תפיסות מוטעות לגבי צמחונות וטבעונות, זכויות בעלי חיים ויחס חיובי לחיות

 

פינת החי - כדוגמה לתיקון המצב

 

כתב: עמיחי אלינסון

ביקורת בונה ועניינית, ניתן לשלוח לדוא"ל

 

קריאה והאזנה לתמצית המאמר בקישור הזה

 

 

טענות נגד צמחונות וטבעונות, ובעד צריכה מוסרית - תקציר

ה"מאמר", גדל לגודל של ספר. אם תרצו לקרוא גרסה מקוצרת, כולל אפשרות להאזנה כPODCAST פודקאסט - עברו לקישור הבא - פודקאסט - הסכת, וקריאת התקציר.

 

 

אם, לדוגמה, אנו רוכשים חסה, גזר, דלעת - מדובר במוצר שכדי לייצר אותו -  חורשים קודם שטח שהיה בעבר טבעי, והורסים את כל בית הגידול שהיה שם, הקיפוד והנחש והחיפושית מאבדים את אשר להם, חרק שאכל נניח משיח אלת המסטיק וקינח באלה-ארץ-ישראלית? מאבד את מזונו, וכך הלאה טורפיו גם כן מאבדים את מזונם. החולד והנברן, הארנבת והעטלף שאולי יכולים ליצור שם בית גידול, אם התמזל מזלם והם שרדו - מורעלים ומתים בסבל איטי ומתמשך, הבז שיצוד את העכבר הגוסס, או השועל והתן שיאכלו את נבלתם המורעלת יורעלו, וכך הלאה מומתים  להם, ציפורים, המוני חרקים מרוססים וגם הלטאה והצב, הקיפוד, הדרבן, הנוטריה וחזיר הבר. לחיות נגרם עינוי ומוות בסבל ממושך, איטי, והורס דורות רבים של חיות שהיו יכולים להיות אלמלא פעולות כאלה. מאוחר יותר גם באסמי מזון - נוקטים באמצעי הגנה אכזריים נגד "פולשים".


 

מתי ראיתם מתנגדי בשר מוחים נגד זה ? - נראה שיותר משאכפת להם מחיות, טבע ולהכיר את הנושא היטב - אכפת להם מטבעונות, ושאף אחד לא יגיד להם מה לאכול.


 

נציין שבמה שתואר לעיל על החקלאות הצמחית, נקטנו לשון המעטה. אפשר להוסיף עוד ועוד, לדוגמה קיטוע איזורי מחיה, משיכת מינים שהיו זרים למקום ועתה מתחרים במקומיים, זיהום מי תהום, מי נחלים ובכלל זיהום סביבתי ועוד.


 

ככל הידוע, הסיבה העיקרית להכחדה המונית של מיני בעלי חיים, היא הרס בתי הגידול שלהם.

כדי להדגים, נניח ש"רק" כמה סוגי חרקים מאביקים נכחדו. עכשיו גם הצמחים שהיו תלויים במאביקים יכחדו. אותם צמחים היוו מזון ובית גידול לחיות אחרות, שגם ימותו. הטורפים של אותם חיות נותרים ללא אוכל. כך נעשה שינוי רחב מימדים, ולא פעם - לתמיד ועם סבל.

צמחונים הרבה פעמים מסבירים את המעבר לצמחונות, בכך שבשר זה רצח, שמה שעושים לחיות זהה למה שהנאצים עשו, שכל החיות במשק החי סובלות סבל נורא, שבשר גורם ממשי לרוב המחלות, ובכלל יש להם סיפורים אפוקליפטיים על הרס כדור הארץ, הכלכלה, גרימת עוני - בגלל משקי החי. הם גם מתארים את המוצרים בצורה מגעילה - חלב הוא מוגלה, ביצה היא ווסת של תרנגולת והאוכלים הם אוכלי גוויות. חלקם טוען שניסויים בבעלי חיים לא הביאו כל תועלת.  במאמר זה נסביר מדוע זה לא נכון. לא נתכחש לסבל בתעשיית החי ועוד חסרונות, אלא שטענה זו נכונה גם עבור המזון הצמחי. בשני השיטות גם דברים טובים ובריאים, אבל גם סבל, מוצרים לא בריאים, נזקים לטבע ולסביבה.

אם הטענות הנפוצות הללו של הטבעונים לא נכונות,  יש  בעיה, אי אפשר לעזור  - לא לחיות, לא לאדם, ולא לטבע על בסיס לא נכון. זה גורם נזק, וחלק מהם מנסה גם לכפות את דעותיו באלימות, גסות וכפיית חוקים על כלל האוכלוסייה.


 

נראה לי ששללתי את טענות מרבית הטבעונים באופן חזק, ורוב הדברים עמדו במבחן הוויכוח מול הטבעונים, טרם פרסום הדברים. כיום הם מעדיפים לא להתווכח עם מי שמתמצא, אלא להסתגר בפורומים שלהם, ולחסום מי שיודע לענות, גם אם עושה זאת בצורה עניינית ומנומסת. כך הם כביכול מצליחים לשמור את אמונתם.

לא כל טבעוני בהכרח יטען שבשר זה רצח, שואה, שחלב עושה אוסטאופרוזיס ושאר טענות נפוצות ואף יכול להגיד שאלו טענות שגויות וטפשיות, אך מזה יעלו שתי סוגיות. האחת, הוא מאשר בכך שההמון הטבעוני כולל מנהיגיו אומרים דברים לא נכונים וטיפשיים. ראו מה כתוב באתרי התנועות הטבעוניות, ברשתות החברתיות, מה אומרים המנהיגים, ומה בהפגנות. אם  כך מדובר בהמון שוגה וטפשי. אבוי אם זה מי שלא פעם מנסה לעמוד בראש המאבק של דברים חשובים. הבעיה השניה - אם זה לא רצח, נאצים, פגיעה בבריאות - להפך בשר בריא,  ושאר הטענות שגויות, אז למה בכלל להיות טבעוני ?


 

אם מישהו לא רוצה לאכול בשר, כי זה בסדר גמור. אם מישהו לא רוצה ללבוש צמר, זה גם בסדר, אך זו לא עולה מכך שלובש הצמר ואוכל הבשר אינם בסדר, כפי שעולה מטענות נפוצות של צמחונים. לטעון לשיפור  בתעשיית החי, זו טענה לגיטימית לגמרי, אין עולה מזה שאין מקום לשיפור בתעשיית הצומח, או שהיא עדיפה באופן גורף.


 

אכילת מזון צמחי, כרוכה בסבל המוני של בעלי חיים, שמרעלים, מרססים והורסים את כל בית הגידול שלהם. הסיבה העיקרית להכחדת מיני חיות היא הרס בתי הגידול. ההכחדה היא תוך כדי סבל יותר גדול ממוות בשחיטה, למשל.


מי שטוען ש"בשר זה רצח", ידע שלפי אותה לוגיקה "טבעונות זה רצח".
כדאי גם שידע, שלפי העברית, ולפי החוק, רצח הוא רק בין בני אדם.

 


* הערה - במהלך המאמר לעיתים יש שימוש במילים צמחונות/טבעונות באותו המובן, שכן המאמר החל להיכתב בתקופה שבה עוד לא נראה לכותב שיש הבדל גדול בדעות המובעות מצד המצדדים בדבר, ומטעם ההיגיון נשמע יותר נכון לקרוא למי שאוכל רק מן הצומח - צמחוני, ושאין סיבה שהשורש ט.ב.ע ישמש שמי שמחריג את עצמו מתזונה טבעית עם בשר טבעי, ונוטל באופן קבוע וויטמין  B12 סינתטי ובד"כ גם תחליפי בשר וחלב שנועדו באופן  סינתטי.


* גם לקרוא "צמחוני" למי שאוכל חביתה, גבינה ואפילו דגים, לא נשמע הגיוני.


ספר שלם אפשר שלם אפשר לכתוב על זה אז הינה הוא.

או עברו  לגרסה המקוצרת עם אפשרות להאזנה בקישור הזה


 

 

תוכן:

הקדמה

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

צמחוני / טבעוני - מה כוונתי

דוב - זה לא פו הדוב ועכבר זה לא מיקי-מאוס

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צימחונות

    צמחונות כדת

טענת הרעב העולמי שנגרם כביכול מכך שאוכלים בשר

לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל יותר גדול לחיות בגלל שאוכלים בשר

העיקר הבריאות

בגלל הרוח

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?

אתרים נגד התעללות בבעלי חיים - אתרי הסתה לצמחונות

מה הנזק מגישות של אתרים קיצוניים שלדעתם אסור כל ניצול, שימוש או קשר עם בעלי חיים

"בטח שנאצים"

טעות בסיסית - נסיון הכללה מעולם אחד לעולם אחר

מה לא בסדר במושג "זכויות בעלי חיים"

מזון אורגאני ודרכים נוספות ליצור תדמית של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה

טיעונים אבולוציונים - נכונים ושגויים

חסה לחתול ? מלפפון לכלב ? - כיצד ינהג מגדל חיות אוכלות בשר ?

הימנעות מצריכת יתר של כל המוצרים, יצור יתר שלהם וצרכנות מוסרית

מה אפשר בכל זאת לעשות ?

זכויות בעלי חיים מול רווחת בעלי חיים

למה מתבלבלים

כשלים לוגיים, הטיות ותבניות בתחום בעלי החיים

עושים דבר קטנטן - ומספרים לעצמנו שזה הרבה

מה הקשר לפינות חי, ואכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם

על הזנת חיות בשאריות

דגשים על סוגי מזון ובעלי חיים ספציפיים

בעלי חיים במרעה - דוגמה נוספת לגידול אקולוגי

מן הכתובים וקישורים לאתרים שאיכשהו קשורים

        מאמרים על הנזקים מצמחונות

"אם קירות בתי המטבחיים היו שקופים, כל האנשים היו צמחוניים"- לאו דווקא.

צמחונות כפסאודו מדע

 

 הקדמה

בדרך כלל כל מי שאוהב חיות, או מי שמגדל הרבה חיות לא לצרכי מאכל וניסויים, נשאל: "האם אתה צמחוני ?". נדמה לאנשים, שאם לא, אז משהו פה מוזר. "אתה שאומר שצריך להתייחס יפה לחיות, ושחשוב לגדל, ואתה גם נראה משוגע על חיות, אז איך זה שאתה גם אוכל אותם ?".

השאלה בעצם מוזרה.

פעם היו פינות חי, אשר היה נהוג בהן מדי תקופה לעשות לילדים מסיבה עם בשר, אשר גודל בפינת החי. לא שחטו חיות ליד הילדים, אבל זה היה נראה מאוד טבעי והגיוני לאכול מתוצרת המקום, מפרי עמלם של הילדים.  היום על דבר כזה אולי יהיה עוד מי שינסה להאשים מרכז פינת חי בהתעללות בחיות.

כך היה בפינות חי, וכך היה בכל משק בטרום החקלאות המתועשת. במשפחה היו מגדלים מעט חיות יחסית, ביחס יותר אישי, וגם היו אוכלים אותן. איך אפשר גם לגדל וגם לאכול - ישאלו אנשים ? - עובדה שאפשר, עובדה שאלפי דורות זה היה דבר טבעי, שלא עשה טראומה לעמים שלמים, והדבר ענה לא אחת על צורך קיומי בתחום התזונתי, ובתחומים נוספים כמו הגנה מקור וסיפוק מחסה בשימוש בעור החיות (לבוש, בנית אוהל).

בזמנים המודרניים, מייבאים מזון ומגדלים בארץ סוגי מזון שמקורם אינו בארץ. בזמנים קדומים לא היתה אפשרות כזו, ובמקומות רבים לא היה ניתן לחיות ללא שימוש בחיות לעבודה, מזון, לבוש ועוד. אפילו מנקודת במבט של חיפוש מזון בלבד, צאו לטבע, או לשדה או למטע, ותראו בעצמכם אם יש בסביבה לתושב מקומי שחי ללא מסחר מודרני, אפשרות להשיג את צרכיו התזונתיים ללא שימוש בבבשר. הדבר לא ניתן, כך שלא ניתן לומר שאכילת בשר אינה לפי טבעינו.

כיום עם הריחוק מהטבע, ושפע של מוצרים מן הצומח, וחומרים המופקים מהם במעבדות כימיות כמו וויטמינים, ישנם אנשים בעלי אידיאולוגיה הקוראת להפסיק עם אכילת בשר, ובכלל אם כל מה שקשור בפגיעה כלשהי בחי. כפי שנראה בהמשך המאמר, רבים מהטיעונים בבסיס אידיאולוגיה זו מגיעים עד כדי אבסורד, ואינם מעשיים.  לא נבדוק סוגיה זו דווקא  מזווית הראיה השואלת האם צמחונות היא יותר/פחות בריאה, את זה נשאיר למומחי תזונה (שאגב אין בקירבם הסכמה אם עד כמה נכון להיות צמחוני לגמרי). נבדוק בעיקר את ההיבט האידיאולוגי.

 

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

טענה עם כשל לוגי של "שומרי זכויות בעלי חיים":  כל החיות שוות. אדם הוא חיה, שווה לכלל החיות.  כמו שאדם לא הורג אדם אחר, כך הוא לא צריך להרוג חיות אחרות. כולם שווים.

הכשל: בטבע חיות הורגות זו את זו. אם טוענים שאדם שווה לכלל החיות, אז כמו שלחתול מותר להרוג עכבר, ולאריה זברה, כך גם לאדם מותר להרוג חיות אחרות. אם אסור לו, אז הוא לא שווה לחיות אחרות, ואם הוא לא שווה לחיות אחרות, אז הטענה הראשונית נופלת.

 

הרבה פעמים אנשים התומכים בצימחונות קוראים לשחיטת חיה - רצח. יש גם שקוראים לאנשים העוסקים בתחום לא פחות מ"נאצים". אם יורשה לומר - מדובר באנשים עם בעיה בבוחן מציאות. יש הבדל בין אדם לחיה. הריגת אדם על ידי אדם בכוונת זדון (משמע - רצח) אינה שקולה להריגת בעל חיים. יש לגנות קיצוניות בכיוון המתעלל מדי בחיות, כמו גם בגישה הקיצונית ההפוכה הרואה בחיות "קדושות" או זהות לאדם. ומאחר ואין להם "קדושה" כשל אדם, זה אומר שמותר מוסרית לעולל לחיות דברים שאסור לעולל לבני אדם.

 

    

מסורות שונות. כתבה מתוך: מעריב 08/02/2002, עמ' 5. כאשר היו פיגועים בירושלים, ערכו סוחרים במרכז ירושלים טקס עם ברכת הגומל בו שחטו כבש על המדרכה, סמוך למקום בו היו פיגועים. במקום השתתף גם ראש עיריית ירושלים, שהיה אז אהוד אולמרט.

שמירה על טבע וחיות היא כמובן דבר חשוב ומבורך. בלעדיו העולם וגם אנושות לא תתקיים. אבל כמו כל כלל טוב, אשר הגיע לאנושות - לקחו אותו אנשים מסוימים לקיצוניות ונהיו פנאטיים, כך גם בכלל החשוב, הבסיסי והטוב של שמירת טבע. איסור המוחלט על אכילת בשר, ואף כמו שבהודו יש זרמים שלא הורגים גם יתושים ופשפשים, זה כבר פנאטיות. זה כבר הגזמה, שמגיעה לידי אבסורד. חסים על מי שמוצץ לנו את הדם. על בני אדם הם לא חסים בהכרח כך. יש זרמים במזרח שלומדים כל היום שיטות איך להרביץ לאנשים (או "הגנה עצמית' - כפי שזה נקרא במערב) - אבל הם צמחוניים, כי בחיות אסור לפגוע.

מי שעוד לא ישתכנע, במקום להתחיל עם ציטוטים מכל מיני מקומות (שכמובן אפשר להביא להם גם ציטוטים נגדיים), שילך ויבדוק עם ההיגיון הפשוט שלו מה קורה אם מכילים כללים אנושיים שווים לאדם לחיה, ויראה שיגיע לידי אבסורד. כך לפי אותו הגיון אין הבדל בין אדם לחיה,  ואז למשל, מי שדרך בטעות על נמלה צריך להיות מואשם בהריגה (ומי יטען שהוא נקי מ"פשע" זה ?), מי שבכוונה תחילה הרג יתוש שבא למצוץ את דמו - כבר צריך מאסר עולם על רצח, מי שהתקין מלכודת יתושים או זבובים כבר אפשר להשוותו לנאצי - שהורג גם "חפים מפשע" רק בגלל הגזע. כלב שהרג בנשיכותיו ילד - אסור להורגו, כמו שלא הורגים אדם שאשם ברצח. יש לתת לכלב סנגור, ובמקרה הצורך לשים אותו בבית-סוהר מאסר עולם. ואגב, אם יש על הכלב קרציות בין אם זה בבית-סוהר, ובין אם זה אצלנו בבית - אסור להרוג אותן. שיחיו ככה.

הרבה צימחונים משתמשים בסיסמה: "בשר זה רצח"' ולפי הגיון זה כל האנשים צריכים לשבת בבית סוהר - בין אם מדובר בזה ששילם על בשר תרנגולת שנשחטה, ובין אם מדובר בזה ששילם על חסה צמחונית, שבשבילה רוססו ונהרגו אלפי חרקים, והושמדו עכברים וחולדים. ההרג בשדה הצמחוני הוא ללא הבחנה, משמידים הן "מזיקים", והן את אויביהם הטבעיים. הן חיות נפוצות והן נדירות. אם סיסמה "בשר זה רצח" כפי שנוהגים להשתמש צמחוניים, אז אנו בבעיה קשה, לא רק בגלל הבעיה הטכנית שמאיפה יהיו לנו כל כך הרבה בתי סוהר, אלא שגם לא יהיו לנו סוהרים, וגם לא שופטים, כי גם הם נאשמים באותו הרצח, ובעצם כל האנושות צריכה להיות בבית סוהר בעונש של אינספור מאסרי עולם.

אם לא די בבעיה הזו נצטרך לשאול עוד שאלה. "אם שומרי זכויות בעלי החיים טוענים" שאין לכלוא בעלי חיים אוכלי בשר (דוב, אריה, זאב וכו'), וכן הם טוענים שאדם שווה לחיות, אז מה פתאום לכלוא אדם שנהרגו בשביל האוכל שלו חיות ? מה עם שוויון ? - האין בטיעון "שומרי זכויות בעלי החיים" - הכרה באי-השוויון בכך ששמים את האדם בקריטריון נפרד של "רוצח". ?

נו, אז "בשר זה רצח" ? ומה יתנו לכולם לאכול בבית סוהר ?

* אנשים המשתמשים בסיסמה זו - משתמשים בדמגוגיה, ובהרבה מקרים קורבנות של סיסמה דמגוגית כאלה ודומות להן.

 

כלומר בחברת בני אדם, אפשר לעשות הסכם חברתי שבו אסור להרוג זה את זה, והעבריין יענש בעונש חמור. אולם כלל זה לא ניתן ליישום באותו אופן בעולם החיות.

לנסות לכפות את העולם הזה על עולם החיות זה למשל להגיע למקומות בטבע, ולהתערב כך שהטורפים לא יטרפו למחייתם, כפי שמגינים על בני אדם שלא יטרפו. נניח שנעשה את זה, מה יאכלו הטורפים ? שניצל סויה שעבורו הודברו בעלי חיים ?

 אם לחיות יש זכויות, אסור להדביר בשום מקרה, גם לא אחד. אם אתם טוענים שלבעלי חיים יש זכויות, אז אסור להרעיל אף עכבר בשום מקרה. יש לו זכויות. אם אתם טוענים שיש מקרים מסויימים שאפשר, עולה מזה שאין לו זכויות. יש חובת התחשבות, אבל העכבר לא יכול לתבוע אותה, כי אין לו זכויות.

כפי שאי אפשר להכריח את הפיזיקה הקוונטית להתנהג כמו הפיזיקה של החלקים הגדולים - מדובר ב"שני עולמות", כך אי אפשר לכפות את עולם בני האדם וההסכמים שבו על עולם החיות.

 

* גם בבית משפט לא.
הנה כתבה המספרת דר' בושמיץ שבין היתר עוסק בגידול קופים לצרכי ניסויים. בפורום שניהלה ענת רפואה הוא כונה ''רוצח'', ''ד''ר מוות מאיים'', ''מנקה המחראות במחנה הקופים אושוויץ'', ''אושוויץ בושמיץ'' ועוד. מנהלת הפורום חוייבה בבית משפט פסק פיצויים לד"ר של 123 אלף שקל. כתבה זו מראה גם דרך התבטאות שקיימת אצל חלק ממוסתי אתר אנונימוס ודומיו, וגם כיצד שופט ששמע את שתי הצדדים פסק.

* פסק דין נוסף -  רפתן הושמץ וקולל בפייסבוק, הושווה לנאצי וקיבל עוד נאצות. הגיש תביעת דיבה, וזכה ב70 אלף ש"ח + 10 אלפים ש"ח הוצעת משפט (ת"א 11289-09-13 אשרי נ' קורן), וזה אפילו שהדברים נמחקו די מהר מדף הפייסבוק.
    -

רפתן הושמץ וקולל בפייסבוק, הושווה לנאצי וקיבל עוד נאצות. הגיש תביעת דיבה, וזכה ב70 אלף ש"ח + 10 אלפים ש"ח הוצאות משפט - (ת"א 11289-09-13 אשרי נ' קורן), וזה אפילו שהדברים נמחקו די מהר מדף הפייסבוק.
    - פסק הדין מהדף של קרניבורים עם חיוך על השפתיים (תצטרכו להעתיק את הכתובת הארוכה הזו, ולהדביק בדפדפן)

https://www.facebook.com/notes/%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9A-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%9F-%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%95-%D7%A1%D7%94%D7%9B-80000-%D7%A9%D7%97-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/816124088410384

    - כתבה - פעיל בקבוצה נגד צריכת חלב השווה רפתן לנאצי - ויפצה אותו ב-70 אלף שקל.

    - כתבה - השווה ונפגע - פעיל נגד צריכת חלב שניאץ רפתן בפייסבוק יפצה אותו משום שהשווה את מעשיו לאלה של הנאצים.

- כתבה - הרפתן הושווה לנאצי ופוצה ב-70 אלף שקלים.

 

אפילו הריגת אדם בכוונה תחילה על ידי אדם אחר בזמן מלחמה אינה נקראת רצח (במיוחד לא משתמש במילה זו מי שנמצא בצד ההורג), וגם אם תוך כדי הריגת אוייב נהרגים שלא במתכוון חפים מפשע שהיו באיזור - אפילו זה לא נקרא רצח. אז מי שאוכל תרנגולת הוא רוצח ?

כך אפשר ללכת עם האבסורד השוויון עוד ועוד. למשל, מדוע שהשוויון לפי הערכים של בני האדם בלבד ? הרי שיוויון אמיתי אינו לפי הכת השלטת. אז מדוע שבני אדם לא יאמצו ערכי חיים ממלכת החי בשם השוויון ? הרי בממלכת החי, חיות רבות הורגות אחרות ואוכלות אותן, אז למה לנו אסור להרוג חיות ?, ואם כך, אז למה להיות צמחוני ? ואם מותר להרוג, אז למה שגם בני אדם לא יהרגו איש את רעיהו בשביל מזון ? - הרי יש שיוויון עם חיות ....

יש אנשים שבלי לחשוב יותר מדי עושים חלוקה בין כאלה ש"מגעילים" אותם וכאלה שלא. או גם בין כאלה שמזיקים לבריאות (למשל תולעי מעיים) לבין כאלה שלא. יש הטוענים כי חרקים מותר להרוג, כי הם לא מודעים לסבל. אפשר להטיל בזה ספק, האם למשל כשאנו רואים בבית תיקן (ג'וק) נס על נפשו, האם זה בטוח שהוא לא חש דבר, אלא פשוט פועל כרובוט ? (*במאמר הזה החוקרים מצביעים בחיוב על האפשרות שלחסרי חוליות כחרקים יש את המרכיב הבסיסי העיקרי של מודעות - חוויה סובייקטיבית ("תחושת אני")). לא ניכנס לוויכוח מדעי, כי אמרנו שנלך לפי הגיון פשוט, ולא בעיה לתת דוגמאות עם יונקים. למשל נניח שיש מכת עכברים וחולדות במפעל מזון. העכברים נוגסים במזון, פותחים אריזות, אוכלים מחומר הגלם, משרד הבריאות מאיים לסגור את המפעל, אם לא יטופל העיניין לאלתר. אף לקוח לא מוכן לקנות ממפעל שמסתובבים בו כך הרבה עכברים, ובטח שלא מעוניין לקנות מוצר שהשקית שלו פתוחה ונגוסה מעכבר. אפשר להתחשב בעכברים ולהגיד "זו גם טריטוריה שלהם, הם היו כאן לפנינו", ואז אולי במקרה שהורגים אותם אפשר לומר "הרצחת וגם ירשת", אולי אפילו לרשום את השטח על שם העכברים בטאבו - אם כבר מדברים על זכויות כמו של אדם'. נסו ללכת עם מחשבות כאלה ותראו מה קורה.

 אם העכברים נשארים שם,  יש נזק כלכלי, בריאותי, תדמיתי, פיטורי עובדים אם המפעל יסגר... אם זה קורה בהרבה מפעלי מזון אז זה כבר יכול להביא למחסור באוכל ולפריצת מגיפות.


 נו, מה אפשר להציע ? למקרה כזה ? לעשות להם עיקור/סירוס ולהשאיר אותם במקום כמו בדוגמה של חתולי רחוב ? או אולי לבנות להם כלובים ולגדל אותם שם בשבי, כדי שלא יפריעו ? (זה גם נזק לאדם, כי זה דורש הרבה משאבים לאורך זמן). ו... רגע מה פתאום לעקר. אם זה הולכים בדרך זכויות שוות לאדם ולחיה, אז כמו שאני לא יכול לשלוח לעיקור אדם שלא ממש מוצא חן בעיני, אז אני גם לא יכול לשלוח עכבר או חתול או כלב לעיקור, לפי אותו הגיון.

אז אולי לשחרר את העכברים הללו לשדות שיעשו נזק לחקלאות; או אולי לטבע ששם יהיו אולי על חשבון מישהו אחר, וגם יהיו נתונים לסכנות טורפים שלא היו במפעל... או אולי לשים אותם לעונש בבית סוהר כמו שמתנהגים עם בני אדם, אחרי משפט ומינוי סנגור ( אם לא יצאו זכאים), ואולי שהשופט יהיה בכלל עכבר... או אולי שהעכברים יקבלו זכות התאגדות ויקימו וועד עובדים... ואם כבר משווים לבני אדם ומחליטים לחזיק אותם בשבי,  הרי ידוע שעכבר יכול להתפתח, אז למה לא לתת להם 12 שנות לימוד כמו שנותנים לאדם ? ...

... ואפשר לפי אותו הגיון להכיל את המשפט האנושי על חיות - למשל לכלוא את כל האריות למאסר עולם כך שהם רוצחים חיות אחרות (בשר=רצח, לא?). למה לא ? - נצא למדבריות, לג'ונגלים, לערבות, בכל היבשות, נאסוף את כל הטורפים, ונבנה בשבילם בתי כלא ענקיים. (אבל איזה אוכל ניתן להם שם ?) (רגע אבל פסקה קודם ראינו שלפי ההיגיון הזה כל האנושות צריכה להיות בבית-סוהר).
 

כלומר, אם מנסים להחיל יחסי אדם עם אדם, ליחסי אדם עם חיה מגיעים לידי אבסורד, ולגישה לא מציאותית לחיים. למי שמבין זאת, אין ברירה אלא להבין שיש הבדל מהותי בין אדם לחיה. הבדל שאומר שלפחות מזווית ראיה אנושית, לאדם ערך רב יותר, והוא עומד לפני קרפדה, כנימה, קרפיון, פרה, קרציה או כינה.

היישום של הכלל "לא תרצח", אינו קיים בטבע בין מינים שונים.

אני מקווה שזו תשובה מספיק טובה למי שבכל הזדמנות שואל מדוע החיה המסכנה צריכה להישחט לצורך מאכל, או מדוע עושים לחיות מה שאנו לא רוצים שיעשו לנו. ומקווה שזה גם מובן שההבדל שיש בין אדם לחיה, אין פירושו שמותר לעשות דברים כמו לתלוש לדבורה את הכנפיים ואת הרגליים, או לזרוק גור חתולים למדורה או להתאמן בבעיטות על כלבים. אין טעם בהתעללות מיותרת,  אין זה חינוכי, ואלו מעשים קיצוניים מהכיוון האחר, מעשים אכזריים, התעללות בחסרי ישע שלא גרמו נזק ממשי לאדם. אפשר גם לצטט מחקרים שמתעללים כאלה ממשיכים לבני אדם הרבה פעמים.
על כן גם ברור שלא חסר מה לעשות בתחום זכויות בעלי חיים. רק לא לאבד פרופורציות.

לעניין זה הגיעו לא מעט תגובות מכאלה שרואים עצמם שומרי זכויות חיות. לא מעט ניסו להביא דוגמאות כדי להראות את "האבסורד שבאבסורד", כלומר מדוע גישה זו אינה עומדת. כך אחד כתב: שלפי אידיאולוגיה כזו אז אפשר למשל לקחת מאנשים עניים איברים, ולהשתיל לעשירים, כי ממילא העניים פחות מוצלחים... או שאם עושים דבר כזה בשם אחוות המין האנושים, אז למה שלמשל בשם אחווה של בעלי צבע עור מסויים, לא ישעבדו בעלי צבע עור אחר... אחר הביא דוגמה ממה שהיה בשואה...  ואחרת שאלה אותי במלוא הרצינות, 'למה לאכול פרה זה בסדר ולאכול אדם זה לא בסדר'... כל הדוגמאות האחרונות האלה, הן דוגמאות לדברים שאמורים להראות שלא צריך להפלות את החיות רק בגלל שהן שונות מאיתנו.

הטעות בטענה הזו שאלו דוגמאות מיחסי אנשים-אנשים. הם מתעלמים מהנקודה המרכזית, שהיא שיש הבדל בין אדם לחיה, ומתעלמים מהדוגמאות שהובאו להראות למה מגיעים למצבים אבסורדים בלתי אפשריים, אם לא לוקחים זאת בחשבון. זוהי אולי סוג של גישה קיצונית לכיוון אחר מזו  של הנאצים. הנאצים, טענו שיש גזעים אנושיים שהם כמו חיות, על כן מותר מותר לכלוא אותם, להעביד אותם, להרוג אותם ועוד שאר רעיונות מעוררי חלחלה. הגישה שאני שומע מקיצונים צמחוניים יותר ויותר היא שהחיות שוות לכל בני האדם, ועל כן צריך להחיל עליהן זכויות שוות ויחס שווה. במילים אחרות, לפי הגישה הזו, לא רק שנאצים צדקו שיהודים הם כמו עכברים, חולדות וחזירים, אלא שכל האנושות כזו, ואם כן דין יהודי/גרמני/נוצרי/מוסלמי כדין חזירים ועכברושים - להיות עם חופשי בארצם.

מעניין מה היה קורה לוּ אותה שואלת אחרונה היתה מבקרת אצל משפחה שמת לה ילד לפני שבוע ואצל פרה שמת לה עגל לפני שבוע - האם היתה חושבת שזה אותו דבר...

"חכמים" אחרים אמרו שלא צריך להגיע למצב, שבו למשל צריך להרוג כינים. יש להם הצעה: ישנם תכשירים "טבעיים", שעושים ריח שדוחה אותם. כך לא נדבקים, ומן הסתם אין צורך אחרי זה להרוג אותם.

אז על זה נאמר, ראשית - אז מה הצעתם המעשית ? לחייב כל אדם בעל שיער למרוח כל חייו חומר כזה על ראשו, כדי לא להגיע למצב של הרג כינה ?

שנית - אם מדברים על מתן תנאים נאותים לחיות כמו לאדם, אז כמו שלכל אדם מגיע אוכל, אז גם לכינה. אם אנו מונעים ממנה אוכל על ידי דחיתה ממקורות מזונה - אנו דנים אותה למוות ברעב. אז שוב - גישה זו לא מסתדרת.

מגיבים מתקדמים יותר כתבו, שעצם השוויון שכתוב פה הוא האבסורדי, לדבריהם צריך להתייחס לזכויות ולא לשוויון. בעלי חיים לא שווים כמו שבני אדם לא שווים. הזכויות הן לפי צרכים. ילד בישראל צריך ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית, איך אין זה אומר שכך גם ילד בצרפת. לילד כזה צריכה להיות זכות ללמוד קרוא וכתוב בשפת המקום. קופת חולים צריכה להעניק בדיקת שד לנשים, אך האם גם לגברים ? אבל  בעלי חיים זקוקים למרחב מחייה המתאים להם, חופש מסבל וחיים ולנו אין זכות לקחת מהם את זה.

על כך יאמר שאכן, "להציע" 12 שנות לימוד לעכבר או וועד עובדים זה אכן אבסורד. ויופי שיש שהבינו שזה אבסורד. זה לא היה ניכתב אם לא היו יותר מדי מיקרים שבהם אנשים לא הבינו מדוע אין שיוויון. שנית, איש מהם לא ניסה להראות איך אפשר לתת את אותו שוויון בזכות לחיים, ובזכות למרחב, מכסה, מזון, למשל לכינה האוכלת מקרקפתינו, או כיצד ינהגו אותם מגיבים אם בחנות שבהם הם קונים את מזונם, אריזות המזון יהיו פתוחות, והמוצרים יהיו מכורסמים בחלקם על ידי חולדות. הביאו את הדוגמה לבדיקת שד חינם שיש לנשים ? - אז לפי הגיון זה מאחר וגם עכברות, כלבות חתולות ועוד שלל חיות עשויות לסבול מסרטן שד - אז האם יש להעניק גם בדיקה כזו להן ? - ולמה רק בדיקה כזו ? - מדוע לא סל מקביל לזה של אדם לפי עיקרון של "שוויון צרכים" (כלומר סל ספציפי לפי בעיות הבריאות הספציפיות לכל מין וזן) ?. ואם בני האדם הם אלה שצריכים לממן מערכת ענקית כזו שצריכה להיות בשביל זה ?איך בדיוק יעשו זאת ? - שוב אנו מגיעים למצב אבסורדי בילתי אפשרי.

מגיב אחר כתב: "נערוך ניסוי. אני אחדיר לך נזם מתכת לאף, אקשור אותך באמצעותו, אגלח לך חלק בגוף ואצרוב לך מספר בעור עם ברזל מלובן. אתה אומר שאין לזה אף השפעה פסיכולוגית, ואתה תצטרך לסלוח לי על האסוציאציה לזוועות מלחה"ע ה-2, אבל אם אתה טוען שלצריבת מספר בעור אין השפעה, צור קשר עם ניצול שואה."

מה אפשר להשיב לו ? - ראשית - שוב האבסורד בהשוואה בין בני אדם לחיות - נושא שכבר דיברנו מספיק. שנית מבין השורות, אפשר לראות את השפעת אתרים קיצוניים לזכויות בעלי חיים עליו, ולאו דווקא מהמציאות. יצא לי לבקר בלא מעט רפתות בשנים האחרונות, ולפגוש לא מעט עדרים בטיולים בצפון ובדרום. איפה יש היום לפרות נזם באף ? - מומלץ לאותו אדם לצאת מאתרי האינטרנט הקיצוניים שלו קצת לשדה ולרפתות, ולעשות זאת בפתיחות. ושלישית, אם כבר השפעה מאתרי זכויות בעלי חיים, אתרים קיצוניים אלה אומרים לנו שאי אפשר להסיק מניסויים בבעלי חיים על בני אדם. אם כך מדוע המגיב הזה ממליץ לשאול בני אדם ניצולי שואה ואז להסיק על בעלי חיים ?

 אין זה רציני להשתמש בטיעון הזה לפי איך שנוח.

 

*** אפשר ללכת עוד יותר רחוק, וכבר ראיתי מישהו שכתב, שנניח שמישהו נכה, שיש לו יד משותקת אותה הוא לא יכול להזיז, ואין לו תחושה בה. אז כמו שאני לא יכול לנגוס ביד שלו, בגלל שהוא לא מרגיש, ככה אני גם לא יכול לנגוס בצמח כלשהו בגלל שהוא לא מרגיש.... נו, תראו כמה רחוק אפשר להגיע עם תיאוריות שוויון למיניהם.

----

כשמתחילים לעסוק בתחום, ורואים שיש עוד הרבה דילמות בנושא, שלאדם אפשרות להתערב בהן על פי מצפונו והבנתו, ולא ממש מעשי לפעול כמו שנוהגים בין בני אדם. למשל, מה לגבי בעלי חיים צמחוניים, כמו צבאים ואיילים במערכת אקולוגית בלתי מאוזנת, למשל מערכת בה הושמד טורף העל. האם מותר לצוד אותם כדי להציל את המערכת האקולוגית ואת בני מינם בכלל זה ? מה עם למשל באוסטרליה הקנגורואים מתרבים יתר על המידה ומזיקים לשדות החקלאיים ? האם אין זה עדיף לצוד אותם ולאכול את בשרם, וכך גם לאפשר למזון הצמחוני לגדול ? ומה דינם של בעלי חיים שבויתו כבר מלפני אלפי שנים. מה הם הזכויות שלהם ? לשחרר אותם לסביבתם ה"טיבעית" ? הרי אין להם ממש סביבה כזו, והם לא יחזיקו מעמד בטבע מעבר לתקופה קצרה. בגני חיות לא תמיד נשמרות  זכויות בעלי חיים כמו חופש בשטח טבעי, אבל יש שם שימור של חיות בסכנת הכחדה, פעילות חינוכית למען חיות, אז מי אמר שזה רק רע ?

כדור הארץ לא רק של האדם, לאדם יש אחריות כלפי יצורים אחרים, והתחשבות - התחשבות עד גבול מסויים, ולא לפי אותה מערכת יחסים הנהוגה בין בני אדם לבין עצמם. את זה צריך קודם כל להבין, ואחרי זה לשאול מה הגבול. וזו באמת שאלה טובה.

** אנשים רואים שוויון מוחלט בין בני אדם לחיות - הרבה פעמים לא ברור אם הם עושים זאת מתוך אהבה לבעלי חיים, או מתוך חוסר-אהבה לבני אדם.

 

רצח בשפה עברית

"בתנ"ך השורש ר.צ.ח משמש רק בהקשר של בני אדם. זהו השימוש הרגיל גם בספרות העברית שלאחר המקרא. במילון אבן שושן ההגדרה של רֶצַח - "הריגה, המתת אדם (בעיקר בזדון). במילון "רב-מילים", המתמחה בעברית בת ימינו, הרצח מוגדר 'הריגת אדם בכוונה תחילה' וב"מילון ההווה" (מילון שימושי לעברית התקנית) הרצח מוגדר 'הריגת אדם בזדון'.

להרג חיות יש מילים אחרות, כגון שחיטה, הריגה, ציד.
 

 

*בתנ"ך מצוות עגלה ערופה - כאשר מוצאים אדם שנרצח - ולא יודעים מי רצח אותו - עורפים עגלה כדי לכפר על זה.
כנראה שלפי התנ"ך המונח רצח מיוחס  לאדם בלבד, וכאשר מדובר בהרג מכוון של בעלי חיים - לא די בכך שלא מדובר ברצח - זה הרג החיה לקורבן הוא בכלל דבר שמכפר על זה: ""כי ימצא חלל באדמה... נופל בארץ לא נודע מי הכהו, ויצאו זקניך... וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל, וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו, כפר לעמך ישראל..." (דברים כ"א א'-ט').
 

* "שחיטה זה רצח" - אחת הנקודות החלשות בתיאוריה הצמחונית הנפוצה - בעוד שבעלי חיים רבים במשקים החקלאיים חיים בסבל, דווקא השחיטה היא נקודה שבה חושבים איך לעשות את זה עם הכי פחות סבל. התיאוריות הצמחוניות שמתייחסות לעצם השחיטה כנקודה הבעייתית, לא מבינות הן שבטבע מתים בד"כ בסבל רב יותר - או בטריפה אכזרית בעודם בחיים, או ממחלה ממושכת, למשל, מפצע שהולך ומזדהם עד המוות, הכשת נחש, צב שמתהפך על גבו - ללא עזרים בסביבה ישאר מפרפר כך עד מותו, גור שנשאר ללא אם ומופקר ללא יכולת לשרוד ועוד שלל מיתות משונות. יש גם בני אדם רבים שמתים בסבל גדול יותר. הורחב  על זה במאמר הביקורת על גארי יורופסקי, היכן שהשאלה הרטורית שלו "יש שחיטה הומאנית" ?

 

* טיעון האתנוצנטריות - תפיסה אשר לפיה האדם חושב שהוא עצמו או או קבוצת ההשתייכות שלו במרכז, כלומר הכי טובים וכו'. קורה לכולם, ומסתבר שהרבה מדי פעמים האדם טעה בסגנון דומה, למשל כאשר חשבו שכדור הארץ ניצב במרכז והיקום סובב סביבו. לענייננו, יטענו צמחונים, שהאדם שוגה לראות את עצמו במרכז, ולכן מרשה לעצמו לנצל חיות, "לרצוח" אותן, "לאנוס" (כך הם קוראים להזרעה של פרה") ועוד. מצד אחד נכון שבני אדם עושים לבעלי חיים דברים שלא היו עושים לרעיהם האנושיים, ורואים את עצמם מרכזיים. מאידך גיסא גם הצמחוני הטוען זאת חוטא באותו דבר. אם הוא טוען שצריך להכליל נניח תפיסת עולם השגורה אצל אדם מערבי צמחוני, למשל, גם על חיות, פירושה שהוא רואה את תפיסת העולם הזו במרכז, ונעלה למשל על זו של הנמלים, או הברדלסים. מי אמר שבעיני פרה שהוזרעה מושג האונס הוא כמו זה של בני אדם. מי אמר שפרה שאין לה מושג על מוות, חידלון משמעות האין, רואה בהרג אותו דבר כמו בני אדם ? וכמובן יכולתי להזכיר את מה שעושים לחיות כדי לעשות מזון צמחוני, ושחלק מהצמחונים בטוחים שהם נעלים מוסרית ושהתאוריה שלהם מרכזית והכי נכונה.

 

סוגנות וגזענות - טיעון נפוץ אצל טבעונים וצמחונים, שמזכיר לנו שפעם האדם הלבן לפחות בחלקים מסויימים של העולם התייחס לשחורים כאל נחותים ואפילו כמו חיות, וברור כיום שזה לא שהיה זה לא נכון מוסרית, וללא בסיס ביולוגי שייחס להם הבדלים במנת משכל ועוד. לפיכך מי אמר שעוד כך וכך שנים היחס שלנו ללחיות לא יחשב אותו דבר, ובכלל מה פתאום שנחשוב שאנו נעלים רק בגלל שאחרים שייכים לסוג אחר. אז מה אם יש להם פרווה וזנב ?.
גם כאן, הטיעון הזה יהיה בעייתי בהקשר לצמחונות כל עוד על בסיס סוג או גזע הורגים בעלי חיים בחקלאות צמחית, ויש עוד בעיות בטענה. האחת היא שאם לבעלי חיים אחרים מותר לטרוף חיות, למה לאדם אסור, רק בגללו שהוא מסוג אחר ? - הרי זו הגישה הסוגנית שאותה הטבעונים מגנים. בעיה אחרת לגבי הגזענות כלפי שחורים. התפיסה שרווחה אצל מי שרווחה אמרה שהם נחותים וטיפשים ומטונפים - ולא יכולים להיות למשל רופאים, משכילים, מנהלים, ובטח שלא מנהיגי מדינות "של לבנים". זו היתה טעות - עם השנים אנו רואים שזה לא נכון. לעומת זאת, בעלי חיים לא רק שלא יכולים להיות רופאים, מנהלים, מהיגי מדינות, גם אי אפשר לקיים איתם הסכמים מוסריים כמו בין בני אדם, למשל לדרוש מנחש לא להכיש, מאריה לא לטרוף ומכולם לשלם מיסים, לשרת בצבא, לציית לחוקי התנועה, לחוקי הקניין, ללכת לבושים וכו'. זו לא טעות. אם בין בני אדם יש הסכם על חוקים מסויימים, אפשר לאכוף אותם ללא הבדל של גזע. עם חיות לא. לכן צריך לחשוב על מערכת חוקים ומוסר אחרת.

 

 

טיעון הכמויות - "טוב בסדר, מתים בעלי חיים עבור מזון צמחוני", יאמר הצמחוני, ויוסיף: "אבל מה אתה משווה, בשביל מזון מהחי מתים הרבה יותר - גם החיות שנרצחות, וגם בעלי החיים שמרעילים כדי לגדל מזון צמחי לבעלי החיים".
תשובה:  עד כה הטיעון היה "בשר זה רצח", רצח זה רצח, גם כאשר מדובר ביצור אחד. טיעון הכמויות מסיט הדיון מרצח, לכמות - במקום שתגידו טוב, "הסכמתי שזה לא רצח. אעדכן את דעתי, אבל יש בעיה אחרת - כמויות".

נקווה שעדכנתם את דעתם, והינה תשובה לבעית הכמות: אם הטיעון הוא: 'אין ברירה - אי אפשר בלי להרוג בכלל, זה לא רצח, אבל לפחות שימותו כמו שפחות, וזה מאוד מאוד מאוד חשוב' - גם כאן טבעונות/צמחונות אינן הפתרון. קיימת הדוגמה על פר אחד במרעה... שיתן כ500 קילו מזון עם חלבון ועוד מרכיבים חשובים, כרק בעל חיים אחד מת. אבל יש דוגמאות יותר טובות אם הטיעון הוא כמות. אפשר גם שימותו "מינוס חיות", כדי שיהיה אוכל. איך ? אם למשל תהרגו ותאכלו את בשרו של תנין אחד,  אומנם חיה אחת שתמות אבל בגלל שתמות יהיו המוני חיות שלא ימותו בגלל שלא יטרוף אותן. ובסביבתכם - חתול אחד שמשוטט בעיר ללא בעלים אוכל נניח 50 יצורים בשנה ? - תאכלו אותו הינה היצלתם 49: מינוס 1 חתול שמת, + 50 חיות שהיה טורף אילו לא מת, וכל זה בשנה אחת בלי לקחת בחשבון ריבוי חתולים ובלי לפני שדיברנו כמה חיות מתות כדי שיאכל מזון מסחרי אשר ניתן על ידי מאכילי חתולים. פתרון זוועתי אחרון - "קניבליזם חלקי". כל שנה מתים מליוני אנשים בעולם. נניח שחלק גדול מהם, בזמן שהוא חי, בוגר ורציונאלי מסכים שאחרי מותו, יאכלו אותו, ונניח שיהיה לבשר כזה בדיקה מקבילה ל"בדיקה ווטרינרית" שעושים לבשר - כלומר שיהיה אישור בריאותי. הינה מזון אקולוגי בלי "רצח". מת מוות בלי קשר, או שממילא נרצח בלי קשר אליכם.

אני לא מתכוון לאכול את זה, אבל אני גם לא טענתי שצריך ללכת לפי טיעון הכמות, ובוודאי שלא טענתי שזה רצח. אם אתם טוענים את זה, אז אלה, למשל, מסקנות מתבקשות.

 

* עם זאת, "מינוס החיות", הוא לא פתרון מעשי בעולם שבו מוות של אחד הוא חיים של אחר. אם למשל אוכלים חתולים וכך לכאורה אכלנו "מינוס חיות" (1 חתול מת, פחות החיות שהיה אוכל, אילו היה חי), אבל אז חיות כמו עכברים וג'וקים שהיה אוכל יתרבו, יגיעו למאות, ואם לא יעשה דבר לאלפים ויותר, ובסופו של דבר האדם ידביר אותם, או שהם יגרמו לו נזקים עד כדי הדברת האדם. הינה לא הגענו לפתרון בלי מוות.

 

טבעונות בכל מקרה אינה עיקרון של "הנזק הפחות ביותר לסביבה ולחיות". יש עוד שלל דברים שמביאים לזה, למשל אכילת מוצרי מותרות, אכילת פירות וירקות  מחוץ לעונה, דבר שמצריך יותר משאבים, ומזון מיובא מרחוק, למשל גרעינים וקטניות, מזון מעובד לא מסיבות בריאותיות - דבר שיש לו יותר הוצאות, ושאריות. אם טוענים שהרג חיה שלא למטרת הישרדות היא רצח, אז מי שטבעוני, עושה זאת שלא לצורך הישרדות.

 

* טיעון הכמות לא תמיד מסתדר עם המוסר המקובל באופן אוניברסלי. ראו את הדוגמה הבאה: ניתן להציל מספר אנשים חולים, אם ניקח אדם אחד בריא, ו"נקצור" את איבריו כמו לב, כבד, כליות. את האיברים נשתיל במספר אנשים חולים, וכך נציל את חייהם. אחד ימות וכמה אחרים ינצלו. ניתן לממש אפשרות זו גם עם חיות. על אף ה"הגיון" המספרי, לא ידוע לי על שום גוף רציני או תמוהה המדבר על מוסר ורוצה לאמץ את הרעיון הזה. למה ? כי זה כנראה התפיסה המוסרית המקובלת אינה רק עניין של כמות.

 

 

*** אם הרג מכוון של חיות זה רצח ("בשר זה רצח"), אז לכאור גם "אנונימוס זה רצח", כי עמותת אנונימוס מחלקים פליירים שבשבילם נכרתו יערות ומתו חיות, ועוד.

 

* יש לך חיות מחמד שסובלת מאוד ממחלה חשוכת מרפא, ולא ניתן להקל את סיבלה ? - אם לא תיקח אותה לווטרינר להמתת חסד - אתה עשוי להיות מואשם בהתעללות בבעלי חיים.
אבל אם אתה עצמך סובל מאוד מאותה מחלה חשוכת מרפא, ולא ניתן להקל את סבלך - אם תיגש לרופא ותבקש שיפסיק את ייסורך בהמתת חסד - הרופא עשוי להיות מואשם ברצח.
 

 

טיעון החרקים - "הריסוסים זה נגד חרקים, מהם לא איכפת לי". הבעיה בטיעון הזה, שאם עצם לקיחת חיים היא הבעייתית, אז לחרק יש חיים. בכל מקרה בשדות מתים שלל יונקים ועופות - יצורים שהרבה פעמים טבעונים טוענים שאין שום הבדל בינם לביננו.

* באופן דומה - אם אסור לפגוע במישהו מעצם זה שהוא חסר ישע אז זה כולל צמחים.

 

 

עליהם

טבעני/צמחוני - מה כוונתי - מי שלא אוכל בשר, כי פשוט אין לו, הוא אולי עני. אצל צמחוני/טבעוני מדובר בהתנגדות לאכילת בשר, גם אם יש ובשפע. מכאן, עולה  שזה בא  ביחד עם תפיסות מסויימות. יש כאלה שפשוט נגעלים, כי ביקרו במשחטה או ראו סרטי זוועה שטבעונים מעלים לרשת.  יש שקושרים לכל שלל טענות על מוסר, בריאות, חקלאות, מדע ולרוב פסאודו-מדע. לתפיסות אלה נתייחס. כמובן, לא כולם חושבים אותו דבר, אך אלה דברים שמצאתי נפוצים.


 

יש אנשים שבעד זכויות בעלי חיים, / מתנגדים לניסויים בבעלי חיים שאינם צמחונים, יש רבים שכן. לא תמיד אפשר לעשות חלוקה.


 

לא פעם במאמר זה, צמחוני/טבעוני נאמרים באותו המובן, כי כשהמאמר נכתב לא ראיתי הבדל גדול בגישות, ולא ברור מה השורש ט.ב.ע קשור במי שמחריג עצמו מתזונה טבעית הכוללת בשר, ונוטל וויטמין  b12 סינטטי, ולרוב עוד דברים סינטטים במזונות מעובדים כמו "תחליפי בשר", או בתוספי תזונה.


 

מצד אחד קורה, שצמחונות מהווה חלק מרכזי מהזהות הבסיסית של האדם. מצד שני סקרים הראו שרוב מי שהתחיל, הפסיק, ואני מניח שגם חלק מהתפיסות משתנות עם הזמן.


 

ובכלל....

בן דת הג'ייניזם - הדת השלישית בגודלה בהודו, הדוגלת בסגפנות ואי-אלימות כלפי כל יצור חי.  מתוך אמונה אדם זה חי  כמעט ללא רכוש, הולך כמעט חסר כל. בידו אוחז מסכה לפנים, כדי שבאמצעותה יוכל להבטיח, כי לא יפגע באורגניזמים זעירים הנמצאים באוויר. הוא נושא עמו גם מטאטא קטן, כדי לסלק בעדינות חרקים קטנים מן הדרך שבה הוא פוסע, לבל ידרוך עליהם בטעות. הוא עוד נחשב "מתון" בג'אניזם יש עוד זרם מרכזי של אנשים, אשר מתוך אמונתם חיים לגמרי בלי רכוש, ולא לובשים בגדים.
הרעיון טוב, אך במקרה הזה הגיע לפנאטיות - קיצוניות דתית.

 

 

רעים ?

 

*בכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2186394,00.html - ניתן לראות עוד דוגמה לפנאטיות: כתבה מידיעות אחרונות - הודו: המון זועם ביצע לינץ' ב5- צעירים שהרגו פרה. דואגים לחיות, ורוצחים בני אדם.

הרבה פעמים אותם אלה שדוגלים בגישות קיצוניות מדי כלפי שמירת החיות והטבע - פועלים בהמון כעס עצבים וחוסר שקט, והם אנשים מאוד יבשים. נהיים מאוד רזים וחושבים שזה אומר שהם נורא בריאים וזה העיקר. הם נהיים מאוד חמי מזג או חרדים מאוד. את שימחת החיים מאהבת טבע - דווקא לא רואים אצלם.

בקצב הזה - עוד מעט גם 'אזני המן' לא ירשו לאכול.

\

עם זאת יש לי גם מילות הערכה לאותם אנשים, שעל אף חילוקי הדעות, יש בהם הרבה דברים טובים. הרבה פעמים ראיתי כוונות טובות, יכולת שינוי, חיפוש עתיד טוב יותר, אידאליזם, משמעת עצמית, מוכנות לוותר על רווח אישי למען עקרונות ולמען יצר היצורים בכדור הארץ, אינטיליגנציה גבוהה, ספקנות, סקרנות, תרומה והתנדבות. אם תעשו את הדברים על סמך מידע נכון, ובדרך הנכונה - מה טוב, ואם לא - איזה בזבוז.


 

 

 

דוב - זה לא פו הדוב ועכבר זה לא מיקי-מאוס

כל תרבות והבעיות שלה. בחברה המערבית, רואים יותר ויותר, כי בשל הריחוק מהטבע של הרבה אנשים, נוצר אצלם עיוות אחר או תפיסה חלקית של חיות וטבע, זאת כי רוב האנשים אינם נפגשים בטבע ממש, אלא דרך מתווכים שונים, למשל, עמותות אשר עוסקות בלהטיף לעיקור, אימוץ ואי-התעללות. בספרות לילדים עושים הרבה פעמים האנשה מוגזמת לחיות, כלומר נותנים לחיות תכונות של בני אדם. כך גם פינות חי אשר אוספות אליהן חיות שנוחות לליטוף - במטרה שהילדים יאהבו אותם וגם כדי למנוע סיכון. גם היתקלות עם חיות במשקי הבשר התעשייתיים, בוודאי שאינם דוגמה לטבע ולהתנהגות חיות בטבע, ובגני חיות מחזיקים גם חיות מסוכנות, אך בתצוגה שיוצרת הרגשה של קרבה לחיות אשר כמוה אין בטבע כך שגם חוזרים שלמים ובריאים, למשל דרך חפיר, או גדר חשמלית דקה וכמעט בלתי מורגשת, זכוכית, וכך נוצרת הרגשה של שלווה, חוסר סכנה, צפייה בתערוכה. הרבה מבקרים נוהגים לזרוק לחיות אוכל, גם אם הדבר אסור בתקנות גן החיות. כך יוצא שחיות פיתחו התנהגות מתחננת לאוכל, ולמבקרים הרגשה כאילו הם מאכילים את הכלב או החתול המשפחתי, בעוד שהם מאכילים חיה מסוכנת או חיה שבטבע שומרת מרחק מהאדם.

בשלל צורות נוספות נתקלים ילדים קטנים בחיות, שאין ביניהם שום קשר לטבע: ציור על הבגד, על הכרית או על הקיר, בובות, אגדות על חיות שבהם החיות לא מתנהגות בטבע, למשל היונה הולכת לחפש לה דירה, ופוגשת דיירים חיות, פינוקיו הולך לו יחד עם ניקנור הנקר ובלה הברווזה  ואלה מדברים איתו. חיות יש גם בדמיון של הילד = הפחדים העיקריים בגיל צעיר הם הרבה פעמים מחיה טורפת או איזושהי מפלצת, וגם בחלומות יש חיות.

מפגש בטבע עם חיות שלהם מנגנוני הגנה טובים ויכולת בריחה - כמו נחש / נמר / ואפילו חולדה - נעשים נדירים לאנשים רבים. התמודדות במפגש עם טבע אמיתי, על כל מה שזה אומר - כמעט לא קיימת. כך הקשר בין הדימוי של בעלי החיים לבין בעלי החיים בטבע נהיה בערך כמו הקשר שבין דמות הדוב שנוצרה באולפני וולט דיסני לבין הדוב בטבע. הבדל גדול מאוד, וקיימות דוגמאות רבות נוספות כמו: "מלך האריות" או "מחפשים את נמו"  או "במבי", שם מראים יחס של הרמוניה בין חיות כמו כריש ודגיג, או חזיר ואריה - שלא קיימים במציאות. לא חסרים גם סרטים אחרים שמעבירים תפיסות מעוותות, או אפילו קיצוניות הפוכה לפו הדוב, למשל הסרט "הציפורים", או "מלתעות", או "ארכנופוביה" ששם במשך סרט שלם חיות תוקפות ללא הבחנה וללא סיבה.

עיקר השדרים שנתקלים בהם יוצרים הרגשה שמערכת היחסים ה"נכונה" בין אדם לטבע צריכה להיות אהבה, חיבה. אבל אדם שחי עם בעלי חיים בטבע - יודע שקשר בין חיות לאדם אינם רק אהבה. יש עוד הרבה רגשות, שכוללים פחד, כעס (למשל במקרה של נזק), התפעמות, גועל מחלק מהחיות, תחרות על אותם מקורות מזון ועוד ועוד. לאדם ולחיה היה קשר שכַּלל ביות וגידול חיות משק, צייד ואכילה, מפגש מיקרי, גירוש ומלחמה בחיות שגרמו לו נזק. כמה יש עוד מהקשר הזה לאדם מערבי ממוצע ?.

והתפיסה שחיות הם רק חמודות - היא חלקית, ואם היא הופכת להשקפת עולם מרכזית - היא מעוותת.

כמובן אין זה אומר קיצוניות לכיוון השני שאומר שהכל מותר לעולל לחיות.

אני מניח שאילו פו הדוב היה קיים במציאות, אז להרוג אותו - זה באמת היה בבחינת רצח, והרי לפי הספר אין הבדל גדול בינו לבין בני אדם. אבל אדם רעב שחי בטבע, ופוגש בדוב רעב ביער שגם עשוי לתקוף אותו - זה כבר לא אותו דבר.

"מה יש לי בכלל לעשות ביער", שאל אותי טבעוני אחד בתגובה לדברים (כלומר למה בכלל צריך להיות המפגש כזה עם דוב רעב). וזה בדיוק מה שהוא לא מבין - שחיות זה הרבה יותר מפו הדוב וביער אפשר להתפעם מהטבע, לנשום אוויר אחר, לראות את העונות, לפגוש חיות לא בכלוב, למצוא מזון ומיים, לחקור טבע ועוד ועוד, יש שבטים שזה הבית שלהם. גם להיזהר מצרות כמו חיות טורפות, או נחשים. הקשר עם הטבע מורכב.

אומרים גם, שלהיות בטבע ממש, יכול להיות גם בריא נפשית.

מישהי אחרת כתבה בתגובה על הדברים האלה: "לפעילות למען זכויות בע"ח אין שום קשר לתפיסה של בעה"ח כחמודים. ההשקפה היא לא ש"חיות הן חמודות ולכן אסור לפגוע בהן", אלא שיש להן זכויות מעצם העובדה שהן יצורים חיים , בדיוק כמונו, והעובדה שאנחנו חזקים יותר או חכמים יותר לא נותנת לנו זכות לפגוע בהם או לנצל אותם. ההשקפה היא שפגיעה בכל יצור שמסוגל לחוש סבל היא אכזריות, ולכן אינה מוסרית. יש גם בני אדם שאינם חמודים בכלל, אבל זה לא נותן לנו זכות לפגוע בהם או להרוג אותם. השאלה למה ספרות הילדים משתמשת כל כך הרבה בהאנשה של חיות היא מעניינת כשלעצמה. אבל אין לה קשר לענייננו, ואני גם מאמינה שאצל רוב האנשים הדימוי של כל החיות כחמודות לא נשאר בראש אחרי גיל הילדות. כל אדם מבוגר יודע שדוב אמיתי הוא לא כמו פו הדוב.".

ומה הבעיה עם מה שהיא כותבת ? - חוץ מההבדל הבסיסי הבדל בין אדם לחיה, שעליו כבר נכתב פה מספיק, ולזה היא לא התייחסה, שימו לב שמצד אחד היא אומרת שסיפור כמו פו הדוב שבו דוב הוא, "בדיוק כמונו" לא משפיעה עליה, כך גם היא כותבת יצורים חיים,"בדיוק כמונו". נו, לא השפיע עליה ?

-----

בגני חיות ובפינות חי נתקלים אנשים עם 'גישת החיות החמודות' הרבה פעמים בהלם. זה יכול להיות חובב חיות שהתנדב לעבוד בספארי, בחושבו שחלומותיו לעבוד עם אריות, פילים וקופיפים יתגשם, אך מוצא עצמו נאלץ להשכים לעבודה ב05:00 בבוקר, ולעסוק רוב היום בהכנת מזון: סלטים - במקרה הטוב, או לחתוך בשר חולדות קפואות במקרה הפחות טוב, ויכול להיות אולפניסט בקיבוץ שמאותן סיבות במסגרת חובת עבודתו ביקש לעבוד בפינת החי הקיבוצית, ומיד אחרי היום הראשון בו מבקשים ממנו לנעול מגפיים ולגשת עם את חפירה ומריצה לנקות את לול התרנגולות, הוא ניגש לאחראית האולפן, ומבקש ממנה שיועבר 'למקום יותר נורמלי'. חושבים שחיות זה רק חמוד ומלא הרפתקאות כמו בטלוויזיה, - וגם לא מבינים במה כרוכה עבודה שגרתית איתן.

 

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צמחונות

שאלה רטורית - מה יספק יותר מזון:
א. שטח אדמה שבו מגדלים רק מזון מן הצומח ?
או
 ב. אותו שטח אדמה, שבו מגדלים גם מן הצומח, אך גם בעלי חיים ? (בעלי חיים שגם מזבלים את האדמה, גם אוכלים שאריות שהאדם לא אוכל, וגם האדם אוכל אותם)

 

-* "בכל פעם שאתה אוכל חסה - יש ארנב רעב

 

*איפה שיש פרות קדושות (הודו) - יש אנשים רעבים.

  ". (אלמוני).

 

* המיים זה הבית של הדג. מה קורה שאתה שותה, משקה צמחיה, או צורך מזון שהושקה ?

* המיים הם גם בית הגידול של עוד המון יצורים חיים.

 

* מספר הטבעונים והצמחונים בארץ עלה מקרוב לאפס אחוז לפני כ30-40 שנה, וכיום הם 6-8% מהאוכלוסיה לפי כמה עומדנים. אילו זה היה כה משמעותי לסביבה, היינו רואים את זה בעיניים. איזה שינוי סביביתי לטובה ראיתם בגלל זה ?

 

תארו לעצמכם שהיה קם אתר אינטרנט תימהוני כלשהו, שרוצה להוכיח ש טבעונות מזיקה הרבה יותר בשר. לשם כך היה בוחר מוצר טבעוני יקר - נגיד סם כמו אופיום או קוקאין שמופקים מן הצומח - היה מראה שיקר להפיק אותו והוא הורס בני אדם, משפחות, מגביר פשע מעשי נבלה - בעוד שבאכילת המבורגר אין זה כך. לפיכך, היה מביע למסקנה שאכילת בשר עדיפה על  טבעונות.

אתר זה לא היה מסתפק בכך ומוסיף מאמרים, וקישורים, למשל  על מישהו שאכל חמאת בוטנים ומת מאלרגיה, וכאלה שנפגעו קשה מאלרגיה לקמח.... ומראה שאלרגיה לבשר הרבה יותר נדירה, לכן זה אומר שאדם בנוי לאכול בשר באופן טבעי, וזה המובן מאליו, ואילו הטבעוני לא מובן מאליו.

בשילוב של דגנים וקטניות יש חלבון מלא, אבל הקטניות גורמות לאנשים רבים גזים בבטן, ותחושת נפיחות, שלא לדבר על תחושת אי-הנעימות של  מי שמריח את הנפיחות, לכן עדיף לא לאכול מזון טבעוני, ולאכול בשר שמכיל גם הוא חלבון מלא, ולא גורם לגזים. בבשר יש גם וויטמין B12.

באותו אתר היו מאמרים ארוכים מאוד שמסבירים למה סמים או אלרגיה לבוטנים זה מאוד מסוכן, כולל ראיונות עם דוקטורים ופרופסורים... והיו שמים באותו אתר גם תמונות זוועה של אנשים שלקחו סמים או היו בהתקף אלרגי עם סכנת חיים מאלרגיה לבוטנים... אכילת פיצוחים גרמה למוות וחנק אצל ילדים (1, 2). הפיצוחים האלה הם מזון צמחוני. אתם רוצים שהילדים שלכם ימותו ? - אם לא - הפסיקו עם הצמחונות.

היו מספרים לנו שפירות וירקות  זה מאוד לא בריא - מצמידים לזה כתבות ומאמרים על בעיות מצריכה עודפת של סוכר, והרי בפירות הרבה סוכר, מזהירים ממוצרי מקמח - ומצרפים כתבות על השומנים הלא בריאים שבבורקסים, ובכלל כתבות כמו:

ידיעות אחרונות: ידעתם שבסלט שלכם יש זרחן אורגי - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.html
מעריב: מחקר: הגורם לבעיות קשב - פירות מרוססים - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/118/550.htm

יתר על כן: ישראל היא שיאנית הרעלים בגידולי השדה; המשתמשת הכבדה ביותר בחומרי הדברה בOECD.

דעו, בכל מקרה בגלל שאנו מתייחסים כך למזון שלנו ולטבע, אנו מקבלים מזון עם אנרגיות לא טובות, שפוגעות בנו בכל.

 

 

מחקר הראה  שאצל תושבי אמירים הצמחונים-טבעוניים התגלו רמות גבוהות של עד פי 2 בריכוזי חומרי הדברה בשתן ביחס לאוכלוסיית ישראל הכללית. במחקר נסרקו דגימות השתן של המתנדבים ונבחנה הימצאותן של שלוש קבוצות חומרים: כימיקלים המשמשים את תעשיית הפלסטיק; פיטואסטרוגנים שמקורם במזון צמחי - המוכר שבהם סויה; וחומרי הדברה מסוג אורגנו-פוספטים. רמות האורגנו-פוספטים (חומרי הדברה) והפיטואסטרוגנים היו גבוהות יותר בקרב תושביה הצמחונים-טבעונים של אמירים. היו פחות שאריות פלסטיק. (אפשר לקרוא גם בגרסה עיתונות פופולארית -  YNET).

 

מחקר הראה שרימפס פעם בשבוע מונע אלצהיימר. אתם יודעים מה זה אלצהיימר ? - הזכרון שלכם נמחק, הזהות שלכם נמחקת, ולא תזכרו את קרוביכם. מה זה אם לא "רצח אופי". בשר זה לא רצח, אבל לפי המחקר הזה - טבעונות היא רצח אופי. איך אפשר לסלוח על דבר כזה ? תאכלו שרימפס זה ימנע אלצהיימר. ב2016 פרסמו חוקרים שגילו מנגנון "עוקף אלצהיימר", ובניסוי על עכברים הצליחו החוקרים להשיב את מוחם החולה באלצהיימר לתפקוד מלא. אה, אבל הרבה טבעונים נגד ניסויים בבעלי חיים. מעדיפים שהמצפון שלהם יהיה שקט, ויהיה לנו אלצהיימר. ומה אם לטבעונים יהיה אלצהיימר ? - כנראה שאז הטבעוני ישכח שהוא טבעוני ויטול את התרופה מיד המטפלים.

 

 בשר מונע עוד מחלות ובהן סרטן, לפי פרסום עדכני (2016) של משרד החלקאות והבריאות האמריקאי. איך יהיה אפשר לסלוח לטבעונים שבלבלו מישהו וגרמו לאכול אוכל ללא הבשר הבריא, ובשל כך נגרם לו סרטן ?.

ומה עם זה שהם כל הזמן אמרו לנו "בשר זה רצח" אבל מחקר מראה שפחמימות - הם רוצח האמיתי ?

 

הלכה למעשה, אם נבדוק על האישה עם אריכות הימים הגדולה ביותר, היחידה שנולדה לפני 1900, היא אוכלת 2-3 ביצים ביום כבר 90 שנה, ולמעשה אכלה מעל 100000 ביצים. היא אוכלת גם עוף, וממעטת בצריכת ירקות ופירות [כתבות: At 116, the world's oldest living person loves eating eggs every day; תכירו: האדם האחרון מהמאה ה-19 שעדיין חי].

 

מחקר ענק, הראה שצריכת שומן רווי - כזה שיש בביצים, בשר, חלב, קשור בפחות תמותה, וירידה של 21% בשבץ מוחי. זא בעוד מחקר אחר הראה שדיאטה צמחונית מעלה את הסיכוי למחלות לב וסרטן.

 

כמובן היו מזכירים לנו מגדלי ירקות שעשו מעשים איומים, החל קיין עובד האדמה שקם לרצוח את אחיו רועה הצאן, ועד "המפלצת מאוסלו" שהרג ב2011 מעל 80 אנשים, ובם נערים מנורווגיה. הינה כותרת עיתון עליו - מגדל ירקות וטרוריסט ( עיתון "ישראל היום") או מגדל ירקות, בעל רשיון נשק, מהו הרוצח מאוסלו ? ("ידיעות אחרונות")  וגם מוספים נתונים מפרופסור לביולוגיה שכתב מאמר מגובה במקורות רבים, שבחקלאות לגידול מזון צמחי באוסטרליה מתים יותר בעלי חיים מאלה שמתים כדי שיהיה בשר..

תראו גם מה קורה במקום מודרני: תקנה חדשה בניו יורק: תאסר הגשת מזון עתיר שומן צמחי.

השריפה הגדולה ביותר מאז אסון הכרמל, היתה כפי הנראה בגלל שריפת גזם, כלומר בגלל חקלאות צמחית. אשר פגעה בחי, בצומח ובאדם:
 השריפה הכי גדולה מאז אסון הכרמל", הערכה: נגרמה מרשלנות - הערכה -בגלל שריפת גזם.

השריפה הגדולה מאז אסון הכרמל, חשד לרשלנות -  חשד שרשלנות בשריפת גזם גרמה לשריפת הענק באזור בית שמש. אל תשתפו עם זה פעולה. עברו לאכילת בשר.

 

בכלל צמחונות מזיקה לסביבה, כלומר לחיות שבה ולטבע. מחקר של אוניברסיטת קרנגי מלון יצא נגד הטענה כי על האנושות להפסיק לאכול בשר בכדי לרסן את שינוי האקלים העולמי. "הרבה ירקות נפוצים מצריכים יותר משאבים לכל קלוריה מהמצופה".
או באנגלית אכילת חסה גרועה לסביבה פי 3 לעומת בשר חזיר [1,2].
 

 

 

באתר היה מודגש הזיהום שבמוצרים מהצומח. בעוד שמוצרים מהחי הם נקיים ובטוחים, כי הם מגיעים אלינו לאחר בישול, הקפאה, שימור, וכך החיידקים שבהם מתים; לעומתם המוצרים מן הצומח בד"כ מגיעים טריים ללא אמצעים אלה.

למה לדעתכם אומרים לנו לשטוף ירקות ופירות לפני השימוש ובשר לא ?

חשבתם פעם שתרופות שנותנים לחיות זה כדי לשמור אותם, אך לעומת זאת ריסוסים על צמחים זה כדי להרוג חיות אחרות, לפיכך אלה חומרים חזקים ובעייתיים בהרבה. הרי זה ברור, וגם ססטיסטית היו יותר מקרי הרעלה ממזון צמחי לעומת מזון מן החי

בקרקע שרויים חיידקים, ווירוסים, ובקטריות לאין ספור, השרויים בתוך ההפרשות של עצמם, הנבלות המתות של עצמם, ואלה חודרים אל תוך הצמח. שטיפת הצמחים אינה עוזרת, שכן הדברים האלה חודרים פנימה. הצמח שואב את החיידקים ואת הזוהמה יחד עם המיים שהוא צורך, זאת בניגוד לבעלי חיים שהחקלאי נותן להם מי שתיה נקיים מחוטאים בכלור כמו שיש בברז בבית. [[במקרה שמדובר ביצרני מזון צמחי שבכל זאת מחטאים היטב את התוצרת - תמיד ניתן לבקר זאת, ולומר, שכך יחד עם החיידקים ה"רעים", הם משמידים גם את החידקים ה"טובים", הפרוביוטים, שחיוניים לקיומינו, ובנוסף יוצרים חיידקים עמידים, דבר שמעמיד את המין האנושי כולו בסכנת כליה]]. מסקנה - איכלו רק בשר, חלב, ביצים.

יתר על כן, כל הריסוסים וההרעלות בשדות משמידים את האויבים הטבעיים של המזיקים, והמזיקים מפתחים עמידות לריסוסים וממשיכים להזיק ולהתרבות ביתר שאת. זה מחייב כל הזמן יותר ויותר ריסוס, ולהשתמש בדברים אגרסיבים יותר ויותר על חשבון הבריאות. אל תשתפו פעולה עם זה. מסקנה - איכלו רק בשר, חלב, ביצים.

אם לא ידעתם, היו יותר מקרי הרעלת מזון מהצומח - ביחס למזון מהחי, כשבמקום הראשון - עלים ירוקים.

 

 

ואם ישאלו את כותבי האתר התימהוני, מה עם מחקרים שמראים אחרת, מחקרים שטוענים באופן ברור שירקות ופירות במידה הם בריאים מאוד ? - כותבי האתר יבטלו את אותם מחקרים בבוז, ויטענו שמדובר במחקרים שמומנו על ידי תעשיית הירקות והפירות, תעשייה שיש לה לובי ענק שמיצג חקלאים וענפי תעשיה שמגלגלים מיליארדי דולרים בשנה, מדובר בקנוניה, מזימה, ותשלום של המון כסף, על מנת לפרסם את המוצרים שלהם כבריאים. ברור שמחקר שמומן על ידי תעשיית החקלאות (גם אם לא הודו בכך) הוא מוטה לטובתם. לא בעיה לדעת שהמחקרים האלה מוטים - ראו את ה"עובדות" שציינו קודם.

 

הדברים הללו נכתבו, כמובן, באופן סטירי, והנמשל - כך נוהגים "להוכיח" את העדיפות, לכאורה, של טבעונות, בלא מעט אתרים ומאמרים - לוקחים מרכיב כמו בשר שמצריך משאבים רבים יחסית להפקתו - מתייחסים אליו כמוצר מזון בלעדי של מי שלא טבעוני, משווים אותו לדברים טבעוניים שנוח להם, מערבבים בין חריגות לסטנדרט, מתעלמים מזה שהזבל של החיות מזַבֶּל ועוזר בגידול מזון צמחוני, והחיות ניזונות גם משאריות של מזון מן הצומח, מתכחשים לעוד כמה דברים לא נוחים להם, וכך מגיעים למסקנות מעוותות.

מבחינה אקולוגית חיים של יצור אחד בין אם אדם ובין אם בעלי חיים מונעים חיים מיצורים אחרים היות שהמשאבים מוגבלים. אם, לדוגמה אני אוכל חסה או נותן אותה לארנבון הרי זה על חשבון מישהו אחר שהיה יכול לאכול אותה - למשל זחל של פרפר.

 

תמונה "סלקטיבית" בשדה אבטיחים.

 


 

צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים, גדרות ואמצעים אחרים. הדשנים הכימים והאורגניים המוכנסים לקרקע מזהמים את מי התהום, חריש הקרקע מעודד סחף קרקעות ומעלה את רמת האבק באוויר, ניילונים של חממות מזהמים את הסביבה, והנזק לאדם ולחיות רב מאוד, וכמובן כולל מקרי מוות המוניים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים".

יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.

בכל מקרה לא מדובר בעיקרון של "הנזק הפחות ביותר".

 

ברור שיש דרכי גידול בשר שצורכים יותר משאבים מגידול צמחים, וברור שבתרבות המערבית יש מקרים שאכילת מזון מהחי צורכת פחות משאבים. הפר במרעה טבעי זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת, אדם שגר ליד נחל או ליד הים, ודג משם דגים למזונו. ברור שהדג מת, אבל ברור שזה פחות משאבים מאכילת שניצל סויה במקום - בשביל הסויה מרעילים חיות, היא באה ממקום מרוחק הרבה פעמים מארץ זרה, והשינוע גוזל משאבים רבים...

חולדה שמתה בחקלאות. ברקע חממות (אגב, החממות של פרחים). בתמונה הבאה - מבט יותר מקרוב.

 

 

 


זו לא החולדה היחידה...

 


עורב מת בצד דרך חקלאית. סיפורו אינו ידוע.


דורבן מת. לא ניראו אנשים לידו בעת הצילום. לפי הסימנים ההשערה היא, שנלכד בידי פועלים מקומיים ששחטו אותו.

 

]

הדובון האחרון - זחל מסוג "דובון הקורים" על עלה חסה שנותר על דרך באזור חקלאי. אם לא ידרס, ימות בגלל ניתוק מהשטח הטבעי.

 


תנשמת מתה במטע אפרסמון. אין עליה סימני טריפה, אז כנראה הרעלה או מחלה. בתמונה ליד - אותה תנשמת אחרי כמה ימים.
תמונה נוספת של התנשמת 1. תמונה נוספת 2.

 

 

קיפודים, הם בעל החיים אשר יצא לי לפגוש הכי הרבה מתים באיזורי השדות. אולי כי הטורפים מעדיפים לא לאכול דבר קוצני כזה גם כשהוא מת.


נראה קיפוד חמוד וישן, אבל הוא מת. קיפודים לא ישנים בחוץ ביום, אלא הם במחילה.

הקיפוד נמצא על דרך חקלאית. לא נראה דרוס, וגם אם כן נדרס, הרי זה חלק מסיבות המוות של בעלי חיים בחקלאות.

 

 

קיפוד שהיה יכול להראות חמוד וישן  על דרך חקלאית, אלמאלא האיברים השפוכים, אם מסתכלים מקרוב - עוויתות בגוף.

 

 


 העמוד שרואים הוא של חממת מלפפונים. נוצר שם בור. ירד/נפל אליו גור קיפודים, ואחר כך לא יכל לצאת. קיפוד הוא בעל חיים לילי, ומאחר שלא יכל לצאת מהבור, נשאר בו ביום חם במיוחד בשמש, וגילה סימני התייבשות.


 
שריטות על הבור של חיות שונות שניסו ללא הצלחה להיחלץ ממנו. שימו לב שבחלק העליון כבר אין שריטות - הלכודים לא הצליחו לצאת.

 במקרה הזה עוד אפשר היה להציל. הקיפוד שהוצא מהבור, התכדרר לכדור, והושאר במקום מוצל ליד כלי מיים, בתקווה שיצליח להתאושש.

 

קיפוד בשטח חקלאי שלא ניצל.

 

עוד אח.

 

זו לא אידיליה בין חיות, זו אנפה פגועה, ללא סימני פציעה בתעלה בין שטחים חקלאיים. בגלל פגיעתה אינה מסוגלת לברוח מחיה טורפת (במקרה הזה כלב ידידותי).

צל כבד.

 

 

בשחיטה מתים מהר. לעומת זאת בטבע המוות יכול להיות באכזריות רבה.

הקיפוד הזה, קיפוד בר, בתמונה התקרב לבני אדם. אולי במבט ראשון זה נראה חמוד, הוא אוכל מהאוכל שהושאר לתרנגולת, אך למעשה זה קיפוד חולה, לדעתי היה לו סקביס - טפיל תת-עורי שהורג אותו לאט בסבל וכאב רב. שימו לב שעור פניו מעווות מהגידול. מי שמכיר קיפודים, יודע שהם פעילים בלילה, אולם כאביו של הקיפוד הזה,לא הניחו לו לישון, לא ביום, ולא בלילה.

ככה הוא חי כמה שבועות. בסופו של דבר כבר לא היה יכול לקום, וגסס.

בתמונה שכנה שמה אותו ליד הפח בקרטון, ולידו מלפפון. כך מתים, ללא התערבות אדם.
וכי מה יעשה במקרה כזה אדם אוהב חיות ?

 

 

 

 

 

חולד ליד שדה קצור. יתכן שהקציר עזר בחשיפת מחבואו, הנסתו, או הריסת בית הגידול, ובעקבות זאת הגיע הטריפה.
לפי סימני הפציעה נראה שהתחילו לאכול אותו ולהוציא את קרביו בעודו בחיים.

 

 

 


השמש זרחה, החרצית פרחה והשוחט שחט.
עורבני. לא, הוא לא ישן.

 


עורבני אחר מת, שרוע לצד כביש באיזור חקלאי.

 

עורבני נוסף ובתמונה הבאה וגוזל של עורבני. סיבת המוות לא ידועה, אך ידוע שהיו באיזור חקלאי.


 


עורבני שמת, ובהמשך נאכל על ידי עורב אפור.

זיקית

 

 

 

גוזל מת (אולי יונה / תור / צוצלת)

 

 

עורב עף באחד המושבים ובפיו חולדה מתה.

 

שני חרקים מזדווגים, ומחוברים זה לזה על דרך חקלאית, שעליה סימנים טריים של כלי רכב. עיניין של זמן עד כלי הרכב הבא יבוא. אם כבר למות, אולי ככה ? מוות מהיר בעת מעשה אהבים ?

 

תיקנים  "תקועים". עכשיו קל לבוא עם תרסיס.

דילמה - ככה לעשות להם בשעה איטימית זו (אולי זו רק השלחה מעולם האדם על איטימיות דומה בחיי הג'וקים), מצד שני אם ההזדמנות תוחמץ הם יתרבו, ויהיה עוד המוני ג'וקים בבית.

דילמה דומה: תחילת חורף, אחרי הגשם הראשון, החלזונות יצאו ממחבואם והזדווגו, במקום אשר בו מיועדת גינה עם ירקות חורף. עכשיו החלזונות מתקבצים בייחד ומזדווגים. קל לאסוף ולהשמיד ללא ריסוסים, בטרם יאכלו את הכרוב, הקייל והחסה, וכמובן בטרם יתרבו. מצד שני חבל עליהם.

 

 

 


אפרוח של סיקסק על דרך חקלאית. נשאר ללא הורים. בגלל הצלם. בהמשך הורי הסקסקון חזרו. בשתי התמונות הבאות הגדלה של האפרוח, שאולי לא זיהתם.

 

  

 

 

ציפורים מתות בסתר.

 

גירית הדבש, על כביש במגזר הכפרי.

 

ראיתי עורב אפור אוכל יונת שלום לבנה (אבל עד שהגעתי לצלם העורב ברח)

 

זנב חתול, ללא החתול לצד כביש. סימן שאלה?

 

 

תמונות נוספות

תמונת מטוס מרסס - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1131278738586-498x280-top-left.jpeg

תמונת ריסוס בחממות - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1132770640350-498x280-top-left.jpeg

מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.

 

פילה סומטרית בהריון מתקדם, שנמצאת בסכנת הכחדה, נמצאה מורעלת במטע לשמן דקלים באינדונזיה - הורעלה למען אוכל צמחוני לבני אדם. יש בכתבה תמונות זוועה. כתבה מהדיילי מייל באנגלית.

הם יורים גם בקופים.


ועוד

משפחת פילים שכרתו להם את היער כדי שיהיה שמן דקלים

ועוד תמונות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5030150,00.html

 

 

 

 

כל שינוי בטבע על ידי האדם, גם אם זה נטיעת עצים לא רק למטעים ופרדסים, אפילו אם זו נטיעה גדולה בטו-בשבט עשויה לעשות נזק גדול. הנטיעה משנה באופן ניכר את כל השטח הטבעי, ופוגעת ביצורים שהותאמו באופן מיטבי לסביבה הקודמת. עיבוד הקרקע, הוספת צומח, ועבודות עפר שמתלווה לכך משנות את צורת פני הקרקע, והרכבה - אדמה היא "משהו חי" עם בקטריות ויצורים שונים למעלה, והרכב אחר יותר למטה, חריש, "יישור שטח" משנים את פני הדברים, זרימת מי הנגר משתנה, שלוליות או מקווי מיים זמניים שהיו בחורף משוטחים, סוג אחר של צומח משנה את כמות אנרגיית השמש שמגיעה לקרקע, משפיעה על הרכבה, על האור שיגיע לצמחים האחרים וכמובן על בעלי החיים שנזקקים לצמחים אלה. תהיה פגיעה בבעלי חיים שצדו את החיות שהיו שם בעבר ויתקשו לאתר את הטרף, או להפך יעשו זאת ביתר קלות, ויפגעו פגיעת יתר ביצורים שהיו קודם, וכשאלה יגמרו, הטורפים ישארו גם בלי אוכל. שינוי הנוף מאפשר לעיתים יתרונות לצמחים ובעלי חיים מסויימים, אך זה נעשה על חשבון החי והצומח הקודם - המינים המקומיים שנדחקים ממקומם הטבעי, עד כדי הכחדתם. כך למשל עורבים, אנו רואים כמעט בכל מקום, שכן הם בעלי יכולת הסתגלות טובה, אך את ארנבת הבר כמעט לא רואים, או גחליליות, שפעם היו נפוצות. שלום חנוך, כתב בהיותו בן 16 שיר המתאר את הלילה בקיבוצו (בשיר "הלילה הזה"), עם שלל גחליליות. בימינו (או בלילותנו) אין לא נוף הילדות. חוויית ילדות נכחדת, ותיאור אחרי של לילה. חבל גם על החגליליות.
* בגלל שלא רואים היום גחליליות, אולי יש מי שלא יודע מה זה. אז מדובר בחרקים שמאירים בלילה. פעם הם היו נפוצים גם בארץ.

 

שינוי בעייתי נוסף של נוף הוא בהעדר בהמות אוכלי עשב כמו פרות, עיזים כבשים. במקרה כזה נוצר נוף של עשביה גבוה, שטובה למספר מצומצם של צומחים כמו חלמיות, חרציות, גדלן, חרדל, אך את הפרחים היפים והנמוכים כמו כלנית, רקפת, דבורנית, צבעוני - לא תראו בעשביה. סכנת שריפה שתעשה נזק כללי לחי ולצומח גדולה בהרבה כאשר העשביה לא מושטחת על ידי אוכלי העשב. כל עוד אין רעיית-יתר, מדובר במעשה מועיל למינים רבים, ויש גם זיבול המקום, ומזון לאדם.

 

 

שאלה רטורית - מה יספק יותר מזון: א. שטח אדמה שבו מגדלים רק מן הצומח ? או ב. אותו שטח אדמה, שבו מגדלים גם מן הצומח, אך גם בעלי חיים ? (בעלי חיים שגם מזבלים את האדמה, גם אוכלים שאריות שהאדם לא אוכל, וגם האדם אוכל אותם)

 

נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח עשיה להצריך, במקרים רבים, פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים'.

נגיד משהו על צמחונות כדת:

ישנם קווים מקבילים בין צמחונות לבין דת.

לדת יש מאפיינים - יש אמונה בכוח עצום וגדול - אל או אלילים. יש כתבי קודש, חטאים, מצוות. יש אתרי עליה לרגל, כתבי קודש, מקומות מפגש (מקדש, כנסיה, בית כנסת, מסגד) ועוד.

האם צמחונות היא דת ?

תלוי על איזה צמחונים מסתכלים.

אם  זה כאלה שרואים בזה כמשהו שמביא גאולה לעולם: פיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה, אז זה אלמנט דתי.  הם מרגישים שהם באים להציל את העולם, את עצמם ואת משפחותיהם.

 

זה לא מדעי. זה לא מה שרוב המדענים סוברים. הגישה המקובלת כיום במדע שחלב ובשר זה בריא, ולפיכך עשוי דווקא לתרום לאריכות ימים, בריאות ואושר. את בעיית הרעב בעולם לא פותרים בהחלפת שניצל בשר לשניצל סויה.

 

העדר עקרון ההפרכה - תאוריה מדעית מוצגת בדרך שיכולה גם להפריך אותה. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לבדוק האם חומר X צף על המיים - מנסים, אם כן אז כן, ואם לא- אז הפרכנו את זה שמדובר בחומר צף על מיים. לעומת זאת בדת אין עקרון הפרכה. מה יכול להפריך לטבעוני את 'דת הטבעונות' ? מצאו שגארי יורופסקי אומר דברים לא נכונים ? - זה לא מפריך לדעת חסידי הדת, אלא ימצאו תירוץ או יסיטו את הנושא לגורו אחר כמו ד"ר גרגר. מראים להם שגם הוא מסלף מחקרים, אז הם מספרים על מחקר סין. מראים להם מחקר סין לא בסדר, ולמה זה לא ממש מחקר ... ממשיכים וממשיכים, אין שום דבר שיכול להפריך לדעתם את הדת, כל פעם ינסו עוד משהו, ודעתם לא תשתנה. כך גם בדת אחרת. התפללתם ואחרי זה היה שיפור - "הינה התפילה עובדת". לא היה שיפור ? אולי לא התפללתם כמו שצריך, אולי אתם חוטאים, אולי ואולי... אין עיקרון הפרכה.

 

אלוהים לא בטוח יש בדת הצמחונות, אבל יש אלילים - אלו הן החיות. הן נתפסות כקדושות, יביאו גאולה אם יתייחסו אליהם לפי ה"מצוות".

 

יש מהם שפוחדים ממאין אל או דמות  שרואה את מעשיהם ויתן להם שכר או עונש על מעשיהם אם יחטאו ויאכלו מן החי, ויעשו "רצח" אבל זו אמונה די ארטילאית, ולא נראה שזה אלוהי היהודים, או אלוהי דת כלשהי אחרת, שכן בכל הדתות למיטב ידיעתי (חוץ מדת הצמחונות), מותר לאכול ולהשתמש במוצרים מהחי, ויש שזה אף מצווה, כולל מצוות קורבנות או מצוות להשתמש במוצרי מהחי (תפילין או מזוזה שבהם עור בהמה, למשל). יש גם נסיונות מצד חלק מהצמחונים, לטעון שלפי הדתות האלה צריך להיות צמחונים. הם מצטטים דברים מסויימים, ומתעלמים מאחרים לשם כך.

 

עם זאת החיות שנהרגות בשביל האוכל הצמחוני בריסוס והדברה משום מה לא נחשבות, אבל מי מחפש הגיון בדת.

 

יש צמחונים המוצאים בכתבי קודש שונים ציטוטים שלדעתם מוכיחים צמחונות. למשל, בתנ"ך הם מביאים את הפסוק "למה לי רב זבחיכם" (ישעיהו א', יא) ואף מביאים רבנים שטוענים שצריך להיות צמחוניים. ומה עם יש רבנים אחרים ? - אותם הם לא מצטטים; ומה עם בתנ"ך יש דוגמאות רבות וחוקים רבים המתירים הריגת חיות לצורך מאכל, ואפילו לקורבן - משום מה זה לא משנה להם. לדעתם התנ"ך הוא ספר הקורא לצמחונות (מובן, שרובם, לא קראו את התנ"ך מהתחלה עד הסוף, אפילו לא פעם אחת).

 

"דרשות דתיות" - הם יכולים לקרוא לזה הרצאות או מאמרים - אבל יש בהמונים, וצפיה רחבה בקרבם.

 

 דת זו גם קשורה בדת הצריכה (תרבות הצריכה).  מאמיניה סוברים שאם נקנה את המותגים כמו טבעול ואלפרו - תהיה גאולה, בריאות ואושר לעולם וליחיד.

 

מדת יש ציפיה שתקיף כל תחומי החיים: חיי היחיד, המשפחה, החברה, עולם החי, המלאכים האל... ושתיתן ידע בכל הדברים החשובים. פגשתם פעם צמחוני פנאט שלא חושב שהצמחונות צריכה להכיל את הכל: גם את משפחתו, חבריו וחיות המחמד, וגם במובנים מסויימם "כופה" אותה על האל, למשל טוען שלפי התנ"ך צריך להיות טבעוני. קיצוני כזה מרגיש לא פעם  שהוא כבר יודע בוודאות איך פותרים את בעיית הרעב, אלימות, סבל, אקולוגיה, בריאות... הוא חושב שהוא מבין את העולם. "הדת שלו מסבירה". ברור שמעבר לאכילת שניצל סויה וחלב סויה או חלב אורז לא נותן מענה כזה, וזה גם לא משהו מקיף. אך מאמיני הדת סבורים שכן. אם נאכל מאכלים מסוג זה תבוא גאולה רחבה לעולם. אם לא - תחזית אפוקליפטית. בדת בד"כ יש טענה שעקרונית יודעים לפתור את כל בעיות החיים - למשל בדרך של מצוות ותפילה. במדע מעיזים הרבה יותר

לומר שיש דברים שאיננו יודעים, יש עוד לחקור, ויש דברים שכנראה לא נדע לעולם.

 

 

בדת הזו יש חוטאים הם כמובן בעיקר אלה שאינם משתייכים לדת הצמחונית. יש רשימת חטאים, ויש מצוות (לא תכלא בעל חיים למעט כלב וחתול, לא תלבש ביגוד פרווה ועור, לא תאמין למחקרים שאומרים שחלב בריא ועוד) יש כשר וטמא, ובראש ובראשנה אכילת בשר, ומי שעושה חטא כזה, עושה פשע זהה  לרצח אדם, דהיינו הוא "תת-אדם" ויש לפעול נגדו.

 

יש מעשי כפירה, למשל אם אצל צמחוני עולים מדי פעם הרהורי חטא לטעום מן הבשר  זה חטא, ובוודאי שאם לא יעמוד בפיתוי.

יש מחזיר בתשובה שקרן ו/או בור באופן חלקי - "בואו, ככה לא תהרגו אף חיה אף חיה, למה להרוג, זה רצח..."

 

כאמור, באופן מפתיע, לפי דת הצמחונות אכילת מזון צמחי שבשבילו  הושמדו מליוני חיות בריסוס, הדברה והשמדת השטח הטבעי - זה דווקא כשר לגמרי או משהו שלא מדברים עליו, כלומר טאבו.

 

יש גם לבוש אסור בגדי עור, נעלי עור, סוודר מצמר ועוד. קעקוע שך 269 מותר ורצוי בזרמים מסויימים.

 

אפשרי תהליך של חזרה בתשובה - מעבר לצמחונות. אז גם הכל יסלח. לצמחוני סולחים חבריו הצמחוניים על מעשיו בעבר.

 

יש "כתבי קודש" כמו ספרים על צמחונות, ואתרי עליה לרגל כמו "חנויות טבע" או אפילו אתרים ווירטואלים - אתרי צמחונות.

 

הטפה דתית, מסיונריות - יש בלי סוף' קיצוניות דתית - אצל חלק בוודאי יש, כפיה ולעיתים גם כפייה באמצעים כוחניים ואלימים גם יש, וגם תחושת עליונות על פני ה"חילוני" - לכן מותר להטיף, לכפות, לפעול באלימות ("אלימות זה רע, אבל לנו מותר").

 

רבים מהטבעונים רואים בטבעונות את המהות הבסיסית ביותר שלהם, כמו שדתי רואה בדתו. חושב שכך העולם נועד - לאכול ככה, זו הטהרות מחטא (אסור לאכול גם משהו שנגע בבשר), יש חזון אפוקליפטי - אם לא יעברו לטבעונות, מול חזון של גאולה אם טבעונות תשלוט בעולם.

 

 

* בדומה לעבודת אלילים - שבה מאמינים שדבר פשוט כמו פסל, אבן - יביא ישועה, כך גם כאן יש אמונה שדבר פשוט כמו לשנות 10-20% מהתפריט (אחוז הרכיבים מהחי בתפריט ממוצע) יביא גאולה לגוף, לנפש ולעולם.


זה לא יביא.

 


סגידה לבעלי חיים. אילוסטרציה ל"עגל הזהב"
Satiric poem by Heinrich Heine, illustrated by Ignatius Taschner (1871-1913), around 1900. Image taken from NYPL Digital Gallery. This site states that all it's images are in Public Domain.* חבל שבדת הצמחונות אין אחרי זה "משה שיורד מההר".

 

ההשוואה לעיל, בעצם אומרת שזו עוד אמונת הבל לא מבוססת על עובדות. אולי מבוססת על צורך של אנשים באמונה, בחברה, בגורו, בהקרבה, בתחושת מוסריות, סקרנות,  בראיית שחור ולבן (מה טהור ומה טמא, מה מותר ומה אסור), הסבר לנעשה סביב וכו' - צרכים שמתמלאים גם מאמונות הבל משיחיות.

 

גם לאנשים בסביבה חילונית יש צורך לעיתים בתחושת משיחיות, להט דתי, רצון להציל את העולם באמצעות מצוות - אולם בהעדר סביבה דתית, ובהעדר בעיות קיומיות אמיתיות, או הבנה איך באופן מעשי אפשר לפתור בעיות רציניות - הדברים מתועלים לטבעונות.

 

* קריאה נוספת:
ג'קי לוי בטור בישראל היום (13/12/2013):
צמחונות וחיות אחרות
- הטבעונות כבר הפכה להיות דת ככל הדתות. בראשית היה רעיון קטן, שבסיסו אהבה, ואז ניפחו וניפחו אותו ומה שיצא בסוף הוא התקף שנאה מטורף  - http://www.israelhayom.co.il/article/140335 כמה ציטוטים נבחרים
"מדברים כאן על "צמחונים דתיים" - כלומר כאלה שלא ייגעו בתפוח אדמה שהתבשל בגולאש, ושומרים שלוש שעות בין קציצת עדשים לחלב סויה".
"הבנתי שהטבעונות כבר הפכה להיות דת ככל הדתות. וככל דת אחרת, יש לה כמה עקרונות יפים ונעלים, וגם כמה הנחות יסוד בעייתיות. כמו בכל דת, גם הטבעונות מנביטה כוהנים ודרשנים ומתווכים בלעדיים וחשוכי־אירוניה, שכל מידת האמת שמורה בכיסם. יש בה מאמינים מתונים, אנשים רגישים, אכפתיים וטובי לב, שהטבעונות עזרה להם למצוא את דרכם. וכן, יש בה גם פלגים קיצוניים, אלימים ושטופי שנאה, שיותר משהם אוהבים את העגל והתרנגולת, הם פשוט שונאי אדם. ומשום מה, יצא ככה שאחד מסימני ההיכר של קיצונים אידיאולוגיים מטורפים בימינו הוא האובססיה עם הנאצים. בעוד בעבר הנטייה של מדרובים ומשובשי דעת היתה להזיל ריר, ללטוש מבטים לוהבים ולמלמל רסק מילים, הניאו־מדרוב בן זמננו משווה את כל מי שכופר בעמדתו - לנאצים. יורופסקי הוא דוגמה מביכה לעניין. אצלו כל לול תרנגולות הוא אושוויץ. הלולן הוא אייכמן. השניצלים של אמא הם הפתרון הסופי, וכל סבתא חביבה שהכינה לנו מרק עוף, למעשה בישלה את אנה פרנק (מי רוצה גרון?) "

 

כאשר מסתכלים על צמחונות כדבר שמביא גאולה לעולם,  זה לא עושה דיון רציני בנושא מכל היבטיו, אלא מציג את הצמחונות כחזות הכל. לדוגמה בעיית הרעב שלדעתם קשורה באי-צמחונות. על כך להלן.

 

טענת הרעב העולמי

'

 

 

 החיות שמהן אנו אוכלים בשר אוכלות קודם כמות גדולה של מזון ראוי לבני אדם, ואם כך, לפי הטענה, יש רעב.


האם הסיבה שיש מיליונים עם שפע גדול של אוכל ורכוש מול מיליארדים עם הרבה פחות, זה בגלל שאוכלים גם בשר ? אותם טועני טענות, אינם עושים כלל דיון רציני בבעיית הרעב, אלא דנים רק בהיקף צר. והרי אם אותם מיליארדים שבצד עם השפע היו מוכנים לחלוק למען אלה שבצד השני - היה לכולם מספיק. אם אדם שחי ברמת חיים ממוצעת בישראל יתרום 100 שקלים בחודש למשפחה הסובלת מחרפת רעב, הוא יעשה למענה הרבה יותר ממעבר לצמחונות, בלי שהוא עצמו יהיה רעב. יתר על כן, מזונות צמחוניים רבים יותר יקרים ממוצרים דומים מהחי. שניצל סויה יקר משניצל עוף, חלב סויה יקר מחלב פרה, אפילו מיץ תפוזים טרי יותר יקר משוקו מחלב. אם מיליוני צמחוניים יעברו לקנות את המוצרים מהחי הזולים יותר, ואת הכסף שנחסך כתוצאה מכך יתרמו למשפחות רעבות - יהיו פחות מליונים רעבים. אבל הצמחונים לא עושים את זה, כי לא מעניין אותם באמת הרעב בעולם, אלא צמחונות, ושהם יוכלו לקנות את המותגים הצמחוניים שלהם. כמו בדת, נדמה להם שזה טהור ומביא טוהר.

עוד בהתאם לדת זו, דת הצמחונות, נתאר את החטאים: החוטאים הם כמובן בעיקר אלה שאינם משתייכים לדת הצמחונית. החטא אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז, הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.

לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המתחייבות ?

התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.

נזכיר בעניין בעיית רעב, שחיות משק אינן חייבות להתחרות עם בני אדם על אותו מזון. נהפוכו, יתרונם שהם יכולים להתקיים על מזון שאדם לא יכול לאכול כמו עשב, וושאריות מהאדם. נכון שהיום חלק ממזון בעלי חיים יכול להיות גרעיני חיטה או תירס שהם מזון לבני אדם, וכך בעלי החיים יגדלו מהר יותר, אך אין זה אומר שזה כלל הכרחי או נכון אקולוגית. ציטוט שיספר לנו על סדר העדיפויות בעבר מספר דברים, פרק יא', פס' יג-טז: "והיה אם שמֹע תשמעו אל מצוֹתי אשר אנֹכי מצוֶה אתכם היום... ונתתי מטר ארצכם בעיתו... ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת".

לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. חלק גדול ממזון בעלי החים, אינו מגודל במיוחד עבורן. דגי ים, למשל, חיים בים הפתוח, ואוכלים שם. אם יפסק לחלוטין הדייג בים ובנחלים, יהיה פחות מזון, ולא יותר. דוגמה בולטת אחרת היא האכלת בעלי חיים בשאריות ממזון המגודל עבור אדם., לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח.  שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. עם זאת יש להבהיר, שכאשר הגרעינים נוצרים, הם לוקחים חומרי מזון מהגבעול, ועל כן ערכו התזונתי של הקש (חלק הצמח אשר שנשאר אחרי שיש גרעינים והם הופרדו מהצמח) נמוך בהרבה לבהמות, ביחס לחציר שקוצרים אותו לפני שהגרעינים מבשילים והצמח מתייבש.

שתיל תירס
 

צילום של שדה תירס. על צמח אחד כזה יש קלח אחד או שתיים בלבד. שימו לב לגודל הקלח לעומת כלל הצמח. אפילו אם תסתכלו על הקלח עצמו - רק חלק קטן ממנו זה הגרעינים, והשאר זה הקליפות והגליל הבלתי אכיל אשר עליו הגרעינים. פרה / עז / כבשה אוכלים את כל הצמח. בן אדם רק את הגרעינים. אז מי מבזבז יותר ?

נראה  לכם שצמחונות גורמת רעב ? הרעֵב, יאכל את הגרעינים, ואת שאר הצמח יכול לתת לפרה וכך יהיה לו גם בשר גם חלב - וזה ימנע רעב.  הזיבול בזבל החיות יביא ליותר גרעיני תירס לרעב ושוב יותר חלקי תירס לחיות. כפיית צמחונות, פרושה לאנשים רבים רעב.

 

 

מטע אפסמון בשלכת, ולצידו עשביה שגדלה פרא. בין השורות כיסחו עם טרקטור. עקרונית היה ניתן להאכיל בזה חיות, וראו את הכמות.

 

שימו לב לשיבולי החיטה. ארבע שיבולי חיטה כמו שאתם רואים בתמונה, יתנו לכם רק כפית גדושה אחת של גרעינים. רק כפית אחת ? - כן. השוו לגודל 4 צמחים שלמים.
עז, כבש ופר יאכלו את כל הצמח.
אפילו אם נעשה חשבון של קילו גרעינים בלבד לאדם, מול קילו גרעינים לצורך גידול בשר - גם אז השוואה בעייתית. פרות, תרנגולות, כבשים מסוגלים לאכול את הגרעינים כמו שהם. אדם לא. איך אדם אוכל אותם בצורה הנפוצה ביותר ? בצורת לחם, ובשביל זה  מסיעים את הגרעינים לטחנות קמח, טוחנים, ובהמשך מסיעים למאפיות שעושות תהליך אפיה. כל זה דורש דלק רב. אני מניח שאתם לא אוכלים רק את הפיתה הפשוטה ביותר, ולפיכך בלחם שאתם אוכלים בפועל הוא עם חומרים מעובדים נוספים, משקיעים גם בפריסתו, אורזים אותו בשקית מאויירת ועוד. השוואה של קילו מול קילו במובן של אוכל לאדם מול אוכל לחיה - אינה נכונה.

התרנגולת שבתמונה מטילה בממוצע כ5 ביצים בשבוע רוב ימות השנה, ודי בהרתחתם 3 דקות כדי שיהיו מוכנים לאכילה. איזה צמח נותן מזון באיכות תזונתית דומה ובמשך תקופה כה ארוכה ?. התרנגולת צריכה יותר שטח, אבל גם נותנת יותר, וגם נותנת זבל להמשך גידול הצמחים.


בתמונה שתילי חיטה צעירים. שימו לב שהקצוות של רובם אכולים. התרנגולת אכלה אותם. כלומר החיטה משמשת מזון גם בשלב מוקדם יותר. כל עוד לא מדובר במצב של "רעיית יתר", זה לא ימנע המחיטה לייצר גרעינים. "החיטה צומחת שוב", ותספק גם מזון בהתחלה,גם בסוף, ותקבל מהתרנגולת גם זבל, וגם ניקוי מזיקים, ובהם שבלולים.

 

* לעופות נותנים יותר מזון שמתאים לבני אדם, מלבהמות. נראה שאבותינו בתנ"ך גידלו יותר צאן ובקר מעופות, גם בישובי הקבע, משום שהצאן והבקר לא מתחרים איתם על אותו אוכל. הם יכולים לאכול עשב. אבל כמו שאתם רואים בתמונה - גם תרנגולות, כשמתאפשר להן אוהבות עשב, ומוצאות להן חרקים ותולעים, ויכולות כך גם לא להתחרות עם האדם, וגם להועיל ממזיקים. הכל במידה.

 

 

עוד סיבה מדוע בעייתי להשוות את החיטה שניתנת לחיות מול אם תינתן ישירות לבני אדם - אם במקום להשוות כמה בשר אפשר לגדל מקילו דגנים, השוואה לכך שהאדם יאכל ישירות את הדגנים, אפשר לעשות חשבון כזה: ממה נקבל יותר מזון המכיל את כל צרכי האדם: אדמה שעליה גדל רק גידול צמחי או אדמה שעליה גדלים גם גידולים צמחיים וגם בעלי חיים (שאוכלים את השאריות, מזבלים... וגם האדם אוכל את בשרם ושותה את חלבם). התשובה ברורה מאותו  יהיה יותר מזון שטח אדמה שבה גודלו במשולב צמחים ובעלי חיים, כי האדם יוכל את הגרעינים, יתן את השאר לבעלי החיים, כך יהיה לו בשר, בנוסף בעלי החיים יזבלו, וכך במחזור הבא יהיו יותר דגנים לאדם, ויותר שאריות לבעלי החיים.

 

אפשר גם בלי חשבון הגרעינים, לפחות אצל אוכלי העשב. פרות, כבשים עיזים יכולים להתקיים, רק שאז גדלות יותר לאט, נותנות פחות חלב. היתרונות, יותר אקולוגי, עשב שנאכל עשוי לגדול שוב (ראו מה קורה כאשר מכסחים את הדשא באזור מגוריכם - הוא גדל שוב) יש הטוענים שיותר שאכילת עשב בריאה יותר לאותן חיות, וכנראה הבשר שלהם יותר בריא כך לאדם, כי לאוכלי העשב יותר אומגה 3 בבשר, ופחות אומגה 6.

 

מה עוד עושים עם הגרעינים ? כאשתם קוראים על אריזות המזון שלכם שלכם למשל, חומצה ציטרית, סורביטול, מונסודיום גלוטומט ועוד שלל חומרים שאתם לא יודעים מהם, הרבה מהם נעשים מגרעיני תירס או סויה, עברו תהליכים של כתישה, התססה, הפרדה בצנטריפוגה ועוד הרבה דברים משוכללים, וכך הופרדו למרכיבים שלהם. חלק ממרכיבים אלה הולכים חזרה לבהמות ועופות, כי לסוחרים אין משהו טוב יותר לעשות איתם. חלק אחר, זה למשל, כשאתם קונים שמן תירס. הוא נעשה מחלק קטן של התירס. מה עם שאר החלקים ? כאתם שומעים שבארה"ב מתדלקים מכוניות באתנול שהופק מתירס, שוב מדובר על חלק קטן שהופק מגרעיני התירס. חלק אחר, אולי הוא פרוקטוז, אותם אוכלים אותו כשאתם קונים ממתק. וחלק אחר אתם עשויים לאכול, כשתוכלו בשר עוף מתרנגולת, שאכלה את החלקים הנותרים כחלק ממזון, או תוסף מזון. אמרנו קודם שהערך של קש נמוך... הינה יש גם מקור זול לתוספים נחוצים.

 ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים,  החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח,  ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו').

אולי תתפלאו אבל גם מהמשחטות מגיעים לבעלי חיים מוצרי לוואי כמו "קמח דם", שומן ועוד. אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.

דוגמאות נוספות לשימוש בפסולת כפי שמקובל כיום בחקלאות בישראל במאמר: http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm. לפי מאמר זה משתמשים לפיטום עגלים משתמשים בכ50% מוצרי לוואי. לפי מאמר זה משתמשים בעיקר במי גבינה, שאריות מאפה (לחם), גפת תירס (מוצר לוואי של תעשיית עמילן התירס), גפת בירה, תפוחי אדמה או קליפות תפ"א, קליפות הדרים, קש, חיטה, פסולת מנפטה (כותנה) ועוד.

 

מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?

במאמרים נגד גידול בשר מזכירים הרבה פעמים את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מגידולם. היכן מול זה הגזים שיפלטו משאריות המזון שלא יאכלו על ידי אותם בעלי חיים (אם כולם יהיו צמחוניים) בתהליך הריקבון שכל אותו מזון יעבור ?

אם מגדלים מזון צמחי עבור בעלי חיים במיוחד, הצמחים המגודלים קולטים מהאוויר CO2. אם יש הרבה גידולים במיוחד בשבילם, אז יש הרבה במיוחד קליטה של C02. היכן זה בחישוב ? - התשובה - זה לא בחישוב.

לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.

עוד חשבון מסולף הוא חשבון הקלוריות. אפילו שנניח שזה נכון, שכאשר יצור אחד אוכל יצור שני, מתבזבזות יותר 90% מהקלורית, שכן היצור הנאכל - היה צריך לצרוך אוכל, לנוע, חלק מהיצור הנאכל זה חלקים בלתי אכילים לטורף וכו'... אין פירושו של דבר בהכרח בזבוז. דוגמה בולטת הוא בעל חיים שגדל במרעה טבעי. הוא אוכל עשב שקיבל אנרגיה רבה מהשמש. זוהי אנרגיה מתחדשת. אם היא לא נתפסת על ידי הצמח ו/או תהפוך למזון בעלי חיים שיכול להימדד גם בקלוריות - תתפזר אותה אנרגית שמש באטמוספרה. בעל החיים במרעה יאכל את העשב שקלט את אנרגית השמש ויצר ביומסה. בהמשך, אם טורף אכל בעל חיים צמחוני... לאן בעצם "נעלמה" האנרגיה ?... חלקה פוזר באמצעות זבל, חלקה אנרגית חום וכו'... אלמלא אותו יצור אוכל עשב האנרגיה הזו לא היתה נשמרת בהכרח טוב יותר. אוכל העשב, עוזר בבנית קרקע פוריה שעוזרת לצמיחת עוד עשב שקולט עוד אנרגית שמש ועושה עוד פוטוסינטזה, ויש יותר אוכל לבעל החיים וחוזר חלילה. במרעה בעלי החיים אוכלים עשב גבוה, וכך מאפשרים לעשב נמוך לקלוט יותר אור, שקודם לא קלט, והופך אותו לקלוריות.
אם כן במרעה שלא דולדל, אלא זובל יש יותר קליטה של אנרגית שמש, שכן יש יותר צמחים שמצליחים לקלוט ולשמר אותה למשל, כקלוריות וכחלבונים, ובעלי החיים שאוכלים או נאכלים לאו דווקא מבזבזים.

 

מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות). אם טוענים שהבשר גורם לרעב, הרי שבקילו בשר יש יותר קלוריות מהרבה ירקות כמו חסה וברוקולי - דבר שחשוב לאנשים בתת תזונה, שגם יקבל שומן, חלבון ועוד. גידולו לא יוצר בהכרח יותר גזי חממה. אכילת חסה גרועה לסביבה פי 3 לעומת בשר חזיר לפי אחד הדוחות [1,2].  וגם יש בה הרבה פחות קלוריות.

 

נוסף על מזון  שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרות לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי המגדל מזון צמחוני, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, וכיו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?

עוד שאלה שאמורה להישאל כאן: מה בכלל מוגדר כ"עודפים" ?. עד כה התייחסנו לעודפים כמוצרים שאין לאדם שמימוש ממשי, למשל הקש שנשאר אחרי שהאדם השתמש לצרכיו בגרעיני החיטה. אבל מה אם אפשר לייצר חיטה או תירס הרבה יותר ממה שבני אדם מוכנים לאכול ? - בארה"ב למשל, מגדלים כמות תירס הרבה יותר גדולה ממה שאנשים אוכלים. מה עושים עם העודף ?

דרך אחת היא לתת לחיות (ובפועל מראש יצרו עודף כדי שיהיה לחיות). למה ? כי בשר אנשים קונים, ומוכנים לשלם על זה תשלום גבוה מתירס, בעוד שתירס לא קונים כמויות כה גדולות למאכל. למה לא לתת לעניים ? ראשית מי אמר שלא מגיע כלום לעניים. שנית, ברור חקלאי משקיע כסף. מספיק שעניים באפריקה ישלמו 10 סנט לטון יותר מרפתן והסחורה תישלח אליהם.עקרונית, אם יהיה משבר כלכלי, הביקוש למוצרים הזולים כמו חיטה יעלה, יהיה מי שיסכים לשלם 10 סנט יותר לטון חיטה וזה יעזור בפתרון המשבר. ומה עם החיות ? אם לא יהיה מספיק מזון עבורן כי צריך את אותו מזון עבור בני אדם - ישחטו את החיות, ויהיה גם בשר, במחיר יותר זול (אם החקלאי יראה שיש פחות ביקוש). החיות במקרה זה משמשות מעין "בנק" ליום צרה, וכך היה גם בימי קדם.

 

יש בעיות נוספות בלספק מזון שקיים בשפע במקום אחד לעניים: יש גם עלויות גבוהות של הובלה, הרבה פעמים עניים לא יכולים לשלם את כל העלות. ואם כבר לחסוך בהוצאות הובלה, במקום לשלוח כמות גדולה של תירס, אפשר לשלוח כמות קטנה יותר של בשר, מפרה שאכלה פי כמה תירס כדי לגדול.

 


בתמונה: מכונית חונה על בגדים טובים. תמונה שאולי רוב הקוראים יותר מכירים מהמציאות שלהם. אנשים שמים ברחוב בגדים טובים שהם לא צריכים, כדי שמי שנזקק יקח. במקרים רבים אין איש לוקח, ואין איש שולח אותם לאפריקה לנזקקים. יש גם מקומות שאוספים תרומות "יד שניה". למקומות כאלה מגיעה הרבה פעמים משאית ואוספת חלק גדול מהבגדים הטובים - כדי לעשות מהם סמרטוטים, וחלק אחר נזרק לאשפה. אין להם דורש, או מי ישא בעלויות להובילם למקומות עניים באמת.

 

בגדים זרוקים ליד הפח. מי בא לקחת ? מי בא להעביר לעניים ? מי לא עבר ליד בגדים זרוקים במצב טוב ולא עשה דבר...

 

 

חובזות צומחות כעשבים שוטים ברחוב ראשי של עיר. פירותיהם משמשמים מאכל לאדם, וכל אחד יכול לבוא ולאסוף מזון חינם לרעבים (לפני שהעיריה תבוא ותשמיד).

 

בנוסף כאשר מדובר במישהו שסובל מחרפת רעב עד כדי סכנת מוות, ברור שכל סיוע במזון חיוני. כאשר לא מדובר בסכנה ממשית ומיידית, הצפת האזורים העניים בדגנים זולים מן המערב, תפגע במגדלים המקומיים, שיאבדו את פרנסתם, יפסיקו לשלם לעובדים, ויהיו תלויים בחסדי המערב. זה גם גורם עוני ולפגיעה בכלכלה המקומית. אם כופים על אוכלוסיה מקומית ענייה צמחונות, זה אומר שלמשל תושב כפרי שסביב ישובו הרבה עשב שגדל לבד בהשקיה של הגשם, לא יכולים לתת אותו לבעלי חיים כדי שיהיה למשפחתו ולו בשר. אם כופים טבעונות, למשל על תושבי הקוטב או על תושבי מדבר סההרה, ואין להם מספיק אפשרות לעשות חקלאות צמחית בעונה מסויימת - שוב רעב. יש שיגידו - אפשר היום לייבא לשם מזון צמחי. נכון, אבל עלויות היבוא יהיו גבוהות יותר, מאשר הבשר שיש שם בכלכלה המקומית. עלות גבוהה - פירושה שוב שלעניים לא יהיה אוכל. לא הבשר יגרום רעב ועוני, אלא כפיית הצמחונות, ויש עוד גורמים, למשל, שני שלישים מכדור הארץ זה ים. אם יכפו טבעונות, במקום הדגים מהים, יצטרכו עוד שטחים ביבשה.

 אין תרופות פלא. בטח לא צמחונות. בין אם תרצו או בין אם לא, בארה"ב לדוגמה מגדלים מזון הרבה יותר ממה שאנשים מוכנים לאכול, אחת הדרכים להשתמש בכל זאת באוכל הזה, זה לתת אותו לחיות, לצורך הפקת בשר וחלב, ושימושים נוספים.

 

והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.

ומה עם מהירות הגידול ? כדי שלא אואשם בחוסר בחוסר אובייקטיביות ובשאיבת מידע רק מאתרים של בעלי אינטרסים מסחריים, הינה מתוך מאתר אנונימוס: מאמר שלהם בכתובת http://www.anonymous.org.il/art313.html מספר לנו, למשל, שאפרוחים מכפילים בלול תעשייתי את משקל גופם פי 50-60 תוך שישה שבועות. גם בגידול חיטה מגיעים לתוצאות כאלה ? בתפוחי עץ ? בכתובת http://www.anonymous.org.il/art292.html מספרים לנו ש"על עטיניה של "פרה חולבת" בישראל לוחצים מדי יום 30-50 ליטר חלב". עץ תפוזים נותן גם כזו תוצרת ? אתם יודעים כמה שנים לוקח לעץ עד שבכלל אפשר לקטוף ממנו פרי ?.  תגידו טוב, אבל עץ תפוזים לא מאכילים בכמויות כמו תרנגולת, ולא בונים בשבילו לול משוכלל כמו תרנגולת. זה נכון, וזה גם נכון שהוא גם לא נותן אותה תוצרת, ואיכותו לטוב ולרע אחרת.

אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגי    ם אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.

ישנן עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.

עוד לא מובא בחשבון לגבי אוכלי הבשר, שגם אם זה קרוב לנכון שהמשאבים לעשיית בשר היא פי 5 מחיטה, זה לא אומר שבסה"כ אוכל בשר מבזבז משאבים פי 5 לעומת הצמחוני, כי בד"כ הוא אוכל שניצל אחד או המבורגר אחד ליום (שזה רק חלק קטן מבעל החיים), והשאר אינו בשר. אולי  טונה ויוגורט, אבל זה אוכל גם צמחוני, שאינו מגדיר את עצמו כטבעוני. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונלד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".


אחד המקומות אשר בהם רואים גם צמחונים וגם אוכלי בשר אוכלים יחד ואפשר להשוות ביניהם, הוא בחדרי אוכל של הצבא / קיבוץ / מפעל /בית חולים. הסועדים מגיעים לארוחת צהריים. זה שאוכל הבשר, לוקח למשל שניצל עוף. זולתו הצמחוני לוקח, למשל, שניצל סויה שאר האוכל אותו דבר: התפוחי אדמה, אורז, סלטים, אטריות, פירות, מיץ - כמעט אין הבדל. גם ביתר הארוחות המצב דומה.

בתמונה למעלה, המקום הראשון אשר אליו מגיעים הסועדים, ובו הם בוחרים בין בשר או "חיקוי בשר".

בשלושת התמונות למטה, שאר המזון באותו חדר אוכל.

לעיתים נוצר רושם מוטעה כאילו צמחוני אוכל רק מהצומח, ואוכל בשר, אוכל רק מהחי. בפועל רוב האוכל זהה, ובקלות הם יכולים לאכול באותו חדר אוכל.

יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצע אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמינים נפוצים אחרים אשר טבעונים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחוניים").

צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.

מושג חשוב ביותר בנושא של שימור טבע הוא קיימות. הבאנו בתחילת המאמר את הדוגמה של הפר במרעה. בעלי חיים במרעה טבעי לא רק אוכלים, אלא גם מזבלים. הם מחזירים לטבע את רוב מה שהם לוקחים. "האדמה אינה צמחונית - גם היא נזקקת למוצרים מהחי, כדי להצמיח יותר חיים ממנה". כאשר זה כך, לא משנה החשבון שצריך כך וכך קילוגרם של צמחים כדי ליצור קילו אחד של בשר. הרי מה שנלקח חוזר. נכון שבעלי חיים רבים לא מגודלים במרעה, ואם כן, השאלה צריכה להיות צורת הגידול, האם היא בת קיימא, ולא רק אם המזון צימחוני או לא. מזון צימחוני יכול להיות מזיק יותר לסביבה. כריית מחצבים לדישון - זה מעשה שאינו בר-קיימא. המשאבים לא מתחדשים. איך זה לא מובא בחשבון ?  כנראה הנקודה שהרבה צימחונים פשוט לא מוכנים לאכול בשר, ולא משנה חשבונות. הוויכוח האינטלקטואלי איתם מיותר.

לסיכום, מאמרי  ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן  ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.

אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.

 

* טבעונים גם נגד גידול דבורי דבש, ואלה עוזרות במניעת רעב בהפריית צמחים + הדבש + אוכל חיות שנהנות מצמחים + תועלת לצמחים עצמם ולמשמעותם האקולוגית.

 

חשבונות מסובכים ופשוטים

מדוע ה"חיסכון האדיר" במשאבים לא מתבטא במחיר המוצר לצרכן ?

1. חשבונות מסובכים

אתר אנונימוס הישראלי מציג לנו במאמר תחת הכותרת "שוחטים את כדור הארץ" (כותרת שאופיה מתאים לסגנון הכללי של האתר), הכתובת, http://www.anonymous.org.il/eco.htm,  בין היתר השוואות כיצד לדעת כותביו מחיות יש הרבה יותר בזבוז בהפקת מזון לעומת מזון צמחי.

הינה כמה ציטוטים משם:

"כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים - פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה"

"ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי"

"כמות האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית המושקעת בהפקתו. לעומת זאת, גידולי תירס וסויה מפיקים כמעט פי שבעה ושישה, בהתאמה, מכמות האנרגיה שהושקעה בייצורם".

"אם היינו צורכים גידולים אלה במקום את בשר החיות הניזונות מהם, היינו מקבלים חלבון בכמות הגדולה פי חמישה, כמעט, ביחס לכל יחידת אנרגיה שהושקעה בתהליך הייצור."

"מצמח עתיר חלבון, כגון אפונה ושעועית, הגדל על חלקת קרקע פורייה בת ארבעה דונם, מופקים 230-140 ק"ג חלבון; אולם אם מגדלים בשטח זה מזון לבעלי-חיים, ניתן להפיק ממנו לצריכה אנושית רק 25-18 ק"ג חלבון."

"גידול מזון צמחי מפיק פי 10-21 חלבון ליחידת שטח מ"ייצור" בשר."

"ייצור" חלב וביצים ממיר את החלבון הצמחי ביתר יעילות לחלבון מן החי, ועם זאת מפיקים מזונות צמחיים חלבון בכמות הגדולה פי ארבעה מהם ליחידת שטח. שיבולת שועל מניבה פי שישה קלוריות ליחידת שטח יותר מבשר חזיר, ופי 25 מבשר בקר. ברוקולי מניב פי 24 ברזל ליחידת שטח מבשר בקר. ברוקולי מניב פי חמישה סידן ליחידת שטח מחלב פרה."

"כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל"

נתייחס לדוגמה לציטוט האחרון. במבט ראשון הוא נראה תמוהה ומוגזם. כולנו ראינו כבר דגים באקווריום. איך פתאום מספרים לנו שלצורך קילוגרם דגים צריך  17-20 אלף ליטר מיים בממוצע ? ועוד כאשר בשיטות הגידול המודרניות הדגים גדלים בצפיפות גדולה בהרבה לעומת השיטות הישנות י ותר.

למי ששכח איך זה נראה - מיכל ניאגרה של שירותים מכיל בד"כ 10 ליטר. היתכן שצריך כמות מיים של 1700-2000 מיכלים כאלה כדי לגדל דג אחד של קילו ? או כמות של 3400-4000 מיכלים כאלה כדי לגדל 2 דגים של קילו בצפיפות מירבית ?

קנקל גדול של קולה - הוא ליטר וחצי. היתכן כמות מיים של עשרים  אלף אלף קנקלים כאלה  לא תספיק אפילו לגידול 2 דגים של קילו ?

גם לא טרחו לציין במאמר אם אלו מיים הראויים לשתיה של בני אדם, או שאיבה ממקור כמו נחל אלכסנדר שאיש לא מתכוון לשתות משם. גם לא סיפרו לנו אם באותה כמות מיים מגדלים כמה מחזורים של דגים.

גם לגבי  חשבונות אחרים שהובאו לעיל שבין אם הם נכונים ובין אם לא - אדם מן השורה, גם אם סיים תואר באוניברסיטה מכובדת - אין זה נראה מעשי שייגש לחשב בעצמו, בוודאי שלא על סמך מאחר זה שלא מוזכר בו בדיוק מי חישב, איך חישב, ואיפה בדיוק מופיע המקור. בסוף המאמר רשימת מקורות כללית, שיוצר רושם מוטעה של מאמר רציני, אך אין הוא כזה, ואין שם שיוך של כל מידע למקור ממנו הובא, כך שכביכול מי שרוצה לעמת עובדה אחת, אמור לקרוא קודם את כל רשימת הספרות ששם.

מאחר שסביר שאף אחד לא ינסה לאמת בצורה רצינית ומעמיקה חשבון מסובך זה, ואף אם ימצא טבלאות הנותנות נתונים כמו מספר קלוריות ואחוז חלבונים, עדין אין די בכך כדי לדעת מה "שוחט יותר" את כדור הארץ, משום שכפי שכבר הסברנו, חשבון כזה חסר מרכיבים רבים שיגידו כמה באמת נהרס כדי להפיק את אותם קלוריות, וכמה אולי ניצל (דוג' העדר שאכל עשב ובכך מנע שריפת קוצים גדולה שהיתה גורמת נזק גדול, או פרות בשבי שאוכלות חיטה, למעט הגרעין שממנו מפיקים קמח לבני אדם).

נציע "מחקר גישוש", דרך שבה גם איש פשוט יכול לבדוק בעצמו, ולבדוק אם הנתונים האלה קרובים למציאות

2. חשבונות פשוטים להתרשמות ראשונית

במידה מסויימת משאבים נמדדים בכסף. מוצר שמצריך הרבה קרקע, הרבה מיים נקיים, שימוש בחומרים כימים, ובכלל התערבות גדולה של אדם בטבע, סביר שיעלה יותר ממוצר שאינו כזה.

נביא למטה רעיונות להשוואה בין מחיר מוצרים מהחי לבין מוצרים מן הצומח. בכוונה ללא פירוט רב, בגלל שפע המוצרים הענק, סביר להניח שמה שלא נציג, תמיד יקום מי שיבקר ויגיד שזה לא הכל או לא השוואה טובה, או ימצא יוצא דופן כלשהו, וגם קל להטות את המשוואות.

 להלן מספר רעיונות למה שאפשר להשוות, עם קצת פירוט. ישווה כל אחד  בין אם זה לפי הבנה והתרשמות בשטח, ובין אם מישהו יועיל לעשות עבודה יסודית בעניין - וכמובן אשמח אם במקרה כזה ישלח ממצאיו לדוא"ל הרשום מטה. בכל אופן אם כסף הוא מדד כלשהו למשאבים, אז לפי מדד זה אין כל דמיון ל40% חיסכון במשאבים או דברים בסגנון של "פי חמש, פי שבע עשרה"....

רעיונות להשוואה:

הוצאה חודשית ממוצעת על מזון (כולל תוספי מזון כמו וויטמינים) - אדם צמחוני מול אדם שאוכל גם בשר

זה החישוב שהכי נכון לעשות, הינה עוד כמה ממצאים מעניינים:

שניצל עוף/המבורגר/ נקניקיה לעומת דמויי שניצל/עוף/המבורגר טבעול/זוגלובק טבע/טופו טבע- יש שפע מוצרים. בד"כ הצמחוני יותר יקר !. כן, סיפורים על כמה קלוריות צריך להשקיע בתרנגולת לעומת בחיטה יש, אבל שבאים לקנות שניצל עוף, ומוצאים שברוב המקרים הינו זול יותר אפילו משניצל תירס.

ביקורת בונה בנושא אומרת שניצל צמחוני אינו תחליף תזונתי מדוייק לבשר. הדמיון הוא יותר צורני, אולי משהו בטעם. יחד עם זאת, עדין עולה במלוא חריפותה השאלה, איך התחליף הלא מדוייק הזה עולה יותר ? - לפי סיפורי אתר אנונימוס זה צריך להיות כרוך בהרבה פחות משאבים.

מנה בשרית מול תבשיל קיטניות ודגנים - השוואה שיש הטוענים שהיא יותר נכונה מבחינה תזונתית. השוואה כזו תראה לנו שהקטניות והדגנים זולים באופן משמעותי. מכאן מסקנה שמן הראוי להכליל אותם בתפריט, אך אין זה אומר שמי שאוכל גם בשר, "שוחט את הסביבה" פי 17 או משהו כזה.

מזון לכלבים מסחרי (כופתיות יבשות) מן החי לעומת מזון כלבים צמחוני- יש כיום גם מזון צמחוני לכלבים. המזון הצמחוני יקר יותר בהשוואה לשק שבו גם בשר מאותה חברת מזון, ובכל מקרה ניתן למצוא הרבה שקי אוכל עם מקור בשרי של חברות אחרות שהוא זול יותר.

 חלב פרות לעומת חלב סויה - חלב סויה יקר יותר.
 

*** הערה כללית לגבי חלב פרה ולגבי סיבסודים - קיבלתי לא מעט הערות שאומרות "טוב חלב פרה מסובסד, וחלב סויה לא", לכן, לדעתם ההבדל במחיר. אז נבהיר: החלב בישראל אינו מסובסד, אך הוא תחת פיקוח, כלומר אסור להעלות חלק ממוצריו מעל מחיר מסויים. המחיר שהוא נמכר צריך להיות רווחי לכל העוסקים בייצורו. לפי איציק בן-דוד, סמנכ"ל ייצור וכלכלה במשרד החקלאות, המצוטט ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3261939,00.html: "מוצרי חלב נמצאים כיום תחת פיקוח, והם מהווים 30 אחוזים מסל מוצרי החלב בשוק ומוגדרים כמוצרי חלב בסיסיים, כמו חלב שתייה בשקית ובקרטון, גבינת קוטג', גבינה קשה, תוצרת ניגרת (אשל, גיל, שמנת) וכן שני סוגי מעדני חלב בסיסיים."
ירקות ופירות בישראל מסובסדים ונמכרים ללא מע"מ - כך שמבחינה של סיבסוד יש להם יתרון מידי על פני מוצרים מן החי.
בנוסף משרד החקלאות מממן בצורות שונות מגדלים מן החי ומן הצומח, לא ידוע לי על הבדלים משמעותיים.

השוואה מעניינת במוצרים מפוקחים- נכון ל2011 ליטר (כקילו) חלב  בשקית - מחיר מקסימאלי 5 ש"ח, כשמדובר בחלב עם 3% אחוז שומן. חלב עם אחוז שומן אחד, עולה מעט פחות. לחם אחיד 750 גר' (פחות מקילו) -  מחיר מותר מקסימאלי 4.92 ש"ח (הבדל קטן של 8 אגורות משקית של קילו חלב). לחם כזה נמכר ללא אריזה, בעוד חלב כן. חלב צריך להחזיק גם בקירור. לחם אחיד פרוס, 750 גר' (פחות מקילו, השוואה לחלב בשקית, כפי שהלחם בשקית, אך עדין אין הוצאות על הובלת לחם והחזקתו בקירור) מחיר מותר מקסימאלי 7.38 ש"ח (קילו לחם אחיד פרוס יקר בכ90 אחוזים יותר מקילו חלב), ושימו לב - הלחם אחיד הוא מסובסד ומפוקח. חלב רק מפוקח. גם כאשר מדובר במוצרי החלב אשל וגיל (גם כן מוצרים מפוקחים) קילו אשל או קילו גיל, זולים יותר מקילו לחם אחיד פרוס וזאת בנוסף לסובסידיות שיש ללחם, ואין לחלב (גביע גיל - 200 מ"ל - המחיר המקסימאלי 1.44 ש"ח, גביע אשל - 200 מ"ל המחיר המקסימאלי 1.58 ש"ח) עוד מוצר שמחירו מפוקח - קילו מלח עבה (לא מהחי ולא מהצומח) - 1.5 ש"ח.
הדבר היקר ביותר ברשימת המוצרים המפוקחים - גבינות קשות - מעל 40 ש"ח לקילו. השני הכי יקר - ביצים 14-15 ש"ח לקילו.

מידע נוסף:
רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד התמ"ת ושל משרד החקלאות

גלידה חלבית לעומת גלידה פרווה מאותה חברה - בביקור בסופר מצאתי רק מקרה כזה של גלידה של שטראוס שהחלבי והפרווה היו באריזה דומה במשקל זהה, טעמים זהים - והמחיר גם היה זהה.

תחליף-חלב / לתינוקות - על בסיס חלב מול צמחונית (המיועדת לחצי שנה הראשונה - כך אפשר להשוות בין שני מוצרים המתיימרים לתת ארוחה מלאה. ככל שהגיל עולה, נהוג לתת תוספות).

שוקולד עם מרכיב חלבי - לעומת שוקולד ללא מרכיב זה מאותה סידרה - למשל שוקולד מריר לעומת שוקולד חלב. בשונה מטענות צמחוניים על שימוש גדול בהרבה במשאבים - אין הבדל במחיר.

אבקת מרק צמחונית מול אבקה המכילה מרכיבים בשריים- מחיר דומה

משקאות ממותקים עם טעמים - משקה מיץ המכיל 100% פרי יקר יותר לא רק מחלב, אלא גם ממשקאות חלב עם טעמים, כמו שוקו, ווניל, בננה ואפילו מילקשייק.

גם כאשר יש רק 50% פרי במשקה, עדין בד"כ הוא יותר יקר ממשקאות חלב, זאת ועוד - היה נכון להשוות מוצר כזה לחלב שמהלו אותו ב50% מיים ואז הפער המחירים היה עולה.

ביקורת בונה בנושא אומרת שחלב לא זהה למיץ פירות בוודאי לא באופן תזונתי. נכון, אך בכל זאת זה נותן מושג כלשהו לגבי משאבים שצריך להפיק כדי להגיע למוצר הסופי

כשמדובר במותגים - מה יותר זול, לקנות בקיוסק חצי ליטר קולה קרה, או חצי ליטר שוקו קר ? - התשובה שוקו ממותג בד"כ יותר זול ! חצי ליטר קוקה קולה/ספרייט/קינלי קר יותר יקר משקית ליטר חלב קר ! גם בקבוקי משקה של חצי ליטר של פירות (פריגת, פרימור) יקרים יותר מחלב.

בכמות גדולה (בקבוק של ליטר וחצי למשל), וכאשר הקולה/ספריט/קינלי ללא קירור, הם זולים מחלב שהוא עם קירור או מחלב עמיד.

יש משקאות סינטטיים, ללא פרי טבעי שיותר זולים ממשקה חלב, כמו טרופית, מיץ פז. אבל כמה "מן הצומח", יש שם ?

גם בקולה/קינלי/ספרייט אין הרבה מן הצומח.

 

נדגיש 3 בעיות בהשוואות כאלה - למי שחושב שיש טעם לעבודה יסודית

א. מה זה "מוצר מקביל" - האם זה שחלב סויה דומה במירקם ובטעם לחלב פרה, עושה אותו ל"מקביל" ? שינצל עוף ושניצל תירס או תירס זה מקביל ? סויה גם אינה תחליף מלא מבחינה תזונתית לבשר. מאידך גם אם מקביל זה לא המילה בדיוק - כשאנו רוצים להשוות דברים דומים, אז אפשר ורבים יראו בכך משהו דומה. ובכל זאת, אם שניצל תירס יוצא יקר יותר משניצל עוף, זה אמור לעורר תמיהה ולערער את התיאוריה שבשביל מזון מן הצומח משקיעים הרבה פחות משאבים.

ב. כסף זה לא הכל -  נכון שכסף לאו דווקא מודד ידידותיות לסביבה. למשל מוצרים ממפעל מזהם במיוחד יכולים להיות זולים לצרכן, כיוון שהמפעל הזה לא טורח להשקיע באמצעים למניעת זיהום (ואת המחיר האמיתי משלמים אנשים הניזוקים מזיהום, ואלה שאולי יקומו פעם ינסו למזער את הנזק). מאידך אם עושים השוואה מאוד כללית, אז שימוש רב במשאבים אמור להתבטא גם באופן כלכלי. זיהום סביבה יש לא רק בתעשיית בשר. חשוב להדגיש שמדד המחיר, הוא רק מדד אחד.

ג. איך קובעים מחיר ? - מדובר במגוון מחירים עצום. אפשר להשוות שניצל קפוא מן החי לשניצל קפוא מן הצומח, אך לא ניתן להשוות אם אחד מהם נקנה במסעדה והשני נקנה בסופר-מרקט במצב קפוא. אם נשווה נעליים מעור מול נעליים מחומר סינטטי- הרי הרבה מן העלות כוללת גם עיצוב ואופנתיות.

ד. המחיר הסופי לצרכן לא נקבע רק לפי עלות חומרי הגלם - צמחוניים - טיבעוניים העירו בעניין זה בשפע אמירות כלליות, כמו שאת המחיר קובע גם מצב השוק, מיתוג, תחרותיות, תיווך, אריזה, עיבוד, המזון וכו'. נשיב בעניין שבוודאי שאמירות כלליות אלה רלוונטיות, אבל בשביל להסביר מדוע "נתוני שחיטת כדור הארץ", שהביאו לנו באתר אנונימוס, אינם עולם בקנה אחד עם המחיר הסופי לצרכן, אין די בהסתפקות באמירות כלליות. יש לראות אם קיימים הבדלים בנושא, למשל, האם עבור מוצרים צמחוניים עושים יותר פרסומות ? האם הוצאות ההובלה שלהם גדולות יותר ? האם האריזה יותר יקרה ? חיי מדף קצרים יותר ? הוצאות קירור גדולות יותר ? מחקר ופיתוח יקרים יותר ? האם יותר קשה לעבד שניצל תירס משניצל עוף ? - דומה כי התשובות לכל השאלות הללו הן לא.

הדרך המוצעת אינה נקייה מחסרונות, אך יכולה להוות עוד מדד, יחד עם דרכים נוספות שצריך למדוד, ויתרונה שגם אדם פשוט יכול להתרשם בעצמו.  בכל זאת אם מחיר המוצר הסופי מורכב גם ממחיר המשאבים שהשקיעו בו, אז נצפה שזה שמשקיעים בו יותר משאבים יהיה יותר יקר. ולא. הצמחוני לאו דווקא יותר זול, ולפי מדד זה, אין הוא באופן ממשי דורש פחות משאבים לעומת החי, כפי שנטען כמעט בכל אתר למען צמחונות.

נדגיש - לא מדובר פה בדרך ל"ניהול חשבונות", אלא בדרך בה אדם מן השורה יכול לקבל רושם ראשוני בהשוואת מחיר במכולת, אם נתוני אתרי צמחונות בנושא קרובים למציאות.

או לא 

 

*** תנו דעתכם - בX שקלים לחודש שאתם מוציאים לחודש על כלל הדברים הרגילים, כגון אוכל, תקשורת, תחבורה, עמלות בנקים וכו', כמה מתוך זה משמש את היצרנים להרס טבע כולל השמדת בעלי חיים, וכמה לשימור ורווחה של בעלי חיים. הערכה שלי יותר מ99% אינה לשימור או שיפור.

קחו מוצר אקראי - ספל, גזר, שטיח, פסל, פתק - חישבו מה בתהליך היצור שמר על חיות ומה הפוך ? מה בכלל ההוצאה תרם ומה הרס ?

בעוד המין האנושי דן בחשיבות היחס לחיות, כמה בפועל מושקע לטובת חיות, כולל חיות מחמד ושמורות טבע, וכמה בניסיום בבעלי חיים, וכמה בחקלאות ? אני לא מכיר חושבון פורמאלי, אציין שנראה לי, גם חובב חיות שמגדל למופת כמה כלבים וחתולים, עושה קומפוסט ביתי, נוסע רק בתחבורה ציבורית ותורם 100 שקלים בחודש לאגודת צער בעלי חיים - עדין מוציא הרבה יותר על דברים מזיקים לחיות וטבע.

 

 

תמונה מDerrygreenage אירלנד. 1. פרות באחו. 2. שדה צמחי מעובד. 3. תחנת כוח. מי פוגע יותר בסביבה ?

 

תמונה - עדר פרות בירדן ההררי, ישראל. צולם ב2012. מקום מרעה קבוע. נשאר שטח עם  צמחיה טבעית, פרחים, שיחים, איזור הררי טבעי.

 

 

פרה ועגל בגליל. לא הפרידו את העגל מהאֵם, לפרה יש קרניים. פרות אחרות ליד. יש להם אוכל, צל, חופש. האוכל שהם אוכלים אינו מתאים לבני אדם.

 

 

גם בבית המשפט ....
את הטענות על מזון צמחי שהיה יכול להאכיל בני אדם, במקום לכאורה בזבוז על חיות שאותם אוכלים - לא קיבל השופט

מתוך הכתבה "משהו רקוב בממלכת הכפר הגלובלי", כתבה ענבל המאירי, טבע הדברים, גליון 61, נובמבר 2000.
על הכרוז המדובר תוכלו לקרוא
כאן

מאמתי בהיסטריה חיות המשק של האדם התחרו איתו על מזון ? האדם מצא יתרון בכך שאותם בעלי חיים שגידל אכלו מזון שאין הוא מסוגל לעכל, והוא הפיק כך תועלת עקיפה מאותם צמחים. גם היום, באיזה מדינה בעיית הרעב היא כתוצאה מכך שאנשים מנצלים את כוח הקניה שלהם כדי לקנות מזון לבעלי החיים שלהם ולא לעצמם ?, בעיית הרעב היא כי אין כסף לאותם רעבים לקנות מזון אפילו לעצמם, ומגדלי מזון בשוק חופשי מעדיפים ברובם למכור את גידולי השדה שלהם לבעלי חיים, מאשר לתרום לרעבים שאין להם יכולת כלכלית לתת תמורה.
ההלצה אומרת, שאם זה נכון שיש עוני בעולם, כי בעלי החיים אוכלים לאדם את האוכל, אז המסקנה הראשונית המתבקשת זה לאכול יותר בשר. אם כולם יעברו לצמחונות, אז החיות במקום להישחט ימשיכו לאכול את האוכל של בני האדם, ובהיעדר שחיטה יתרבו הרבה יותר, וכך יהיה עוני. בהעדר טורפים אחרים, בסוף גם לבעלי החיים יהיה עוני וסבל, כי יגמר האוכל, והם ממשיכים ומתרבים.

 

 

מחקר: יכולת הנשיאה של אדמות חקלאות בארצות הברית - תרחישים של 10 דיאטות
המקור באנגלית: Carrying capacity of U.S. agricultural land: Ten diet scenarios
 

המחקר בדק 10 סוגי תזונה ובהם צמחונות, טבעונות, אכילת הרבה/מעט בשר ודיאטה של היום עם הרבה סוכר ומעט שומן. המטרה היתה לבדוק מי הכי בת קיימא.

פורסם בElementa, a journal on the science of the anthropocene, 2016.

ציטוט מדברי הסיכום של החוקרים:

“Indeed, we demonstrate that under a range of land use conditions, diets with low to modest amounts of meat outperform a vegan diet, and vegetarian diets including dairy products performed best overall”.

תרגום: "למעשה, הוכחנו שבשימוש בטווח רחב של סוגי אדמה, תזונה עם כמות קטנה עד בינונית של בשר עולה בביצועיה על תזונה טבעונית, ותזונה צמחונית שכוללת מוצרי חלב עולה בביצועיה על כולם".

עוד על מהמחקר: חוקרים בדקו 10 דפוסים של דיאטות, הם מצאו שהפחתת בשר תועיל לכך שיותר אנשים יוכלו להתקיים מאותו שטח אדמה, אך הורדה מוחלטת של מוצרים מהחי, אינה הדרך הטובה ביותר לקיימות מירבית.

ההסבר: אדמות שונות מניבות מזון שונה ביעילות מרבית. יש אדמות שאינן מתאימות לגידולים תרבותיים, אך מצויינות  למרעה. יש גידולים רב שנתיים שאפשר לקצור כמה פעמים ולקבל גרעינים וחציר להאכלת חיות משק. גידולים כאלה לא משמשים כלל בתזונה הטבעונית. מתוך 10 סוגי התזונה שנבדקו, הטבעונות היתה במקום החמישי ביכולת להאכיל הרבה אנשים למשך הרבה זמן באופן בר-קיימא.

Being vegan isn’t as good for humanity as you think - כתבה שסוקרת את המחקר

כתבה נוספת בדיילי מייל

Sorry vegans: Sticking to a meat-free, dairy-free diet is NOT as good for the planet as you might think

 

מחקר:השפעות תזונתיות ובגזי חממה על ידי הסרת בעלי חיים מחקלאות בארצות הברית.

המקור באנגלית: Nutritional and greenhouse gas impacts of removing animals from US agriculture.

מחקר מ2017. החוקרים בדקו מה יקרה אם לפתע כולם יעברו לטבעונות בארה"ב. תהיה לפתע אומה עם 320 מליון טבעונים. מה יהיה ?

הם מצאו יהיה יותר מזון לאדם, אך לא כזה שיספק מזון מלא, כלומר בדברים מסויימים יהיה עודף, ובאחרים חוסר. ומה עם גזי החממה ? במגזר החקלאי בארה"ב יהיה פליטת גזי החממה יפחתו ב28%, אך בחשבון כללי, זה רק 2.6%.

בין יתר הבעיות, יצטרכו לייצר יותר מזון עם חלבון בצורה אחרת – וזה יוצר גזי חממה, לא ישתמשו בזבל לדישון שדות ויצטרכו למצוא תחליף, לא יהיה שימוש בשאריות שאינן מתאימות לאדם, ועד כה שימשו למאכל לחיות שייצרו חלב ובשר, יהיה צריך למצוא דרך אחרת להיפטר מזה, יש שטחים נרחבים של אדמות  מישור שאי אפשר לחרוש, אך הן מתאימות למרעה, וכעת לא ישתמשו בהם ליצירת מזון.

הגרסה הפופולארית של המחקר, באתר וואלה - מה יקרה אם כולם יהפכו לטבעונים? – אך בגרסה זאת לא התייחסו לכמות גזי החממה שתשתנה.

 

 

 

קצת על כלכלה של היום לעומת של פעם
תפיסה כלכלית יסודית בעבר - בעבר התפיסה הכלכלית היתה שיש סכום נכסים קבוע. אם אחד משתמש במשהו, אז לאחר אין. לדוגמה, אם אני אעֵז לאכול היום שתי פיתות במקום פיתה אחת, אז למישהו במקום אחר, תהיה חסרה פיתה, כי כמות הנכסים מוגבלת. מי שטוען שבגלל שמאכילים בהמות במזון כמו תירס, אז לעניים חסר תירס והם רעבים, מתבסס על גישה זו.
תפיסה כלכלית חדשה - התפיסה בימינו אומרת שאין הגבלה כמו שחשבו בעבר. אפשר שיהיה שפע רב בהרבה לכולם, שימשיך ויגדל בהתמדה, בלי גזל עניים. במאות שנים האחרונות הגדילו לאין שיעור את כלל הנכסים שבידי הציבור: יש הרבה יותר אוכל לכולם, הרבה יותר פתרונות בריאות, דיור ברווחה רבה יותר, תחבורה טובה בהרבה ועוד ועוד. כל זה לא בגלל שלקחו מעניים לטובת עשירים, אלא למשל בזכות מדע, טכנולוגיה, שיטות ניהול, לימוד וחינוך, כלכלה קפיטליסטית, מדיניות אשראי.
ניקח דוגמה מוכרת - מדינת ישראל. בשנות החמישים, היה הכרח במדיניות צנע, בשל מחסור חריף. מאז לא רק שגדלה בהרבה התוצרת בהרבה תחומים, גם האוכלוסיה גדלה בהרבה, ועדין יש לכולם הרבה יותר. לא בגלל שלקחו לעניים במקום כלשהו.
גם בשר יש הרבה יותר, ולא על חשבון עניים. צריכת הבשר בישראל עלתה, גם כי יש יותר אנשים, וגם יש יותר יכולת כלכלית, וכל זה בלי שנפגעו עניים בארץ, באפריקה או בכל מקום אחר.
לפי תפיסה זו, יש יותר  בשר, כי למדו לעשות יותר בשר, לא כי לקחו מעניים, וכמו שאתם רואים  לכולם יש עוד הרבה דברים אחרים ביחס לפעם, ושוב לא בגלל גזל.

 

כתבות ותוספות

 

יש ארצות בהם מחיר בשר זול ממחיר ירקות - בדוגמאות שהובאו לגבי בדיקה, ההתייחסות היתה לנעשה בארץ. בחו"ל המצב יכול להיות אחר, כל מקום בהתאם לתנאים שלו. בכתבה פרו צמחונית באופן כללי בעיתון הארץ, כותבת אורית שוחט: "הנימוק הכלכלי שמציגה בינדל לאכילת בשר הוא העצוב מכולם. בישראל לא צריך להיות עשיר כדי לקנות פירות וירקות, אבל במדינות רבות בשר הוא אכן זול יותר, ותעשיית הבשר מנצחת במרכולים כי היא הביאה את הייעול והתיעוש בתחום הגידול והשחיטה לדרגה שמאפשרת למכור המבורגר בלחמנייה בפחות מחצי דולר. יש מדינות שבהן זהו מחירה של עגבנייה. כדי להוריד את המחיר של הפרה והתרנגולת, הפכו את תנאי הגידול שלהן לבלתי נסבלים". הכתבה במלואה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=592130

מה אחוז השאריות במזון לבעלי חיים לבשר ?  - תשובה חלקית מצאנו, והינה ציטוט: "בישראל מקובל שבפיטום בני בקר מעדר החלב תכיל המנה כ- 50 אחוז מזון מרוכז, והשאר - מוצרי לוואי זולים, בתוספת מינרלים וויטמינים. העגלים נשלחים לשחיטה במשקל 450 -400 ק"ג לערך, בגיל 10-12 חודש, עם נצילות מזון ממוצעת של כ- 6 ק"ג חומר יבש לתוספת ק"ג משקל חי.". המאמר המלא http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm.

זיהום בכל מקום אותו דבר ? - כתבה מYNET:  משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז: ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40 אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80 אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה". (פורסם ב27/02/08) - http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3512081,00.html
כתבה נוספת ומפורטת יות בנושא כאן -
ייצור החלב בישראל ידידותי לסביבה

משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות את הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית - מתוך הכתבה - "בעידן הגלובליזציה אין "פרות קדושות", תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא?"..."מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא? בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום, מצב היפותטי בו אין רפתות בישראל ו’צריכת החלב’, כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן, יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מ’זבל פרות’, יעברו לשימוש ב’דשן כימי’; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל. על פי עבודתו של ד"ר פלמנבאום, השלכות אלו הן שוות ערך לכ- 275 מיליון שקלים בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת, תעלה 50 מיליון שקלים, שימוש ב’דשן כימי’ במקום ב’זבל פרות’, יעלה 145 מיליון שקלים, ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ- 80 מיליון שקלים. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט, נוספים, במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל. ד"ר ישראל פלמנבאום, מבהיר, כי; "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של ה’חלב המיובא’ ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ.
לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו בישראל. ברפת, ניתן לראות, כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית". " מתוך - http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16188&cid=
כתבה נוספת כאן - http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14564/92/

כמה אוכל אנחנו זורקים לזבל ?- מחקר מאוניברסיטת אריזונה (2004): 50 אחוז מהמזון המיוצר במערב נזרק לזבל - http://www.nrg.co.il/online/15/ART/837/249.html
נתונים כאלה גם מ2012:
מחקר: 50% מהמזון בעולם מושלך לפח - נתונים שאספו חוקרי מכון וולקני (2012) - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4314416,00.html

לגבי המצב בישראל, 2011 - ממחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה עולה כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מידי חודש מוצרי מזון בשווי של כ - 350 ₪. השר להגנת הסביבה, ארדן: "רשתות שיווק המזון מעודדות רכישה מיותרת של מזון. צריכה מבוקרת של מוצרי מזון תחסוך כסף רב לכל משפחה ותחסוך לכולנו הררי אשפה מיותרים שמזהמים את המדינה וגורמים למפגעים סביבתיים." - קישור מאתר המשרד להגנת הסביבה.

 

מחזור החיים של הבגדים שלנו - מקורות על הזיהום מתעשיית החי מביאים. ומה עם הבגדים של מי שכותב את זה ? לפי כתבה באתר "זווית" - "מדי שנה מגודלות בעולם כ-27 מיליון טונות של כותנה (מרכיב חשוב בתעשיית הבגדים, שנפוץ בעיקר במדינות דרום אמריקה, אסיה, הודו ואפריקה). כמות זו תופסת 2.5 אחוזים של אדמה מעובדת בעולם, אבל לשם גידולה משתמשים ב-13 אחוז מקוטלי החרקים בעולם (כך על פי הנתונים שפורסמו בספרה של החוקרת קייט פלטשר).

כדי להכין חולצת טי אחת, יש צורך לעשות שימוש ב-150 גרם של קוטלי חרקים. שימוש אינטנסיבי כזה בכימיקלים משפיע קשות על בריאות האדם. השימוש בחומרי הדברה נועד כדי  לחסל חרקים ועשבים מזיקים. עם זאת, השימוש בחומרי הדברה שולש ב-80 השנים האחרונות ויחד עם התרחבות תעשיית הכותנה השפיע על משברים סביבתיים רבים כמו הפחתת בפוריות האדמה, איבוד מגוון ביולוגי ובעיות בריאותיות רבות  למי שהיה חשוף לשימוש רב בחומרי הדברה.

בנוסף, גידול הכותנה דורש שימוש מאסיבי במים, כ-1,540 ליטר לקילו כותנה. בעולם שעומד בפני אי ודאות בנוגע למקורות המים, מדובר בכמות רצינית בהחלט של מים. השפעות נוספות של גידול הכותנה כוללות שימוש בליטר של נפט על כל קילו של כותנה. הנפט משמש לתפעול מכונות קטיף, שינוע הכותנה למפעלי טוויה ודלק למטוסי הריסוס"... "60 אחוז מצריכת האנרגיה  במחזור החיים של הבגדים לא נצרכת  בתהליך הייצור והשינוע שלהם, אלא דווקא בשלב השימוש. כביסות תדירות ושימוש במייבש כביסה, צורכים אנרגיה רבה ". ועוד שלל נזקים שאם תרצו גשו לקרוא.

 


כך נבלמה תוכנית להעברת מזון לנזקקים - מתוך NRG, במהדורה המודפסת של מעריב מה16/09/2011, פורסמה כתבה כמעט מקבילה, תחת הכותרת במקום רעבים - לפח הזבל - מדי שנה מושמדים בישראל תוצרת חקלאות, מוצרי מזון ואוכל מבושל בשווי של יותר ממיליארד שקלים. ההערכה היא כי בהשקעה של 30-50 מיליון שקלים להקמת תשתיות, ניתן היה להציל חלק מהמזון ולספק אותו לאזרחיה הנזקקים של המדינה. אולם משרד האוצר מסרב בתוקף להקצות כסף למטרה זו. הסיבה: המדיניות שנקבעה באוצר היא תמיכה בנזקקים באמצעות קצבאות ועידוד שילוב בשוק העבודה ולא באמצעות חלוקת אוכל - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/286/524.html

קריאה לחקלאים - אל תשליכו את התוצרת - מתוך - http://www.kibbutz.org.il/itonut/2010/dafyarok/101028_yevul.htm -  בשנים האחרונות, על רקע עליית הסטנדרטים של איכות הייצוא, ובייחוד על רקע מצוקת העובדים הזרים בחקלאות, מחליטים חקלאים רבים לא פעם, כי לא משתלם לקטוף ולאסוף את היבול משטחי הגידול. על משבצת מצערת זו מנסה להתיישב ארגון "לקט ישראל". לדברי הארגון, מדי שנה מושמדים בישראל כ-32 אלף טון ירקות ופירות, ועל מנת להגיע לאיסוף של כ-7,500 טון כבר השנה, הם זקוקים לעזרת החקלאים. "את הקטיף אנחנו מקיימים ללא כל עלות לחקלאי. כל שהם צריכים לעשות זה להרים אלינו טלפון רגע לפני שמחליטים להשמיד את היבול, ואנחנו מתחייבים להגיע לקטוף אותו תוך 48 שעות מרגע ההתרעה", מסביר יהושע ומצרף את הטלפון עבור החקלאים: 052-5345265 או בדוא"ל Leket@leket.org

 

צמחונות גורמת רעב ? - כתבה מעיתון "הארץ", 2013:
הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה - בגלל שבארצות עשירות קונים הרבה קינואה, המחיר שלה עלה לפי שלושה בארצות עניות שמגדלות אותה כמו בבוליביה ובפרו, שבעבר היה זה מזונם הקבוע. כיום רבים מ הם אינם מסוגלים לקנותה. הם קונים מזון אחר, ואפילו בשר עוף זול יותר. בנוסף, שטחים של גידולים אחרים בארץ הזו מוסבים לקינואה, בגלל הדרישה הארצות העשירות, וכך שוב, יש מחסור במזון מקומי אחר. ויש בעיות נוספות. הכתבה: http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836

 

מאמרים נוספים המפריכים את מיתוס הרעב כתוצאה מאכילת בשר ומיתוסים צימחוניים נוספים. הינה לדוגמה קטע ממאמר שמדבר על תחום זה, ותורגם לעברית. המאמר המלא באנגלית עם כל מקורותיו כאן http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm, התירגום עיברית למיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ (שזה מיתוס ראשון מבין 15) כאן

*** אפשר להסכים עם עם ההתנגדות להתעללות מוגזמת בבעלי חיים, כמו איך שמגדלים עגלי חלב, אך מפה ועד צימחונת הדרך ארוכה. כמו שיגידו שחל איסור על נסיעה במהירות מופרזת על הכביש----- מזה לא ניתן לגזור איסור גורף על נהיגה.

 

 

**מתוך דו"ח של האו"ם:

The decision whether we will protect or destroy the climate through the way we choose to rear cattle is up to us."
האופן שבו אנחנו בוחרים לגדל חיות משק יכול להטות את הכף בין הרס הסביבה וקיומה.

 

 

 

* "צמחונים, אבל אפילו לא יוצאים לקניות עם סלים מהבית" - משפט שמבטא יפה את חוסר האכפתיות של חלק גדול מקבוצת אוכלוסיה זו לסביבה.

בתחילת סעיף זה טענו שיש בצמחונות אלמנטים דתיים של גאולה וכו'. והינה בסוף סעיף זה נגיע למסקנה שאין הבדל ממשי בין דת הצמחונות הטוענת להבדל גדול ותהומי בין בשר לצומח, ובין פלג בדת היהודית שטוען שיש הבדל גדול וממשי בין בשר לבין חלב, ושערבוב השניים הוא חטא חמור כלפי האל וכלפי הבריאות. בשני המקרים גורמי הדת חושבים שיש הבדל גדול וקיצוני, לא מוכנים לשמוע טענות אחרות או שהם מתעלמים מהן, וגם לא מחשיבים במיוחד את מי שמנסה להגיד להם משהו בנושא. כמובן שיחד עם זה יש עוד כללים בדת, שהם אף חשובים יותר ומהם הם מתעלמים כמו חובת גיוס לצבא שעל פי מצוות התנ"ך אינה פתורה מסיבות לימודים בישיבה, אך זרם שלם מתעלם ממצווה זו, ומעלה לדרגה מאוד גבוהה את הפרדת הבשר והחלב, שכביכול יותר חשובה.

 

"אנו תעשיינים עירוניים ואיננו מכירים את המקורות מזוננו, כולל צמחונים, למרות טענתם לאמת... רוב האנשים שאכלו בשר מחוות החרושת, לא שאלו את עצמם מעולם, מה מת ואיך מת. אך למען היושר, גם רוב הצמחונים ." לייר קית' (Lierre Keith) בסיפרה The Vegetarian Myth.

 

לקריאה נוספת - שיקום אחולה - מדי פעם מבקשים חומר על פגיעה בבעלי חיים, בשדות צמחיים. "תן מקורות". אם כן, דוגמה שיש עליה הרבה מקורות בארץ, היא אחולה. באחולה היתה סביבת גידול, שישבשו והרסו לטובת חקלאות צמחית. הנזק היה עצום, כולל הכחדה. בהמשך נעשו עבודות שיקום ושימור, שגם נתנו תוצאות. על ההמקרה הזה יש הרבה חומר בספרות ובאינטרנט. זו דוגמה. שלל מקומות אחרים עם חקלאות מסיבית, לא זכו לתיעוד בהיקף כזה, אבל הרס עצום של בתי הגידול נעשה.

גם אם כל הארץ היתה טבעונית, אחולה לא היתה משתקמת בצורה הזאת. קחו זאת בחשבון, כשאתם מחפשים פתרונות.

----

נבהיר. נכון שאם מגדלים מזון במיוחד צמחי  עבור בעלי חיים, ואז אוכלים את אותם בעלי חיים, זה יותר בזבזני ופוגע בסביבה, ביחס לגידול צמחים ואכילתם ישירות. יש לכך מקורות, למשל מאמר של חוקרים ממכון וויצמן

https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/כמה-מזון-אנחנו-מפסידים-ואיך-אפשר-להאכיל-את-כל-האנושות-לאורך-זמן/סביבה-וטבע

המאמר המקורי באנגלית - The opportunity cost of animal based diets exceeds all food losses.

 

אבל

אבל כאשר מחשבים את משאבי הטבע ביחס למוצרים "אולטרה-מעובדים" שטבעונים הרבה פעמים צורכים במקום מוצרים מהחי, או כאשר משווים לממשקים אחרים של חקלאות ובהם שימוש בזבל בעלי חיים לדישון, שימוש בדברים שממילא יש כמו מרעה ושאריות מבני אדם - טבעונות רחוקה מלהיות הדרך המיטבית.

 

 

----

מה הנתונים הנכונים לגבי גזי החממה מחיות משק ? אייני יודע על מישהו שבדק את כל העולם. אם ניקח את ארה"ב כמקום שבערך מייצג את מה שקורה בעולם, אחוז גזי החממה מחקלאות - כולל חקלאות צמחית שם הוא9%. כך לפי EPA - הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב. מגזר התחבורה פי 3  - 27%. מחקר שנעשה ב2017 בדק, מה יקרה אם כל האומה האמריקאית תהפוך לטבעונית. נמצא שיהיה יותר מזון לאדם, אך לא כזה שיספק מזון מלא, כלומר מרכיבי תזונה מסויימים יהיו בעודף, ואחרים בחוסר. ומה עם גזי החממה ? במגזר החקלאי בארה"ב יהיה פליטת גזי החממה יפחתו ב28%, אך בחשבון כללי, זה רק 2.6%. מחקר אחר, בדק 10 סוגי דיאטה, במטרה  לבדוק איזו הכי בת קיימא. הדיאטה הטבעונית היתה רק במקום החמישי. טובות ממנה היו דיאטה צמחונית עם מוצרי חלב, גם צמחונית עם ביצים, וגם דיאטה עם כמות קטנה עד בינונית של בשר. אני לא מכיר שום מקור שטוען שדיאטה טבעונית הכי טובה לסביבה, ואפילו הדו"ח הבעייתי של האו"ם לא טוען את זה.
(אם תרצו, הרחבנו בעברית על 2 מחקרים אלה בסעיפים ו',ז', במאמר זה).
 

 

 

 

 

האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?

רק הכרחי ?

 לא פעם צמחוניים טוענים שבתעשיית הבשר יש סבל לא הכרחי לחיות, בעוד שבתעשיית המזון הצמחוני אין זה כך, שכן "חייבים לאכול משהו" (ובשר לדעתם זה לא הכרחי). נזכיר שהרבה ריסוסים הם כדי ליצור אוכל יותר יפה ! בהנחה שלא תהיה הדברה, אז יהיו יותר חרקים אך גם יהיו להם אוייבים טבעיים שינטרלו במידה חלקית אותם (כשמרססים הריסוס הורג גם את האוייבים הטבעיים). כך אולי נקבל פירות או עלים שבחלקם נגוסים, בחלקם מוצאים עליהם תולעת או כנימות. בתפוז אולי נמצא על קליפתו פטריה מסויימת. לרבים זה לא נעים, כי הם התרגלו לסחורה בצורה אחרת והתרגלו להתעלם מרעלי הריסוס או לומר לעצמם שיש גם אורגני. כך או אחרת במקרה כזה ריסוס אינו הכרחי למניעת רעב, בטח לא בכמות  ריסוס זו שבאה ליצור ירק ללא כל רבב - במחיר של הרעלת חיות וכנראה שבמידה מסויימת גם בני אדם.

אם מישהו היה לוקח נמלה, מתחיל להתעלל בה, לתלוש לה רגליים - היו טוענים שהוא סדיסיט, היו מזדעזעים. וזו נמלה אחת. ומה עם מליארדים על מליארדים של חקרים שמומתים כשגרה ברעל כימי ?. פעילי זכויות בעלי חיים יקחו מצלמה ויראו לעולם כמה נוראה במשחטה, אבל עכבר גוסס במחילה שלו אחרי שאכל רעל עכברים בשדה - את זה לא מראים. הם לא חושבים על זה.

 

לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל גדול יותר לחיות, בגלל שימוש במוצרים מהחי

 בחברת השפע המערבית יש הרבה אפשרויות שאין בחברות אחרות, הן בתקופה שלנו, ובוודאי בתקופות קדומות יותר. וכפי שיובהר, זה לא בהכרח גורם לסבל רב יותר לחיות.

מי שחשוב לו רק אם האוכל צמחוני או אינו צמחוני, אינו עושה הבחנה בין חיות שנגרם להם סבל ארוך ומתמשך כדי שיהיה לאדם אוכל, לבין חיות שגדלו עם הרבה פחות סבל.

נראה דוגמה של תנאי מחסור קדומים, למשל בחיים במדבר, בתקופה שלא היה מקרר, לא היו מכוניות. חקלאות קשה לעשות במדבר, בטח בתקפות הקייץ. הצמחיה לא בשפע, וגם מה שקיים מהצומח ברובו לא ראוי למאכל אדם. לפיכך גם רוב החברה במדבר היתה נודדת. לקנות ממקומות אחרים - בעיה הרי אפשרי רק כמות יומית למוצרים טריים (אין מקררים), המקומות מרוחקים, והובלה ללא רכב מנועי לוקחת זמן ארוך ועוד במזג אוויר חם. אחד הפתרונות הוא להשתמש בעקיפין בצמחים לא ראויים למאכל אדם. איך ? הצאן מסוגל לאכול את רובו, וגם אחרי שיבַש בעונת הקיץ ("חציר") !. הצאן אוכל, וכך יש לאדם חלב וגבינות, בשר, צמר ועורות. חלק מהתוצרת מסופק בצורה טריה בלי הרג החיה כמו חלב וביצים. היו שימושים נוספים מגידול החיות - יש שהשתמשו בצואה מיובשת לאיטום קירות הבתים וכחומר הסקה (יש לו סגולות של שמירת חום לזמן רב), מחלק מהעצמות עשו חפצים חשובים ומשאר העצמות והשיירים השתמשו להאכלת הכלבים... איזו אלטרנטיבה אחרת יש בתנאים כאלה ?.

זה לא גרם לרעב, כמו שטעונים, אלא להיפך. גם אדם שדג דגים בים לא גורם לרעב אלא ההיפך.

ומי שיטען, "טוב זה פעם, היום אין צורך בזה", שישאל עצמו קודם האם הפתרונות שיש לנו היום במקום: מכוניות, חשמל, גז, חקלאות צמחית מודרנית - האם הם יותר ידידותיים לסביבה ולבעלי החיים ?

יחסית לחקלאות של היום,  שהורסת, מרססת, משמידה את כל הסביבה הטבעית (וזה בעיני הצמחוניים עדיף),כבשים, למשל, פחות נוראיות. נזכיר גם כי יש מעט צמחים שהם לא אוכלים כמו עיריות וחצבים שנשארים זקופים גם אחרי שעדר עיזים (שנחשב נורא יותר מכבשים בהרס שהוא עושה) השמיד כמעט את כל הצמחייה, וכך הצאן עושה סלקציה חיובית לכמה צמחים. נכון, שזה ממש לא המודל הנהוג במשקים המתועשים בני ימינו, אך מהווה דוגמה ראויה למחשבה מדוע יש מקרים שיש הצדקה לאכול בשר, והחיה אינה דבר קדוש.

קחו את הדוגמה של נדודי עם ישראל במדבר סיני 40 שנה.  הם אכלו סלווים, קטנים, מזינים וטעימים. וכי מה אלוהים היה אמור לשלוח להם: גרנולה ? שניצל של טבעול ? טופו-טבע ? כדורי וויטמין B12 ודיאטטיקנית שתעשה להם בדיקות דם כדי לראות אם הכל בסדר ?. אנשים, זה מדבר, אומרים תודה על מה שיש, ולא צריך רגשי אשם.

ואפרופו כדורים ותרופות -במימי קדם (כמו גם כיום) הפיקו תרופות מהחי. גם כן צורך.

תזכרו שגם כיום יש אנשים שהשפע המערבי לא הגיע אליהם, ולא רק במדבר מרעה זה חשוב. גם בשטחים ירוקים עם יותר גשם, העֶדר אוכל ומלכך עשב וכל עוד אין צפיפות יתר נשאר הרבה ירוק, הצמחים מתחדשים. הטבע נשאר, לאדם יש בשר, ואין נזק לטבע כמו בחקלאות לצמחונים בה לוקחים שטח טבעי ומשמידים את כל החי וצומח שבו ועוברים לגדל בו גידול אחיד תוך גירוש והריגת "פולשים", וגם חיות מועילות שאוכלות את הפולשים. למה ? כי ככה נוח. סביבה כזו הופכת למדבר אקולוגי למינים רבים. לדילול העשב אגב הרעיה ישנה חשיבות עליונה במניעת שריפות בעונת הקייץ כאשר כאשר העשב הירק שביער הופך ל"שדה קוצים". בישראל שמו לב לדבר, וקק"ל מסבסדת כיום רועים, כדי שירעו את צאן והבקר ובאמצעות האכילה של העשב תימנע התפשטות אש. האלטרנטיבה התפרצות שריפה היא אסון להרבה חיות מהרבה בחינות. גם הסבל לחיות הרבה פחות נורא לעומת החקלאות המתועשת - הסתובבות במראה בחופש גדול יחסית, אוכל מגוון. מדוע לגנות אפשרות כזו ? האלטרנטיבות האחרות לא בהכרח יותר מוסריות. וישאל אולי משהו מה עם רגע השחיטה ? - נזכיר שהאלטרנטיבה היא או בטבע בד"כ טריפה אם או בלי מחלה קצרה, או גם בשבי, אם לא שוחטים, מוות ממחלה ממושכת וקשה. מי אמר שזה עדיף ?

מדוע זה מצדיק את הריגת החיה בסוף - ישאל מישהו ? - כי בני אדם צריכים לאכול משהו, וצריכים גם להשתדל לא לפגוע יותר מדי בסביבה ולא לענות חיות, והינה דוגמה שיחסית הולכת בקנה אחד עם גישה של שמירת טבע ופגיעה מעטה בחיות.

הזכרנו יער, הזכרנו מדבר, נזכיר את האסקמוסים אשר חיו בקוטב הצפוני לפני שהיו מעבירים סחורות ממקום למקום, וחיו מבשר כלבי ים. מה היה קורא לאסקימוסי שרוצה להיות צמחוני בעת הקדומה ? - לא היה שורד הרבה זמן.
בתקופה המודרנית, אם אסקימוסי רוצה להיות צמחוני חייבים לייבא מוצרים מבחוץ משבילו! זה זיהום של הים ושריפת דלק לחינם.

בשיחות עם צמחוניים, שמתי לב שהם מתנגדים לכל שימוש במשהו מהחי. מעיל עור, שנקנה בחנות יד שנייה במחיר סימלי ? - לא מקובל על רובם. זיבול אדמה בזבל בעלי חיים ? גם לא נראה להם, כי זה תשלום לתעשייה הפוגעת. מסבירים להם שדשן כימי אינו בר-קיימא. זבל כזה כן בר-קיימא (חיות אוכלות צמחים, הזבל שלהם גורם לעוד צמחים לצמוח יותר, יש יותר חיות שיכולות לאכול, יש יותר זבל לצמחים וחוזר חלילא). למה שטיעון הגיוני יעבוד. הם מחליפים נושא, או אומרים איזו סיסמה צימחונית, רק לא מתמודדים עם האמת. בכל זאת אני לא מתייאש ומספר על מקרה ספציפי בו הזבל לא נקנה אלא ניתן בחינם, וגם היה בקרבת מקום בעוד  שדשן כמי מייבאים ממקומות רחוקים תוך שימוש בדלק, גם לא מעניין אותם.

וזה מבין למסקנה שלא מעניין אנשים כאלה מה אקולוגי ומה לא, אלא מה צמחוני ומה לא. כאילו יש להם פוביה. כשם שלאדם עם פוביה מג'וקים, מעליות, גובה לא יעזרו שום הסברים הגיוניים, ככה אצלם. הגיון לא עוזר. אבל פוביה, זה עדין דבר לא שפוי. אם לא נחייה בצורה אקולוגית נכונה יושמדו הרבה חיות. גם בני אדם.

מעיל עור משומש לא ילבשו, אבל יחלקו המון פליירים שמגנים הרג חיות מנייר ממוזר או לא, שנעשה ממקום שבו נהרגו חיות אחרי שחיסלו להם את השטח הטבעי.

 

משל כיסוח הדשא
בגן ציבורי עם דשא, או בקיבוץ/מושב עם דשא בין הבתים הגיע הגנן עם מכסחת דשא, הרועשת, גורסת, קוצצת, וכיסח הדשא, ופירחי האביב שצמחו באופן טבעי בכל האיזור.
מה רע ? יש צורך לעשות זאת גם אם הפרחים יפים, שכן כשם ינבלו יחד עם העשביה קיימת סכנת שירפות ועוד ליד בתים. יש גם מי שיפחדו מעכברים ונחשים בעשביה, ויש מי שיגיד שלא נוח לו ללכת על העשב הגבוה ושזה חוסם את דרכו, או המקום בו הוא אוהב לשבת עם משפחתו ליד ביתו, והילדים משחקים.  אלא מה, שפעם היה לזה פיתרון אחר.

הרי פעם הדשא הזה האכיל למשל עיזים וכבשים שסיפקו חלב ובשר, וגם זיבלו את הדשא בצרכיהם, וחידשו את מה שאכלו ממנו.
החמור והסוס גם היו אוכלים אותו, מזבלים אותו ומספקים תחבורה לאדם, ואגב כל זה כיסחו את הדשא.

ואילו היום:
במקום סוסים וחמורים - מכוניות בדלק מזהם, כבישים שהורגים אנשים, חיות, ועושים גבולות בין אזורים (בעיקר כבישים מגודרים כמו כביש 6)
וזיהום רב, ועושה שינויים אקולוגים. מינים מן החי ומן הצומח נעלמים.
והדשא המכוסח מול עינים - סתם מתבזבז
במקום חמור - מכונה עם דלק, שמכסחת הכל
במקום שאותו דשא יהפוך לאכול בעקיפין לאדם (בשר וחלב מהצאן), חוזר מיד לעפר, וכדי ליצור אוכל, הורסים טבע במקום אחר, כדי ליצור גידולים חקלאיים.
וכמובן משתמשים בהמון מי שתיה מחוטים בכלור להשקיית הדשא.

משל בריכת השחיה ביישובים ליד נחל אלכסנדר - בעבר מי שחפצה נפשו להתרחץ - קפצו לנחל והתרחצו. גם דגו דגים, כיבסו, שתו הביאו מיים לבתים שעוד לא היו בהם ברזים, פגשו אנשים מישובים סמוכים.

היום - הנחל מזוהם. הדגים שאחרי פעולות השיקום שבו - עדין אסורים למאכל בגלל הזיהום.

אז מקימים בריכה בתוך כל יישוב. הקמתה מצריכה שטח בתוך באיזור המגורים, כמות גדולה של מי שתיה ממקורות אחרים, כמויות גדולות של כלור וכימיקלים נוספים ושימוש מתמיד בפילטרים יקרים מאוד, כמות גדולה של עובדים שמנקים את המיים מעלים, מנקים את השירותים, מסדרים כיסאות ושמשיות. עוד נדרש בבריכה: הקמת מדשאות וגינון צורך מיים ומכסחת דשא (ראו לעיל, בעוד שלנחל בעבר היו מגיעים עם סוסים וחמורים שהיו עושים את העבודה יפה באיזור הרחצה בעוד האנשים היו עסוקים בענייניהם). עלות הקמה גבוהה (הקמה + עובדים + ציוד ב10 שנים - כמה מליונים !) עקב כל יוקר ההקמה והאחזקה - עלות כניסה יקרה.

העובדים אוספים את הכיסאות, מנקים את השירותים (בנחל הצרכים הפרו את הצמחים), מגרפים את העלים וזורקים לזבל (בנחל חלק מזון לחיות, חלק הפך לקומפוסט שדישן את האדמה ועוד), מנקים את הבריכה (בנחל גורמים טבעיים במערכת האקולוגית תרמו לאיזונו).

כדי לממן את כת זה אנשים צריכים לצאת לעבוד במקומות אחרים, חלק מהגיעים עם הרכב - צריך להכשיר חניה. בנחל קשרו את החמורים או הסוסים והם עשו חניה בכך שאכלו את העשב סביב. כמובן גם רועי צאן הגיעו להיכן שהיה הרבה עשביה.

עוד נקודה מעניינת - הפעילות בבריכה יש מי שמשחק ויפה. יש מי שעושה כושר. אין בזה רע - הנקודה בעבר אנשים עשו בעיקר עבודה פיזית כמו עבודה בחקלאות, וכך היה להם גם כושר וגם פעילות פוריה. כיום על פי רוב - עובדים בעבודה לא פיזית, וכך לאחר מכן נאלצים לעשות "עבודה פיזית" - פעילות שלא נותנת שום ייצור, אלא נעשית בשביל כושר,  "על ריק" כמו שחיה לשום מקום, או ריצה מסביב לפארק ולא כדי להגיע למקום. והרבה אנשים משלמים דמי מנוי או כניסה מהכסף שקיבלו בעבודה הלא פיזית, כדי שיוכלו לעשות עבודה פיזית על כלום. ממש חכם.

 בעבר כשעשו עבודה פיזית היא היתה הרבה פעמים בשמש, וכך גם השתזפו. עובדים במשרד ללא שמש, ואז יוצאים להשתזף לא תוך כדי פעילות יצירתית ופוריה... וקודם שמים קרם נגד שיזוף...

בעבר עצים שגזמו - השתמשו בהם לבישול, חימום הבית ועוד. היום הם הענפים שנגזמים, העלים שנושרים נאספים ונזרקים או לזבל, או שנשרפים ללא כול הפקת בישול וכדומה ואף מזהמים סביבה לשב - בנוסף לזה שמבשלים באנרגיה מזהמת ממקור אחר.

ועוד בריכה זה נראה לרוב האנשים מקום טבעי יחסית כי האזור בד"כ עם גינון ורחצה מחוץ לבית גם נראית כיציאה לטבע.

נחל חינם לכולם - ברכה יקרה, סגורה לרוב האוכלוסיה. לא יותר פשוט היה להשאיר את הנחל נקי ?

שאלת תם.

אגב בפועל הושקעו מיליונים בשיקומו של נחל אלכסנדר. ועדין הסיפור לא פתור, בין היתר כיוון שחלקו עובר בתחומי הרשות הפלסטינאית שקיבלה גם היא מיליונים כדי שתפעל לשימורו. הכסף הגיע אליהם - השימור לא, ובעקבות זאת פסקה גם הזרמת כספים נוספת שהיתה יכולה לתרום לא רק לנחל נקי בשיטחם אלא גם להתפרנסות הגונה של העוסקים בשימורו.

 

חקלאות אינטנסיבית - האם היא רעה ? - לא בהכרח

 

חקלאות מודרנית היא במידה רבה חקלאות אינטנסיבית - שבה יש שימוש רב במיכון, דשנים, כלובים, תרופות, הנדסה גנטית, שימוש בחומרי הדברה, שטח גדול ובכלל במאפיינים תעשייתיים.

 

באופן אינטואיטיבי - הרבה פעמים נדמה שזה רע יותר, והרסני לסביבה. זה מזכיר את הפרדוקס האורגני. - לכאורה עבור מזון אורגני (לפחות בדימוי שלו), לא משתמשים בחומרי הדברה, דשנים כימים וכו', לכן הוא אמור להיות זול יותר ואקולוגי יותר, כי החקלאי לא השקיע את המשאבים האלה. בפועל הוא יקר יותר, ודורש יותר קרקע ומיים עבור יחידת יבול. כך גם בחקלאות פשוטה עם בעלי חיים. עשוי להיראות שהשיטות של פעם אקולוגיות יותר או בזכותם המוצרים יהיו זולים יותר, אך אין זה בהכרח כך.

 

בשיטות מודרניות מגדלים בדיוק את הגידולים שצריך להאכלת החיות, בעזרת הנדסה גנטית משביחים אותם, בעזרת חומרי הדברה משמידים טפילים וכך הם לא מתחרים עם הגידולים שרוצים, בעזרת טיפול רפואי נכון ורפואה מונעת יש פחות מחלות תמותה, הכלובים תוחמים ליחידת שטח קטנה ומגֵנים מטורפים ופגעי אקלים, וכך עם פחות חיות, קרקע, דלק ומיים משיגים יותר מזון לאדם. זה עשוי להיות אקולוגי, וגם פחות חיות מתות.  זה לא בהכרח רע, או שלטוב יש גם מחיר.

 

 

העיקר הבריאות

"אני צמחוני מסיבות בריאותיות - הבריאות של התרנגולות" (אלמוני).

 

לפי כמעט כל מומחי התזונה - לאכול בשר רזה זה בריא. כמובן לא צריך לאכול יותר מדי. יש כל כך הרבה מקורות, כיוון שזה כמעט כולם, אינני יכול לצטט את כולם, אלא להניח למי שרוצה לבדוק זאת לבד. אסתפק בקישור אחד לגוף שמקובל אפילו על אנונימוס - חלב, בשר ובריאות - מקור אמין ארגון התזונאים האמריקאי

 

הכשל: אם הטבעוני טוען שבשר, ביצים, חלב לא בריאים - משמע, שהוא יודע יותר טוב מכל המומחים ומכל גופי הבריאות. טענה כה גדולה דורשת ראיה גדולה בהתאם. למה שנחשוב שטענתו נכונה ? הוא צריך להראות ראיות מאוד חזקות כדי שנאמין שהוא "מלך מלכי המומחים". טענות על אפשרות לקונספירציה, בלי הוכחות לכך, אינן ראיות חזקות. ציטוט רק מחקרים שמראים על בעיות, תוך ציטוט לא מדוייק, והתעלמות מכוונת ממחקרים טובים שטוענים אחרת, גם לא נחשבת ראיה חזקה. ראה כמה הרצאות ביוטיוב, וקרא דבכרים בדפי פייסבוק של טבעונים ? - אז מה....

הבדיחה מספרת שאיש אחד, נופל  ברחוב הומה, מתחיל לפרפר על הרצפה, לחרחר, כמעט לא מצליח לנשום. באים  אנשים  לראות מה קורה, וצועקים "הצילו ! יש פה רופא ? יש רופא ?". מגיע מיד אדם ואומר, "כן, אני טבעוני, במה צריך לעזור...".

 

אתרי צמחונות רבים, וגם בתגובות שכתבו למאמר זה, הוזכר לא פעם שבשר זה בכלל לא בריא, מלא כולסטרול, אנטיביוטיקה והורמונים. לטעון דבר כזה זה דמגוגיה, בדיוק כמו שיהיה זה דמגוגי להגיד שלאכול מזון צמחוני זה לא בריא, כי זה מלא ריסוס, הנדסה גנטית, הורמונים ודשן כימי, חומרים משמרים, צבעי מאכל בחלק מהמקרים ועוד ועוד.

בשני המקרים זו דמגוגיה, משווים כאן שני סוגי תזונה לא מאוזנת או חלק לא טוב שלה, כשאפשר גם להשוות שני סוגי תזונה מאוזנת ממכילה דברים טובים בענף - צימחונית מול תזונה מאוזנת הכוללת גם בשר.   התייחסות רצינית תצטרך לבדוק, למשל, כמה מכל אלה נשאר במה שאנו אוכלים, האם דרישות הרשויות בעניינים אלה נאכפות, על סמך מה מבוססות דרישות אלה, כמה מהדברים היותר מסוכנים כל אחד מאיתנו אוכל וכו', וכמובן לבדוק גם מחקרים ומה מומחים בתחום אומרים. זה שצמחונים מתנגדים לצרוך מוצרים מן החי מסיבות אידיאולוגיות לא אומר שצריך למחוק את היתרונות הבריאותיים שיש, או לעשות תעמולה שיקרית כדי שיפסיקו לצרוך.

יש מומחים בעלי שם, שטענו שאפשר להיות בריא מתזונה צמחית בלבד, במקרים מעטים יטענו כי היא עדיפה, אך  יש גם מומחים בעלי שם שטוענים אחרת, ומציינים לטובה את חשיבות המוצרים מהחי כחלק מן התפריט. כך שאם אדם פשוט רוצה להכריע בנושא לפי מומחים, ככל שיקרא יותר, יתבלבל יותר.

באופן חלקי, הטענה לפיה צמחונות יותר בריאה - הוכיחה את עצמה לעומת זוללי בשר, כלומר מול מי שאוכל הרבה מדי, ובמיוחד כלפי מי שאוכל הרבה חלקי בשר עם הרבה שומן. במקביל יש גם אנשים צמחוניים שנגרמו להם נזקים כבדים עקב תזונה צמחונית לא מאוזנת.

ם אם מראים מחקר שלטבעונים פחות מחלות מסויימות ביחס לאוכלוסיה הכללית, אין פירושו של דבר שזו הדרך היחידה או הטובה ביותר, או שאין דיאטות טובות יותר הכוללות מוצרים מהחי, או שלטבעונים יותר בעיות אחרות. יש שלל מחקרים על דיאטות אחרות שמפחיתות מחלות, הבולטת ביותר שאני רואה היא "דיאטה ים תיכונית". היא לא טבעונית. הרבה אנשים אוכלים גרוע, ודיאטה מוקפדת כלשהי תמנע מהם הרבה צרות.

 

צמחונות מאוזנת אינה עדיפה מבחינה בריאותית מול מי שאוכל מנה יומית צנועה של "בשר רזה". כיום אפילו ידוע שאפשר לאכול בשר רזה מספר פעמים בשבוע גם כחלק מדיאטה שמטרתה להפחית את כמות הכולסטרול בדם. אין מחקר שהראה שכל בשר בכל כמות הוא לא טוב. יש לבשר יתרונות על פני מזון צימחי, למשל,   ברזל נספג בדרך היעילה ביותר מארוחות המכילות בשר, יש בבשר ווטמין B12 אשר חסר באוכל צמחי.

יתכן בהחלט שבתזונה ברוב המדינות המערביות יש יותר מדי בשר וזה מזיק, ואילו במדינות המתפתחות פחות מדי בשר וגם זה מזיק.

אנשים שונים בצרכים התזונתיים שלהם. יתכן שמזון שטוב לאחד, לא יהיה טוב לאחר. מחקר מסויים הראה שלX אנשים בתזונה מסויימת היו יותר מחלות, אבל לY אנשים לא היתה השפעה. בקצוות יתכן שהיו אנשים שאותה תזונה השפיעה עליהם באופן קיצוני לטובה, ואחרים שבאופן קיצוני לרעה.

אם עושים שינוי תזונתי -  יתכן שעצם השינוי והאמונה בו יצר אפקט פלסבו, לטובה או לרעה.

אגב גישות קיצוניות - בכל הפעמים כאשר ראיתי שפורסם על מישהו שתוחלת חייו גבוהה במיוחד, הוא לא צמחוני, ולא דוגל בשום שיטה בריאותית כלשהי באופן קיצוני.

 

 

 

והאתר התימהוני שסיפרנו לכם בהתחלה, אתר תימהוני.קום היה ממשיך ומספר לנו, שצמחונות זה דבר בזבזני, כי משתמשים בה בזבל בעלי חיים. לשם כך מגדלים למשל פרה, וכדי שיהיה קל לאסוף את הזבל שלה, מחזיקים אותה בתנאים כל כך צפופים שהיא ממשך שוכבת על צואתה. כך קל לאסוף את הזבל. התהליך בזבזני. כדי להוציא קילו זבל, צריך יותר מקילו אוכל ומיים, וזב בשביל לזבל שדה, שהתמורה מהקילו זבל תהיה פחותה מקילו. במקום זה אפשר לשים אותה בשדה שתזבל שם, ולאכול ישר את בשרה, במקום לאכול אוכל צמחוני באמצע....

 

*** בדיחה: אוכל בשר אומר: שמעת על המחקר שמראה שלטבעונים יש יותר נטייה להתעוור ? אני מניח שזה בגלל שאין להם תזונה טובה.
טבעוני: לא, זה בגלל שהם קוראים את כל הרשימות מרכיבים עם האותיות הקטנות.

 

*** דיאטה טבעונית יכולה להיות בעיקר ציפס וקולה, ואז זה לא בריא, ויכולה להיות תפריט מוקפד לפי עקרונות בריאותיים. מה שקובע זה לא עצם הטבעונות, אלא עצם ההקפדה, ואפשר להקפיד על תזונה בריאה עם מרכיבים  מהחי.

 

בגלל הרוח

"אם אלוהים לא התכוון שנאכל חיות, למה הוא עשה אותן מבשר ?" (John Cleese, לעיתים גם משפט זה מיוחס לדמות המצויירת הומר סימפסון)

 

יש אנשים צמחוניים שנדמה להם שבשל היותם כאלה, הם "רוחניים" יותר או בעלי "מודעות" גבוהה יותר.

יש סוגי מזון שמזיקים לתודעה. אלכוהול מזיק לתודעה, והוא צמחוני. סוגי סמים צמחוניים מזיקים מאוד גם. תזונה לא מאוזנת גם מזיקה, בין אם היא דלה מדי בחלבונים ובין אם היא מרובה מדי.

צמחונות אינה מפתח לרוחניות. צמחונים יציגו למשל את גנדי שיהיה ענק רוח וגם צמחוני בחלק מהזמן (ולא יספרו על החלק האחר), אבל יש רבים מאוד אחרים שאכלו בשר והיו ענקי רוח. בתנ"ך באברהם ומשה מגדלי הצאן, משה אכל גם סלווים במדבר יחד עם עם ישראל. ראו בתחילת התנ"ך שדווקא מגדל הצומח קיין רצח את אחיו מגדל הצאן הבל, ואם תרצו תמשיכו לברית החדשה שבה נס הדגים שחולקו כמאכל לעם באמצעות ישוע, ותוכלו להמשיך לעידן היותר מודרני, למרות שקשה יותר להכתיר מישהו כגדול עוד בחייו. דוד בן-גוריון היה גדול ברוחו ? - לא רק שלא היה צמחוני, גם לאחר הקמת המדינה והיותו ראש ממשלה הלך להיות מגדל צאן בקיבוץ שדה בוקר, וזאת גם כדי לתת דוגמה אישית לאחרים. ויש עוד רבים מאוד, יבדוק איש איש לפי סולם ערכיו והערכותיו.

בכל אופן צמחונות היא לא חלק מרוחניות.

מאמר נוסף בנושא - צמחונות ורוחניות

מהטמה גנדי ו22 שותפים נכשלו בנסיון הטבעונות.

-

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?

 

 

* עקרונית, מהטיעון שבגלל הסבל שיש לכאורה כיום במשקי החי, אסור לאכול חיות, משתמע למעשה, שאם לא יהיה סבל - אפשר לאכול. אבל זה לא מה שטבעונים בד"כ טוענים.

 

 

* טיעון הסבל בכל מקרה בעייתי, שכן כל יצור מאריך ימים שמסוגל להרגיש סבל - מתישהו ירגיש אותו. מדובר במובן מאליו. לא ראיתי אתרי טבעונות שמגדירים גבול, לעד היכן זה סביר בעיניהם, ומה לעשות עם יצור סובל, למשל, תלמיד שמשתעמם בכיתה.

 

* יצור טורף מישהו בעודו בחיים - הנטרף סובל. אם הטורף לא יצליח וישאר רעב - הוא יסבול. סבל לפעמים מובנה בטבע, וזה שהראינו מישהו סובל, לא בהכרח מראה שיש משהו לא בסדר, לפחות לא לפי "חוקי הג'ונגל. דווקא בגידול על ידי אדם, נעשים מעשים למען בעלי חיים שלא לפי חוקי הג'ונגל.

 

* במקומות בארה"ב שיש קיוטי ("זאב ערבות") בסמוך לישובים יש יותר ציפורים. מסתבר שזה בגלל שהקיוטי אכל את החתולים בישובים. אז הקיוטי טוב או רע ? - לכאורה, טוב לציפרים ורע לחתולים.

 

 

* לטבע לא אכפת מאמא של במבי.

 

 

וכמובן יש שאל נוספת - האם באמת כל החיות סובלות סבל מוגזם במשקים החקלאיים  סובלים ? - האם עגל שחותכים את קרניו  ברפת סובל יותר מתינוק שעשו לו ברית-מילה ? האם תרנגולת לפיטום שמיום הבקיעה ועד השחיטה היתה בסה"כ 42 יום בחיים, בלול עם תזונה בשפע, הגנה מאוייבים - כמה זמן סבלה ? האם באמת מקרי הסבל במשק לבשר כה נוראים - לפחות במשק ממוצע או ביחס לטבע שגם בו לא הכל דבש ? והאם הסבל לחיות בגלל גידולים לצמחוניים פחות נורא, ויש פחות מקרי מוות ? ועד כמה בכלל מדובר בהבדל משמעותי ?

 

בשיחות עם צמחוניים ועם לוחמי זכויות בעלי חיים, מייד מספרים לי על תרנגולות בכלובי סוללה, עגלי חלב ללא יכולת תנועה, פיטום אווזים וכו'. גם בלי בעיות מצרפים לי לינקים לאתרים שמספרים זאת ומראים תמונות. מדי פעם אני שומע שמישהו התחיל להיות צמחוני, לאחר שצפה בסירטון במחשב שבו רואים, איך שוחטים פרה או משהו בסגנון. כמובן, אינני מתכוון לחְיות בהכחשה, ולומר שאין כדברים הללו, או שהכל תקין, אבל אני כן אומר, שאין זה כל הסיפור של החקלאות.

הרבה אתרים שעוסקים בבעלי חיים עושים דה-הומניזציה למשקים המתועשים. לפי הסירטונים והמאמרים שלהם מצטייר רושם שאם למשל נבקר ברפת נראה שם כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ועם קצת סבלנות שחיטה. לא, זה לא כתוב שם שזה כך, אבל מי שלא מכיר, מי שלא ביקר, מי שפעיל זכויות בעלי חיים, שמכיר את הנושא בעיקר דרך אתרי האינטרנט של שומרי זכויות בעלי החיים, או הסרטונים שלהם, זה הרושם שהוא מקבל, כי לדברים האלה הוא נחשף מעבר לפרופורציות. מה חושבים, שכל לולן או רפתן הוא סדיסט ? שהפרות והתרנגולות כל הזמן בטראומה ובחוסר תפקוד מהסבל הזה, לחקלאי זה לא אכפת וזה גם לא משפיע על תוצאות הגידול ?

לפני שנמשיך - שני דברים: האחד - בחלק מהמקרים אכן יש התעללות חמורה.

הדבר השני - לפעמים נוח להציג את הדברים בצורה של "רבע אמת" או הגזמות, כדי לשכנע אנשים לשנות עמדה, וגם אתר זה חוטא בדברים הללו, עם כי פה גם משתדלים לתת פרופורציות.

ולהמשך הסיפור - גדלתי בסביבה חקלאית, וראיתי משקים מתועשים לאורך זמן.

לא רחוק ממני - כמה רפתות, בהן פרות רבצו ברפת. הריח - למי שאינו בא מסביבה חקלאית היה דוחה, אך אנשים רבים שבאים מסביבה חקלאית, ראו בזה "ריח הזבל ניחוח חציר" - תיארו זאת כריח טוב. אנשים שחיו בעבר במקום ושבו לביקור, התמוגגו מהריח שעורר בהם זיכרונות טובים. הרפתות היו בסביבת מגורים, ולא כפי שכיום במרחק של לפחות קילומטר. הפרות הואכלו ביד נדיבה, יש להם חצר להסתובב, איזור עם שמש, איזור עם צל והגנה מהרוח, קיבלו טיפול ווטרינרי הולם, ובאו לחליבה מרצונן. האם זו התעללות ? לא בטוח.

ומה עם "הרביצה בחרא" ? - נכון שבשטח גדול, פרה לא תשכב דווקא על צואתה. אני לא יודע מה באמת פרה מרגישה כשאין לה שטח כזה, לא שאלתי אותה. אני כן יודע שלרוב החיות במשקים המתועשים לא נותנים להיות בבוץ של צואה, חוץ משני חריגים - פרות וחזירים, וגם זה בחלק מהמקרים. יש מגדלים שבהחלט ידאגו לאיזור רביצה יבש. אני מניח שלפרות ולחזירים פחות אכפת, וזה יותר טבעי להם, יחסית לחיות אחרות, כמו למשל ארנבון, או אוגר שמקפידים לעשות את צרכיהן רק באיזור אחד של הכלוב, בעוד הפרה עושה בכל מקום. כנראה רפתנים הגיעו למסקנה, שאין תועלת ממשית ביותר הקפדה על ניקיון. בהחלט ראיתי רפתנים שנותנים יחס של כבוד, אכפתיות ואף אהבה לפרה, ואני לא בטוח שהחמלה שלהם וההבנה שלהם פחותה מאלה שמכירים פרות בעיקר מאתרי זכויות בעלי חיים.

לגבי דברים אחרים, האם זה שהפרידו מהנקבות את העגל שנולד - זה בר השוואה לאבל של משפחה אנושית?  - ממה שראיתי, לא.  באתרי זכויות בעלי החיים מראים בהבלטה איך חותכים להם את הקרניים או צורבים את עורם כדי שיהיה מספר. אני לא מתכחש שעושים את זה, אני כן אומר שגם אם כואב לזמן מה - זה לא כל כך נורא, וכן אומר, כאחד שגר ליד רפת שהקולות הנשמעים משהם, אינם צרחות כאב, ושהמראה ושדברים כאלה נדירים, בודדים, ואינם מייצגים את כלל חייה ברפת. שבאתר אנונימוס מראים דבר כזה בסרטון של כמה דקות כמה פעמים, זה נותן תמונה שגוייה על האווירה כללית ברפת, למי שזה המקור העיקרי שלו. האם מישהו שנוהג לטייל מדי יום ליד רפת, זה המראה שהוא רואה: כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ?

ובכלל, נניח שיפסיקו לחתוך קרניים ולצרוב מספר - אז ככה - זה סימן שעיקר הסבל ברפתות פג ואפשר לאכול פרה ?

גם בבית המשפט לא... גדיעת קרניים

 

ב13.1.2002 צילמו פעילי אנונימוס גדיעת קרניים של בקר ברפת של אחד הקיבוצים. הדברים פורסמו גם בתוכנית כולבוטק, והוגש כתב אישום נגד גודעי הקרניים.

בפסק-הדין, שניתן זוכו הנאשמים. בנימוקי השופטת טלי חיימוביץ נאמר:

1. לא הוכח שפעולות ההזרקה של חומר ההרדמה כרוכות בפחות סבל מגדיעה ללא הרדמה.

2. האיסור הכללי על התעללות בבעלי-חיים לא יכול לאפשר הרשעה על פעולות הנאשמים, ואם המחוקק מבקש לאסור התנהגויות מסוימות עליו לעשות כן "ברחל בתך הקטנה"

3.  ההתנהלות של הרשויות, שהניחו למעשים להתרחש ולא עשו דבר עד לאחר החשיפה בכולבוטק, יוצרת תחושה של אי-צדק בנוגע להעמדת הנאשמים לדין.

 

עוד קבעה השופטת שנסיבות הגשתו של כתב האישום מצדיקות להטיל על המדינה לשלם לנאשמים על הוצאות הגנתם של הנאשמים.

מקור: ת"פ (קריית גת) 727/02 מדינת ישראל נ' חצאל (פרוטוקולים, פס"ד מ-4.6.2006, החלטה מ-25.12.2006).

 

יכול לספר לי מישהו שהוא ראה רפתן נותן לפרה מכה עם מקל כדי שתילך לאיזור החליבה, או לאיזור טיפול ווטרינרי. נו, מה אפשר לעשות, שאי אפשר לשוחח עם הפרה. זה השפה שבה היא מבינה ומצייתת איכשהו למגדל שלה.

לא רחוק במקום אחר - בריכות דגים. המיים לא צלולים, ואת הדגים עצמם לא רואים וידוע שהם בצפיפות גדולה. אבל יש להם שטח לשחות, יש להם אצות - שזה סביבה טיבעית ומזון בשבילם. האיזור שוקק טבע וחיות בר, כמו ציפורים רבות, נוטריות, סרטנים, עם קצת מזל בלילה אפשר להבחין גם בשועלים, בתנים ואפילו חתול ביצות נחשים ועוד חיות רבות. האם זה מקום כל כך נורא ? - לדעתי לא. ומה עם ההוצאה מהמיים, והמוות הממושך והשקט בחנק ? - אני מניח שזה סבל (אם כי נקודה זו נתונה במחלוקת גם באתרים למען בעלי חיים), אבל לא זה מה שמייצג את עיקר החיים שלהם, כמו גם ששחיטה של פרה, אינה אומר דבר על כל השנים שהיתה ברפת, ובכל מקרה אם נעבור לאוכל צמחוני, אז עדין לא מונע סבל והרג חיות רבים לאין ספור.

יש גם לולי הודים באיזור. ההודים על ריצפה עם נסורת. הריח - מתקבל על הדעת. יש אוכל ומיים בשפע. החיות לא מבודדות. אני בהחלט מסכים שיש מה לשפר כדי לגרום להם לרווחת חיים גדולה יותר, אבל האם זה כל כך נורא ? - גם פה לדעתי התשובה היא לא. לעומת זאת כלוב סוללה שבו התרנגולת ללא יכולת תזוזה - כן נראה לי סבל מוגזם.

גם אווזיה מסחרית היתה, ולא, שלא כמו בסרטים שרואים, לא פיטמו שם אווזים עם זונדה. עיקר מזונם היה שאריות לחם ממאפיה. הם חיו בחצר בה היתה אפשרות להסתובב, והיו גם איזורים עם בוץ, שנעשה על ידי טפטפת שבו האווזים יכלו לעשות "סינון" בוץ עם המקור (התנהגות טבעית שלהם). לא תנאים אידיאלים, אבל גם לא גיהינום.

גם בלולים לפיטום תרנגולות יצא לי לבקר. האפרוח על הקרקע, כלוב מחומם, ולאחר כ42 יום יוצאים לשחיטה. גם אם לא הכל אידיאלי, כמה סבלו בזמן הקצר הזה ?. כשהיה מקרה של מחסור בשוק, שלחו אותם לשחיטה אחרי 35 יום, כלומר עקרונית אפשר פחות ימים, ובלאו הכי הם לא כ"כ סובלים.

מהחדשות שיוצאות מאתרי זכויות בעלי חיים, נוצר רושם שתמיד אווזים מפטמים. אז לא, ויש שמגדלים אווזים בשביל שמירה ו/או נוי.

וכך גם לגבי העדרים הצאן והבקר שאני פוגש בעיקר בטיולים לצפון ולדרום - שרועים באחו.

גישות קיצוניות למען בעלי חיים וצמחונות, בהרבה מקרים נובעות מכך שאנשים, חסרי היכרות וקשר עם הטבע והחקלאות, והם ניזונים לא מהמציאות, אלא מאתרים שמראים ומדגישים רק את הרע ביותר, דגש ענק על רגעי הדם שבפועל קצרים, לעומת הרביצה הרגועה ברפת או באחו.

 

דברים בולטים אתרי צמחונות הרבה פעמים לא מבינים:

 

 

1. התנהגות של חיות משק יחד עם אדם - כדי שלבעל חיים מסויים יהיה טוב, צריך שיהיו לו תנאים המתאים לו. נשר למשל צריך להתנהג התנהגות "נישרית", וחולד התנהגות "חולדית". הנשר צריך שטח בן קילומטרים רבים, אשר בו יוכל לעוף ולחפש מזון, מקום מתאים לקינון עוד. חולד צריך מקום לחפור מחילה, מזון מתאים, ונזקק לשטח קטן בהרבה מזה של נשר. חיות בית - צריכות את האדם. הדוגמה מוכרת היא הכלבים. תבוא לקיבוץ ותראו שהם משוחררים נשארים ליד הבית, ולא מעוניינים ב"שחרור בעלי חיים". כלב שבעל הבית של זרק / נטש אותו ("שחרור בעלי חיים") אומלל מאוד, ויש ארגונים שדואגים לבתי מחסה למקרה כזה. תבואו לכפר תראו עופות חצר חופשיים - הם לא בורחים. האדם נותן להם אוכל, נותן הגנה מסויימת מטורפים. נכון, הוא לוקח מהביצים, וגם אוכל את העוף, אבל בטבע יש טריפה יותר אכזרית, ואין מי שיספק את מה שנותן להם האדם. כך גם שאר חיות המשק: פרות, עיזים כבשים - התנאים הטובים להם ביותר הם יחד עם אדם. מתי מתחילה הבעיה - בן אדם יכול לתת לחיות משק גם תנאים גרועים.

בולטים לעיין שני דברים קיצוניים - או שמגדלים בתנאים קשים כמו תרנגולות בכלובי סוללה וחושבים שזו הדרך היחידה, או שנהיים צמחונים ומתנגדים להכל. בשני המקרים יש בורות לגבי קשר נכון והוגן עם בעלי חיים. אפשר לגדל תרנגולת, פרה, כבשה בתנאים טובים, והפרה, תרנגולת, כבשה צריכה את האדם כדי שיהיו לה תנאים טובים.

2. תפיסת הסבל - בעיית האנשה - הרבה פעמים עושים האנשה לחיות. המילה "רצח" בולטת מאוד באתרי צמחונות, וגם  אונס, למשל כאשר מזריעים פרה. הבעיה שלחיות מושגים אחרים. ניקח שוב דוגמה בולטת שרבים מהאנשים מכירים, והיא עיקור / סירוס של כלב וחתול. לכלב או לחתול לוקח יום-יומיים להחלים מהניתוח, והוא ממשיך את חייו כרגיל. לעומת זאת אם נעשה לאדם עיקור או סירוס, פה כבר יש הרבה יותר בעיות: ההשפלה, הפחד שלפני, התחושה אחרי. זה לא קיים אצל החיות. אצל האדם הסבל יהיה יותר גדול ומתמשך, בגלל התפיסה הפסיכולוגית. כשהתחילו לעשות עיקורים חיות מחמד, רוב האנשים באופן טבעי התנגדו, זה נראה להם אכזר, והיה צריך להפעיל מסע שכנועים כדי שזה יקרה. למשל, פירסום, והנחה ניכרת בעת זריקת חיסון. באופן דומה באתרי צמחונות משווים הזרעה של פרה ל"אונס". אבל אילו הייתם ברפת, הייתם רואים שפרה לא מתייחסת לזה כמו אישה שעברה אונס. היא ממשיכה את חייה כרגיל, כמו כלבה שעברה עיקור, וממשיכה את חייה כרגיל. אין מחשבות, "מה זה אומר", "מה יהיה עכשיו", "מי ירצה להתחתן איתי", "למה זה הגיע לי".

 יש מקרים שיהיה הפוך, ובעל החיים יסבול יותר מאשר אדם. לדוגמה אדם שמבין למען בריאותו הוא צריך לקבל זריקה - ייגש מרצונו למרפאה, ויקבל אותה  בשקט או עם צעקת כאב קטנה, ואם צריך לחזור על הזריקה - הוא יסכים, ויגיד בסוף תודה. כלב או פרה לא מבינים שהם צריכים את זה, לכן יפחדו, ולא יסכימו לה מרצונם.

 

לא, אין זה עניין דווקא של רגישות שרק לשומרי זכויות בעלי חיים יש ולאחרים אין, ובנושא זה, יהיה יפה לסיים בשיר של רחל המשוררת, שבוודאי אינה חשודה בחוסר קשר לטבע וחקלאות, או בחוסר רגישות. שיר שמראה שמה שחווים מרפת, הוא לאו דווקא מה שמוצג באתרי אנונימוס לסוגיהם, אלא משהו מורכב בהרבה שבו אלפי חוטים של קשר

מי שראשו עוד שרוי בוויכוח עם הדברים שפה, שישים את הדברים בצד רגע, ויירגע, כי עם קשר ובלי קשר זה שיר מאוד יפה.


חליבת לילה, מאת רחל בלובשטין ("רחל המשוררת"), מתוך הספר "שירת רחל", עמ' קנא, הוצאת דביר, תשל"א.

* רחל ילדת 1890 בעיר סַרטוֹב, אשר על גדות הוולגה. ספגה הרבה יותר טבע, ועבדה הרבה יותר בחקלאות מאשר פעיל זכויות בעלי חיים ממוצע. עם עלותה לארץ גרה יחד עם אחיותיה במושבה רחובות הטובלת בחקלאות רבה. בימי העליה השניה לא היה זה מובן מאליו לצאת לעבודה חקלאית, אך רחל שהאמינה בזה ניסתה כוחה בעבודה באחד הפרדסים ולאחר מכן הלכה לכנרת לחוָת הלימוד החקלאית הראשונה לנערות. ימים אלה היו הטובים בחיה. לא היו אז רבים בארץ בעלי ידיעות וניסיון בעבודת האדמה, בשנת 1913 יצאה את הארץ לאוניברסיטה של טולוז בצרפת וסיימה שם את חוק לימודיה כאגרונומית. עקב מלחמת העולם הראשונה היא לא יכלה לחזור לארץ, היא עבדה כמורה בתי הספר לילדי הפליטים היהודים מגורשי ליטא. חיי המצוקה והרעב שם הרסו את בריאותה, היא נדבקה במחלת ראות בשעה שטיפלה בילדים נגועי שחפת. היא חזרה לארץ לדגניה, וכעבור זמן לא אישרו לה להוסיף ולגור שם מחשש שתדביק במחלה אשר אין לה תרופה. בשברון לב ובאין ברירה עזבה לחיי עיר אשר אותם לא אהבה... על אף שאין בהם ריח רפת... בשני שירים בשם "בעיר", הפליאה לתאר את אותה עיר: סְחִי חוּצוֹת, המולה מַמְאֶרת, שִמְמַת בטון... ובה הרקפת לא תוְריד בבוא העת / בבטון מדרכות המת.
שימו לב להבדלים מדעוֹת צמחוניים / אתר כמו אנונימוס, ביחס למה חי ומה מת, מה לכלוך, מה מקלט, חיי אדם וחיי פרה יחד ולחוד.

 

3

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תגובה לדוגמה שקיבלתי לדברים בסעיף זה: "ריח של חרא, זה לא רק שאלה של טעם. אתה יכול להגיד שריח זה בסך הכל עניין של טעם אישי, ורק בגלל שאני כזה "עירוני לפלף" אני מתעקש להוריד את המים אחרי כל פעם שאני הולך לשירותים, אבל הבעיה כאן היא לא רק עניין של טעם- החיים באוויר רווי אמוניה יכולים לגרום נזקים בריאותיים ממשים, כמו קשיי נשימה, כוויות כימיות ואפילו עיוורון- וכולן בעיות שבעלי-חיים במשקים מתועשים חשופים להם יותר בגלל הסביבה שבה מחזיקים אותן. זה לא רק שהריח "לא נעים" אלא שהוא מזיק.
אנשים שעובדים במשק לא צריכים לשאת את הריח יותר מאשר תקופות זמן מוגבלות, ומיד אחרי זה יכולים לעבור לסביבה עם אוויר נקי וטרי, אבל בעלי-החיים חיים שם כל חייהם, וצריכים לסבול אותו באופן מתמיד ללא הקלה.

בקשר לעגלים שמסתובבים במרעה- ידוע לי שרובם המוחלט של עגלים בתעשיית הבשר יוצאים למרעה בצעירותם (העובדה הזו גם מופיעה באתר אנונימוס, כך שאתה לא יכול לטעון שהם מסתירים עובדות ומציגים רק חצי אמת). גם ידוע לי שאותם עגלים, לאחר שהגיעו לבגרות , נכלאים במפטמה למשך השבועות האחרונים בחייהם, שם כבר אין להם הרבה מרחב. גם את זה צריך לזכור".
 

והתשובה לאותו כותב: מתי ראית פעם אחרונה פרה או תרנגולת ?

צא מאתרי אנונימוס למיניהם, גש לול קרוב, ולרפת הקרובה, תיגש קרוב קרוב קרוב לתרנגולת ולפרה, ותראה אם היא עיוורת מהאוויר רווי האמוניה, או אם כל גופה רווי כוויות כימיות, או שאולי כולן שוכבות שם רועדות ומחרחרות בגלל קשיי נשימה.
בחייך, גש ותראה. 
אם את חושב שכך נראית תרנגולת ופרה ממוצעת, אז אין לי אלא להגיד שאתה דוגמה חיה לתפיסה הלא נכונה שאתרים בסגנון אנונימוס עושים.


דבר אחר - ההשוואה להורדת מיים אצל בני אדם, אינה דוגמה טובה. אני מכיר הרבה אנשים שאוהבים ריח רפתות, אך אינני מכיר אף אחד שאוהב ריח צואת אדם מרוכזת. שוב דוגמה לכך שריח הוא קריטריון שאנו מתייחסים אליו עם הרבה פרשנות אישית. מה הפרשנות של הפרות לריח שלהם ? - לא יודע. הן עושות קקי בכל מקום. גם באיזור הרביצה שלהם. אדם לא. גם בעלי חיים רבים אחרים לא.

---

עוד כותבים כתבו דברים בסגנון של: "מה עם ההנשרה, ומה עם הסבל בהעמסת בעלי חיים למשחטות, ומה עם עגלי החלב שלא נותנים להם לזוז..." ועוד ועוד דוגמאות

ותשובה הכללית לכולם: לא נטען  שבכל המשקים חיות אינן סובלות. נטען שיש מקומות לא מעטים בהם התנאים סבירים. הכיוון אשר יש לשאוף אליו הוא כיוון של חקלאות תעשייתית בתנאים משופרים לחיות ונגד המקרים עם סבל עצום וממושך.

אין זה הוגן להזכיר רק סבל שיש בתעשיית החי, ולהתעלם מסבל שנגרם באלטרנטיבה - אוכל רק מהצומח. מה לעשות, בני אדם צריכים להתקיים, ולא ניתן לעשות זאת בלי שיגרם סבל ממשי לחיות או הרג כלשהו. יש לשאוף למינימום האפשרי, ולא הצעתם אפשרות טובה יותר. ולא. לא הבאתם ביסוס רציני לכך שצמחונות היא פתרון טוב יותר.

 

האם סבל החיות הוא הסיבה לטבעונות  ?

אתרי הטבעונות מלאים דברי תוכחה על הסבל, דוגמאות, סרטים ו"הוכחות לכך", ועם כן, עשוי להיראות לכאורה שסיבה עיקרית שמישהו מחליט להיות טבעוני, זה סבל בעלי החיים במשקים. בואו נבדוק את זה יותר.

אילו בעלי החיים היו מגודלים בתנאים נאותים - טובים יותר מאשר בטבע, האם הטבעוני המצוי היה בעד אכילת בשרם ? תשאלו טבעוני ממוצע, נניח שאני מביא לך ביצה מתרנגולת שחיה חופשיה לגמרי, היא עצמה מחליטה להישאר בסביבות בית (בד"כ לתרנגולות נטיה טבעית להישאר בסביבות המקום שמאכילים אותן), ואם היא רוצה הולכת. היא אוכלת מזון מגוון, חרקים, עשב, תערובת, ואפילו מקבלת טיפול ווטרינרי אם צריך. את הזכר לא הרגו. גם הוא מסתובב חופשי והוא כבר גדול ושמן. הינה ביצה ממנה. אם אתה רוצה - אפשר לשחוט את התרנגול בשבילך.

מה הסיכוי שהטבעוני יגיד "יופי אני נגד סבל, אבל במקרה הזה התנאים טובים. תודה על ההזדמנות לביצה קשה" ולמרק עוף.  ???

למיטב היכרותי אין כמעט סיכוי. כלומר, אומנם אתרי הטבעונות מדברים הרבה על סבל, אבל זה לא באמת קריטריון אצלם. אין שום קרטריון, ושום מגדל שעליו ימליצו. בתגובה לשאלה לעיל, אולי יגידו לך דברים כמו:
 - הביצה שייכת לתרנגולת".
 - "מה היית אומר אם הנאצים היו אומרים שצריך להרוג יהודים כי הם לא סובלים ומתים מהר ביריה או בתאי הגזים ?",
 - "מה פתאום לקחת חיים בשביל סיפוק צרכיו של האדם - יש הכל מן הצומח",
 - "מה היית אומר אילו היו רוצים לאכול אותך" ?

שימו לב שתשובות כאלה הן הסחת הדעת מהשאלה שנשאלה בעניין חיה שמגודלת ללא סבל.  האם סבל זה קריטריון לטבעונות או לא ? להבנתי לא. הם לא יגידו אלא יסיחו את הדעת,  "למה להתמודד אם מה שאתה אומר, אם אני יכול להסיח את דעתך ולגרור אותך לכיוון אחר". יתכן שהטבעוני יגיד שפשוט הוא לא יאכל בשר. הוא לא מסוגל. בכל אופן אני מבין מזה שהסבל של בעלי חיים הוא אינה סיבה מרכזית לטבעונות שלהם.

אפשר גם לצוד חיות בטבע לפחות כל עוד זה חוקי - פה ממש מדובר בחיות חופשיות. האם טבעוני מצוי יהיה בעד ? - ודאי שלא. "בשר זה רצח". אה, אז סבל זה לא קריטריון.

אם כך, יותר משחשוב להם נושא הסבל, חשוב להם נושא הטבעונות. עקרונית לסבל יש פתרונות. באתרי הטבעונות מראות שחיטה קשים, אבל אפשר להרוג בעלי חיים ללא סבל. מראים חיות בכלובים צפופים, אבל לפחות בחלק מהמקרים אפשר לתת תנאים טובים יותר מאשר חיה ממוצעת בטבע. חיה בטבע למשל שתשבור רגל, תמות בכאב רב, סבל רב, יתכן זיהום וסבל גם מזה. אולי מותה יתקצר אם תיטרף. לעומת זאת חיה המגודלת על ידי האדם יכולה לקבל טיפול, ואפילו תרופות נגד כאבים. בטבע יש תקופות רעב. אדם יכול לדאוג למזון קבוע.

אבל זה לא ישכנע טבעוני, ואם כן, נראה שקריטריון הסבל נועד לשכנע אנשים לעבור לטבעונות, ולשכנוע עצמי, או להרגשה של צדיקים בעיני עצמם, אך הוא כשלעצמו לא באמת הקריטריון לרוב הטבעונים. אחרת בהעדרו היו מסכימים לחזור להיות אוכלי כל.

 

אתרים נגד התעללות בבעלי חיים - אתרי הסתה לצמחונות

"אנשים מחפשים לעצמם מורים, שיגידו להם שהם צודקים, ולא את האמת,

גורואים שידריכו אותם בדרך שהם האמינו מלכחתחילה, ולאו דווקא בדרך האמת"

 

מה, אז באמת הכל בתעשיית החי זה גדיעות, צריבות, שחיטות, צחָנות, חיי סבל בלתי נפסק ?

ככה לפחות עולה מאתר כמו אנונימוס, אתר המשמש ספינת דגל ללא מעט צמחוניים לוחמי זכויות מזויפות לבעלי חיים. מדובר בגוף שבצדק שם לב לכך שקיימים מקרי התעללות מוגזמת בחיות, והוא רוצה להביא לשינוי, אך בשם זה, אין הוא טורח להביא מידע מאוזן, אלא את החלק הקשה  ביותר, ומציג אותו כחזות הכל. כך מי שניזון מאתר כדוגמתו כמקור עיקרי, יוצר אצלו תמונה לא נכונה בהעדר קריאה  ביקורתית, ובהעדר מקורות של ממש מהמציאות, כמו חיים באיזור חקלאי בו פוגשים ורואים מה קורה הלכה למעשה, שלא לדבר על נסיון כלשהו בגידול בעלי חיים ממש.

 אם כן, בצד התמיכה בכך שיש מקום לשיפור בתנאי חייהם של לא מעט חיות, יש גם לשים לב לשיפור הנדרש במאמרים ואתרים כאלה:

1. אתרים אלה מסיתים ואינם אובייקטיביים - אין זה מסוג האתרים אשר מביאים מידע מלא, מכל הצדדים, ובסוף נותנים לקורא (לגולש) להחליט בעצמו. מדובר על פי רוב באתרים מגמתיים, שמביאים רק חלק אחד של המטבע בצורה שנועדה להשפיע, ובצורה מוגזמת, מסיתה, משסה ומבזה את כל מה שקשור בתעשיית החי, כנגד מי שדאג להם להספקת חלב שהיו קטנים ולמזון רב נוסף חשוב ובעל ערך, וכנגד הורים שעושים כל מאמץ לספק לילד אוכל מזין, טעים, במחיר סביר, וגם... בלא פגיעה גדולה יותר בחיות...

2. זוהי "תקשורת מגויסת" במלוא מובן הביטוי. כלומר, לא כזו שנותנת במה להציג מגוון רעיונות ולביקורת עליהן, אלא תקשורת שבאה מטעם רעיון מסויים,  ולא תעז כיאה למי שבא להציג אמת להביא, למשל, ביקרת נגד המנהיגי המרד (מעשיהם, תאי שכרם מוגזמים, אופן ניהול) ומנהגים (כמו המנהג להיות צמחוני, או דרכם של אגדות צדקה לחיות לזעוק על תנאי כליאה גרועים לחיות ושחיטה, בעוד שהן בעצמן נותנות לחיות-המחסה שלהם תנאים גרועים, ומממנים שחיטה ועינוי של חיות במשקים, בכך שהם קונים מזון בשרי לכלבים ולחתולים במכלאות ובסוף ממיתים את רוב הכלבים המגיעים אליהם ואת בשרם משליכים לאשפה במקום להאכלה) או קהל היעד שלהם (למשל להגיד "חבר'ה - נא להירגע, עודף קיצוניות לא יעזור,  להיפך...). תקשורת מגויסת זו גם אינה מאפשרת ביטוי לרעיונות אחרים, לתת מקום לתגובות הקוראים.

3. הגזמות - המטרה במאמרים אלה אינה להראות פרופורציות, שמא יאמרו הבריות, "זה לא כ"כ נורא, אני לא מצטרף למאבק". מראים את חצי הכוס הריקה כדי שבאמת המאבק שלהם ישפיע על מישהו, ובהתחשב בנסיבות החמורות.

דוגמה מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים. בדף באתרם שמסביר על האגודה הם כותבים: "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים (ע"ר) הוקמה בשנת 1983 במטרה לאתגר את החשיבה המדעית הישנה לפיה לא ניתן לקדם את המדע ללא פגיעה בבעלי-חיים, ועל מנת לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים בישראל עד לביטולם המוחלט".

 בוודאי שיש ניסויים אכזריים שמן הראוי היה לצמצם. אך האם בכל מקרה ? ניקח מקרה אחד: מליוני אנשים נותנים לחתולים ולכלבים שלהם כל שנה חיסונים בסכום כספי לא מבוטל. הלא היה זה ראוי, שיהיו כמה חתולים וכלבים שמישהו יבדוק עליהם שהחיסון הזה באמת עובד ?. זאת בידיעה ברורה שניסוי כזה עשוי להיות כרוך סבל גדול מאוד ואף מוות במקרה שהחיסון לא יצליח והחיות ידבקו במחלה הנוראית. אבל צריך לנסות על בעלי חיים או לא ?. מי מעוניין לשלם כל שנה כ200 ש"ח ויותר עבור חיסונים לכלב, שמעולם לא נבדקו על כלבים ? או במקרה דומה - מליארדים של שקלים מוצאים כדי לקנות לחיות המחמד מזון, אשר מתיימר לספק את כל צרכיהם התזונתיים. הלא היה זה ראוי, שלפני שחברות המזון יוצאות בהצהרות כאלה, הן יבדקו על 10-20 בעלי חיים שזה באמת נכון ?, כולל האפשרות שיסתבר שהאוכל לא באמת כזה טוב ובעלי חיים יפגעו ?. האם אין הגזמה בכך שטוענים שצריך להביא לביטול מוחלט של כל הניסויים בבעלי חיים ?
מה לגבי ניסויים שלא גורמים סבל לבעל החיים ?

4. לא להגזים גם בהשמצות אתרים אלה -  אני דווקא לא מזלזל בצורת מאבקם. מאחר שהמצב של הטבע והיחס לבעלי החיים הוא בכי רע, אינני טוען שאין כל צורך גם בתקשורת מגויסת, אך כמו שיש בעיה להסתמך על רדיו החיזבאללה, או רדיו פלסטין, שזה גם תקשורת מגויסת אז...

וכן, גם לפלסטינאים וללבנונים בעיות קשות. זה עוד לא אומר שהכל מותר בתקשורת ובכלל.

וגם נוצרת בעיה שהם לא יכולים להאמין כבר לעצמם.

 

5. ההגזמה והקיצוניות באתרים אלה חוגגת עד כי לפעמים מצטייר משם שכל נגיעה קטנה בחיה, גורמת לה לסבל איום. לפעמים זה מגיע לגבול השקר.

הסרטים והתמונות באתרים מראים לנו חיות מוכות, שחוטות, כלואות ללא יכולת תנועה כל שהיא - שלא באותם פרופורציות כפי שזה במציאות. לדוגמה חיה שצרבו עליה מספר - זו פעולה של כמה דקות, והפרה חיה כמה שנים. הצריבה כזו אינה דבר "ממוצע" או דוגמה מייצגת לחייה, אלא משהו חד-פעמי, ואין היא מראה סימני טראומה ממושכת עקב זה.

קיבלתי תגובות על הדברים האלה, שאנשי אנונימוס הגיעו למקומות והיו צריכים לצלם מהר, וזה מה שיצא. אלו תמונות רנדומאליות, או מקריות ממה שראו. אין לי, אלא להגיד שמי שחושב ככה, זה דוגמה לתפיסה מעוותת שנוצרה אצלו כתוצאה מקריאת אתרים כאלה. צילום רנדומאלי ברפת חלב למשל, בסבירות של מעל 99% היה מראה דברים כמו פרה רובצת ומעלה גירה, או אוכלת, או ישנה, או נחלבת.

באתרים האלה מתנגדים אפילו לגני חיות שבהם עושים שימור והצלה של חיות בסכנת הכחדה.

 

6. חצאי אמיתות - מי אמר שזה לא בסדר ? - כאשר מישהו משקר או מגזים בתחום אחד, זה עשוי להפחית מאמינותו גם כשידבר על תחומים אחרים.

בשיחה עם אנשים רציניים יותר בתחום, הם לא הכחישו את הצגת החלק הקשה של הדברים ולא ממוצע אך טענו 2 דברים:

א. מה רע ? משקרים ומסלפים, אבל זה לטובה. מה זה כבר מזיק. זה הרי לטובת בעלי החיים. חלק מכך כאשר מדובר בהתעללות קיצונית הוא באמת למען בעלי החיים, אך חלק אחר מזיק. במה למשל ?
גישה האומרת כי אסור כל שימוש בחיות, גם לא בגני חיות, גם לא ביצי חופש, גם לא טיול עם גמלים בטבע ועוד ועוד מרחיקה מטבע, מחיות, מפוגעת בפוריות השדות אם לא יזבלו בזבל מחיות המשק, בשל כך או שיפגעו בטבע במקום אחרי להשיג דשנים או שיצטרכו עוד שיטחי גידול וגם זה יצריך פגיעה ממשית בחיות.

נזקים נוספים: אוכל צמחוני לא בהכרח בריא מאוכל שמכיל גם בשר וחלק מאלו שעברו למזון צמחוני פגעו בעצמם ובילדיהם במבחינה בריאותית. בנוסף גישה קיצונית נגד בעלי חיים פוגעת פגיעה באנשים טובים השומרים על השטחים הפתוחים. בשר במידה זה בריא, תחליפים סינטטים לדברים מהחי לא תמיד עדיפים אקולוגית. למשל בד סינטטי ממפעל מזהם אינו עדיף על צמר שכיום הרבה פעמים נזרק לזבל באין דורש.

אילו נזקים אלה היו נגרמים בגלל סיבות נכונות אז ניחה. אבל בגלל סילופים וחצאי אמיתות ? עדין לא ברור "מה לא בסדר" ?

ב. משלים אחרים ניסו להצדיק את חוסר הסילופים במשלים על מקרים אחרים שבהם באים מאמרים להתריע על בעיות כמו עוני, או הגזענות שהיתה בדרום אפריקה, ואין הם מכסים הכל.

עד נקודה מסויימת הצדק איתם. לא נצפה, למשל, ממאמר אשר בא להראות את זוועות-העוני ומנסה להביא לשינוי, שעל כל תמונה של עני יביא גם תמונה של עשיר או של בעל הכנסה ממוצעת, כי "צריך איזון". אבל אם אתר על עוני מציג דברים שלפיהם, נגיד בישראל הכל רק עוני, וכל מי שלא תורם לעניים הוא "רוצח", ו"נאצי" כי בגלל זה נגרם לקבוצה גדולה של אנשים עניים מוות וסבל מהעדר תזונה נאותה, טיפול רפואי נאות, העדר תנאים סניטרים נאותים וכו', ואם אמרנו לפנים  שאדם יותר חשוב מחיה אז על אחת כמה וכמה... אז זה בעייתי. ואם מאמר/אתר כזה מנסה להוביל למסקנה שצריך לתת לכל העולם קיבצאות ו/או לקחת מכל העשירים את כספם ורכושם ולחלק שווה בין כולם ו/או ומי שאינו תורם מעבר לקבוע בחוק (מיסים שונים) הוא "אשם", אז מדובר באתר שיטחי, קיצוני, מסית, חסר אחריות, חסר ראיה כוללת ואי-הצגת התמונה כולה ומגוון הדעות.

אתר רציני בנושא עוני, אשר דוגל בהגברת הקיצבאות צריך לעשות גם דיון בחסרונות שבזה, למשל, עידוד לבטלה ("הבטחת הכנסה" שהופכת ל"הבטחת אבטלה"). כך גם אתר כמו אנונימוס אמור לדון בחסרונות שבתזונה צמחית, או גישתו לחיות. איפה דיון כזה ?

להסיק מאתר/מאמר נגד התעללות בבעלי חיים שאסור לאכול שום דבר מן החי ומי שעושה ככה הוא רוצח, זה בערך כמו להגיע למסקנה מאתר/מאמר על עוני, שצריך לתת לכל האוכלוסיה קצבאות כל החיים, וכל מי שלא עושה כן הוא רוצח.

במובן מסויים זה בסדר שאתר שבא לעשות שינוי, יתעסק דווקא במקרים הקיצוניים יותר, ויבליט אותם, ולא יתעסק עם דברים פחותים בהרבה, החיסרון בדבר, שיש אנשים שמה שהם לומדים על חיות זה רק מאתרים כאלה,  ואז יוצא בערך מה שקורה, כאשר עיתונות מבליטה רק חצי אמת מתוך אינטרסים שונים של כותב המאמר - נוצרת אז תפיסה מעוותת אצל הקהל הרחב, ותופעות שליליות אחרות, כמו שלהוב יצרים והסתה.

יפה כתב בתגובה על הדברים הללו מישהו:  "'פעולה ירוקה' היא דוגמא - כמו אנונימוס - לקבוצה קיצונית, אלימה וחסרת סובלנות. במקרה לגמרי, המטרות של פעולה ירוקה תואמות להשקפת עולמי. לפעמים.
הקשר בין פעולה ירוקה, אנונימוס, תנובה, זוגלובק, הועד למען חקלאות אורגנית, אגודת רופאי השיניים וכו' הוא שכל הקבוצות האלו לא מתיימרות להיות אובייקטיביות. לכן כל אלו אינם אמינים כשהם מציגים .
כדי לקבל החלטות רציונליות צריך לשקול את הנושא באופן אובייקטיבי. לא "איך אני מרגיש כלפיו" אלא מהי התאוריה, מהן העובדות, מהן העובדות הסותרות ומהן נקודות התורפה של הפרשנות של כל סט עובדתי.
לפעמים העובדות נוגדות את התאוריה. אדם רציונלי ישנה את התאוריה. אדם מוסת או אינטרסנטי ישנה את העובדות. כנ"ל תעשה עמותה אידיאולוגית."

7. היופי הוא גם בעיני המסתכל - לא אחת מספרים לנו על ריח צחנה בבית הגידול של בעלי החיים. אני בהחלט מאמין שזה מה שהם הרגישו, וכדאי גם יאמינו לי  שכאשר חקלאי או מי אשר גר באיזור כזה רואה עירונים נגעלים מריח - הם בד"כ נראים לו או "סתם עירונים לפלפים" - או אנשים רכרוכיים, חסרי הבנה. או מה שבספר "הרי פוטר" אולי היו קוראים "מוגלגים". אני לא רוצה להגיד מי פה צודק, כי הסיפור של ריח, זה לא משהו אובייקטיבי. יש שבהחלט אוהבים אותו - אלה שרגילים. עד הרפורמה בענף הרפתות רוב הרפתות היו ליד מגורי אדם, ואנשים היו גאים בזה.

כתבו לי על זה בתגובה דברים כמו אם יש צואה יש חידקים וזה יכול לגרום מחלות וכו'.

ברור שיש חידקים, אבל החקלאי הוא לא טיפש, שהוא יאפשר כמות חידקים מזיקה וגורמת מחלות, ואם במקרה או כן טיפש, או עשה טעות חד פעמית, הוא יצטרך לשאת בנזק כלכלי כבד.

על כן, יש נקיון, יותר ממינימלי. אני לא יכול לשאול את הפרה מה היא מרגישה ברפת, אבל אפשר לשאול ווטרינר מה רמת ההגינה הדרושה, הן לפרה, והן כדי שהחלב והבשר אותו אנו אוכלים ממנה יהיה ראוי למאכל אדם ואת זה יש.

השיפוט הוא לא לפי מה שמריח שעירוני שלא גדל באיזור חקלאי.

 


ג'מוסים בחווה בישוב בורגתא.
בן אדם, בד"כ לא מעדיף לשכב בַּבִּיצה. הג'מוסים כן, לפחות בחלק מהזמן.
בכלוב שבתמונה יש להם בחירה, ובחלק מהזמן הם בוחרים מרצונם את הַבִּיצה. בחלק אחר לא.

 

* בוץ הוא לאו דווקא לכלוך. זה אדמה רטובה.

יש יצורים שעבורים זה נקי ובנוסף מקום מצנן, הורג ומגן מטפילים, עקיצות ומטורפים,

 

צילום של צבי ביצה בטבע או יותר מדוייק בתעלת ניקוז של ישוב, שיש בו זרימת מיים טבעית כל השנה, וגם צבי ביצה כל השנה, בעוד שבמרבית הישובים אין. למרות שאין זה תנאים אנושיים, נראה שמצב הצב טוב.

הזיהום בחלק מהמקומות היה יתרון ישרדותי לצב. הוא יכול לשרוד עד גבול מסויים במקומות כאלה, בעוד שיצורים אחרים שזה היה בית הגידול שלהם לפני שהזדהם לא שרדו, ובכך אינם מתחרים עוד בצב הביצות. בעוד שיצורים רבים נכחדו, צב הביצות נהיה יותר נפוץ ביותר מקומות.

 

 

טווסים חופשיים, נכנסים מרצונם למתחם איסוף זבל בפינת חי מעגן מיכאל, ומחפשים "מציאות".

הייתם נהנים לעשות את זה ? הינה בתמונה הבאה, הטווסים החופשיים מעדיפים "לרבוץ" ליד המקום להנאתם.

 

 

 

8. אתרים כאלה נותנים הרגשה ש"יש מיתוס שצריך לנפץ". כתב לי מישהו בתגובה לדברים פה: "זה שאני עירוני, לא אומר שאני לא מסוגל לדעת מה קורה מחוץ לעיר, ושאני לא יכול להבחין כשמשקרים לי ביחס לאופן שבו מחזיקים בעלי-חיים במשקים. כמובן שאני יכול לזהות כשמשקרים לי- שיקרו לי הרבה פעמים בחיים בקשר לחיים במשק - מגיל צעיר למדו אותי אמרו לי שבעלי-חיים חיים בשלווה לצד הוריהם, בסביבה מרווחת ונקיה, זוכים לשחק, להשתעשע ולהסתובב חופשי, ומקבלים טיפול מסור מצד החקלאים שמונעים מהם כל פגע ודואגים שלא יסבלו. את ההבלים הללו שמעתי הרבה יותר פעמים בחיים מאשר את הנתונים הסותרים- הם טופטפו לי למוח מילדות ממספר רב של מקורות שונים- ובכל זאת אני לא מאמין להם. אז עובדה שבכל זאת יש לי מידה של חשיבה ביקורתית.

גם לנתונים שמוצגים באתר אנונימוס אני לא החלטתי להאמין בצורה עיוורת אלא הצלבתי איתם עם עוד מקורות שונים- ביקורים במשקים, ספרות חקלאית, עמותות נוספות למען בעלי-חיים, ושיחות עם אנשים שעסקו בחקלאות או גדלו בסביבה חקלאית. עד היום לא הצלחתי למצוא ולו סתירה אחת בין המציאות לבין הטענות המופיעות באתר."

עד כאן דבריו, וראשית אולי זה הזמן להגיד שהמישהו האחד הזה הוא אותו זה שכתב קודם על התרנגולות העיוורות, נחנקות, עם כוויות כימיות, ובבדיקה נוספת איתו הסתבר שהוא לא ראה דברים כאלה, אלא פגש אותם רק ב"אתרי אנונימוס". אבל לעצם העניין החדש יש פה מקרה, שדומה לילד שבהיותו בגיל הגן חשב ש"אבא שלי הכי חזק", ויום אחד הגיע לגיל שבו הבין שההורים שלו, זה לא בדיוק סופרמנים, ויש להם לא מעט חסרונות, חולשות, ודברים שאין להם שום מושג בהם. והתוצאה - המתבגר מתחיל למרוד, לצפצף, לזלזל בהוריו. כלומר, עובר ממצב לא ממש מציאותי אחד (ההורה הכל יכול), למצב בעייתי אחר (הפחתה מוגזמת בערך ההורה). הרי גם אם הוא לא בדיוק ילד קטן, הוא גם לא בדיוק מבוגר, ועדין זקוק להוריו, והוריו הם אלו שעושים הכי הרבה למענו, הם אלו שהביאו אותו עד הלום, ודאגו למחסרו. כיבוד אב ואם על אף החסרונות לא יזיק. על אותו מישקל - אני בהחלט מבין שאותו ילד יום אחד הבין שהאופן בו מגדלים חיות בחקלאות לא בדיוק מצב מושלם, ומבין את השאלות ואף את המרד. אך  גם כבוד למי שנותן לו ולמשפחתו אוכל כל יום באספקה סדירה וטרייה - לא יזיק. הבנה של זה, אולי, גם היא עניין של בגרות.

 

9. רשימת מקורות בעייתית - בחלק מהאתרים הללו "רשימת מקורות". אך בשונה ממאמר אקדמי של סטודנט שנה א' (וכמובן ברמות יותר גבוהות) - בו יש צורך להגיד על כל קביעה מאיזה מקור הובאה - באתר כזה לא תמיד כך. לכן יש פה אולי רושם ראשוני של אתר רציני, ושמי שכתב את המאמר קודם קרא משהו... אבל זה לא בדיוק רציני, וסביר להניח שאף אחד בתנאים האלה לא ינסה לנחש מאיזה מבין 20 המקורות שהביא בסוף ה"עובדה" שהביא, ויקבל את הנתונים כפי שהם.

רוב האנשים לא יחפשו מקורות, ולא יוודאו אם השימוש בהם נעשה כראוי, לכן, יתכן ומישהו יאפשר לעצמו לעשות בזה שימוש מסולף. לקורא הפשוט קשה לדעת מה ציטוט ומה "הוסף ברוח אנונימוס".

בעיה נוספת היא שרוב הכותבים הם אנשים שלא עסקו בחקלאות או בעבודה עם בעלי חיים, ולא למדו את הנושא בצורה אקדמאית. מצד אחד יש בזה הגיון, הרי הם מתנגדים לזה. מצד שני נראה מגוחך, שנדמה להם שהם מבינים בחיות יותר מאנשים עוסקים בתחום שנים על שנים - למשל מטפלים בגני חיות, חוקרי טבע, ביולוגים.

10. שימוש פסול על ידי הגולשים - כאשר אנשים עם מודעות לסבל בעלי חיים למיניהם רוצים לתת תיאור לנעשה במשקים המתועשים, הרבה פעמים זה קורה בפורומים שונים באינטרנט ("פורומי הסתה הדדית"), כדי לטעון על אכזריות המשקים, אין הם טורחים לנמק, אלא מביאים קישור מאתר אנונימוס. אבל רגע, מי אמר שהאתר הזה משקף משק חי ממוצע ? או יום שגרתי ברפת או בלול ?.  האם בעלי האתר הם אלה שטענו כך  ? - לא, בעלי האתר לא טענו כך, אבל הגולשים מתרשמים כך, בשל העדר קריאה ביקורתית, ובשל צורך לקבל אישור למה שהם מאמינים.

כך יוצא סילוף על סילוף: גולש מביא בצורה מסולפת מידע ממאמר שכבר בו יש מידע מסולף.

הרבה פעמים בשיחות/התכתבויות עם גולשים באתר הזה, אני רואה שרמתם של לא מעטים מהם היא רמת של חשיבה בסיסמאות מפליירים ומדבקות, שהאתרים ופעילים מפיצים, ולא מעבר לזה. והיו גם כאלה שהייתי צריך להסביר להם למה פלייר זה לאו לא מקור מידע מספק (אם מפלגה מסויימת מוציאה פלייר ומדבקות, אז זה אומר שהאמת בכיס שלה ?).

בעיה נוספת היא שהתפיסה השולטת בפורומי זכויות בעלי חיים ברשת, דוחקת לפינה את כל מי שמגלה רגישות מסויימת לסבל בע"ח אך לא מוכן להיות צמחוני, ובוודאי את מי שמבין שהפתרונות אותם מציעים אנשי זב"ח לבעיות סביבתיות, לרוב אינם מעשיים.

10.א. שימוש פסול על ידי הגולשים בציטוטים - מחד אתר/מאמר שלא מביא מקורות לדבריו יתקשה להיתפס כאתר/מאמר רציני. מאידך בד"כ כל אחד מאמין קודם כל במשהו, ואז הוא מוצא ציטוט, גם אם זה מקור בעייתי בעיניו, וגם אם הוא ללא התייחסות לגישותו הכללית של האיש או המקור. מביאים למשל ציטוט מהעיתון - הרי ברור גם לכותב וגם לקורא שבעיתונות הרבה שקרים, אך האלטרנטיבה של לא להביא מקורות, גרועה יותר.

על כן הטענה שלי כאן אינה דווקא לכותבי האתרים/מאמרים, אלא לקוראים - האם אתם עושים קריאה מובחנת וסלקטיבית ?, לדוגמה, באתרי צמחונות רבים יש איזה מאמר, למה לפי היהדות נכון להיות צמחוני, לפעמים זה בשם איזה רב. האם הרב הזה בכלל מקובל עליכם ? - ואם כן, אז האם אתם עושים גם דברים עיקריים יותר במשנתו של הרב ? ואם נמצא 100 רבנים שיגידו אחרת, אז האם תשנו את דעתכם בנושא הצמחונות ?

דרך נכונה - להבחין מי איש אמת וללכת בדרכו ולהיות בענווה תלמידו.

דרך לא נכונה - להאמין במשהו, ולהיאחז בציטוט של כל מי שרק מוכן להגיד משהו שקרוב לאמונה הזו גם אם הוא איש-שקר.

* אגב על פי ההלכה עוד לפני שנכנסים לבית יהודי נפגשים ב מזוזה ובתוכה קלף עור של בהמה כשרה עם דברי קודש. דבר שלא מסתדר עם תיאוריות צמחוניות.

11. אין לאנושות כל אפשרות לאכול ולחיות בלי לגרום סבל ממשי להמוני חיות. מקובל עלי שבתעשיית המזון לבני אדם (צמחונית ובשרית)  יש כ 20-30 אחוזים של מעשים בהם נגרם סבל מוגזם לחיות שאפשר בלעדיו, ואותו חייבים לצמצם. לגבי השאר, עם הידע של היום זה לא ממש מעשי, ועל אלה, שהם הרוב אתרים בסגנון של אנונימוס לא מדברים, וגם לא מכבדים. הם מציגים את הצמחונות כאלנטרנטיבה שבה אין פגיעה בחיות, דבר שכפי מוזכר ומוסבר במאמר זה זה אינו נכון.

12. ישנם פורומים באינטרנט בנושא צמחונות - טבעונות. מי נכנס לשם ? - כמובן צמחוניים - טבעוניים בעיקר. אם נכנס לשם מישהו עם דעות אחרות - ומביע אותם במקום הזה, שמבחינתו הוא המקום הנכון, כי איזה פורום יכול להיות יותר מתאים מלדון בנושא אם לא פורום צמחונות/טבעונות, אך בעושו כן נוצרת תגובה של - "אם אתה נגד, אז מה פתאום אתה נכנס לפה, פה זה מקום של מי שרוצה להיות צמחוני/טבעוני", וכן מנסים במקום להתייחס לטענות, להתייחס לטוען, והגיד שהוא משועמם או מקנא או 'טרול' (ביטוי בפורומי אינטרנט לאחד שנכנס בכוונה כדי לציק, וכל הסבר וטיעון הגיוני לא ישנה את דעתו, להיפך, רק יגרום לו להמשיך את הוויכוח) ודברים דומים. לא אחת יקרה גם שמנהלי הפורום יתערבו ימחקו הודעות, בטענה שאין טעם יותר מדי להתווכח. ואז מה קורה ? - נוצר מקום שבו כולם מאמינים בדבר אחד, גם אם הוא מבוסס על חצאי אמיתות ואתרי הסתה ותעמולה, אך בכל זאת הם מאמינים בכל ליבם בדבר הזה, ויש להם גם הוכחה - והיא ש"הרי כולם אומרים ככה", ואם מישהו הסתנן למקום עם דעות אחרות, אז הוא בעייתי - "עובדה שכולם משמיצים אותו ומנהלי האתר מוחקים את הודעותיו".
וה"כולם שאומרים ככה", זה גם רושם מטעה, שנוצר אחרי שבמקום להתייחס באופן ענייני לדבריו,  זרקו אותו ועשו דה-לגיטימציה לאישיותו של כל מי שהראה דעה מנומקת אחרת. הקורא הנבון יכול להבין שאילו היו להם טיעונים הגיוניים, הם היו פשוט מביאים אותם בצורה ברורה ושקולה. אך מאחר שאין, הם מגיבים מהרגש המתוסכל והמבולבל ומחפשים אוייב לירות עליו.

לעיתים רחוקות מגיעים הדברים עד כדי התחת דברים גסים וקללות, ובמקרה כזה אין אלא לשקף להם זאת, ולהזכיר להם שבגלל אנשים כמוהם נוצרת סטיגמה וסטריאוטיפ של אנשים צמחוניים ושומרי זכויות בעלי חיים, שמרחמים על קרציות, יתושים ואווזים, אבל לא אכפת להם מבני אדם. כשנוח להם ימצאו איזה רב שיגיד שצמחונות זה משהו חשוב לפי היהדות, אבל את הפתגם "כל המלבין את חברו ברבים כאילו שפך דמים", שכחו. אותם שאנשים יזדעזעו למראה שכן מסלק חתולים מחדר מדרגות בבנין, אבל אין להם בעיה לגרש בגסות אדם שמביע בפורום שלהם דעות מנומקות ומבוססות.

כתב אחד הגולשים על כך:

בחלק גדול מהויכוחים עם אנשי "זכויות בעלי החיים" ודומיהם (כולל ויכוחים בשאלות עובדתיות, כמו: האם חתולים משוטטים טורפים חיות בר) קורה לך דבר כזה:

1. אם אתה מסכים לעמדות שלהם, אז אתה בסדר גמור.

2. אם לא, יש לבדוק מה הסיפור שלך בדיוק:

א. אם אתה סתם אדם מן היישוב - אז מה אתה מבין בכלל.

ב. אם אתה חוקר בתחום הביולוגיה - אז אתה פסול מראש: אתה הרי מוסת על-ידי "הפקולטה לשנאת החתול" (קראתי בדיוק את המלים האלה באחת התגובות בפורום בעלי החיים. בחיי!), ו"ניזון מארס שמטפטפים לך שם".

ג. אם אתה מגיע מתחום הדאגה לרווחת בעלי-החיים - אז כנראה שמשהו השתבש אצלך. שהרי איך יתכן בכלל שתביע עמדות כאלה? המסקנה היא שכנראה נפלת על הראש, או משהו כזה, וגם אז - דעתך פסולה (בעיניהם).

בכל אחד מהמקרים שבסעיף 2 - חובה לאטום את האוזניים בפני הטענות שלך, ורצוי מאוד לא להתייחס אליהן בצורה עניינית.

 

13. הזדהות של אוהבי חיות עם ארגונים כאלה, מתוך חוסר הבנה למטרותיהם האמיתיות - ארגונים קיצוניים ותמהוניים מהסוגים האלה זוכים לתמיכה מסויימת בציבור רק משום הבילבול הקיים אצלנו בין הדאגה לרווחתם של בעלי החיים (דבר שחשוב לרבים מאיתנו) ובין האג'נדה שנקראת "זכויות בעלי החיים". חשוב מאוד להבין שמטרותיהם האמיתיות של ארגוני "זכויות בעלי-החיים" שונות מאוד מאלו של חובבי חיות, המעוניינים לגדל את החיות שלהם בצורה טובה ככל שניתן.

ארגונים מהסוג הזה פועלים בצורה חכמה: הם צוברים תמיכה במסגרת מאבקים בפיטום אווזים, בניסויים בבעלי-חיים ובפעילויות נוספות שלא תמיד זוכות לתמיכה ציבורית רחבה, כשחלק ניכר מהתומכים אינו מודע ליתר המטרות של אותם של אותם ארגונים, עד כדי שלילת כל גידול של בעל חיים על ידי אדם, והדרך שלהם הבעייתית שלהם לכך, כפי שפורטה במאמר זה.

14. דעות נוגדות זו את זו, עד אבסורד - לדוגמה ארגון ששם לו למטרה לחסל את תעשיית הבשר יכול לתמוך, בצורה כנה, בגידול של בעלי חיים שניזונים מבשר (כלבים וחתולים במכלאות עמותות למענם), ושאר דוגמאות שהובאו במאמר זה.

15. אינטרס כספי - כמו כל גוף - גם לאתרים כאלה אינטרס כספי. אותם אתרים בד"כ מביאים את הטענה הזו לגבי אלה שלדעתם מתעללים בחיות, למשל, החקלאים.  אבל הם לא נקיים מזה. אירגונים למען חיות זקוקים לכסף מהקהילה דרך תרומות ישירות, או דרך מכירת דברים, והם צריכים להציג את הדברים כך שהציבור ישתכנע ויפתח את הארנק. אם הניסיון הוא שזעקות על אסון, התעללות, רצח בעלי חיים מביאות כסף - אז ישתמשו בזה כדי להשיג כסף. לדוגמה, בעבר קראתי בדאגה על עמותה למען כלבים וחתולים חסרי ביית, שהיא בסכנת סגירה. היו הרבה ידיעות בעיתונים ובאינטרנט על הסכנה ועל זה שבעלי החיים יומתו, וכך הם גיסו קרוב לחצי מליון שקל.

16. הכללות - הרבה פעמים כשמישהו רוצה להגיד משהו נגד תעשיית הבשר הוא מש&#