשאבים מוגבלים. אם, לדוגמה אני אוכל חסה או נותן אותה לארנבון הרי זה על חשבון מישהו אחר שהיה יכול לאכול - למשל זחל של פרפר.
 

צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים ואמצעים אחרים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים". יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.

ברור שיש דרכי גידול בשר שצורכים יותר משאבים מגידול צמחים, וברור שבתרבות המערבית יש מקרים שאכילת מזון מהחי צורכת פחות משאבים. הפר במרעה טבעי זו דוגמה אחת.הפר אומנם צורך משאבים - העשב שבמרעה - אך גם מזבל אותו. דוגמה אחרת, אדם שגר ליד נחל או ליד הים, ודג משם דגים למזונו. ברור שהדג מת, אבל ברור שזה פחות משאבים מאכילת שניצל סויה במקום - בשביל הסויה מרעילים חיות, היא באה ממקום מרוחק הרבה פעמים מארץ זרה, והשינוע גוזל משאבים רבים.

 

 

ברור שיש דרכי גידול בשר שצורכים יותר משאבים מגידול צמחים, וברור שבתרבות המערבית יש מקרים שאכילת מזון מהחי צורכת פחות משאבים. הפר במרעה טבעי זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת, אדם שגר ליד נחל או ליד הים, ודג משם דגים למזונו. ברור שהדג מת, אבל ברור שזה פחות משאבים מאכילת שניצל סויה במקום - בשביל הסויה מרעילים חיות, היא באה ממקום מרוחק הרבה פעמים מארץ זרה, והשינוע גוזל משאבים רבים...

חולדה שמתה בחקלאות. ברקע חממות (אגב, החממות של פרחים). בתמונה הבאה - מבט יותר מקרוב.

 


זו לא החולדה היחידה...

 

 


עורב מת בצד דרך חקלאית. סיפורו אינו ידוע.


דורבן מת. לא ניראו אנשים לידו בעת הצילום. לפי הסימנים ההשערה היא, שנלכד בידי פועלים מקומיים ששחטו אותו.

 

]

הדובון האחרון - זחל מסוג "דובון הקורים" על עלה חסה שנותר על דרך באזור חקלאי. אם לא ידרס, ימות בגלל ניתוק מהשטח הטבעי.

 

תיקנים  "תקועים". עכשיו קל לבוא עם תרסיס.

דילמה - ככה לעשות להם בשעה איטימית זו (אולי זו רק השלחה מעולם האדם על איטימיות דומה בחיי הג'וקים), מצד שני אם ההזדמנות תוחמץ הם יתרבו, ויהיה עוד המוני ג'וקים בבית.

 

דילמה דומה: תחילת חורף, אחרי הגשם הראשון, החלזונות יצאו ממחבואם והזדווגו, במקום אשר בו מיועדת גינה עם ירקות חורף. עכשיו החלזונות מתקבצים בייחד ומזדווגים. קל לאסוף ולהשמיד ללא ריסוסים, בטרם יאכלו את הכרוב, הקייל והחסה, וכמובן בטרם יתרבו. מצד שני חבל עליהם.

 

 


תנשמת מתה במטע אפרסמון. אין עליה סימני טריפה, אז כנראה הרעלה או מחלה. בתמונה ליד - אותה תנשמת אחרי כמה ימים.
תמונה נוספת של התנשמת 1. תמונה נוספת 2.

 

 

קיפודים, הם בעל החיים אשר יצא לי לפגוש הכי הרבה מתים באיזורי השדות. אולי כי הטורפים מעדיפים לא לאכול דבר קוצני כזה גם כשהוא מת.


נראה קיפוד חמוד וישן, אבל הוא מת. קיפודים לא ישנים בחוץ ביום, אלא הם במחילה.

הקיפוד נמצא על דרך חקלאית. לא נראה דרוס, וגם אם כן נדרס, הרי זה חלק מסיבות המוות של בעלי חיים בחקלאות.

 

קיפוד שהיה יכול להראות חמוד וישן  על דרך חקלאית, אלמאלא האיברים השפוכים, אם מסתכלים מקרוב - עוויתות בגוף.

 

 


 העמוד שרואים הוא של חממת מלפפונים. נוצר שם בור. ירד/נפל אליו גור קיפודים, ואחר כך לא יכל לצאת. קיפוד הוא בעל חיים לילי, ומאחר שלא יכל לצאת מהבור, נשאר בו ביום חם במיוחד בשמש, וגילה סימני התייבשות.


 
שריטות על הבור של חיות שונות שניסו ללא הצלחה להיחלץ ממנו. שימו לב שבחלק העליון כבר אין שריטות - הלכודים לא הצליחו לצאת.

 במקרה הזה עוד אפשר היה להציל. הקיפוד שהוצא מהבור, התכדרר לכדור, והושאר במקום מוצל ליד כלי מיים, בתקווה שיצליח להתאושש.

 

קיפוד בשטח חקלאי שלא ניצל.

 

עוד אח.

 

  זיקית

 

זו לא אידיליה בין חיות, זו אנפה פגועה, ללא סימני פציעה בתעלה בין שטחים חקלאיים. בגלל פגיעתה אינה מסוגלת לברוח מחיה טורפת (במקרה הזה כלב ידידותי).

צל כבד.

 

 

בשחיטה מתים מהר. לעומת זאת בטבע המוות יכול להיות באכזריות רבה.

הקיפוד הזה, קיפוד בר, בתמונה התקרב לבני אדם. אולי במבט ראשון זה נראה חמוד, הוא אוכל מהאוכל שהושאר לתרנגולת, אך למעשה זה קיפוד חולה, לדעתי היה לו סקביס - טפיל תת-עורי שהורג אותו לאט בסבל וכאב רב. שימו לב שעור פניו מעווות מהגידול. מי שמכיר קיפודים, יודע שהם פעילים בלילה, אולם כאביו של הקיפוד הזה,לא הניחו לו לישון, לא ביום, ולא בלילה.

ככה הוא חי כמה שבועות. בסופו של דבר כבר לא היה יכול לקום, וגסס.

בתמונה שכנה שמה אותו ליד הפח בקרטון, ולידו מלפפון. כך מתים, ללא התערבות אדם.
וכי מה יעשה במקרה כזה אדם אוהב חיות ?

 

 

 

 

 

חולד ליד שדה קצור. יתכן שהקציר עזר בחשיפת מחבואו, הנסתו, או הריסת בית הגידול, ובעקבות זאת הגיע הטריפה.
לפי סימני הפציעה נראה שהתחילו לאכול אותו ולהוציא את קרביו בעודו בחיים.

 

 

 


השמש זרחה, החרצית פרחה והשוחט שחט.
עורבני. לא, הוא לא ישן.

 


עורבני אחר מת, שרוע לצד כביש באיזור חקלאי.

 

עורבני נוסף ובתמונה הבאה וגוזל של עורבני. סיבת המוות לא ידועה, אך ידוע שהיו באיזור חקלאי.

 


עורבני שמת, ובהמשך נאכל על ידי עורב אפור.

 

 

גוזל מת (אולי יונה / תור / צוצלת)

 

שני חרקים מזדווגים, ומחוברים זה לזה על דרך חקלאית, שעליה סימנים טריים של כלי רכב. עיניין של זמן עד כלי הרכב הבא יבוא. אם כבר למות, אולי ככה ? מוות מהיר בעת מעשה אהבים ?

 


אפרוח של סיקסק על דרך חקלאית. נשאר ללא הורים. בגלל הצלם. בהמשך הסקסקון הורי הסקסקון חזרו. בשתי התמונות הבאות הגדלה של האפרוח

 

  

 

ציפורים מתות בסתר.

 

גירית הדבש, על כביש במגזר הכפרי.

 

ראיתי עורב אפור אוכל יונת שלום לבנה (אבל עד שהגעתי לצלם העורב ברח)

 

זנב חתול, ללא החתול לצד כביש. סימן שאלה?

 

 

תמונות נוספות

תמונת מטוס מרסס - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1131278738586-498x280-top-left.jpeg

תמונת ריסוס בחממות - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1132770640350-498x280-top-left.jpeg

מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.

 

 

 

כל שינוי בטבע על ידי האדם, גם אם זה נטיעת עצים לא רק למטעים ופרדסים, אפילו אם זו נטיעה גדולה בטו-בשבט עשויה לעשות נזק גדול. הנטיעה משנה באופן ניכר את כל השטח הטבעי, ופוגעת ביצורים שהותאמו באופן מיטבי לסביבה הקודמת. עיבוד הקרקע, הוספת צומח, ועבודות עפר שמתלווה לכך משנות את צורת פני הקרקע, והרכבה - אדמה היא "משהו חי" עם בקטריות ויצורים שונים למעלה, והרכב אחר יותר למטה, חריש, "יישור שטח" משנים את פני הדברים, זרימת מי הנגר משתנה, שלוליות או מקווי מיים זמניים שהיו בחורף משוטחים, סוג אחר של צומח משנה את כמות אנרגיית השמש שמגיעה לקרקע, משפיעה על הרכבה, על האור שיגיע לצמחים האחרים וכמובן על בעלי החיים שנזקקים לצמחים אלה. תהיה פגיעה בבעלי חיים שצדו את החיות שהיו שם בעבר ויתקשו לאתר את הטרף, או להפך יעשו זאת ביתר קלות, ויפגעו פגיעת יתר ביצורים שהיו קודם, וכשאלה יגמרו, הטורפים ישארו גם בלי אוכל. שינוי הנוף מאפשר לעיתים יתרונות לצמחים ובעלי חיים מסויימים, אך זה נעשה על חשבון החי והצומח הקודם - המינים המקומיים שנדחקים ממקומם הטבעי, עד כדי הכחדתם. כך למשל עורבים, אנו רואים כמעט בכל מקום, שכן הם בעלי יכולת הסתגלות טובה, אך את ארנבת הבר כמעט לא רואים, או גחליליות, שפעם היו נפוצות. שלום חנוך, כתב בהיותו בן 16 שיר המתאר את הלילה בקיבוצו (בשיר "הלילה הזה"), עם שלל גחליליות. בימינו (או בלילותנו) אין לא נוף הילדות של אף אחד, וחווית ילדות שהדור החדש לא מכיר, וחוץ מזה - חבל על הגחליליות.

 

שינוי בעייתי נוסף של נוף הוא בהעדר בהמות אוכלי עשב כמו פרות, עיזים כבשים. במקרה כזה נוצר נוף של עשביה גבוה, שטובה למספר מצומצם של צומחים כמו חלמיות, חרציות, גדלן, חרדל, אך את הפרחים היפים והנמוכים כמו כלנית, רקפת, דבורנית, צבעוני - לא תראו בעשביה. סכנת שריפה שתעשה נזק כללי לחי ולצומח גדולה בהרבה כאשר העשביה לא מושטחת על ידי אוכלי העשב. כל עוד אין רעיית-יתר, מדובר במעשה מועיל למינים רבים, ויש גם זיבול המקום, ומזון לאדם.

 

---------------

 

נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח עשויה לצרוך פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים', הם מציגים את זה כפיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה.

כל נושא כזה לא עושה דיון רציני בנושא מכל היבטיו, אלא מציג את הצמחונות כחזות הכל. לדוגמה בעיית הרעב שלדעתם קשורה באי-צמחונות:
האם הסיבה שיש מליארדים עם שפע גדול של אוכל ורכוש מול מליארדים עם הרבה פחות זה בגלל שאוכלים גם בשר ? אותם טועני טענות, אינם עושים כלל דיון רציני בבעית הרעב, אלא דנים רק בהיקף צר. והרי אם אותם מליונים שבצד עם השפע היו מוכנים לחלוק למען מליארדים שבצד השני - היה לכולם מספיק. אם אדם שחי ברמת חיים ממוצעת בישראל יתרום 100 שקלים בחודש למשפחה הסובלת מחרפת רעב, הוא יעשה למענה הרבה יותר ממעבר לצמחונות, בלי שהוא עצמו יהיה רעב.

בהתאם לדת זו, הינה תיאור החטאים. החוטאים הם כמובן בעיקר אלו שאינם משתייכים לדת הצמחונית. החטא אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז, הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.

לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המחתחייבות ?

התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.

נזכיר בעניין בעיית רעב, שחיות משק אינן חייבות להתחרות עם בני אדם על אותו מזון. לדוגמה אם אנו אוכלים דגי ים, האם הם מתחרים איתנו על מזוננו ?

 מנקודת זווית של אדם, יתרונם של חיות משק שהם יכולים להתקיים על מזון שאדם לא יכול לאכול כמו עשב, ושאריות מהאדם. נכון שהיום חלק ממזון בעלי חיים יכול להיות גרעיני חיטה או תירס שהם מזון לבני אדם, וכך בעלי החיים יגדלו מהר יותר, אך אין זה אומר שזה כלל הכרחי או נכון אקולוגית. ציטוט שיספר לנו על סדר העדיפויות בעבר מספר דברים, פרק יא', פס' יג-טז: "והיה אם שמֹע תשמעו אל מצוֹתי אשר אנֹכי מצוֶה אתכם היום... ונתתי מטר ארצכם בעיתו... ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת".

לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. חלק גדול ממזון בעלי החים, אינו מגודל במיוחד עבורן. דגי ים, למשל, חיים בים הפתוח, ואוכלים שם. דוגמה בולטת אחרת היא האכלת בעלי חיים בשאריות ממזון המגודל עבור אדם., לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח.  שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. עם זאת יש להבהיר, שכאשר הגרעינים נוצרים, הם לוקחים חומרי מזון מהגבעול, ועל כן ערכו התזונתי של הקש (חלק הצמח אשר שנשאר אחרי שיש גרעינים והם הופרדו מהצמח) נמוך בהרבה לבהמות, ביחס לחציר שקוצרים אותו לפני שהגרעינים מבשילים והצמח מתייבש.


צילום של שדה תירס. על צמח אחד כזה יש קלח אחד או שתיים בלבד. שימו לב לגודל הקלח לעומת כלל הצמח. אפילו אם תסתכלו על הקלח עצמו - רק חלק קטן ממנו זה הגרעינים, והשאר זה הקליפות והגליל הבילתי אכיל אשר עליו הגרעינים. פרה / עז / כבשה אוכלים את כל הצמח. בן אדם רק את הגרעינים. אז מי מבזבז יותר ?

נראה  לכם שצמחונות גורמת רעב ? הרעֵב, יאכל את הגרעינים, ואת שאר הצמח יכול לתת לפרה וכך יהיה לו גם בשר גם חלב - וזה ימנע רעב.  הזיבול בזבל החיות יביא ליותר גרעיני תירס לרעב ושוב יותר חלקי תירס לחיות. כפיית צמחונות, פרושה לאנשים רבים רעב.

 

שימו לב לשיבולי החיטה. ארבע שיבולי חיטה כמו שאתם רואים בתמונה, יתנו לכם רק כפית גדושה אחת של גרעינים. רק כפית אחת ? - כן. השוו לגודל 4 צמחים שלמים..
עז, כבש ופר יאכלו את כל הצמח.
אפילו אם נעשה חשבון של קילו גרעינים בלבד לאדם, מול קילו גרעינים לצורך גידול בשר - גם אז השוואה בעייתית. פרות, תרנגולות, כבשים מסוגלות לאכול את הגרעינים כמו שהם. אדם לא. כדי שאדם יאכל  מסיעים את הגרעינים לטחנות קמח, ובהמשך למאפיות שעושות תהליך אפיה. כל זה דורש דלק רב. אני מניח שאתם לא אוכלים רק את הפיתה הפשוטה ביותר, ולפיכך בלחם שאתם אוכלים בפועל הוא עם חומרים מעובדים נוספים, משקיעים גם בפריסתו, אורזים אותו בשקית מצויירת ועוד. גם הרבה דלק (או קלוריות הנשרפות באמצעות דלק). השוואה של קילו מול קילו במובן של אוכל לאדם מול אוכל לחיה - אינה נכונה.

התרנגולת שבתמונה מטילה בממוצע כ5 ביצים בשבוע רוב ימות השנה, ודי בהרתחתם 3 דקות כדי שיהיו מוכנים לאכילה. איזה צמח נותן מזון באיכות תזונתית דומה ?. התרנגולת צריכה יותר שטח, אבל גם נותנת יותר, וגם נותנת זבל להמשך גידול הצמחים. האם נראה  לכם שהחיטה גם נותנת כמות כזו ליום?...

עוד סיבה מדוע בעייתי להשוות את החיטה שניתנת לחיות מול אם תינתן ישירות לבני אדם - אם במקום להשוות כמה בשר אפשר לגדל מקילו דגנים, השוואה לכך שהאדם יאכל ישירות את הדגנים, אפשר לעשות חשבון כזה: ממה נקבל יותר מזון המכיל את כל צרכי האדם: אדמה שעליה גדל רק גידול צמחי או אדמה שעליה גדלים גם גידולים צמחיים וגם בעלי חיים (שאוכלים את השאריות, מזבלים... וגם האדם אוכל את בשרם ושותה את חלבם). התשובה ברורה מאותו  יהיה יותר מזון שטח אדמה שבה גודלו במשולב צמחים ובעלי חיים, כי האדם יוכל את הגרעינים, יתן את השאר לבעלי החיים, כך יהיה לו בשר, בנוסף בעלי החיים יזבלו, וכך במחזור הבא יהיו יותר דגנים לאדם, ויותר שאריות לבעלי החיים.

אפשר גם בלי חשבון הגרעינים, לפחות אצל אוכלי העשב. פרות, כבשים עיזים יכולים להתקיים, רק שאז גדלות יותר לאט, נותנות פחות חלב. היתרונות, יותר אקולוגי, עשב שנאכל עשוי לגדול שוב (ראו מה קורה כאשר מכסחים את הדשא באזור מגוריכם - הוא גדל שוב) יש הטוענים שיותר שאכילת עשב בריאה יותר לאותן חיות, וכנראה הבשר שלהם יותר בריא כך לאדם, כי לאוכלי העשב יותר אומגה 3 בבשר, ופחות אומגה 6.

 מה עוד עושים עם הגרעינים ? כאשתם קוראים על אריזות המזון שלכם שלכם למשל, חומצה ציטרית, סורביטול, מונסודיום גלוטומט ועוד שלל חומרים שאתם לא יודעים מהם, הרבה מהם נעשים מגרעיני תירס או סויה, עברו תהליכים של כתישה, התססה, הפרדה בצנטריפוגה ועוד הרבה דברים משוכללים, וכך הופרדו למרכיבים שלהם. חלק ממרכיבים אלה הולכים חזרה לבהמות ועופות, כי לסוחרים אין משהו טוב יותר לעשות איתם. חלק אחר, זה למשל, כשאתם קונים שמן תירס. הוא נעשה מחלק קטן של התירס. מה עם שאר החלקים ? כאתם שומעים שבארה"ב מתדלקים מכוניות באתנול שהופק מתירס, שוב מדובר על חלק קטן שהופק מגרעיני התירס. חלק אחר, אולי הוא פרוקטוז, אותם אוכלים אותו כשאתם קונים ממתק. וחלק אחר אתם עשויים לאכול, כשתוכלו בשר עוף מתרנגולת, שאכלה את החלקים הנותרים כחלק ממזון, או תוסף מזון. אמרנו קודם שהערך של קש נמוך... הינה יש גם מקור זול לתוספים נחוצים.

 ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים,  החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח,  ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו').

אולי תתפלאו אבל גם מהמשחטות מגיעים לבעלי חיים מוצרי לוואי כמו "קמח דם", שומן ועוד. אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.

דוגמאות נוספות לשימוש בפסולת כפי שמקובל כיום בחקלאות בישראל במאמר: הישגים בפיטום בקר בישראל . לפי מאמר זה משתמשים לפיטום עגלים משתמשים בכ50% מוצרי לוואי. לפי מאמר זה משתמשים בעיקר במי גבינה, שאריות מאפה (לחם), גפת תירס (מוצר לוואי של תעשיית עמילן התירס), גפת בירה, תפוחי אדמה או קליפות תפ"א, קליפות הדרים, קש, חיטה, פסולת מנפטה (כותנה) ועוד.

 

 

בתמונה רואים (מלבד רץ שהזדמן למקום) מטע אפרסמון בשלכת, ועשביה ליד העצים. טרקטור עבר בין השורות וכיסח (בולט בצד ימין), אבל ליד העיצים לא טופול. הדבר ממחיש כמה עשביה היתה יכולה לשמש כמזון, אילו מישהו היה משתמש בזה למאכל לבהמות.

 

 

מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?

במאמרים נגד גידול בשר מזכירים הרבה פעמים את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מגידולם. היכן מול זה הגזים שיפלטו משאריות המזון שלא יאכלו על ידי אותם בעלי חיים (אם כולם יהיו צמחוניים) בתהליך הריקבון שכל אותו מזון יעבור ?

אם מגדלים מזון צמחי עבור בעלי חיים במיוחד, הצמחים המגודלים קולטים מהאוויר CO2. אם יש הרבה גידולים במיוחד בשבילם, אז יש הרבה במיוחד קליטה של C02. היכן זה בחישוב ? - התשובה - זה לא בחישוב.

לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.

 עוד חשבון מסולף הוא חשבון הקלוריות. אפילו אם נניח שזה נכון, שכאשר יצור אחד אוכל יצור שני, מתבזבזות יותר 90% מהקלורית, שכן היצור הנאכל - היה צריך לצרוך אוכל, לנוע, הטורף נמנע מאכילת חלקים בלתי אכילים אצל הנטרף וכו'... אין פירושו של דבר בהכרח בזבוז. דוגמה בולטת הוא בעל חיים שגדל במרעה טבעי. הוא אוכל עשב שקיבל אנרגיה רבה מהשמש. זוהי אנרגיה מתחדשת. אם היא לא נתפסת על ידי הצמח ו/או תהפוך למזון בעלי חיים שיכול להימדד גם בקלוריות - תתפזר אותה אנרגית שמש באטמוספרה. בעל החיים במרעה יאכל את העשב שקלט את אנרגית השמש וייצר ביומסה. בהמשך, אם טורף אכל בעל חיים צמחוני... לאן בעצם "נעלמה" האנרגיה ?... חלקה פוזר באמצעות זבל, חלקה אנרגית חום וכו'... אלמלא אותו יצור אוכל עשב האנרגיה הזו לא היתה נשמרת בהכרח טוב יותר. אוכל העשב, עוזר בבנית קרקע פוריה שעוזרת לצמיחת עוד עשב, שקולט עוד אנרגית שמש ועושה עוד פוטוסינטזה, ויש יותר אוכל לבעל החיים וחוזר חלילה. במרעה בעלי החיים אוכלים עשב גבוה, וכך מאפשרים לעשב נמוך לקלוט יותר אור, שקודם לא יכל להיקלט, והופך אותו לקלוריות.
אם כן במרעה שלא דולדל, אלא זובל, תתכן יותר קליטה של אנרגיית שמש, שכן יש יותר צמחים שמצליחים לקלוט ולשמר אותה למשל, כקלוריות וכחלבונים, ובעלי החיים שאוכלים או נאכלים לאו דווקא מבזבזים.

מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות).

 

אם טוענים שהבשר גורם לרעב, הרי שבקילו בשר יש יותר קלוריות מהרבה ירקות כמו חסה וברוקולי - דבר שחשוב לאנשים בתת תזונה, שגם יקבל שומן, חלבון ועוד. גידולו לא יוצר בהכרח יותר גזי חממה. אכילת חסה גרועה לסביבה פי 3 לעומת בשר חזיר לפי אחד הדוחות [1,2].  וגם יש בה הרבה פחות קלוריות.

 

 

נוסף על מזון  שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרות לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי המגדל מזון צמחוני, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, וכיו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?

עוד שאלה שאמורה להישאל כאן: מה בכלל מוגדר כ"עודפים" ?. עד כה התייחסנו לעודפים כמוצרים שאין לאדם שמימוש ממשי, למשל הקש שנשאר אחרי שהאדם השתמש לצרכיו בגרעיני החיטה. אבל מה אם אפשר לייצר חיטה או תירס הרבה יותר ממה שבני אדם מוכנים לאכול ? - בארה"ב למשל, מגדלים כמות תירס הרבה יותר גדולה ממה שאנשים אוכלים. מה עושים עם העודף ?

דרך אחת היא לתת לחיות (ובפועל מראש יצרו עודף כדי שיהיה לחיות). למה ? כי בשר אנשים קונים, ומוכנים לשלם על זה תשלום גבוה מתירס, בעוד שתירס לא קונים כמויות כה גדולות למאכל. למה לא לתת לעניים ? ראשית מי אמר שלא מגיע כלום לעניים. שנית, ברור חקלאי משקיע כסף. מספיק שעניים באפריקה ישלמו 10 סנט לטון יותר מרפתן והסחורה תישלח אליהם. עקרונית, אם יהיה משבר כלכלי, הביקוש למוצרים הזולים כמו חיטה יעלה, יהיה מי שיסכים לשלם 10 סנט יותר לטון חיטה וזה יעזור בפתרון המשבר. ומה עם החיות ? אם לא יהיה מספיק מזון עבורן כי צריך את אותו מזון עבור בני אדם ישחטו את החיות, ויהיה גם בשר, במחיר יותר זול (אם החקלאי יראה שיש פחות ביקוש). החיות במקרה זה משמשות מעין "בנק" ליום צרה, וכך היה גם בימי קדם.

דרך אחת היא לתת לחיות (ובפועל מראש יצרו עודף כדי שיהיה לחיות). למה ? כי בשר אנשים קונים, ומוכנים לשלם על זה תשלום גבוה מתירס, בעוד שתירס לא קונים כמויות כה גדולות למאכל. למה לא לתת לעניים ? ראשית מי אמר שלא מגיע כלום לעניים. שנית, ברור חקלאי משקיע כסף. מספיק שעניים באפריקה ישלמו 10 סנט לטון יותר מרפתן והסחורה תישלח אליהם. יש גם עלויות גבוהות של הובלה, הרבה פעמים עניים לא יכולים לשלם את כל העלות. ואם כבר לחסוך בהוצאות הובלה, במקום לשלוח כמות גדולה של תירס, אפשר לשלוח כמות קטנה יותר של בשר, מפרה שאכלה פי כמה תירס כדי לגדול.

 

יש בעיות נוספות בלספק מזון שקיים בשפע במקום אחד לעניים: יש גם עלויות גבוהות של הובלה, הרבה פעמים עניים לא יכולים לשלם את כל העלות. ואם כבר לחסוך בהוצאות הובלה, במקום לשלוח כמות גדולה של תירס, אפשר לשלוח כמות קטנה יותר של בשר, מפרה שאכלה פי כמה תירס כדי לגדול.

 


בתמונה: מכונית חונה על בגדים טובים. תמונה שאולי רוב הקוראים יותר מכירים מהמציאות שלהם. אנשים שמים ברחוב בגדים טובים שהם לא צריכים, כדי שמי שנזקק יקח. במקרים רבים אין איש לוקח, ואין איש שולח אותם לאפריקה לנזקקים. יש גם מקומות שאוספים תרומות "יד שניה". למקומות כאלה מגיעה הרבה פעמים משאית ואוספת חלק גדול מהבגדים הטובים - כדי לעשות מהם סמרטוטים, וחלק אחר נזרק לאשפה. אין להם דורש, או מי ישא בעלויות להובילם למקומות עניים באמת.

 

בגדים זרוקים ליד הפח. מי בא לקחת ? מי בא להעביר לעניים ? מי לא עבר ליד בגדים זרוקים במצב טוב ולא עשה דבר...

 

 

 

 

בנוסף כאשר מדובר במישהו שסובל מחרפת רעב עד כדי סכנת מוות, ברור שכל סיוע במזון חיוני. כאשר לא מדובר בסכנה ממשית ומיידית, הצפת האזורים העניים בדגנים זולים מן המערב, תפגע במגדלים המקומיים, שיאבדו את פרנסתם, יפסיקו לשלם לעובדים, ויהיו תלויים בחסדי המערב. זה גם גורם עוני ולפגיעה בכלכלה המקומית. אם כופים על אוכלוסיה מקומית ענייה צמחונות, זה אומר שלמשל תושב כפרי שסביב ישובו הרבה עשב שגדל לבד בהשקיה של הגשם, לא יכולים לתת אותו לבעלי חיים כדי שיהיה למשפחתו ולו בשר. אם כופים טבעונות, למשל על תושבי הקוטב או על תושבי מדבר סההרה, ואין להם מספיק אפשרות לעשות חקלאות צמחית בעונה מסויימת - שוב רעב. יש שיגידו - אפשר היום לייבא לשם מזון צמחי. נכון, אבל עלויות היבוא יהיו גבוהות יותר, מאשר הבשר שיש שם בכלכלה המקומית. עלות גבוהה - פירושה שוב שלעניים לא יהיה אוכל. לא הבשר יגרום רעב ועוני, אלא כפיית הצמחונות, ויש עוד גורמים, למשל, שני שלישים מכדור הארץ זה ים. אם יכפו טבעונות, במקום הדגים מהים, יצטרכו עוד שטחים ביבשה.

כשתחשבו על זה תראו שיהיו עוד אבסורדים רבים, אף אם נצמצם אותם רק לסוגיית העוני והרעב, כפיית צמחונות על כל העולם פירושה שגם במערב לא יוכלו להאכיל את החיות שלהם בשאריות מהתירס והחיטה שמגדלים לאדם- והינה שוב רעב. אם ייבאו לארצות העניות את הדגנים, והמגדלים המקומיים יפסיקו לגדל שם, כי למה שמישהו יקנה מהם אם יש בזול או בחינם מה מערב השדות המקומיים יתפנו. אפשר לעשות שם מרעה ולוּ על מי הגשם, אבל אם כופים על כל העולם צמחונות, אז לא יעשו מרעה - ושוב מחסור באוכל, ושוב הרי הסברנו שפרה אחת באחו נותנת הרבה בשר במחיר של חיה אחת שמתה, ובשביל כמות כזו של מזון בשדות הדגן הורגים יותר. בקיצור צמחונות קיצונית שנכפית גורמת רעב ועוני, והרג רב יותר של חיות.

 אין תרופות פלא. בטח לא צמחונות. בין אם תרצו או בין אם לא, בארה"ב לדוגמה מגדלים מזון הרבה יותר ממה שאנשים מוכנים לאכול, אחת הדרכים להשתמש בכל זאת באוכל הזה, זה לתת אותו לחיות, לצורך הפקת בשר וחלב, ושימושים נוספים.

והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.

ומה עם מהירות הגידול ? כדי שלא אואשם בחוסר בחוסר אובייקטיביות ובשאיבת מידע רק מאתרים של בעלי אינטרסים מסחריים, הינה מתוך מאתר אנונימוס: מאמר שלהם בכתובת http://www.anonymous.org.il/art313.html מספר לנו, למשל, שאפרוחים מכפילים בלול תעשייתי את משקל גופם פי 50-60 תוך שישה שבועות. גם בגידול חיטה מגיעים לתוצאות כאלה ? בתפוחי עץ ? בכתובת http://www.anonymous.org.il/art292.html מספרים לנו ש"על עטיניה של "פרה חולבת" בישראל לוחצים מדי יום 30-50 ליטר חלב". עץ תפוזים נותן גם כזו תוצרת ? אתם יודעים כמה שנים לוקח לעץ עד שבכלל אפשר לקטוף ממנו פירות  ?.  תגידו טוב, אבל עץ תפוזים לא מאכילים בכמויות כמו תרנגולת. זה נכון, וזה גם נכון שהוא גם לא נותן אותה כמות  תוצרת, ואיכותו אחרת.

אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגים אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.

ישנם עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.

כשמספרים לנו ששניצל צורך פי 5 משאבים מאורז למשל, במבט שטחי נדמה שארוחותיו של אוכל השניצל מבזבזות פי 5. וגם זה לא נכון. הרי השניצל הוא רק מרכיב קטן מארוחותיו. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונלד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".


אחד המקומות אשר בהם רואים גם צמחונים וגם אוכלי בשר אוכלי יחד ואפשר להשוות ביניהם, הוא בחדרי אוכל של הצבא / קיבוץ / מפעל. מגיעים לארוחת צהריים. האדם אשר אוכל הבשר, לוקח למשל שניצל עוף. זולתו הצמחוני לוקח שניצל סויה, ושאר האוכל אותו דבר: התפוחי אדמה, אורז, סלאטים, איטריות, פירות, מיץ - אותו אוכל. התפריט גם בארוחת הצהריים הבשרית בכ90% אותו דבר.

יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצא אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמינים נפוצים אחרים אשר צמחונים ועוד יותר טבעונים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחניים").

צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.

מושג חשוב ביותר בנושא של שימור טבע הוא קיימות. הבאנו בתחילת המאמר את הדוגמה של הפר במרעה. בעלי חיים במרעה טבעי לא רק אוכלים, אלא גם מזבלים. הם מחזירים לטבע את רוב מה שהם לוקחים. כאשר זה כך, לא משנה החשבון שצריך כך וכך קילוגרם של צמחים כדי ליצור קילו אחד של בשר. הרי מה שנלקח חוזר. נכון שבעלי חיים רבים לא מגודלים במרעה, ואם כן, השאלה צריכה להיות צורת הגידול, האם היא בת קיימא, ולא רק אם המזון צימחוני או לא. מזון צימחוני יכול להיות מזיק יותר לסביבה. כריית מחצבים לדישון - זה מעשה שאינו בר-קיימא. המשאבים לא מתחדשים. איך זה לא מובא בחשבון ? - כנראה הנקודה שהרבה צימחונים פשוט לא מוכנים לאכול בשר, ולא משנה חשבונות. הוויכוח האינטלקטואלי איתם מיותר.

לסיכום, מאמרי  ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן  ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.

אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.

 

 

 

חקלאות אינטנסיבית - האם היא רעה ? - לא בהכרח

 

חקלאות מודרנית היא במידה רבה חקלאות אינטנסיבית - שבה יש שימוש רב במיכון, דשנים, כלובים, תרופות, הנדסה גנטית, שימוש בחומרי הדברה, שטח גדול ובכלל במאפיינים תעשייתיים.

 

באופן אינטואיטיבי - הרבה פעמים נדמה שזה רע יותר, והרסני לסביבה. זה מזכיר את הפרדוקס האורגני - לכאורה עבור מזון אורגני (לפחות בדימוי שלו), לא משתמשים בחומרי הדברה, דשנים כימים וכו', לכן הוא אמור להיות זול יותר ואקולוגי יותר, כי החקלאי לא השקיע את המשאבים האלה. בפועל הוא יקר יותר, ודורש יותר קרקע ומיים עבור יחידת יבול. כך גם בחקלאות פשוטה עם בעלי חיים. עשוי להיראות שהשיטות של פעם אקולוגיות יותר או בזכותם המוצרים יהיו זולים יותר, אך אין זה בהכרח כך.

 

בשיטות מודרניות מגדלים בדיוק את הגידולים שצריך להאכלת החיות, בעזרת הנדסה גנטית משביחים אותם, בעזרת חומרי הדברה משמידים טפילים וכך הם לא מתחרים עם הגידולים שרוצים, בעזרת טיפול רפואי נכון ורפואה מונעת יש פחות מחלות תמותה, הכלובים תוחמים ליחידת שטח קטנה ומגֵנים מטורפים ופגעי אקלים, וכך עם פחות חיות, קרקע, דלק ומיים משיגים יותר מזון לאדם. זה עשוי להיות אקולוגי, וגם פחות חיות מתות.  זה לא בהכרח רע.

 

* טבעונים גם נגד גידול דבורי דבש, ואלה עוזרות במניעת רעב בהפריית צמחים + הדבש + אוכל חיות שנהנות מצמחים + תועלת לצמחים עצמם ולמשמעותם האקולוגית.

 

 

חשבונות מסובכים ופשוטים

מדוע ה"חיסכון האדיר" במשאבים לא מתבטא במחיר המוצר לצרכן ?

1. חשבונות מסובכים

אתר אנונימוס הישראלי מציג לנו במאמר תחת הכותרת "שוחטים את כדור הארץ" (כותרת שאופיה מתאים לסגנון הכללי של האתר), הכתובת, http://www.anonymous.org.il/eco.htm,  בין היתר השוואות כיצד לדעת כותביו מחיות יש הרבה יותר בזבוז בהפקת מזון לעומת מזון צמחי.

הינה כמה ציטוטים משם:

"כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים - פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה"

"ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי"

"כמות האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית המושקעת בהפקתו. לעומת זאת, גידולי תירס וסויה מפיקים כמעט פי שבעה ושישה, בהתאמה, מכמות האנרגיה שהושקעה בייצורם".

"אם היינו צורכים גידולים אלה במקום את בשר החיות הניזונות מהם, היינו מקבלים חלבון בכמות הגדולה פי חמישה, כמעט, ביחס לכל יחידת אנרגיה שהושקעה בתהליך הייצור."

"מצמח עתיר חלבון, כגון אפונה ושעועית, הגדל על חלקת קרקע פורייה בת ארבעה דונם, מופקים 230-140 ק"ג חלבון; אולם אם מגדלים בשטח זה מזון לבעלי-חיים, ניתן להפיק ממנו לצריכה אנושית רק 25-18 ק"ג חלבון."

"גידול מזון צמחי מפיק פי 10-21 חלבון ליחידת שטח מ"ייצור" בשר."

"ייצור" חלב וביצים ממיר את החלבון הצמחי ביתר יעילות לחלבון מן החי, ועם זאת מפיקים מזונות צמחיים חלבון בכמות הגדולה פי ארבעה מהם ליחידת שטח. שיבולת שועל מניבה פי שישה קלוריות ליחידת שטח יותר מבשר חזיר, ופי 25 מבשר בקר. ברוקולי מניב פי 24 ברזל ליחידת שטח מבשר בקר. ברוקולי מניב פי חמישה סידן ליחידת שטח מחלב פרה."

"כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל"

נתייחס לדוגמה לציטוט האחרון. במבט ראשון הוא נראה תמוהה ומוגזם. כולנו ראינו כבר דגים באקווריום. איך פתאום מספרים לנו שלצורך קילוגרם דגים צריך  17-20 אלף ליטר מיים בממוצע ? ועוד כאשר בשיטות הגידול המודרניות הדגים גדלים בצפיפות גדולה בהרבה לעומת השיטות הישנות י ותר.

למי ששכח איך זה נראה - מיכל ניאגרה של שירותים מכיל 10 ליטר. היתכן שצריך כמות מיים של 1700-2000 מיכלים כאלה כדי לגדל דג אחד של קילו ? או כמות של 3400-4000 מיכלים כאלה כדי לגדל 2 דגים של קילו בצפיפות מירבית ?

קנקל גדול של קולה - הוא ליטר וחצי. היתכן כמות מיים של עשרים  אלף אלף קנקלים כאלה  לא תספיק אפילו לגידול 2 דגים של קילו ?

גם לא טרחו לציין במאמר אם אלו מיים הראויים לשתיה של בני אדם, או שאיבה ממקור כמו נחל אלכסנדר שאיש לא מתכוון לשתות משם. גם לא סיפרו לנו אם באותה כמות מיים מגדלים כמה מחזורים של דגים.

גם לגבי  חשבונות אחרים שהובאו לעיל שבין אם הם נכונים ובין אם לא - אדם מן השורה, גם אם סיים תואר באוניברסיטה מכובדת - אין זה נראה מעשי שייגש לחשב בעצמו, בוודאי שלא על סמך מאחר זה שלא מוזכר בו בדיוק מי חישב, איך חישב, ואיפה בדיוק מופיע המקור. בסוף המאמר רשימת מקורות כללית, שיוצר רושם מוטעה של מאמר רציני, אך אין הוא כזה, ואין שם שיוך של כל מידע למקור ממנו הובא, כך שכביכול מי שרוצה לעמת עובדה אחת, אמור לקרוא קודם את כל רשימת הספרות ששם.

מאחר שסביר שאף אחד לא ינסה לאמת בצורה רצינית ומעמיקה חשבון מסובך זה, ואף אם ימצא טבלאות הנותנות נתונים כמו מספר קלוריות ואחוז חלבונים, עדין אין די בכך כדי לדעת מה "שוחט יותר" את כדור הארץ, משום שכפי שכבר הסברנו, חשבון כזה חסר מרכיבים רבים שיגידו כמה באמת נהרס כדי להפיק את אותם קלוריות, וכמה אולי ניצל (דוג' העדר שאכל עשב ובכך מנע שריפת קוצים גדולה שהיתה גורמת נזק גדול, או פרות בשבי שאוכלות חיטה, למעט הגרעין שממנו מפיקים קמח לבני אדם).

נציע "מחקר גישוש", דרך שבה גם איש פשוט יכול לבדוק בעצמו, ולבדוק אם הנתונים האלה קרובים למציאות

2. חשבונות פשוטים להתרשמות ראשונית

במידה מסויימת משאבים נמדדים בכסף. מוצר שמצריך הרבה קרקע, הרבה מיים נקיים, שימוש בחומרים כימים, ובכלל התערבות גדולה של אדם בטבע, סביר שיעלה יותר ממוצר שאינו כזה.

נביא למטה רעיונות להשוואה בין מחיר מוצרים מהחי לבין מוצרים מן הצומח. בכוונה ללא פירוט רב, בגלל שפע המוצרים הענק, סביר להניח שמה שלא נציג, תמיד יקום מי שיבקר ויגיד שזה לא הכל או לא השוואה טובה, או ימצא יוצא דופן כלשהו, וגם קל להטות את המשוואות.

 להלן מספר רעיונות למה שאפשר להשוות, עם קצת פירוט. ישווה כל אחד  בין אם זה לפי הבנה והתרשמות בשטח, ובין אם מישהו יועיל לעשות עבודה יסודית בעניין - וכמובן אשמח אם במקרה כזה ישלח ממצאיו לדוא"ל הרשום מטה. בכל אופן אם כסף הוא מדד כלשהו למשאבים, אז לפי מדד זה אין כל דמיון ל40% חיסכון במשאבים או דברים בסגנון של "פי חמש, פי שבע עשרה"....

רעיונות להשוואה:

הוצאה חודשית ממוצעת על מזון (כולל תוספי מזון כמו וויטמינים) - אדם צמחוני מול אדם שאוכל גם בשר

זה החישוב שהכי נכון לעשות, הינה עוד כמה ממצאים מעניינים:

שניצל עוף/המבורגר/ נקניקיה לעומת דמויי שניצל/עוף/המבורגר טבעול/זוגלובק טבע/טופו טבע- יש שפע מוצרים. בד"כ הצמחוני יותר יקר !. כן, סיפורים על כמה קלוריות צריך להשקיע בתרנגולת לעומת בחיטה יש, אבל שבאים לקנות שניצל עוף, ומוצאים שברוב המקרים הינו זול יותר אפילו משניצל תירס.

ביקורת בונה בנושא אומרת שניצל צמחוני אינו תחליף תזונתי מדוייק לבשר. הדמיון הוא יותר צורני, אולי משהו בטעם. אבל הביקורת המוצדקת הזו, לא מסביר פער מחירים. מדובר בשני מוצרים באותו גודל, שניהם דורשים עיבוד, ציפוי בפרורי לחם, שמירה בקירור, וגם האריזה דומה. אם המוצר הצמחי כרוך בהרבה פחות משאבים, איך מחירו בשוק תחרותי יקר יותר ?

מנה בשרית מול תבשיל קיטניות ודגנים - השוואה שיש הטוענים שהיא יותר נכונה מבחינה תזונתית. השוואה כזו תראה לנו שהקטיניות והדגנים זולים באופן משמעותי. מכאן מסקנה שמן הראוי להכליל אותם בתפריט, אך אין זה אומר שמי שאוכל גם בשר, "שוחט את הסביבה" פי 17 או משהו כזה.

מזון לכלבים מסחרי (כופתיות יבשות) מן החי לעומת מזון כלבים צמחוני- יש כיום גם מזון צמחוני לכלבים. המזון הצמחוני יקר יותר בהשוואה לשק שבו גם בשר מאותה חברת מזון, ובכל מקרה ניתן למצוא הרבה שקי אוכל עם מקור בשרי של חברות אחרות שהוא זול יותר.

 חלב פרות לעומת חלב סויה - חלב סויה יקר יותר.
 

*** הערה כללית לגבי חלב פרה ולגבי סיבסודים - מספר אנשים העירו ש"חלב פרה מסובסד, וחלב סויה לא, לכן ההבדלים במחירים". נבהיר: החלב בישראל אינו מסובסד, אך הוא תחת פיקוח, כלומר אסור להעלות חלק ממוצריו מעל מחיר מסויים. המחיר שהוא נמכר צריך להיות רווחי לכל העוסקים בייצורו. לפי איציק בן-דוד, סמנכ"ל ייצור וכלכלה במשרד החקלאות, המצוטט ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3261939,00.html: "מוצרי חלב נמצאים כיום תחת פיקוח, והם מהווים 30 אחוזים מסל מוצרי החלב בשוק ומוגדרים כמוצרי חלב בסיסיים, כמו חלב שתייה בשקית ובקרטון, גבינת קוטג', גבינה קשה, תוצרת ניגרת (אשל, גיל, שמנת) וכן שני סוגי מעדני חלב בסיסיים."
ירקות ופירות בישראל מסובסדים ונמכרים ללא מע"מ - כך שמבחינה של סיבסוד יש להם יתרון מידי על פני מוצרים מן החי.
בנוסף משרד החקלאות מממן בצורות שונות מגדלים מן החי ומן הצומח, לא ידוע לי על הבדלים משמעותיים.

השוואה מעניינת במוצרים מפוקחים- נכון ל2011 ליטר (כקילו) חלב  בשקית - מחיר מקסימאלי 5 ש"ח, כשמדובר בחלב עם שלושה אחוזים שומן. חלב עם אחוז שומן אחדזול במעט. לחם אחיד 750 גר' (פחות מקילו) -  מחיר מותר מקסימאלי 4.92 ש"ח (הבדל קטן של 8 אגורות מהחלב). לחם כזה נמכר ללא אריזה, בעוד חלב כן. חלב צריך להחזיק גם בקירור. לחם אחיד פרוס, 750 גר' (פחות מקילו, השוואה לחלב בשקית, כפי שהלחם בשקית, אך עדין אין הוצאות על הובלת לחם והחזקתו בקירור) מחיר מותר מקסימאלי 7.38 ש"ח (קילו לחם אחיד פרוס יקר בכ90 אחוזים יותר מקילו חלב), ושימו לב - הלחם אחיד הוא מסובסד ומפוקח. חלב רק מפוקח. גם כאשר מדובר במוצרי החלב, אשל וגיל (גם כן מוצרים מפוקחים) קילו אשל או קילו גיל, זולים יותר מקילו לחם אחיד פרוס וזאת בנוסף לסובסידיות שיש ללחם, ואין לחלב (גביע גיל - 200 מ"ל - המחיר המקסימאלי 1.44 ש"ח, גביע אשל - 200 מ"ל המחיר המקסימאלי 1.58 ש"ח) עוד מוצר שמחירו מפוקח - קילו מלח עבה (לא מהחי ולא מהצומח) - 1.5 ש"ח.
הדבר היקר ביותר ברשימת המוצרים המפוקחים - גבינות קשות - מעל 40 ש"ח לקילו. השני הכי יקר - ביצים 14-15 ש"ח לקילו.

מידע נוסף:
רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד התמ"ת ושל משרד החקלאות

גלידה חלבית לעומת גלידה פרווה מאותה חברה - בביקור בסופר מצאתי רק מקרה כזה של גלידה של שטראוס שהחלבי והפרווה היו באריזה דומה במשקל זהה, טעמים זהים - והמחיר גם היה זהה.

תחליף-חלב / לתינוקות - על בסיס חלב מול צמחונית (המיועדת לחצי שנה הראשונה - כך אפשר להשוות בין שני מוצרים המתיימרים לתת ארוחה מלאה. ככל שהגיל עולה, נהוג לתת תוספות).

שוקולד עם מרכיב חלבי - לעומת שוקולד ללא מרכיב זה מאותה סידרה - למשל שוקולד מריר לעומת שוקולד חלב. בשונה מטענות צמחוניים על שימוש גדול בהרבה במשאבים - אין הבדל במחיר.

אבקת מרק צמחונית מול אבקה המכילה מרכיבים בשריים- מחיר דומה

משקאות ממותקים עם טעמים - משקה מיץ המכיל 100% פרי יקר יותר לא רק מחלב, אלא גם ממשקאות חלב עם טעמים, כמו שוקו, ווניל, בננה ואפילו מילקשייק.

גם כאשר יש רק 50% פרי במשקה, עדין בד"כ הוא יותר יקר ממשקאות חלב, זאת ועוד - היה נכון להשוות מוצר כזה לחלב שמהלו אותו ב50% מיים ואז הפער המחירים היה עולה.

ביקורת בונה בנושא אומרת שחלב לא זהה למיץ פירות בוודאי לא באופן תזונתי. נכון, אך בכל זאת זה נותן מושג כלשהו לגבי משאבים שצריך להפיק כדי להגיע למוצר הסופי

כשמדובר במותגים - מה יותר זול, לקנות בקיוסק חצי ליטר קולה קרה, או חצי ליטר שוקו קר ? - התשובה שוקו ממותג בד"כ יותר זול ! חצי ליטר קוקה קולה/ספרייט/קינלי קר יותר יקר משקית ליטר חלב קר ! גם בקבוקי משקה של חצי ליטר של פירות (פריגת, פרימור) יקרים יותר מחלב.

בכמות גדולה (בקבוק של ליטר וחצי למשל), וכאשר הקולה/ספריט/קינלי ללא קירור, הם זולים מחלב שהוא עם קירור או מחלב עמיד.

יש משקאות סינטטיים, ללא פרי טבעי שיותר זולים ממשקה חלב, כמו טרופית, מיץ פז. אבל כמה "מן הצומח", יש שם ?

גם בקולה/קינלי/ספרייט אין הרבה מן הצומח.

 

נדגיש 3 בעיות בהשוואות כאלה - למי שחושב שיש טעם לעבודה יסודית

א. מה זה "מוצר מקביל" - האם זה שחלב סויה דומה במירקם ובטעם לחלב פרה, עושה אותו ל"מקביל" ? שינצל עוף ושניצל תירס או תירס זה מקביל ? סויה גם אינה תחליף מלא מבחינה תזונתית לבשר. מאידך גם אם "מוצרים מקבילים" אינם הביטוי המדוייק, עדיין כאשר אנו רוצים להשוות דברים דומים, אז אפשר ורבים יראו בכך משהו דומה. בשני המקרים מעבדים את חומרי הגלם במפעל, מעניקים לו צורה, אריזה, ושמירה בקירור. וכך אם שניצל תירס יוצא יקר יותר משניצל עוף, זה אמור לעורר תמיהה ולערער את התיאוריה שבשביל מזון מן הצומח משקיעים הרבה פחות משאבים.

ב. כסף זה לא הכל -  נכון שכסף לאו דווקא מודד ידידותיות לסביבה. למשל מוצרים ממפעל מזהם במיוחד יכולים להיות זולים לצרכן, כיוון שהמפעל הזה לא טורח להשקיע באמצעים למניעת זיהום (ואת המחיר האמיתי משלמים אנשים הניזוקים מזיהום, ואלה שאולי יקומו פעם ינסו למזער את הנזק). מאידך אם עושים השוואה מאוד כללית, אז שימוש רב במשאבים אמור להתבטא גם באופן כלכלי. זיהום סביבה יש לא רק בתעשיית בשר. חשוב להדגיש שמדד המחיר, הוא רק מדד אחד.

ג. איך קובעים מחיר ? - מדובר במגוון מחירים עצום. אפשר להשוות שניצל קפוא מן החי לשניצל קפוא מן הצומח, אך לא ניתן להשוות אם אחד מהם נקנה במסעדה והשני נקנה בסופר-מרקט במצב קפוא. אם נשווה נעליים מעור מול נעליים מחומר סינטטי- הרי הרבה מן העלות כוללת גם עיצוב ואופנתיות. הבדיקות שהוצעו, משוות קניות באותו מקום (שניצל סויה ושניצל עוף באותה חנות, למשל).

ד. המחיר הסופי לצרכן לא נקבע רק לפי עלות חומרי הגלם - צמחוניים - טיבעוניים העירו בעניין זה בשפע אמירות כלליות, כמו שאת המחיר קובע גם מצב השוק, מיתוג, תחרותיות, תיווך, אריזה, עיבוד, המזון וכו'. נשיב בעניין שבוודאי שאמירות כלליות אלה רלוונטיות, אבל בשביל להסביר מדוע "נתוני שחיטת כדור הארץ", שהביאו לנו באתר אנונימוס, אינם עולם בקנה אחד עם המחיר הסופי לצרכן, אין די בהסתפקות באמירות כלליות. יש לראות אם קיימים הבדלים בנושא, למשל, האם עבור מוצרים צמחוניים עושים יותר פרסומות ? האם הוצאות ההובלה שלהם גדולות יותר ? האם האריזה יותר יקרה ? חיי מדף קצרים יותר ? הוצאות קירור גדולות יותר ? מחקר ופיתוח יקרים יותר ? האם יותר קשה לעבד שניצל תירס משניצל עוף ? - דומה כי התשובות לכל השאלות הללו הן לא.

הדרך המוצעת אינה נקייה מחסרונות, אך יכולה להוות עוד מדד, יחד עם דרכים נוספות שצריך למדוד, ויתרונה שגם אדם פשוט יכול להתרשם בעצמו.  בכל זאת אם מחיר המוצר הסופי מורכב גם ממחיר המשאבים שהשקיעו בו, אז נצפה שזה שמשקיעים בו יותר משאבים יהיה יותר יקר. ולא. הצמחוני לאו דווקא יותר זול, ולפי מדד זה, אין הוא באופן ממשי דורש פחות משאבים לעומת החי, כפי שנטען כמעט בכל אתר למען צמחונות.

נדגיש - לא מדובר פה בדרך ל"ניהול חשבונות", אלא בדרך בה אדם מן השורה יכול לקבל רושם ראשוני בהשוואת מחיר במכולת, אם נתוני אתרי צמחונות בנושא קרובים למציאות.

או לא 

גם בבית המשפט לא....
את הטענות על מזון צמחי שהיה יכול להאכיל בני אדם, במקום לכאורה בזבוז על חיות שאותם אוכלים - לא קיבל השופט

מתוך הכתבה "משהו רקוב בממלכת הכפר הגלובלי", כתבה ענבל המאירי, טבע הדברים, גליון 61, נובמבר 2000.
על הכרוז המדובר תוכלו לקרוא
כאן

תמונה מDerrygreenage אירלנד. 1. פרות באחו. 2. שדה צמחי מעובד. 3. תחנת כוח. מי פוגע יותר בסביבה ?

 

 

 

תמונה - עדר פרות בירדן ההררי, ישראל. צולם ב2012. מקום מרעה קבוע. נשאר שטח עם  צמחיה טבעית, פרחים, שיחים, איזור הררי טבעי.

 

 

פרה ועגל בגליל. לא הפרידו את העגל מהאֵם, לפרה יש קרניים. פרות אחרות ליד. יש להם אוכל, צל,חופש. האוכל שהם אוכלים אינו מתאים לבני אדם.

 

כתבות ותוספות

 

יש ארצות בהם מחיר בשר זול ממחיר ירקות - בדוגמאות שהובאו לגבי בדיקה, ההתייחסות היתה לנעשה בארץ. בחו"ל המצב יכול להיות אחר, כל מקום בהתאם לתנאים שלו. בכתבה פרו צמחונית באופן כללי בעיתון הארץ, כותבת אורית שוחט: "הנימוק הכלכלי שמציגה בינדל לאכילת בשר הוא העצוב מכולם. בישראל לא צריך להיות עשיר כדי לקנות פירות וירקות, אבל במדינות רבות בשר הוא אכן זול יותר, ותעשיית הבשר מנצחת במרכולים כי היא הביאה את הייעול והתיעוש בתחום הגידול והשחיטה לדרגה שמאפשרת למכור המבורגר בלחמנייה בפחות מחצי דולר. יש מדינות שבהן זהו מחירה של עגבנייה. כדי להוריד את המחיר של הפרה והתרנגולת, הפכו את תנאי הגידול שלהן לבלתי נסבלים". הכתבה במלואה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=592130

מאמתי בהיסטריה חיות המשק של האדם התחרו איתו על מזון ? האדם מצא יתרון בכך שאותם בעלי חיים שגידל אכלו מזון שאין הוא מסוגל לעכל, והוא הפיק כך תועלת עקיפה מאותם צמחים. גם היום, באיזה מדינה בעיית הרעב היא כתוצאה מכך שאנשים מנצלים את כוח הקניה שלהם כדי לקנות מזון לבעלי החיים שלהם ולא לעצמם ?, בעיית הרעב היא כי אין כסף לאותם רעבים לקנות מזון אפילו לעצמם, ומגדלי מזון בשוק חופשי מעדיפים ברובם למכור את גידולי השדה שלהם לבעלי חיים, מאשר לתרום לרעבים שאין להם יכולת כלכלית לתת תמורה.
ההלצה אומרת, שאם זה נכון שיש עוני בעולם, כי בעלי החיים אוכלים לאדם את האוכל, אז המסקנה הראשונית המתבקשת זה לאכול יותר בשר. אם כולם יעברו לצמחונות, אז החיות במקום להישחט ימשיכו לאכול את האוכל של בני האדם, ובהיעדר שחיטה יתרבו הרבה יותר, וכך יהיה עוני. בהעדר טורפים אחרים, בסוף גם לבעלי החיים יהיה עוני וסבל, כי יגמר האוכל, והם ממשיכים ומתרבים.

קצת על כלכלה של היום לעומת של פעם
בעבר - התפיסה הכלכלית המקובלת היתה שיש סכום נכסים קבוע. אם אחד משתמש במשהו, אז לאחר אין. לדוגמה, אם אני אעֵז לאכול היום שתי פיתות במקום פיתה אחת, אז למישהו במקום אחר, תהיה חסרה פיתה, כי כמות הנכסים מוגבלת. מי שטוען שבגלל שמאכילים בהמות במזון כמו תירס, אז לעניים חסר תירס והם רעבים, מתבסס על גישה זו.
כיום התפיסה הכלכלית המקובית היא שאין הגבלה כמו שחשבו בעבר. אפשר שיהיה שפע רב בהרבה לכולם, שימשיך ויגדל בהתמדה, בלי גזל עניים. במאות שנים האחרונות הגדילו לאין שיעור את כלל הנכסים שבידי הציבור: יש הרבה יותר אוכל לכולם, הרבה יותר פתרונות בריאות, דיור ברווחה רבה יותר, תחבורה טובה בהרבה ועוד ועוד. כל זה לא בגלל שלקחו מעניים לטובת עשירים, אלא למשל בזכות מדע, טכנולוגיה, שיטות ניהול, לימוד וחינוך, כלכלה קפיטליסטית, מדיניות אשראי.
ניקח דוגמה מוכרת - מדינת ישראל. בשנות החמישים, היה הכרח במדיניות צנע, בשל מחסור חריף. מאז לא רק שגדלה בהרבה התוצרת בהרבה תחומים, גם האוכלוסיה גדלה בהרבה, ועדין יש לכולם הרבה יותר. לא בגלל שלקחו לעניים במקום כלשהו.
גם בשר יש הרבה יותר, ולא על חשבון עניים. צריכת הבשר בישראל עלתה, גם כי יש יותר אנשים, וגם יש יותר יכולת כלכלית, וכל זה בלי שנפגעו עניים בארץ, באפריקה או בכל מקום אחר.
לפי תפיסה זו, יש יותר  בשר, כי למדו לעשות יותר בשר, לא בגלל גזל.

 

מה אחוז השאריות במזון לבעלי חיים לבשר ?  - תשובה חלקית מצאנו, והינה ציטוט: "בישראל מקובל שבפיטום בני בקר מעדר החלב תכיל המנה כ- 50 אחוז מזון מרוכז, והשאר - מוצרי לוואי זולים, בתוספת מינרלים וויטמינים. העגלים נשלחים לשחיטה במשקל 450 -400 ק"ג לערך, בגיל 10-12 חודש, עם נצילות מזון ממוצעת של כ- 6 ק"ג חומר יבש לתוספת ק"ג משקל חי.". המאמר המלא http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm.

מזמינים ארוחה צמחונית ? יש לכם יותר דם בעלי חיים על הידיים - מאמר של פרופסור לביולוגיה שחקר את כמות בעלי החיים המתים עבור אוכל צמחוני וכמה עבור אוכל בשר באוסטרליה..
 

הזיהום בכל מקום אותו דבר ? - כתבה מYNET:  משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז: ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40 אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80 אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה". (פורסם ב27/02/08) - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=360&firstmsg=75

המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון - בכתבה זו מודגש הנזק הגדול ביותר מבשר בקר (פרים ופרות), ולאו דווקא בשר בכלל. נכתב בכתבה כי מזון בכלל (לאו דווקא בשרי) הוא הגורם השלישי בגודלו שמשפיע על טביעת הרגל הסביבתית של בית אב אמריקני ממוצע. לפניu ברשימה נמצאים השימוש ברכב והשימוש בחשמל. מודגש שעיקר הנזק הוא מפרות, ואת זה צריך לצמצם. "קילוגרם של בשר בקר מייצר 16 קילו של פליטות פחמן דו-חמצני פי ארבעה מבשר חזיר ויותר מפי עשרה מקילו של עוף. מספיק שאנשים יעברו מבשר בקר לעוף כדי להפחית את פליטת גזי החממה ב-70 אחוז, אמר פלטיה".
כלומר הפיתרון אינו דווקא צמחונות, צמצום משק הבקר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672544,00.html

בספר "המיתוס של הצמחונות", מספרת המחברת, טבעונית לשעבר, על רגישותה כלפי עוולות סביבתיות, פגיעה בחיות. התאוריות הצמחוניות השפיעו עליה, והיא היתה טבעונית במשך 20 שנה. בסיפרה היא מתארת שצמחונותה כמו גם צמחונות של אחרים נובעת בד"כ מכוונות טובות, אך עם הרבה מבּוּרות, חוסר ידע. היא למשל מתארת כיצד חקלאות, כל חקלאות היא הרסנית עד היסוד: משמידה בעלי חיים, צמחים, מיבשת נהרות, משמימה אדמות. לעבור מחקלאות שמגדלת בשר, לחקלאות שמגדלת מזון מהצומח יהיו לדבריה למעשה "יותר מאותו דבר".

באינטרנט מאמרים נוספים המפריכים את מיתוס הרעב כתוצאה מאכילת בשר ומיתוסים צימחוניים נוספים. הינה לדוגמה קטע ממאמר שמדבר על תחום זה, ותורגם לעברית. המאמר המלא באנגלית עם כל מקורותיו כאן http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm, התירגום עיברית למיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ (שזה מיתוס ראשון מבין 15) כאן

מחקר חדש מפתיע: צמחונות מזיקה לסביבה - http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200562
תרגומים ל2 כתבות בנושא שפורסמו בעיתוני חו"ל כאן: צמחונות וסביבה

דו"ח האו"ם על משקי החי מ2006 - פגום - הכותרת וקישור לכתבה באנגלית מהטלגרף, 20101 - UN admits flaw in report on meat and climate change - האו"ם מודה בפגם בדו"ח על הבשר ושינויי האקלים.

תת הכותרת: The UN has admitted a report linking livestock to global warming exaggerated the impact of eating meat on climate change - האו"ם הודה שהדו"ח שקישר את תעשיית הבשר להתחממות העולמית' הגזים בהשפעה של אכילת בשר על שינויי אקלים. הכתבה מ2010.

 

הכותרת וקישור לכתבה מטיים - Meat-Eating Vs. Driving: Another Climate Change Error? - אכילת בשר מול נהיגה ברכבים: עוד שגיאה של שינויי האקלים ?
(אין תת-כותרת).

 

הכתבות מספרות על ד"ר Mitloehner, מומחה לאיכות אוויר, שבכנס של החברה האמריקאית לכימיה טען על פגם בדו"ח.

החשבון שנעשה עבור בשר כלל את כל פליטות גזי החממה שקושרו עם ייצור הבשר כולל הפקת דשנים, פינוי שטחי קרקע, פליטת מתאן ושימוש בכלי רכב בחוות;

בעוד שעבור תחבורה כלל החשבון רק שריפת דלקים.

Mitloehner אמר גם שייצור של פחות בשר וחלב רק יגרום ליותר רעב בארצות עניות. המאמץ צריך להתמקד בחקלאות חכמה יותר, ולא בפחות חקלאות.

בתקשורת לא הסתפקו בדבריו, ופנו לגוף באו"ם שהפיק את הדו"ח. מטעם האו"ם התראיין ד"ר Pierre Gerber ממונה על הגוף שהוציא את הדו"ח ואחד ממחבריו, והוא אמר שהוא מקבל את הביקורת של Mitloehner. "אני חייב להגיד בכנות שהוא עלה על הנקודה - התייחסנו לכל הנקודות עבור הבשר, אבל לא עשינו את אותו הדבר עבור תחבורה", הוא אמר, אבל לגבי יתר הדו"ח - אינני חושב שהוא באמת מאותגר". הוא אמר שעובדים כעת על נתונים מקיפים יותר של פליטה מייצור מזון והם אמורים להיות זמינים לקראת סוף השנה.

 

 

    יש הרצאה של ד"ר Mitloehner ביוטיוב על הנושא - Dr. Frank Mitloehner - The Truth About Sustainability - Debunking

 

 

**מתוך דו"ח של האו"ם:

The decision whether we will protect or destroy the climate through the way we choose to rear cattle is up to us."
האופן שבו אנחנו בוחרים לגדל חיות משק יכול להטות את הכף בין הרס הסביבה וקיומה.

 

 

 

 

 

איפה מתים יותר בעלי חיים ? - תלוי גם מי מודד וכיצד

THE LEAST HARM PRINCIPLE MAY REQUIRE THAT HUMANS CONSUME A DIET CONTAINING LARGE HERBIVORES, NOT AVEGAN DIET - מאמר מכתב העת לחקלאות וסביבה אתים (Journal of Agricultural and Environmental Ethics 16, no. 4 (2003): 387-394),כותרת המאמר: "עקרון הנזק הפחוּת מצריך שהתפריט האנושי יהיה מאוכלי-צמחים גדולים, ולא תפריט טבעוני". במאמר בין היתר נכתב על כך שבמקרה של בעלי חיים במרעה ימותו פחות בעלי חיים ביחס לתזונה טבעונית. את המאמר המלא אפשר לקרוא כאן - https://ethik.univie.ac.at/fileadmin/user_upload/inst_ethik_wiss_dialog/Davis__S._2003_The_least_Harm_-_Anti_Veg_in_J._Agric._Ethics.pdf

בתגובה למאמר זה

Number of Animals Killed to Produce One Million Calories in Eight Food Categories - מאמר מגוף למען בעלי חיים בשם Animal Visuals. כותרת המאמר: "מספר בעלי החיים שמומתים בייצור מליון קלוריות בשמונה קטגוריות מזון". המאמר מציג טבלא בראשו, שהנתונים בה מעניינים. בשביל מליון קלוריות ימותו לפי החשבון שעשו במאמר - אם זה עופות אז 251.1, כאשר מדובר בבעלי חיים גדולים - עבור בקר באותו מספר קלוריות ימותו 29, אם חזירים - 18.1' עבור ביצים 92.3,  חלב 4.78, ירקות 2.55, פירות 1.73, גרעינים 1.65.
 את המאמר אפשר לקרוא כאן - http://www.animalvisuals.org/projects/data/1mc .
שני המאמרים לא בודקים לפי אותם קטגוריות. המאמר השני, מתייחס לעניין המרעה, ואומר שזה לא מה שמתרחש בפועל ולא מעשי.

... ואם תשאלו את דעת כותב שורות אלה, ראשית היכן שמרעה מעשי, אז הוא עדיף ויש לאפשרו. שנית, לא כולם טוענים שצריך שימותו כמה שפחות חיות, אבל מי שטוען זאת - צריך להיות הראשון שצריך להעדיף חיות גדולות ממרעה, כי ככה מתים הכי פחות. כשלא יספיק לכולם - אז נראה מה הלאה.

בכל מקרה, אם הריגת בעל חיים אחד בכוונה תחילה זה "רצח", אז עבור כל קטגוריית מזון יש "רצח".

 

 

 

*** אפשר להסכים עם עם ההתנגדות להתעללות מוגזמת בבעלי חיים, כמו איך שמגדלים עגלי חלב, אך מפה ועד צימחונת הדרך ארוכה. כמו שיגידו שחל איסור על נסיעה במהירות מופרזת על הכביש----- מזה לא ניתן לגזור איסור גורף על נהיגה.

* "צמחונים, אבל אפילו לא יוצאים לקניות עם סלים מהבית" - משפט שמבטא יפה את חוסר האכפתיות של חלק גדול מקבוצת אוכלוסיה זו לסביבה.

בתחילת סעיף זה טענו שיש בצמחונות אלמנטים דתיים של גאולה וכו'. והינה בסוף סעיף זה נגיע למסקנה שאין הבדל ממשי בין דת הצמחונות הטוענת להבדל גדול ותהומי בין בשר לצומח, ובין פלג בדת היהודית שטוען שיש הבדל גדול וממשי בין בשר לבין חלב, ושערבוב השניים הוא חטא חמור כלפי האל וכלפי הבריאות. בשני המקרים גורמי הדת חושבים שיש הבדל גדול וקיצוני, לא מוכנים לשמוע טענות אחרות או שהם מתעלמים מהן, וגם לא מחשיבים במיוחד את מי שמנסה להגיד להם משהו בנושא. כמובן שיחד עם זה יש עוד כללים בדת,  שהם אף חשובים יותר ומהם הם מתעלמים כמו חובת גיוס לצבא שעל פי מצוות התנ"ך אינה פתורה מסיבות לימודים בישיבה, אך זרם שלם מתעלם ממצווה זו, ומעלה לדרגה מאוד גבוהה את הפרדת הבשר והחלב, שכביכול יותר חשובה.

"אנו תעשיינים עירוניים ואיננו מכירים את המקורות מזוננו, כולל צמחונים, למרות טענתם לאמת... רוב האנשים שאכלו בשר מחוות החרושת, לא שאלו את עצמם מעולם, מה מת ואיך מת. אך למען היושר, גם רוב הצמחונים." לייר קית' (Lierre Keith) בסיפרה The Vegetarian Myth.

 

נסיים בבדיחה J
הצמחוני: אתה יודע צמחונות גורמת רעב, כי החיות אוכלות אוכל צמחי שהיה אפשר לגדל לבני אדם.

הלא צמחוני: אם ככה, צריך להודות לאוכלי הבשר שהם מונעים רעב. אילו הם לא היו אוכלים את החיות האלה, הן היו מתרבות ואוכלות הרבה יותר אוכל צמחי.
(מתוך דף הבדיחות על צמחונים)

 

 

מאמרים נוספים בתחום

* מאמר זה הינו חלק ממאמר שלם יותר: תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, זכויות בעלי חיים ויחס חיובי לחיות

* מאמרו של פרופסור ארצ'ר - מזמינים ארוחה צמחונית ? יש לכם יותר דם בעלי חיים על הידיים

* מאמר רועי צזנה - צמחונות הורגת, אבל פחות: מפלתו של מודל ההמבורגר

* דו"ח האו"ם ביקורת בוויקיפדיה באנגלית העלו שאלות לגבי הד"ח. תרגום החלק הזה כאן - דו"ח האו"ם - צילו הארוך של משק החי - ביקורת

 

 

מאמרים קצרים בנושא:

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

מזון אורגאני ודרכים נוספות ליצור תדמית מזוייפת של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה

האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?

מיתוס הצמחונות כבריאה יותר

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות  - או שמדובר בעוד מיתוס ?

אתרי הסתה לצמחונות - אתר אנונימוס בעלי חיים ודומיו - מהם בעיותיו

"בטח שנאצים" - על האבסורד בדעה שמגדלי בעלי חיים לבשר משולים לנאצים

קישורים ומובאות מן הכתובים על השטות בצמחונות, ועל סילופים כלפי בעלי חיים

אם קירות המשחטות היו שקופים - לא כולם היו צמחוניים

האכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם

חלב, בשר ובריאות

ולסיום...

בדיחות ואמרות

 

 

לתגובות ופניות ניתן לכתובת ל:
pinat_hay@hotmail.com

 

חזרה לדף  הראשי - אתר פינת החי

 

 

 

ההרצאה של גארי - מאמר ביקורת

האם ביצה זה "הווסת של התרנגולת" ?

האם לא צריך מחקר מדעי כדי לדעת אם בשר בריא או לא ?

האם אדם הוא "אוכל עשב" ?

התשובה להכל לפי ההרצאה שממליצים לנו באנונימוס היא כן. במציאות התשובה היא לא.

אנונימוס ממליצים לנו על הרצאה ביוטיוב של גארי יורופסקי, שהגרסה המתורגמת שלה לעברית עברה כבר את ה160 אלף צפיות, ועוד כותבים עליה אנונימוס באתרם "ההרצאה הכי טובה שתראו אי פעם"
עומד שם מרצה, משקר ומסלף. הקהל עומד מול ושותק, ואנונימוס ממליצים.
 

הינה מאמר ביקורת על ההרצאה של גארי יורופסקי ביוטיוב

 

 

?

 

הופיע דף חידות חדש -
100 חידות טרוייה חדשות - לחצו על הקישור

 

דפי חידות קודמים

חידות וחידונים כלליים

אוסף גדול של חידות על חיות

חידות טרוויה

חידות קלות מאוד לילדים (עם ניקוד)

 

 

 

לא רוצה ג'אנק-פוד (אתר על הבעיתיות של מקדונלד'ס -כאן)

 

טיפול מונע נגד תולעת הפארק לכלבים בשקל לשנה

הווטרינר שלכם אולי לוקח 50-100 ש"ח עבור כל זריקה למניעת תולעת הפארק שהוא נותן לכלבכם, אבל עלות החומר עצמו בכל זריקה פחות משקל, ולפי גודל הכלב גם פחות מרבע שקל !

בקשו מהווטרינר שלכם מרשם לקניית החומר, הדרכה קצרה כיצד להזריק, ותוכלו לחסוך אלפי שקלים ואפשרות הידבקות במחלות בהגעה למרפאות.

לפרטים

 

 

חשיפה: מותר לרסס מזון אורגני, גם בחומרים כימים

כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו: גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.

על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:

מזון אורגאני - מיתוסים

 

 

 

 "הארי פוטר קבור ברמלה" אומרת כותרת בעיתון

בעיר רמלה, קבור הארי פוטר. בדומה להארי מהסיפור של ג'יי. קיי רולינג, מדובר על אדם צעיר, בריטי, שהתגייס לפעילות צעיר מהמקובל, לא סיים את בית הספר, וגם הוא לא ידע שיום אחד יהיה מפורסם (גם על הארי הזה כתבו בעיתונים ובאתרי אינטרנט).
אבל יש גם שונה. זה לא אותו אחד מהסיפור, גם לא אמרנו שזה "קבר הארי הקדוש". ובכל זאת מרגש.
הפרטים והתמונות במאמר: הארי פוטר ישראל
   

 

 

שניצל עוף או שניצל סויה ?

מי מזיק יותר לסביבה ?

 

בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !

 

וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה

 

מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

 

 

 

המלצה על ספר

"הגנת מעברות פתיים"

ספר ישן וטוב, ואקטואלי עד היום

לפרטים - ספר מומלץ, המלצות ספרים - הגנת מעברות פתיים

 

   

 

 

@

איך לקנות נכון דרך האינטרנט ?

 

- על מה יש פטור ממיסים

- תשלום בטוח

- אתרים מומלצים

- מה לעשות כאשר מעוניינים במוצר מאתר שלא עושה משלוחים לארץ 

- עצות נוספות

 

  באתר הבא - הזמנת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט

 

 

J

בדיחות על צמחונות ועל זכויות בעלי חיים - לחצו על הקישור

   

?

 

חידות:

חידות כלליות

אוסף גדול של חידות על חיות

חידות טריוויה

 

קניית סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על כל מה שצריך לדעת

למאמר - קניית סמארטפון בחו"ל

 

 

כדאי לדעת:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

 

מה הקשר בין צריכת בשר לבין תוחלת חיים - תוצאות מחקר חדש

 מיתוס דו"ח האו"ם - הצל הארוך של משק החי

מיתוסים על חוות מזור

החלק הראשון של הספר "מיתוס הצמחונות"

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס - מיתוסים באתרים כמו אנונימוס בעלי חיים

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים מדוע כן כדאי להאכיל בשאריות

האם מותר להאכיל כלבים בעצמות ?

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מיתוס: חלב או בשר - לא בריא (בטח שבריא!)

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות

מיתוס "מחקר סין" - ספר שסילף מדע -
א. הספר "מחקר סין" - טעויות והטעיות

ב. מחקר סין - המסקנות האמיתיות

דיאטת אטקינס לעומת דיאטת אורניש - סיקור מחקר.

מכתב זוכי הנובל וראשי האוניברסיטאות לראש הממשלה בנושא ניסויים בבעלי חיים.

מאמרים על הנזקים מצמחונות וטבעונות- אוסף קישורים.

משרד הבריאות מודיע: ד"ר עדיאל תל אורן חשוד בהתחזות לרופא.

 

J בפייסבוק: קרניבורים עם חיוך על השפתיים

ועוד ברשת החברתית - חפשו בפייסבוק: "האמת הלא מצונזרת על ניסויים בבע"ח ובקופים".