"אם קירות בתי המטבחיים היו שקופים, כל האנשים היו צמחוניים" - ציטוט השגור בפיהם של צמחוניים רבים, ובעיני רבים מהם נכון, היש בזה ממש ? - הבה נבדוק.

ראשית, נשאל - איזה מפעלים עם קירות שקופים יש ? לאיזה מפעל יכול הציבור הרחב לצפות במשך כל שעות עבודתו ? ולאיזה מפעל אין כמה דברים אותם הוא מעוניין להסתיר מהציבור הרחב ? מי מקוראי מאמר זה עבד במפעל או עסק כלשהו, ולא ידוע לו על דברים שהתחללו בו, שאילו היו מגיעים לציבור הרחב, חלק ממנו היה נמנע מלקנות את מוצריו ?

שנית, לא מוכחש - אדם מערבי ממוצע שיעשה ביקור פתע במשחטה, עשוי לצאת משם עם שוֹק והלם רציניים.

אבל  ידוע  גם מקרים הפוכים בהם כתוצאה מחשיפה למראה קשה היו, התפתחה דווקא אדישות וקשיחות, אולי אפילו מוגזמת - כמנגנון הגנה שעוזר להתגבר על תחושות קשות.

אך זה בחברה המערבית. חברה שייחודי לה שהשחיטה ועיבוד איברי החיה נסתר מעיני הציבור.

בחברה מסורתית/כפרית/שבטית כפי שהיה נהוג בכל העולם פעם ועוד היום - השחיטה והבישול לא נעשים במקום "סודי", סגור לקהל הרחב, אלא בחיק המשפחה והקהילה, בחצר הביית ואפילו בתוכו, כשהילדים הרבה פעמים שותפים להכנות ולבישול. במקומות הללו על פי רוב אין אמצעי קירור מספיקים, לכן הבשר לא מגיע הבית בצורת שניצל קפוא עטוף בפרורי לחם, שיותר דומה לבמבה מאשר לתרנגולת. הדרך לשמור על הטריות היא לשחוט בסמיכות לבישול ולאכילה. למי שיצא לבקר במקומות כאלה ראה זאת כדבר שבשיגרה. ולא - לא הופכים בגלל זה לצמחוניים.

יכולתי לשים פה עכשיו תמונות ממשפחה כזו, שהיא משפחה נורמלית לגמרי בחברה בה היא חיה, ולא היה צריך ללכת רחוק כדי לפגוש בה, אבל בגלל רגישות של בני תרבות המערב הקוראים אתר זה, לא אשים, ומאותה סיבה כתבי עט רציניים העוסקים במסעות כמו נשיונל גיאוגרפיק לא מרבים בלהראות תמונות כאלה בשל רגישות קהל הקוראים המערבי שלהם, ופרשנות לא נכונה שלהם.

בכל זאת משהו
במאמר "על השטות שבצמחונות",   הובאה התמונה על  שני הילדים בחנות הדגים ?

פתחנו סעיף זה בשאלה איזה מפעל יש בכלל עם קירות שקופים. אז הינה - דווקא בתחום "בתי המטבחיים",  יש מקום כזה. במפעל עיבוד ומכירת הדגים שצולם, אין מחיצה בכלל בין איזור העבודה לאיזור בו מגיעים הלקוחות, וכך הלקוחות שרואים מול העיניים כיצד שולים את הדג החי מן המיים, ורואים שהוא נהרג מול עיניהם, יכולים להיות בטוחים שמדובר בבשר הכי טרי שיכול להיות, רואים שמנקים, ומריחים את הריחות האופיניים לחנות דגים סגורה. בתמונה הילדים התקרבו לאיזור העבודה, הדגים נחתכו לעיניהם, ככל שרצו לראות, עבריהם הפנימיים שאין בהם צורך הושלכו, חלקם נתחנו במכונה ויצאו לעיני הילדים כקציצות. הילדים לא נהנו מכך שצפו בחיתוך האיברים, אך גם לא הפכו לצמחוניים, ולא רק זאת.

התמונה צולמה כאשר היו בערך בני 11-12. מיד בהגיעם לגיל 15, הגיל שבו על פי החוק מותר להם לעבוד, הם החלו לעבוד באותה חנות. שניהם חיים במקום שהחנות הזו היא בתוך הישוב, אחיהם והרבה נערים גדולים מהם כבר עבדו שם, ובכלל מדובר שם בצוות צעיר יחסית.

לא, לא צוות צמחוני.

 גם לעובדי החנות לא נראה מוזר שילדים אלה נכנסו לחנות זו.
 

עניין של נורמות.

בעבר היו יותר ויותר משפחות שנהגו לקנות דגים חיים ולפני הבישול שמו באמבטיה כלשהי והילדים ראו ושיחקו, עד הבישול. גם ראו ממש, וגם אכלו ממש. ועדין כיום בטיול פשוט בחוף הים, בחוף הכינרת, בנחלים או באגם של הגן הלאומי ברמת גן, כל אחד יכול לראות דייגים רבים עם חכה, מוציאים דג מהמיים, נותנים לו לגסוס גסיסה איטית מחוץ למיים שם הוא לא יכול לנשום, וזה אחרי שנכנס קרס לפיו. רבים לא עושים זאת למטרות מסחר, ואפילו לא אוכלים את הדגים. פשוט תחביב בעיניהם. אתכם זה מזעזע ? הם דווקא אומרים שזה מרגיע אותם.

תראו גם את התאילנדים שבתמונה ועוסקים פיזית בחיתוך והרג הדגים. אם תעיינו בקיטעי עיתונות רלוונטיים, תקראו כמה סיפורים על ציד של חיות בר וחיות בית שהגיעו לצלחתם, כולל כתבה על ירידה משמעותית בבמספר חיות בר באיזורים בהם עבדו תיאלנדים. ולא, הם לא צמחוניים בגלל שראו את הדם וחיתוך האיברים. אולי להיפך - הם מגלים בתחום הזה מיומנויות צייד והכנת מלכודות שאף אחד מהתרבות שלנו לא יודע לעשות, והמודעות שלהם לשימור חיות בר וחמלה על חיות בית כמו כלבים וחתולים אינה כמו של מערבי ממוצע. בחברה המערבית ישנם גם ציידים שעושים זאת פעמים רבות בתור "תחביב". רואים את המוות, רואים את הירי, עושים אותו ובעיקר בחו"ל יש להם גם מועדונים, חנויות ייחודיות, ואפילו ראש של צבי מפוחלץ תלוי בסלון.

תיירים שמגיעים לראות חיות באפריקה למשל, במקרה ש"יתמזל מזלם" ויראו אריה טורף, יגעלו ויהיו צמחונים או דווקא יסתכלו במשקפות כדי לראות יותר טוב, יצלמו ויקראו קריאות הזדעזעות, בהלה, אבל גם התפעלות והתלהבות.

ככה ש"קירות שקופים", לא בדיוק עושים את העבודה.

כל אנתרופולוג מתחיל לומד שכדי להבין תרבות מסויימת צריך לפתח ראיה דרך העיניים שלה, ולא דרך העיניים והמושגים שלנו.  זה קשה גם לאנתרופולוג מנוסה, ועל אחת כמה לקהל הקוראים הרחב. גם אדם שיגיע בפתאומיות מחברה מסורתית/שבטית/כפרית עשוי לקבל הלם ושוק מהרבה דברים בחברה המערבית, וסיפורים לא חסר.

בכל מקרה - הסתרת השחיטה הינה חלק מתרבות מערבית, ויכלה להתפתח עקב היות אמצעי קירור שיכולים ליצור מרווח זמן בין השחיטה לבישול ולאכילה. בתרבויות אנושיות עשירות/אשירות, מסורתיות ומוסריות רבות - לעורך הדורות השחיטה אינה דבר סודי, ובוודאי דבר שאינו מוביל לצמחונות. ראו למשל כמה בכתבי הקודש שלנו מתעסקים בזה.

 

** מה עם ניתוח רפואי ? - אדם מן השורה שנכח בניתוח רפואי תיאר זאת באוזני "ממש ראיתי שחיטה של אדם". אכן, לאדם מן השורה לראות ניתוח, חיתוך אדם, יכול להיות מראה קשה ביותר, ולגרום שוק. תחשבו על ילד קטן שרואה דבר כזה בלי הכנה מוקדמת. זה כמובן לא אומר שהניתוח עצמו הוא דבר רע.

** יש עוד הרבה דברים שאנשים נוהגים לא לראות, ולא להראות: למשל רוב האנשים מעדיפים לקיים את מצוות פרו-ורבו, בצינעה ולא לעיניי כולם, למרות מדובר ב"משהו טבעי", ואפילו מצווה. גם מה שאנו עושים בחדר השירותים זה מאחורי דלת סגורה, למרות שגם כאן בסה"כ מדובר בד"כ בפעילות ביולוגית רגילה, ואם אנו רואים בכביש חתול או כלב דרוסים, אנחנו בד"כ מסובבים את הראש, ולא מסתכלים על המחזה מעורר החלחלה, וטוענים ש"זה חינוכי, וככה ילמדו להיזהר בכביש".

חשיפה: מותר לרסס מזון אורגני, גם בחומרים כימים

כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו: גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.

על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:

מזון אורגאני - מיתוסים

 

כדאי לדעת:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

מיתוס הצמחונות והטבעונות - ספר חדש

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות