תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, זכויות בעלי חיים ויחס "חיובי" לחיות

פינת החי - כדוגמה לתיקון המצב

כתב: עמיחי אלינסון - מפורסם באתר: www.pinat-hay.com

טענות נגד צמחונות וטבעונות, ובעד צריכה מוסרית - תקציר

צמחונות אינה קשורה דווקא ביותר רחמים על חיות, או הפחתת סבל והרג שלהם.

אם, לדוגמה, אנו רוכשים חסה, מדובר במוצר שכדי לייצר אותו -  חורשים קודם שטח שהיה בעבר טבעי,  והורסים את כל בית הגידול שהיה שם, הקיפוד והנחש והחיפושית מאבדים את כל אשר להם, חרק שאכל נניח משיח אלה-ארץ-ישראלית מאבד את מזונו, וכך הלאה טורפיו גם כן מאבדים את מזונם. החולד והנברן, הארנבת שאולי יכולים ליצור שם בית גידול, אם התמזל מזלם והם שרדו - מורעלים ומתים בסבל איטי ומתמשך, הבז שיצוד את העכבר הגוסס, או השועל והתן שיאכלו את נבלתם המורעלת יורעלו, וכך הלאה מומתים  להם, ציפורים, המוני חרקים מרוססים, ולחיות נגרם עינוי ומוות בסבל ממושך ואיטי, והורס דורות רבים של חיות שהיו יכולים להיות אלמלא פעולות כאלה. מאוחר יותר גם באסמי מזון - נוקטים באמצעי הדבר אכזריים נגד "פולשים".

טענות כאילו "אכילת בשר זה רצח", וטענות דומות אחרות, הרבה פעמים אינן אלא סתם התנשאות וחוסר הבנה ממשי של צמחונים כאילו הם צדיקים, ואינם קשורים בהרג חיות, בעוד שאחרים כן.

יש הבדל אולי בכך שצמחונים אינם אוכלים את החיות, אבל הם בהחלט קשורים בהרג המוני של חיות, וגרמית סבל ממשי וממושך לבעלי חיים.

גם צריכה בתחומים שאינם קשורים כלל באוכל - קשורה בסבל איום לבעלי חיים - דוגמה קלאסית זה כל מה שקשור בתעשיית הניר והעץ, שמביאה לכריתת יערות ובכך להשמדת בעלי החיים שהיער הוא סביבת חייהם.
 

גישה אמיתית למען בעלי חיים, למען הטבע, למען כדור הארץ, חייבת להיות מתוך מבט כולל !  היא אינה יכולה להיות באמת כזו, אם רק עושים דבר אחד כמו צימחונות, או מיחזור בקבוקים, הצלת כלבים וחתולים נטושים, שימור נחל, הצטרפות לאחד מארגוני הירוקים. הרבה פעמים דברים אלה בכלל מזיקים. פעמים רבות עיסוק רב בדבר אחד כזה, מסיט את תשומת הלב ממה שבאמת צריך לעשות, וזה קודם כל פשטות מרצון - להקטין את הצריכה שלנו, ומה שבכל זאת צורכים יהיה על בסיס "קניה מוסרית", מוצרים בכלל (ולאו דווקא אוכל), שנבדק שיוצרו בצורה ידידותית לסביבה . כדור הארץ נהרס, לא בגלל שאין מספיק צמחונים, אלא בגלל שגוזלים יותר מדי את משאביו בהרבה תחומים, פעמים רבות, בצורה הרסנית ולא מוסרית, ובלי מתן אפשרות לטבע לחדש את עצמו. זו הנקודה המרכזית בה צריך לפעול למען סביבה, למען חיות, למען בני אדם.

הרבה פעמים גישות טובות ומוסריות כלפי בעלי חיים ושימור סביבה מסולפות ומוגזמות על ידי אנשים קיצוניים, ובכך הופכות אור - לחושך.

המאמר בעד צמצום סבל בעלי חיים ורחמים עליהם, אך טוען ששיטות כמו צימחונות או טיבעונות, אינן דרך לכך.

במאמר הפרקים הבאים:

הקדמה

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

דוב - זה לא פו הדוב ועכבר זה לא מיקי-מאוס

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צימחונות

לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל יותר גדול לחיות בגלל שאוכלים בשר

העיקר הבריאות

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?

אתרים נגד התעללות בבעלי חיים - אתרי הסתה לצמחונות

"בטח שנאצים"

מזון אורגני ודרכים נוספות ליצור תדמית של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה

הימנעות מצריכת יתר של כל המוצרים, יצור יתר שלהם וצרכנות מוסרית

מה אפשר בכל זאת לעשות ?

עושים דבר קטנטן - ומספרים לעצמנו שזה הרבה

מה הקשר לפינות חי, ואכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם

על הזנת חיות בשאריות

דגשים על סוגי מזון ובעלי חיים ספציפיים

מן הכתובים וקישורים לאתרים שאיכשהו קשורים

"אם קירות בתי המטבחיים היו שקופים, כל האנשים היו צמחוניים"- לאו דווקא.

 הקדמה

בדרך כלל כל מי שאוהב חיות, או מי שמגדל הרבה חיות לא לצרכי מאכל וניסויים, נשאל: "האם אתה צמחוני ?". נדמה לאנשים, שאם לא, אז משהו פה מוזר. "אתה שאומר שצריך להתייחס יפה לחיות, ושחשוב לגדל, ואתה גם נראה משוגע על חיות, אז איך זה שאתה גם אוכל אותם ?".

השאלה בעצם מוזרה.

פעם היו פינות חי, אשר היה נהוג בהן מדי תקופה לעשות לילדים מסיבה עם בשר, אשר גודל בפינת החי. לא שחטו חיות ליד הילדים, אבל זה היה נראה מאוד טבעי והגיוני לאכול מתוצרת המקום, מפרי עמלם של הילדים.  היום על דבר כזה אולי יהיה עוד מי שינסה להאשים מרכז פינת חי בהתעללות בחיות.

כך היה בפינות חי, וכך היה בכל משק בטרום החקלאות המתועשת. במשפחה היו מגדלים מעט חיות יחסית, ביחס יותר אישי, וגם היו אוכלים אותן. איך אפשר גם לגדל וגם לאכול - ישאלו אנשים ? - עובדה שאפשר, עובדה שאלפי דורות זה היה דבר טבעי, שלא עשה טראומה לעמים שלמים, והדבר ענה לא אחת על צורך קיומי בתחום התזונתי, ובתחומים נוספים כמו הגנה מקור וסיפוק מחסה בשימוש בעור החיות (לבוש, בנית אוהל).

בזמנים המודרניים, מייבאים מזון ומגדלים בארץ סוגי מזון שמקורם אינו בארץ. בזמנים קדומים לא היתה אפשרות כזו, ובמקומות רבים לא היה ניתן לחיות ללא שימוש בחיות לעבודה, מזון, לבוש ועוד. אפילו מנקודת במבט של חיפוש מזון בלבד, צאו לטבע, או לשדה או למטע, ותראו בעצמכם אם יש בסביבה לתושב מקומי שחי ללא מסחר מודרני, אפשרות להשיג את צרכיו התזונתיים ללא שימוש בבבשר. הדבר לא ניתן, כך שלא ניתן לומר שאכילת בשר אינה לפי טבעינו.

כיום עם הריחוק מהטבע, ושפע של מוצרים מן הצומח, וחומרים המופקים מהם במעבדות כימיות כמו וויטמינים, ישנם אנשים בעלי אידיאולוגיה הקוראת להפסיק עם אכילת בשר, ובכלל אם כל מה שקשור בפגיעה כלשהי בחי. כפי שנראה בהמשך המאמר, רבים מהטיעונים בבסיס אידיאולוגיה זו מגיעים עד כדי אבסורד, ואינם מעשיים.  לא נבדוק סוגיה זו דווקא  מזווית הראיה השואלת האם צמחונות היא יותר/פחות בריאה, את זה נשאיר למומחי תזונה (שאגב אין בקירבם הסכמה אם עד כמה נכון להיות צמחוני לגמרי). נבדוק בעיקר את ההיבט האידיאולוגי.

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

הרבה פעמים אנשים התומכים בצימחונות קוראים לשחיטת חיה - רצח. יש גם שקוראים לאנשים העוסקים בתחום לא פחות מ"נאצים". אם יורשה לומר - מדובר באנשים עם בעיה בבוחן מציאות. יש הבדל בין אדם לחיה. הריגת אדם על ידי אדם (משמע - רצח) אינה שקולה להריגת בעל חיים. יש לגנות קיצוניות בכיוון המתעלל מדי בחיות, כמו גם בגישה הקיצונית ההפוכה הרואה בחיות "קדושות" או זהות לאדם. ומאחר ואין להם "קדושה" כשל אדם, זה אומר שמותר מוסרית לעולל לחיות דברים שאסור לעולל לבני אדם.

מסורות שונות. כתבה מתוך: מעריב 08/02/2002, עמ' 5.

שמירה על טבע וחיות היא כמובן דבר חשוב ומבורך. בלעדיו העולם וגם אנושות לא תתקיים. אבל כמו כל כלל טוב, אשר הגיע לאנושות - לקחו אותו אנשים מסוימים לקיצוניות ונהיו פנאטיים, כך גם בכלל החשוב, הבסיסי והטוב של שמירת טבע. איסור המוחלט על אכילת בשר, ואף כמו שבהודו יש זרמים שלא הורגים גם יתושים ופשפשים, זה כבר פנאטיות. זה כבר הגזמה, שמגיעה לידי אבסורד. חסים על מי שמוצץ לנו את הדם. על בני אדם הם לא חסים בהכרח כך. יש זרמים במזרח שלומדים כל היום שיטות איך להרביץ לאנשים (או "הגנה עצמית' - כפי שזה נקרא במערב) - אבל הם צמחוניים, כי בחיות אסור לפגוע.

מי שעוד לא ישתכנע, במקום להתחיל עם ציטוטים מכל מיני מקומות (שכמובן אפשר להביא להם גם ציטוטים נגדיים), שילך ויבדוק עם ההיגיון הפשוט שלו מה קורה אם מכילים כללים אנושיים שווים לאדם לחיה, ויראה שיגיע לידי אבסורד. כך לפי אותו הגיון אין הבדל בין אדם לחיה,  ואז למשל, מי שדרך בטעות על נמלה צריך להיות מואשם בהריגה (ומי יטען שהוא נקי מ"פשע" זה ?), מי שבכוונה תחילה הרג יתוש שבא למצוץ את דמו - כבר צריך מאסר עולם על רצח, מי שהתקין מלכודת יתושים או זבובים כבר אפשר להשוותו לנאצי - שהורג גם "חפים מפשע" רק בגלל הגזע. כלב שהרג בנשיכותיו ילד - אסור להורגו, כמו שלא הורגים אדם שאשם ברצח. יש לתת לכלב סנגור, ובמקרה הצורך לשים אותו בבית-סוהר מאסר עולם. ואגב, אם יש על הכלב קרציות בין אם זה בבית-סוהר, ובין אם זה אצלנו בבית - אסור להרוג אותן. שיחיו ככה.

הרבה צימחונים משתמשים בסיסמה: "בשר זה רצח"' ולפי הגיון זה כל האנשים צריכים לשבת בבית סוהר - בין אם מדובר בזה ששילם על בשר תרנגולת שנשחטה, ובין אם מדובר בזה ששילם על חסה צמחונית, שבשבילה רוססו ונהרגו אלפי חרקים, והושמדו עכברים וחולדים. ההרג בשדה הצמחוני הוא ללא הבחנה, משמידים הן "מזיקים", והן את אויביהם הטבעיים. הן חיות נפוצות והן נדירות. אם סיסמה "בשר זה רצח" כפי שנוהגים להשתמש צמחוניים, אז אנו בבעיה קשה, לא רק בגלל הבעיה הטכנית שמאיפה יהיו לנו כל כך הרבה בתי סוהר, אלא שגם לא יהיו לנו סוהרים, וגם לא שופטים, כי גם הם נאשמים באותו הרצח, ובעצם כל האנושות צריכה להיות בבית סוהר בעונש של אינספור מאסרי עולם.
נו, אז "בשר זה רצח" ? ומה יתנו לכולם לאכול בבית סוהר ?

* אנשים המשתמשים בסיסמה זו - משתמשים בדמגוגיה, ובהרבה מקרים קורבנות של סיסמה דמגוגית כזו וכדומותיה.

כך אפשר ללכת עם האבסורד השוויון עוד ועוד. למשל, מדוע שהשוויון לפי הערכים של בני האדם בלבד ? הרי שיוויון אמיתי אינו לפי הכת השלטת. אז מדוע שבני אדם לא יאמצו ערכי חיים ממלכת החי בשם השוויון ? הרי בממלכת החי, חיות רבות הורגות אחרות ואוכלות אותן, אז למה לנו אסור להרוג חיות ?, ואם כך, אז למה להיות צמחוני ? ואם מותר להרוג, אז למה שגם בני אדם לא יהרגו איש את רעיהו בשביל מזון ? - הרי יש שיוויון עם חיות ....

יש אנשים שבלי לחשוב יותר מדי עושים חלוקה בין כאלה ש"מגעילים" אותם וכאלה שלא. או גם בין כאלה שמזיקים לבריאות (למשל תולעי מעיים) לבין כאלה שלא. יש הטוענים כי חרקים מותר להרוג, כי הם לא מודעים לסבל. לא ניכנס לוויכוח מדעי, כי אמרנו שנלך לפי הגיון פשוט, ולא בעיה לתת דוגמאות עם יונקים. למשל נניח שיש מכת עכברים וחולדות במפעל מזון. העכברים נוגסים במזון, פותחים אריזות, אוכלים מחומר הגלם, משרד הבריאות מאיים לסגור את המפעל, אם לא יטופל העיניין לאלתר. אף לקוח לא מוכן לקנות ממפעל שמסתובבים בו כך הרבה עכברים, ובטח שלא מעוניין לקנות מוצר שהשקית שלו פתוחה ונגוסה מעכבר. אפשר להתחשב בעכברים ולהגיד "זו גם טריטוריה שלהם, הם היו כאן לפנינו", ואז אולי במקרה שהורגים אותם אפשר לומר "הרצחת וגם ירשת", אולי אפילו לרשום את השטח על שם העכברים בטאבו - אם כבר מדברים על זכויות כמו של אדם'. נסו ללכת עם מחשבות כאלה ותראו מה קורה.

 אם העכברים נשארים שם,  יש נזק כלכלי, בריאותי, תדמיתי, פיטורי עובדים אם המפעל יסגר... אם זה קורה בהרבה מפעלי מזון אז זה כבר יכול להביא למחסור באוכל ולפריצת מגיפות.

 נו, מה אפשר להציע ? למקרה כזה ? לעשות להם עיקור/סירוס ולהשאיר אותם במקום כמו בדוגמה של חתולי רחוב ? או אולי לבנות להם כלובים ולגדל אותם שם בשבי, כדי שלא יפריעו ? (זה גם נזק לאדם, כי זה דורש הרבה משאבים לאורך זמן). ו... רגע מה פתאום לעקר. אם זה הולכים בדרך זכויות שוות לאדם ולחיה, אז כמו שאני לא יכול לשלוח לעיקור אדם שלא ממש מוצא חן בעיני, אז אני גם לא יכול לשלוח עכבר או חתול או כלב לעיקור, לפי אותו הגיון.

אז אולי לשחרר את העכברים הללו לשדות שיעשו נזק לחקלאות; או אולי לטבע ששם יהיו אולי על חשבון מישהו אחר, וגם יהיו נתונים לסכנות טורפים שלא היו במפעל... או אולי לשים אותם לעונש בבית סוהר כמו שמתנהגים עם בני אדם, אחרי משפט ומינוי סנגור (במידה ולא יצאו זכאים), ואולי שהשופט יהיה בכלל עכבר... או אולי שהעכברים יקבלו זכות התאגדות ויקימו וועד עובדים... ואם כבר משווים לבני אדם ומחליטים לחזיק אותם בשבי,  הרי ידוע שעכבר יכול להתפתח, אז למה לא לתת להם 12 שנות לימוד כמו שנותנים לאדם ? ...

... ואפשר לפי אותו הגיון להכיל את המשפט האנושי על חיות - למשל לכלוא את כל האריות למאסר עולם כך שהם רוצחים חיות אחרות (בשר=רצח, לא?). למה לא ? - נצא למדבריות, לג'ונגלים, לערבות, בכל היבשות, נאסוף את כל הטורפים, ונבנה בשבילם בתי כלא ענקיים. (אבל איזה אוכל ניתן להם שם ?) (רגע אבל פסקה קודם ראינו שלפי ההגיון הזה כל האנושות צריכה להיות בבית-סוהר).
 

כלומר, אם מנסים להחיל יחסי אדם עם אדם, ליחסי אדם עם חיה מגיעים לידי אבסורד, ולגישה לא מציאותית לחיים. למי שמבין זאת, אין ברירה אלא להבין שיש הבדל מהותי בין אדם לחיה. הבדל שאומר שלפחות מזווית ראיה אנושית, לאדם ערך רב יותר, והוא עומד לפני קרפדה, כנימה, קרפיון, פרה, קרציה או כינה.

אני מקווה שזו תשובה מספיק טובה למי שבכל הזדמנות שואל מדוע החיה המסכנה צריכה להישחט לצורך מאכל, או מדוע עושים לחיות מה שאנו לא רוצים שיעשו לנו. ומקווה שזה גם מובן שההבדל שיש בין אדם לחיה, אין פירושו שמותר לעשות דברים כמו לתלוש לדבורה את הכנפיים ואת הרגליים, או לזרוק גור חתולים למדורה או להתאמן בבעיטות על כלבים. אין טעם בהתעללות מיותרת,  אין זה חינוכי, ואלו מעשים קיצוניים מהכיוון האחר, מעשים אכזריים, התעללות בחסרי ישע שלא גרמו נזק ממשי לאדם. אפשר גם לצטט מחקרים שמתעללים כאלה ממשיכים לבני אדם הרבה פעמים.
על כן גם ברור שלא חסר מה לעשות בתחום זכויות בעלי חיים. רק לא לאבד פרופורציות.

לעניין זה הגיעו לא מעט תגובות מכאלה שרואים עצמם שומרי זכויות חיות. לא מעט ניסו להביא דוגמאות כדי להראות את "האבסורד שבאבסורד", כלומר מדוע גישה זו אינה עומדת. כך אחד כתב: שלפי אידיאולוגיה כזו אז אפשר למשל לקחת מאנשים עניים איברים, ולהשתיל לעשירים, כי ממילא העניים פחות מוצלחים... או שאם עושים דבר כזה בשם אחוות המין האנושים, אז למה שלמשל בשם אחווה של בעלי צבע עור מסויים, לא ישעבדו בעלי צבע עור אחר... אחר הביא דוגמה ממה שהיה בשואה...  ואחרת שאלה אותי במלוא הרצינות, 'למה לאכול פרה זה בסדר ולאכול אדם זה לא בסדר'... כל הדוגמאות האחרונות האלה, הן דוגמאות לדברים שאמורים להראות שלא צריך להפלות את החיות רק בגלל שהן שונות מאיתנו.

הטעות בטענה הזו שאלו דוגמאות מיחסי אנשים אנשים. הם מתעלמים מהנקודה המרכזית, שהיא שיש הבדל בין אדם לחיה, ומתעלמים מהדוגמאות שהובאו להראות למה מגיעים למצבים אבסורדים בלתי אפשריים, אם לא לוקחים זאת בחשבון. זוהי אולי סוג של גישה הפוכה לזו של הנאצים. הנאצים, טענו שיש גזעים אנושיים שהם כמו חיות, על כן מותר מותר לכלוא אותם, להעביד אותם, להרוג אותם ועוד שאר רעיונות מעוררי חלחלה. הגישה ההפוכה שהולכת ורווחת כיום, היא קיצוניות הפוכה - להגיע למסקנה שהחיות שוות לכל בני האדם, ועל כן צריך להחיל עליהן זכויות שוות ויחס שווה. במילים אחרות, לפי הגישה הזו, לא רק שנאצים צדקו שיהודים הם כמו עכברים, חולדות וחזירים, אלא שכל האנושות כזו, ואם כן דין יהודי/גרמני/נוצרי/מוסלמי כדין חזירים ועכברושים - להיות עם חופשי בארצם.

מעניין מה היה קורה לוּ אותה שואלת אחרונה היתה מבקרת אצל משפחה שמת לה ילד לפני שבוע ואצל פרה שמת לה עגל לפני שבוע - האם היתה חושבת שזה אותו דבר...

"חכמים" אחרים אמרו שלא צריך להגיע למצב, שבו למשל צריך להרוג כינים. יש להם הצעה: ישנם תכשירים "טבעיים", שעושים ריח שדוחה אותם. כך לא נדבקים, ומן הסתם אין צורך אחרי זה להרוג אותם.

אז על זה נאמר, ראשית - אז מה הצעתם המעשית ? לחייב כל אדם בעל שיער למרוח כל חייו חומר כזה על ראשו, כדי לא להגיע למצב של הרג כינה ?

שנית - אם מדברים על מתן תנאים נאותים לחיות כמו לאדם, אז כמו שלכל אדם מגיע אוכל, אז גם לכינה. אם אנו מונעים ממנה אוכל על ידי דחיתה ממקורות מזונה - אנו דנים אותה למוות ברעב. אז שוב - גישה זו לא מסתדרת.

מגיבים מתקדמים יותר כתבו, שעצם השוויון שכתוב פה הוא האבסורדי, לדבריהם צריך להתייחס לזכויות ולא לשוויון. בעלי חיים לא שווים כמו שבני אדם לא שווים. הזכויות הן לפי צרכים. ילד בישראל צריך ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית, איך אין זה אומר שכך גם ילד בצרפת. לילד כזה צריכה להיות זכות ללמוד קרוא וכתוב בשפת המקום. קופת חולים צריכה להעניק בדיקת שד לנשים, אך האם גם לגברים ? אבל  בעלי חיים זקוקים למרחב מחייה המתאים להם, חופש מסבל וחיים ולנו אין זכות לקחת מהם את זה.

על כך יאמר שאכן, "להציע" 12 שנות לימוד לעכבר או וועד עובדים זה אכן אבסורד. ויופי שיש שהבינו שזה אבסודר. זה לא היה ניכתב אם לא היו יותר מדי מיקרים שבהם אנשים לא הבינו מדוע אין שיוויון. שנית, איש מהם לא ניסה להראות איך אפשר לתת את אותו שוויון בזכות לחיים, ובזכות למרחב, מכסה, מזון, למשל לכינה האוכלת מקרקפתינו, או כיצד ינהגו אותם מגיבים אם בחנות שבהם הם קונים את מזונם, אריזות המזון יהיו פתוחות, והמוצרים יהיו מכורסמים בחלקם על ידי חולדות. הביאו את הדוגמה לבדיקת שד חינם שיש לנשים ? - אז לפי הגיון זה מאחר וגם עכברות, כלבות חתולות ועוד שלל חיות עשויות לסבול מסרטן שד - אז האם יש להעניק גם בדיקה כזו להן ? - ולמה רק בדיקה כזו ? - מדוע לא סל מקביל לזה של אדם לפי עיקרון של "שוויון צרכים" (כלומר סל ספציפי לפי בעיות הבריאות הספציפיות לכל מין וזן) ?. ואם בני האדם הם אלה שצריכים לממן מערכת ענקית כזו שצריכה להיות בשביל זה ?איך בדיוק יעשו זאת ? - שוב אנו מגיעים למצב אבסורדי בילתי אפשרי.

מגיב אחר כתב: "נערוך ניסוי. אני אחדיר לך נזם מתכת לאף, אקשור אותך באמצעותו, אגלח לך חלק בגוף ואצרוב לך מספר בעור עם ברזל מלובן. אתה אומר שאין לזה אף השפעה פסיכולוגית, ואתה תצטרך לסלוח לי על האסוציאציה לזוועות מלחה"ע ה-2, אבל אם אתה טוען שלצריבת מספר בעור אין השפעה, צור קשר עם ניצול שואה."

מה אפשר להשיב לו ? - ראשית - שוב האבסורד בהשוואה בין בני אדם לחיות - נושא שכבר דיברנו מספיק. שנית מבין השורות, אפשר לראות את השפעת אתרים קיצוניים לזכויות בעלי חיים עליו, ולאו דווקא מהמציאות. יצא לי לבקר בלא מעט רפתות בשנים האחרונות, ולפגוש לא מעט עדרים בטיולים בצפון ובדרום. איפה יש היום לפרות נזם באף ? - מומלץ לאותו אדם לצאת מאתרי האינטרנט הקיצוניים שלו קצת לשדה ולרפתות, ולעשות זאת בפתיחות. ושלישית, אם כבר השפעה מאתרי זכויות בעלי חיים, מדוע אותו כותב שהמליץ לשאול ניצול שואה, שלא יקרא בהם את הבעייתיות הרבה מהסקת מסקנות מניסויים בבעלי חיים על אדם ? - הינה לנוחותו, הפניה למאמר של ד"ר אלעד פייגין, כירורג מומחה, בי"ח בילינסון מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, שאני מניח שהיא אינה חשודה בעיניו כחסרת התחשבות בחיות - http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=164, ואם ירצה ימצא עוד מאמרים בסגנון, שמביאים סיבה מרכזית לאי עשיית ניסויים בבעלי חיים נוסף על הסבל זה שמאוד קשה להסיק מסקנות מחיות לבני אדם, ויש בליוני בני אדם  בעולם שנפגעו כתוצאה מהסקת מסקנות שגויות בנסיונות בבעלי חיים.

אין זה רציני להשתמש בטיעון הזה לפי איך שנוח.

*** אפשר ללכת עוד רחוק, וכבר ראיתי מישהו שכתב, שנניח שמישהו נכה, שיש לו יד משותקת אותה הוא לא יכול להזיז, ואין לו תחושה בה. אז כמו שאני לא יכול לנגוס ביד שלו, בגלל שהוא לא מרגש, ככה אני גם לא יכול לנגוס בצמח כלשהו בגלל שהוא לא מרגיש.... נו, תראו כמה רחוק אפשר להגיע עם תיאוריות שוויון למיניהם.

----

כשמתחילים לעסוק בתחום, ורואים שיש עוד הרבה דילמות בנושא, שלאדם אפשרות להתערב בהן על פי מצפונו והבנתו, ולא ממש מעשי לפעול כמו שנוהגים בין בני אדם. למשל, מה לגבי בעלי חיים צמחוניים, כמו צבאים ואיילים במערכת אקולוגית בלתי מאוזנת, למשל מערכת בה הושמד טורף העל. האם מותר לצוד אותם כדי להציל את המערכת האקולוגית ואת בני מינם בכלל זה ? ומה דינם של בעלי חיים שבויתו כבר מלפני אלפי שנים. מה הם הזכויות שלהם ? לשחרר אותם לסביבתם ה"טיבעית" ? הרי אין להם ממש סביבה כזו, והם לא יחזיקו מעמד בטבע מעבר לתקופה קצרה.

כדור הארץ לא רק של האדם, לאדם יש אחריות כלפי יצורים אחרים, והתחשבות - התחשבות עד גבול מסויים, ולא לפי אותה מערכת יחסים הנהוגה בין בני אדם לבין עצמם. את זה צריך קודם כל להבין, ואחרי זה לשאול מה הגבול. וזו באמת שאלה טובה.

עליהם

בתמונה: בן דת הג'ייניזם - הדת השלישית בגודלה בהודו, הדוגלת בסגפנות ואי-אלימות כלפי כל יצור חי.  מתוך אמונה אדם זה חי  כמעט ללא רכוש, הולך כמעט חסר כל. בידו אוחז מסכה לפנים, כדי שבאמצעותה יוכל להבטיח, כי לא יפגע באורגניזמים זעירים הנמצאים באוויר. הוא נושא עמו גם מטאטא קטן, כדי לסלק בעדינות חרקים קטנים מן הדרך שבה הוא פוסע, לבל ידרוך עליהם בטעות. הוא עוד נחשב "מתון" בג'אניזם יש עוד זרם מרכזי של אנשים, אשר מתוך אמונתם חיים לגמרי בלי רכוש, ולא לובשים בגדים.
הרעיון טוב, אך במקרה הזה הגיע לפנאטיות - קיצוניות דתית.

ומה דעתכם על שתי התמונות ?

*בכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2186394,00.html - ניתן לראות עוד דוגמה לפנאטיות: כתבה מידיעות אחרונות - הודו: המון זועם ביצע לינץ' ב5- צעירים שהרגו פרה. דואגים לחיות, ורוצחים בני אדם.

הרבה פעמים אותם אלה שדוגלים בגישות קיצוניות מדי כלפי שמירת החיות והטבע - פועלים בהמון כעס עצבים וחוסר שקט, והם אנשים מאוד יבשים. נהיים מאוד רזים וחושבים שזה אומר שהם נורא בריאים וזה העיקר. הם נהיים מאוד חמי מזג או חרדים מאוד. את שימחת החיים מאהבת טבע - דווקא לא רואים אצלם.

בקצב הזה - עוד מעט גם 'אזני המן' לא ירשו לאכול.

 

דוב - זה לא פו הדוב ועכבר זה לא מיקי-מאוס

כל תרבות והבעיות שלה. בחברה המערבית, רואים יותר, כי בשל הריחוק מהטבע של הרבה אנשים, נוצר אצלם עיוות אחר או תפיסה חלקית של חיות וטבע, זאת כי רוב האנשים אינם נפגשים בטבע ממש, אלא דרך מתווכים שונים, למשל, עמותות אשר עוסקות בלהטיף לעיקור, אימוץ ואי-התעללות. בספרות לילדים עושים הרבה פעמים האנשה מוגזמת לחיות, כלומר נותנים לחיות תכונות של בני אדם. פינות חי אשר אוספות אליהן חיות שנוחות לליטוף - במטרה שהילדים יאהבו אותם וגם כדי למנוע סיכון, היתקלות עם חיות במשקי הבשר התעשייתיים בוודאי שאינם דוגמה לטבע ולהתנהגות חיות בטבע, ובגני חיות מחזיקים גם חיות מסוכנות, אך בתצוגה שיוצרת הרגשה של קרבה לחיות כמוה אין בטבע, למשל דרך חפיר, או גדר חשמלית דקה וכמעט בלתי מורגשת, זכוכית, וכך נוצרת הרגשה של שלווה, חוסר סכנה, צפייה בתערוכה. הרבה מבקרים נוהגים לזרוק לחיות אוכל, גם הדבר אסור בתקנות גן החיות. כך יוצא שחיות פיתחו התנהגות מתחננת לאוכל, ולמבקרים הרגשה כאילו הם מאכילים את הכלב או החתול המשפחתי, בעוד שהם מאכילים חיה מסוכנת.

מפגש בטבע עם חיות שלהם מנגנוני הגנה טובים ויכולת בריחה - כמו נחש / נמר / ואפילו חולדה - נעשים נדירים לילד הממוצע. התמודדות במפגש עם טבע אמתי, על כל מה שזה אומר - הולכת ונעשית נדירה. כך הקשר בין הדימוי של בעלי החיים לבין בעלי החיים בטבע נהיה בערך כמו הקשר שבין דמות הדוב שנוצרה באולפני וולט דיסני לבין הדוב בטבע. הבדל גדול מאוד. לא חסרים גם סרטים אחרים שמעבירים תפיסות מעוותות, או אפילו קיצוניות הפוכה לפו הדוב, למשל הסרט "הציפורים", או "מלתעות", או "ארכנופוביה" ששם במשך סרט שלם חיות תוקפות ללא הבחנה וללא סיבה.

נוצרת הרגשה שמערכת היחסים ה"נכונה" בין אדם לטבע צריכה להיות אהבה, חיבה. אבל אדם שחי עם בעלי חיים בטבע - יודע שקשר בין חיות לאדם אינם רק אהבה. יש עוד הרבה רגשות, שכוללים פחד, כעס (למשל במקרה של נזק), התפעמות, גועל מחלק מהחיות, תחרות על אותם מקורות מזון ועוד ועוד. לאדם ולחיה היה קשר שכַּלל ביות וגידול חיות משק, צייד ואכילה, מפגש מיקרי, גירוש ומלחמה בחיות שגרמו לו נזק. כמה יש עוד מהקשר הזה לאדם מערבי ממוצע ?.

והתפיסה שחיות הם רק חמודות - היא חלקית, ואם היא הופכת להשקפת עולם מרכזית - היא מעוותת.

כמובן אין זה אומר קיצוניות לכיוון השני שאומר שהכל מותר לעולל לחיות.

אני מניח שאם פו הדוב היה קיים במציאות, אז להרוג אותו - זה באמת היה בבחינת רצח, והרי לפי הספר אין הבדל גדול בינו לבין בני אדם. אבל אדם רעב שחי בטבע, ופוגש בדוב רעב ביער שגם עשוי לתקוף אותו - זה כבר לא אותו דבר.

"מה יש לי בכלל לעשות ביער", שאל אותי צמחוני אחד בתגובה לדברים (כלומר למה בכלל צריך להיות המפגש כזה עם דוב רעב). וזה בדיוק מה שהוא לא מבין - שחיות זה הרבה יותר מפו הדוב וביער אפשר להתפעם מהטבע, לנשום אוויר אחר, לראות את העונות, לפגוש חיות לא בכלוב, למצוא מזון ומיים, לחקור טבע ועוד ועוד, יש שבטים שזה הבית שלהם. גם להיזהר מצרות כמו חיות טורפות, או נחשים. הקשר עם הטבע מורכב.

אומרים גם, שלהיות בטבע ממש, יכול להיות גם בריא נפשית.

מישהי אחרת כתבה בתגובה על הדברים האלה: "לפעילות למען זכויות בע"ח אין שום קשר לתפיסה של בעה"ח כחמודים. ההשקפה היא לא ש"חיות הן חמודות ולכן אסור לפגוע בהן", אלא שיש להן זכויות מעצם העובדה שהן יצורים חיים , בדיוק כמונו, והעובדה שאנחנו חזקים יותר או חכמים יותר לא נותנת לנו זכות לפגוע בהם או לנצל אותם. ההשקפה היא שפגיעה בכל יצור שמסוגל לחוש סבל היא אכזריות, ולכן אינה מוסרית. יש גם בני אדם שאינם חמודים בכלל, אבל זה לא נותן לנו זכות לפגוע בהם או להרוג אותם. השאלה למה ספרות הילדים משתמשת כל כך הרבה בהאנשה של חיות היא מעניינת כשלעצמה. אבל אין לה קשר לענייננו, ואני גם מאמינה שאצל רוב האנשים הדימוי של כל החיות כחמודות לא נשאר בראש אחרי גיל הילדות. כל אדם מבוגר יודע שדוב אמיתי הוא לא כמו פו הדוב.".

ומה הבעיה עם מה שהיא כותבת ? - חוץ מההבדל הבסיסי הבדל בין אדם לחיה, שעליו כבר נכתב פה מספיק, ולזה היא לא התייחסה, שימו לב שמצד אחד היא אומרת שסיפור כמו פו הדוב שבו דוב הוא, "בדיוק כמונו" לא משפיעה עליה, כך גם היא כותבת יצורים חיים,"בדיוק כמונו". נו, לא השפיע עליה ?

-----

בגני חיות ובפינות חי נתקלים אנשים עם 'גישת החיות החמודות' הרבה פעמים בהלם. זה יכול להיות חובב חיות שהתנדב לעבוד בספארי, בחושבו שחלומותיו לעבוד עם אריות, פילים וקופיפים יתגשם, אך מוצא עצמו נאלץ להשכים לעבודה ב05:00 בבוקר, ולעסוק רוב היום בהכנת מזון: סלטים - במקרה הטוב, או לחתוך בשר חולדות קפואות במקרה הפחות טוב. ויכול להיות אולפניסט בקיבוץ שמאותן סיבות במסגרת חובת עבודתו ביקש לעבוד בפינת החי הקיבוצית, ומיד אחרי היום הראשון בו מבקשים ממנו לנעול מגפיים ולגשת עם את חפירה ומריצה לנקות את לול התרנגולות, הוא ניגש לאחראית האולפן, ומבקש ממנה שיועבר 'למקום יותר נורמלי'. חושבים שחיות זה רק חמוד ומלא הרפתקאות כמו בטלוויזיה, - וגם לא מבינים במה כרוכה עבודה שגרתית איתן.

 

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צמחונות

-  "כי אם נאכל לחיות את הצמחים - לא יהיה להם מה לאכול...  הרי הרבה חיות אוכלות צמחים" (איתמר ברקאי, בן 14 בתשובה ספונטאנית לשאלה למה לא צריך להיות צמחוני).

תחשבו שהיה קם אתר אינטרנט תימהוני כלשהו, שרוצה להוכיח שצמחונות מזיקה הרבה יותר בשר. לשם כך היה בוחר מוצר צמחוני יקר - נגיד סם כמו אופיום או קוקאין שמופקים מן הצומח - היה מראה שיקר להפיק אותו והוא הורס בני אדם, משפחות, מגביר פשע מעשי נבלה - בעוד שבאכילת המבורגר אין זה כך. לפיכך, היה מביע למסקנה שאכילת בשר עדיפה על צמחונות.

והנמשל - כך נוהגים "להוכיח" את עדיפות הצמחונות, לא מעט צמחונות - לוקחים מרכיב כמו בשר שמצריך משאבים רבים יחסית להפקתו - מתייחסים אליו כמוצר מזון בלעדי של מי שלא צמחוני, משווים אותו לדברים צמחוניים שנוח להם, מתעלמים מזה שהזבל של החיות מזַבֶּל ועוזר בגידול מזון צמחוני, והחיות ניזונות גם משאריות של מזון מן הצומח, מתכחשים לעוד כמה דברים לא נוחים להם, וכך מגיעים למסקנות מעוותות.

מבחינה אקולוגית חיים של יצור אחד בין אם אדם ובין אם בעלי חיים מונעים חיים מיצורים אחרים היות והמשאבים מוגבלים. אם, לדוגמה אני אוכל חסה או נותן אותה לארנבון הרי זה על חשבון מישהו אחר שהיה יכול לאכול - למשל זחל של פרפר.
 

צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים ואמצעים אחרים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים". יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.
 

 

 

מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.

 

נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח מצריך פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי, ויש בזה פחות זיהום. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים', הם מציגים את זה כפיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה.

בהתאם לדת זו, תיאור החטאים. החטא, אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.

לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המחתחייבות ?

התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.

לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. צריך לקחת בחשבון, למשל, שהרבה מהאוכל של חיות מקורו בשאריות מהאדם, לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח.  שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים,  החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח,  ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו'). אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.

בתמונה - קטיף אפונים. הצריכה של האדם היא בעיקר הזרעים העגולים שבתוך התרמילים. הקטיף נעשה במכונה משוכללת שעושה את המיון. השיחים הקצורים נשלחים על ידי מסוע אל מרכז העיבוד בבטן הקומביין, שמם מופרדים התרמילים מהשיחים, ובהמשך מפוצחים התרמילים, הגרגירים ומפרדים ונשארים במכונה, השאר נפלט החוצה.

תערובת של שרידי שיחים ותרמילים ריקים מתוכנם, אשר נפלטו מהמכונה לקרקע. אלו יתיבשו בשמש ובהמשך יכבשו לחבילות חציר, כמזון לבהמות.

מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?

במאמרים נגד גידול בשר מזכירים הרבה פעמים את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מגידולם. איפה מול זה הגזים שיפלטו משאריות המזון שלא יאכלו על ידי אותם בעלי חיים (אם כולם יהיו צמחוניים) בתהליך הריקבון שכל אותו מזון יעבור ?

לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.

מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות).

נוסף על מזון  שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרו ת לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, ויו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?

והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.

אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגי    ם אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.

ישנם עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.

עוד לא מובא בחשבון שאוכל בשר אוכל (כביכול בכלל) מזון שהצריך משאבים פי 5 לעומת הצמחוני, כי בד"כ הוא אוכל שניצל אחד או המבורגר אחד ליום, והשאר אינו בשר. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".

יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצא אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמנים נפוצים אחרים אשר צמחוניים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחניים").

צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.

לסיכום, מאמרי  ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן  ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.

אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.

גם בבית המשפט לא....
את הטענות על מזון צמחי שהיה יכול להאכיל בני אדם, במקום לכאורה בזבוז על חיות שאותם אוכלים - לא קיבל השופט

מתוך הכתבה "משהו רקוב בממלכת הכפר הגלובלי", כתבה ענבל המאירי, טבע הדברים, גליון 61, נובמבר 2000.
על הכרוז המדובר תוכלו לקרוא כאן

יש ארצות בהם מחיר בשר זול ממחיר ירקות - בדוגמאות שהובאו לגבי בדיקה, ההתייחסות היתה לנעשה בארץ. בחו"ל המצב יכול להיות אחר, כל מקום בהתאם לתנאים שלו. בכתבה פרו צמחונית באופן כללי בעיתון הארץ, כותבת אורית שוחט: "הנימוק הכלכלי שמציגה בינדל לאכילת בשר הוא העצוב מכולם. בישראל לא צריך להיות עשיר כדי לקנות פירות וירקות, אבל במדינות רבות בשר הוא אכן זול יותר, ותעשיית הבשר מנצחת במרכולים כי היא הביאה את הייעול והתיעוש בתחום הגידול והשחיטה לדרגה שמאפשרת למכור המבורגר בלחמנייה בפחות מחצי דולר. יש מדינות שבהן זהו מחירה של עגבנייה. כדי להוריד את המחיר של הפרה והתרנגולת, הפכו את תנאי הגידול שלהן לבלתי נסבלים". הכתבה במלואה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=592130

מה אחוז השאריות במזון לבעלי חיים לבשר ?  - תשובה חלקית מצאנו, והינה ציטוט: "בישראל מקובל שבפיטום בני בקר מעדר החלב תכיל המנה כ- 50 אחוז מזון מרוכז, והשאר - מוצרי לוואי זולים, בתוספת מינרלים וויטמינים. העגלים נשלחים לשחיטה במשקל 450 -400 ק"ג לערך, בגיל 10-12 חודש, עם נצילות מזון ממוצעת של כ- 6 ק"ג חומר יבש לתוספת ק"ג משקל חי.". המאמר המלא http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm.

הזיהום בכל מקום אותו דבר ? - כתבה מYNET:  משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז: ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40 אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80 אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה". (פורסם ב27/02/08) - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=360&firstmsg=75

באינטרנט מאמרים נוספים המפריכים את מיתוס הרעב כתוצאה מאכילת בשר ומיתוסים צימחוניים נוספים. הינה לדוגמה קטע ממאמר שמדבר על תחום זה, ותורגם לעברית. המאמר המלא באנגלית עם כל מקורותיו כאן http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm, התירגום עיברית למיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ (שזה מיתוס ראשון מבין 15) כ    אן

*** אפשר להסכים עם עם ההתנגדות להתעללות מוגזמת בבעלי חיים, כמו איך שמגדלים עגלי חלב, אך מפה ועד צימחונת הדרך ארוכה. כמו שיגידו שחל איסור על נסיעה במהירות מופרזת על הכביש----- מזה לא ניתן לגזור איסור גורף על נהיגה.

 

רק הכרחי ? - לא פעם צמחוניים טוענים שבתעשיית הבשר יש סבל לא הכרחי לחיות, בעוד שבתעשיית המזון הצמחוני אין זה כך, שכן "חייבים לאכול משהו" (ובשר לדעתם זה לא הכרחי). נזכיר שהרבה ריסוסים הם כדי ליצור אוכל יותר יפה ! בהנחה שלא תהיה הדברה, אז יהיו יותר חרקים אך גם יהיו להם אוייבים טבעיים שינטרלו במידה חלקית אותם (כשמרססים הריסוס הורג גם את האוייבים הטבעיים). כך אולי נקבל פירות או עלים שבחלקם נגוסים, בחלקם מוצאים עליהם תולעת או כנימות. בתפוז אולי נמצא על קליפתו פטריה מסויימת. לרבים זה לא נעים, כי הם התרגלו לסחורה בצורה אחרת והתרגלו להתעלם מרעלי הריסוס או לומר לעצמם שיש גם אורגני. כך או אחרת במקרה כזה ריסוס אינו הכרחי למניעת רעב, בטח לא בכמות  ריסוס זו שבאה ליצור ירק ללא כל רבב - במחיר של הרעלת חיות וכנראה שבמידה מסויימת גם בני אדם.

לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל גדול יותר לחיות, בגלל שאוכלים בשר

 בחברת השפע המערבית יש הרבה אפשרויות שאין בחברות אחרות, הן בתקופה שלנו, ובוודאי בתקופות קדומות יותר. וכפי שיובהר, זה לא בהכרח גורם לסבל רב יותר לחיות.

מי שחשוב לו רק אם האוכל צמחוני או אינו צמחוני, אינו עושה הבחנה בין חיות שנגרם להם סבל ארוך ומתמשך כדי שיהיה לאדם אוכל, לבין חיות שגדלו עם הרבה פחות סבל.

נראה דוגמה של תנאי מחסור קדומים, למשל בחיים במדבר, בתקופה שלא היה מקרר, לא היו מכוניות. חקלאות קשה לעשות במדבר, בטח בתקפות הקייץ. הצמחיה לא בשפע, וגם מה שקיים מהצומח ברובו לא ראוי למאכל אדם. לפיכך גם רוב החברה במדבר היתה נודדת. לקנות ממקומות אחרים - בעיה הרי אפשרי רק כמות יומית למוצרים טריים (אין מיקררים), המקומות מרוחקים, והובלה ללא רכב מנועי לוקחת זמן ארוך ועוד במזג אוויר חם. אחד הפתרונות הוא להשתמש בעקיפין בצמחים לא ראויים למאכל אדם. איך ? הצאן מסוגל לאכול את רובו, וגם אחרי שיבַש בעונת הקיץ ("חציר") !. הצאן אוכל, וכך יש לאדם חלב וגבינות, בשר, צמר ועורות; יש שהשתמשו בצואה מיובשת לאיטום קירות הבתים וכחומר הסקה (יש לו סגולות של שמירת חום לזמן רב), מחלק מהעצמות עשו חפצים חשובים ומשאר העצמות והשיירים השתמשו להאכלת הכלבים... איזו אלטרנטיבה אחרת יש בתנאים כאלה ?.

ומי שיטען, "טוב זה פעם, היום אין צורך בזה", שישאל עצמו קודם האם הפתרונות שיש לנו היום במקום: מכוניות, חשמל, גז, חקלאות צמחית מודרנית - האם הם יותר ידידותיים לסביבה ולבעלי החיים ?

יחסית לחקלאות של היום,  שהורסת, מרססת, משמידה את כל הסביבה הטבעית (וזה בעיני הצמחוניים עדיף),כבשים, למשל, פחות נוראיות. נזכיר גם כי יש מעט צמחים שהם לא אוכלים כמו עיריות וחצבים שנשארים זקופים גם אחרי שעדר עיזים (שנחשב נורא יותר מכבשים בהרס שהוא עושה) השמיד כמעט את כל הצמחייה, וכך הצאן עושה סלקציה חיובית לכמה צמחים. נכון, שזה ממש לא המודל הנהוג במשקים המתועשים בני ימינו, אך מהווה דוגמה ראויה למחשבה מדוע יש מקרים שיש הצדקה לאכול בשר, והחיה אינה דבר קדוש.

קחו את הדוגמה של נדודי עם ישראל במדבר סיני 40 שנה.  הם אכלו סלווים, קטנים, מזינים וטעימים. וכי מה אלוהים היה אמור לשלוח להם: גרנולה ? שניצל של טבעול ? טופו-טבע ? כדורי וויטמין B12 ודיאטטיקנית שתעשה להם בדיקות דם כדי לראות אם הכל בסדר ?. אנשים, זה מדבר, אומרים תודה על מה שיש, ולא צריך רגשי אשם.

ואפרופו כדורים ותרופות -במימי קדם (כמו גם כיום) הפיקו תרופות מהחי. גם כן צורך.

תזכרו שגם כיום יש אנשים שהשפע המערבי לא הגיע אליהם, ולא רק במדבר מרעה זה חשוב. גם בשטחים ירוקים עם יותר גשם, העֶדר אוכל ומלכך עשב וכל עוד אין צפיפות יתר נשאר הרבה ירוק, הצמחים מתחדשים. הטבע נשאר, לאדם יש בשר, ואין נזק לטבע כמו בחקלאות לצמחונים בה לוקחים שטח טבעי ומשמידים את כל החי וצומח שבו ועוברים לגדל בו גידול אחיד תוך גירוש והריגת "פולשים", וגם חיות מועילות שאוכלות את הפולשים. למה ? כי ככה נוח. סביבה כזו הופכת למדבר אקולוגי למינים רבים. לדילול העשב אגב הרעיה ישנה חשיבות עליונה במניעת שריפות בעונת הקייץ כאשר כאשר העשב הירק שביער הופך ל"שדה קוצים". בישראל שמו לב לדבר, וקק"ל מסבסדת כיום רועים, כדי שירעו את צאן והבקר ובאמצעות האכילה של העשב תימנע התפשטות אש. האלטרנטיבה התפרצות שריפה היא אסון להרבה חיות מהרבה בחינות. גם הסבל לחיות הרבה פחות נורא לעומת החקלאות המתועשת - הסתובבות במראה בחופש גדול יחסית, אוכל מגוון. מדוע לגנות אפשרות כזו ? האלטרנטיבות האחרות לא בהכרח יותר מוסריות. וישאל אולי משהו מה עם רגע השחיטה ? - נזכיר שהאלטרנטיבה היא או בטבע בד"כ טריפה אם או בלי מחלה קצרה, או גם בשבי, אם לא שוחטים, מוות ממחלה ממושכת וקשה. מי אמר שזה עדיף ?

ומדוע זה מצדיק את הריגת החיה בסוף - ישאל מישהו ? - כי בני אדם צריכים לאכול משהו, וצריכים גם להשתדל לא לפגוע יותר מדי בסביבה ולא לענות חיות,  והינה דוגמה שיחסית הולכת בקנה אחד עם גישה של שמירת טבע ופגיעה מעטה בחיות.

הזכרנו יער, הזכרנו מדבר, נזכיר לסיום, את האסקמוסים אשר חיו בקוטב הצפוני לפני שהיו מעבירים סחורות ממקום למקום, וחיו מבשר כלבי ים. מה היה קורא ללאסקימוסי שרוצה להיות צמחוני בעת הקדומה ? - לא היה שורד הרבה זמן.
בתקופה המודרנית, אם אסקימוסי רוצה להיות צמחוני חייבים לייבא מוצרים מבחוץ משבילו! זה זיהום של הים ושריפת דלק לחינם.

משל כיסוח הדשא
בגן ציבורי עם דשא, או בקיבוץ/מושב עם דשא בין הבתים הגיע הגנן עם מכסחת דשא, הרועשת, גורסת, קוצצת, וכיסח הדשא, ופירחי האביב שצמחו באופן טבעי בכל האיזור.
מה רע ? יש צורך לעשות זאת גם אם הפרחים יפים, שכן כשם ינבלו יחד עם העשביה קיימת סכנת שירפות ועוד ליד בתים. יש גם מי שיפחדו מעכברים ונחשים בעשביה, ויש מי שיגיד שלא נוח לו ללכת על העשב הגבוה ושזה חוסם את דרכו, או המקום בו הוא אוהב לשבת עם משפחתו ליד ביתו, והילדים משחקים.  אלא מה, שפעם היה לזה פיתרון אחר.

הרי פעם הדשא הזה האכיל למשל עיזים וכבשים שסיפקו חלב ובשר, וגם זיבלו את הדשא בצרכיהם, וחידשו את מה שאכלו ממנו.
החמור והסוס גם היו אוכלים אותו, מזבלים אותו ומספקים תחבורה לאדם, ואגב כל זה כיסחו את הדשא.

ואילו היום:
במקום סוסים וחמורים - מכוניות בדלק מזהם, כבישים שהורגים אנשים, חיות, ועושים גבולות בין אזורים (בעיקר כבישים מגודרים כמו כביש 6)
וזיהום רב, ועושה שינויים אקולוגים. מינים מן החי ומן הצומח נעלמים.
והדשא המכוסח מול עינים - סתם מתבזבז
במקום חמור - מכונה עם דלק, שמכסחת הכל
במקום שאותו דשא יהפוך לאכול בעקיפין לאדם (בשר וחלב מהצאן), חוזר מיד לעפר, וכדי ליצור אוכל, הורסים טבע במקום אחר, כדי ליצור גידולים חקלאיים.
וכמובן משתמשים בהמון מי שתיה מחוטים בכלור להשקיית הדשא.

משל בריכת השחיה ביישובים ליד נחל אלכסנדר - בעבר מי שחפצה נפשו להתרחץ - קפצו לנחל והתרחצו. גם דגו דגים, כיבסו, שתו הביאו מיים לבתים שעוד לא היו בהם ברזים, פגשו אנשים מישובים סמוכים.

היום - הנחל מזוהם. הדגים שאחרי פעולות השיקום שבו - עדין אסורים למאכל בגלל הזיהום.

אז מקימים בריכה בתוך כל יישוב. הקמתה מצריכה שטח בתוך באיזור המגורים, כמות גדולה של מי שתיה ממקורות אחרים, כמויות גדולות של כלור וכימיכלים נוספים ושימוש מתמיד בפילטרים יקרים מאוד, כמות גדולה של עובדים שמנקים את המיים מעלים, מנקים את השירותים, מסדרים כיסאות ושמשיות. עוד נדרש בבריכה: הקמת מדשאות וגינון צורך מיים ומכסחת דשא (ראו לעיל, בעוד שלנחל בעבר היו מגיעים עם סוסים וחמורים שהיו עושים את העבודה יפה באיזור הרחצה בעוד האנשים היו עסוקים בענייניהם). עלות הקמה גבוהה (הקמה + עובדים + ציוד ב10 שנים - כמה מליונים !) עקב כל יוקר ההקמה והאחזקה - עלות כניסה יקרה.

העובדים אוספים את הכיסאות, מנקים את השירותים (בנחל הצרכים הפרו את הצמחים), מגרפים את העלים וזורקים לזבל (בנחל חלק מזון לחיות, חלק הפך לקומפוסט שדישן את האדמה ועוד), מנקים את הבריכה (בנחל גורמים טבעיים במערכת האקולוגית תרמו לאיזונו).

כדי לממן את כת זה אנשים צריכים לצאת לעבוד במקומות אחרים, חלק מהגיעים עם הרכב - צריך להכשיר חניה. בנחל קשרו את החמורים או הסוסים והם עשו חניה בכך שאכלו את העשב סביב. כמובן גם רועי צאן הגיעו להיכן שהיה הרבה עשביה.

עוד נקודה מעניינת - הפעילות בבריכה יש מי שמשחק ויפה. יש מי שעושה כושר. אין בזה רע - הנקודה בעבר אנשים עשו בעיקר עבודה פיזית כמו עבודה בחקלאות, וכך היה להם גם כושר וגם פעילות פוריה. כיום על פי רוב - עובדים בעבודה לא פיזית, וכך לאחר מכן נאלצים לעשות "עבודה פיזית" - פעילות שלא נותנת שום ייצור, אלא נעשית בשביל כושר,  "על ריק" כמו שחיה לשום מקום, או ריצה מסביב לפארק ולא כדי להגיע למקום. והרבה אנשים משלמים דמי מנוי או כניסה מהכסף שקיבלו בעבודה הלא פיזית, כדי שיוכלו לעשות עבודה פיזית על כלום. ממש חכם.

 בעבר כשעשו עבודה פיזית היא היתה הרבה פעמים בשמש, וכך גם השתזפו. עובדים במשרד ללא שמש, ואז יוצאים להשתזף לא תוך כדי פעילות יצירתית ופוריה... וקודם שמים קרם נגד שיזוף...

בעבר עצים שגזמו - השתמשו בהם לבישול, חימום הבית ועוד. היום הם הענפים שנגזמים, העלים שנושרים נאספים ונזרקים או לזבל, או שנשרפים ללא כול הפקת בישול וכדומה ואף מזהמים סביבה לשב - בנוסף לזה שמבשלים באנרגיה מזהמת ממקור אחר.

ועוד בריכה זה נראה לרוב האנשים מקום טבעי יחסית כי האזור בד"כ עם גינון ורחצה מחוץ לבית גם נראית כיציאה לטבע.

נחל חינם לכולם - ברכה יקרה, סגורה לרוב האוכלוסיה. לא יותר פשוט היה להשאיר את הנחל נקי ?

שאלת תם.

אגב בפועל הושקעו מיליונים בשיקומו של נחל אלכסנדר. ועדין הסיפור לא פתור, בין היתר כיוון שחלקו עובר בתחומי הרשות הפלסטינאית שקיבלה גם היא מיליונים כדי שתפעל לשימורו. הכסף הגיע אליהם - השימור לא, ובעקבות זאת פסקה גם הזרמת כספים נוספת שהיתה יכולה לתרום לא רק לנחל נקי בשיטחם אלא גם להתפרנסות הגונה של העוסקים בשימורו.

העיקר הבריאות

אתרי צמחונות רבים, וגם בתגובות שכתבו למאמר זה, הוזכר לא פעם שבשר זה בכלל לא בריא, מלא כולסטרול, אנטביוטיקה והורמונים. לטעון דבר כזה זה דמגוגיה, בדיוק כמו שיהיה זה דמגוגי להגיד שלאכול מזון צמחוני זה לא בריא, כי זה מלא ריסוס, הנדסה גנטית, הורמונים ודשן כימי, חומרים משמרים וצבעי מאכל בחלק מהמקרים ועוד ועוד. בשני המקרים זו דמגוגיה, כי התייחסות רצינית תצטרך לבדוק, למשל, כמה מכל אלה נשאר במה שאנו אוכלים, האם דרישות הרשויות בעיניינים אלה נאכפות, על סמך מה מבוססות דרישות אלה, כמה מהדברים היותר מסוכנים כל אחד מאיתנו אוכל וכו', וכמובן לבדוק גם מחקרים ומה מומחים בתחום אומרים. זה שצמחונים מתנגדים לצרוך מוצרים מן החי מסיבות אידואולוגיות לא אומר שצריך למחוק את היתרונות הבריאותיים שיש, או לעשות תעמולה שיקרית כדי שיפסיקו לצרוך.

יש מומחים בעלי שם, שטענו שאפשר להיות בריא מתזונה צמחית בלבד, במקרים מעטים יטענו כי היא עדיפה, אך  יש גם מומחים בעלי שם שטוענים אחרת, ומציינים לטובה את חשיבות המוצרים מהחי כחלק מן התפריט. כך שאם אדם פשוט רוצה להכריע בנושא לפי מומחים, ככל שיקרא יותר, יתבלבל יותר.

באופן חלקי, הטענה לפיה צמחונות יותר בריאה - הוכיחה את עצמה לעומת זוללי בשר, כלומר מול מי שאוכל הרבה מדי, ובמיוחד כלפי מי שאוכל הרבה חלקי בשר עם הרבה שומן. במקביל יש גם אנשים צמחוניים שנגרמו להם נזקים כבדים עקב תזונה צמחונית לא מאוזנת.

צמחונות מאוזנת אינה עדיפה מבחינה בריאותית מול מי שאוכל מנה יומית צנועה של "בשר רזה" ועוד מרחיק ממנה חלקי שומן נראה לעיין, ומבשל אותה בשיטות בישול שאינן דורשות שימוש בשמן מוגבר (צליה, אידוי, בישול). כיום אפילו ידוע שאפשר לאכול בשר רזה מספר פעמים בשבוע גם כחלק מדיאטה שמטרתה להפחית את כמות הכולסטרול בדם. יש לבשר יתרונות על פני מזון צימחי, למשל,  אבץ כמו ברזל נספג בדרך היעילה ביותר מארוחות המכילות בשר, יש בבשר ווטמין B12 אשר חסר באוכל צמחי, ומבחינה אנרגטית יש חשיבות במצבים מסויימים לאכול בשר (לאנשים עם חוסר בערוץ האנרגטי השמאלי).

ואגב גישות קיצוניות - תמיד שמפורסם מישהו שתוחלת חייו גבוהה במיוחד, הוא לא צמחוני, ולא דוגל בשום שיטה בריאותית כלשהי באופן קיצוני.

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?

מטיילת שהגיע לאתר קדוש לדרוזים וראתה תייש שחוט שבשרו נפשט בחדר פתוח לצפייה שואלת: מה לא כואב לו, הוא לא צועק ?

הדרוזי: מה כואב ?! - מחזיקים אותו.

האם באמת כולם סובלים ? - האם עגל שחותכים את קרניו  ברפת סובל יותר מתינוק שעשו לו ברית-מילה ? האם באמת מקרי הסבל במשק לבשר כה נוראים - לפחות במשק ממוצע ? והאם הסבל לחיות בגלל גידולים לצמחוניים פחות נורא, ויש פחות מקרי מוות ? ועד כמה בכלל מדובר בהבדל משמעותי ?

בשיחות עם צמחוניים ועם לוחמי זכויות בעלי חיים, מייד מספרים לי על תרנגולות בכלובי סוללה, עגלי חלב ללא יכולת תנועה, פיטום אווזים וכו'. גם בלי בעיות מצרפים לי לינקים לאתרים שמספרים זאת ומראים תמונות. מדי פעם אני שומע שמישהו התחיל להיות צמחוני, לאחר שצפה בסירטון במחשב שבו רואים, איך שוחטים פרה או משהו בסגנון. כמובן, אינני מתכוון לחְיות בהכחשה, ולומר שאין כדברים הללו, או שהכל תקין, אבל אני כן אומר, שאין זה כל הסיפור של החקלאות.

הרבה אתרים שעוסקים בבעלי חיים עושים דה-הומניזציה למשקים המתועשים. לפי הסירטונים והמאמרים שלהם מצטייר רושם שאם למשל נבקר ברפת נראה שם כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ועם קצת סבלנות שחיטה. לא, זה לא כתוב שם שזה כך, אבל מי שלא מכיר, מי שלא ביקר, מי שפעיל זכויות בעלי חיים, שמכיר את הנושא בעיקר דרך אתרי האינטרנט של שומרי זכויות בעלי החיים, או הסרטונים שלהם, זה הרושם שהוא מקבל, כי לדברים האלה הוא נחשף מעבר לפרופורציות. מה חושבים, שכל לולן או רפתן הוא סדיסט ? שהפרות והתרנגולות כל הזמן בטראומה ובחוסר תפקוד מהסבל הזה, לחקלאי זה לא אכפת וזה גם לא משפיע על תוצאות הגידול ?

לפני שנמשיך - שני דברים: האחד - בחלק מהמקרים אכן יש התעללות חמורה.

הדבר השני - לפעמים נוח להציג את הדברים בצורה של "רבע אמת" או הגזמות, כדי לשכנע אנשים לשנות עמדה, וגם אתר זה חוטא בדברים הללו, עם כי פה גם משתדלים לתת פרופורציות.

ולהמשך הסיפור - גדלתי בסביבה חקלאית, וראיתי משקים מתועשים לאורך זמן.

לא רחוק ממני - כמה רפתות, בהן פרות רבצו ברפת. הריח - למי שאינו בא מסביבה חקלאית היה דוחה, אך אנשים רבים שבאים מסביבה חקלאית, ראו בזה "ריח הזבל ניחוח חציר" - תיארו זאת כריח טוב. אנשים שחיו בעבר במקום ושבו לביקור, התמוגגו מהריח שעורר בהם זיכרונות טובים. הרפתות היו בסביבת מגורים, ולא כפי שכיום במרחק של לפחות קילומטר. הפרות הואכלו ביד נדיבה, יש להם חצר להסתובב, איזור עם שמש, איזור עם צל והגנה מהרוח, קיבלו טיפול ווטרינרי הולם, ובאו לחליבה מרצונן. האם זו התעללות ? לא בטוח.

ומה עם "הרביצה בחרא" ? - נכון שבשטח גדול, פרה לא תשכב דווקא על צואתה. אני לא יודע מה באמת פרה מרגישה כשאין לה שטח כזה, לא שאלתי אותה. אני כן יודע שלרוב החיות במשקים המתועשים לא נותנים להיות בבוץ של צואה, חוץ משני חריגים - פרות וחזירים, וגם זה בחלק מהמקרים. יש מגדלים שבהחלט ידאגו לאיזור רביצה יבש. אני מניח שלפרות ולחזירים פחות אכפת, וזה יותר טבעי להם, יחסית לחיות אחרות, כמו למשל ארנבון, או אוגר שמקפידים לעשות את צרכיהן רק באיזור אחד של הכלוב, בעוד הפרה עושה בכל מקום. כנראה רפתנים הגיעו למסקנה, שאין תועלת ממשית ביותר הקפדה על ניקיון. בהחלט ראיתי רפתנים שנותנים יחס של כבוד, אכפתיות ואף אהבה לפרה, ואני לא בטוח שהחמלה שלהם וההבנה שלהם פחותה מאלה שמכירים פרות בעיקר מאתרי זכויות בעלי חיים.

לגבי דברים אחרים, האם זה שהפרידו מהנקבות את העגל שנולד - זה בר השוואה לאבל של משפחה אנושית?  - ממה שראיתי, לא.  באתרי זכויות בעלי החיים מראים בהבלטה איך חותכים להם את הקרניים או צורבים את עורם כדי שיהיה מספר. אני לא מתכחש שעושים את זה, אני כן אומר שגם אם כואב לזמן מה - זה לא כל כך נורא, וכן אומר, כאחד שגר ליד רפת שהקולות הנשמעים משהם, אינם צרחות כאב, ושהמראה ושדברים כאלה נדירים, בודדים, ואינם מייצגים את כלל חייה ברפת. שבאתר אנונימוס מראים דבר כזה בסרטון של כמה דקות כמה פעמים, זה נותן תמונה שגוייה על האווירה כללית ברפת, למי שזה המקור העיקרי שלו. האם מישהו שנוהג לטייל מדי יום ליד רפת, זה המראה שהוא רואה: כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ?

ובכלל, נניח שיפסיקו לחתוך קרניים ולצרוב מספר - אז ככה - זה סימן שעיקר הסבל ברפתות פג ואפשר לאכול פרה ?

יכול לספר לי מישהו שהוא ראה רפתן נותן לפרה מכה עם מקל כדי שתילך לאיזור החליבה, או לאיזור טיפול ווטרינרי. נו, מה אפשר לעשות, שאי אפשר לשוחח עם הפרה. זה השפה שבה היא מבינה ומצייתת איכשהו למגדל שלה.

לא רחוק במקום אחר - בריכות דגים. המיים לא צלולים, ואת הדגים עצמם לא רואים וידוע שהם בצפיפות גדולה. אבל יש להם שטח לשחות, יש להם אצות - שזה סביבה טיבעית ומזון בשבילם. האיזור שוקק טבע וחיות בר, כמו ציפורים רבות, נוטריות, סרטנים, עם קצת מזל בלילה אפשר להבחין גם בשועלים, בתנים ואפילו חתול ביצות נחשים ועוד חיות רבות. האם זה מקום כל כך נורא ? - לדעתי לא. ומה עם ההוצאה מהמיים, והמוות הממושך והשקט בחנק ? - אני מניח שזה סבל (אם כי נקודה זו נתונה במחלוקת גם באתרים למען בעלי חיים), אבל לא זה מה שמייצג את עיקר החיים שלהם, כמו גם ששחיטה של פרה, אינה אומר דבר על כל השנים שהיתה ברפת, ובכל מקרה אם נעבור לאוכל צמחוני, אז עדין לא מונע סבל והרג חיות רבים לאין ספור.

יש גם לולי הודים באיזור. ההודים על ריצפה עם נסורת. הריח - מתקבל על הדעת. יש אוכל ומיים בשפע. החיות לא מבודדות. אני בהחלט מסכים שיש מה לשפר כדי לגרום להם לרווחת חיים גדולה יותר, אבל האם זה כל כך נורא ? - גם פה לדעתי התשובה היא לא. לעומת זאת כלוב סוללה שבו התרנגולת ללא יכולת תזוזה - כן נראה לי סבל מוגזם.

גם אווזיה מסחרית היתה, ולא, שלא כמו בסרטים שרואים, לא פיטמו שם אווזים עם זונדה. עיקר מזונם היה שאריות לחם ממאפיה. הם חיו בחצר בה היתה אפשרות להסתובב, והיו גם איזורים עם בוץ, שנעשה על ידי טפטפת שבו האווזים יכלו לעשות "סינון" בוץ עם המקור (התנהגות טבעית שלהם). לא תנאים אידיאלים, אבל גם לא גיהינום.

מהחדשות שיוצאות מאתרי זכויות בעלי חיים, נוצר רושם שתמיד אווזים מפטמים. אז לא, ויש שמגדלים אווזים בשביל שמירה ו/או נוי.

וכך גם לגבי העדרים הצאן והבקר שאני פוגש בעיקר בטיולים לצפון ולדרום - שרועים באחו.

גישות קיצוניות למען בעלי חיים וצמחונות, בהרבה מקרים נובעות מכך שאנשים, חסרי היכרות וקשר עם הטבע והחקלאות, והם ניזונים לא מהמציאות, אלא מאתרים שמראים ומדגישים רק את הרע ביותר, ומעכבים יותר מעל רגעי הדם, מאשר הרביצה הרגועה ברפת או באחו.

לא, אין זה עניין דווקא של רגישות שרק לשומרי זכויות בעלי חיים יש ולאחרים אין, ובנושא זה, יהיה יפה לסיים בשיר של רחל המשוררת, שבוודאי אינה חשודה בחוסר קשר לטבע וחקלאות, או בחוסר רגישות. שיר שמראה שמה שחווים מרפת, הוא לאו דווקא מה שמוצג באתרי אנונימוס לסוגיהם, אלא משהו מורכב בהרבה שבו אלפי חוטים של קשר

מי שראשו עוד שרוי בוויכוח עם הדברים שפה, שישים את הדברים בצד רגע, וירגע, כי עם קשר ובלי קשר זה שיר מאוד יפה.

חליבת לילה, מאת רחל בלובשטין ("רחל המשוררת"), מתוך הספר "שירת רחל", עמ' קנא, הוצאת דביר, תשל"א.

* רחל ילדת 1890 בעיר סַרטוֹב, אשר על גדות הוולגה. ספגה הרבה יותר טבע, ועבדה הרבה יותר בחקלאות מאשר פעיל זכויות בעלי חיים ממוצע. עם עלותה לארץ גרה יחד עם אחיותיה במושבה רחובות הטובלת בחקלאות רבה. בימי העליה השניה לא היה זה מובן מאליו לצאת לעבודה חקלאית, אך רחל שהאמינה בזה ניסתה כוחה בעבודה באחד הפרדסים ולאחר מכן הלכה לכנרת לחוָת הלימוד החקלאית הראשונה לנערות. ימים אלה היו הטובים בחיה. לא היו אז רבים בארץ בעלי ידיעות וניסיון בעבודת האדמה, בשנת 1913 יצאה את הארץ לאוניברסיטה של טולוז בצרפת וסיימה שם את חוק לימודיה כאגרונומית. עקב מלחמת העולם הראשונה היא לא יכלה לחזור לארץ, היא עבדה כמורה בתי הספר לילדי הפליטים היהודים מגורשי ליטא. חיי המצוקה והרעב שם הרסו את בריאותה, היא נדבקה במחלת ראות בשעה שטיפלה בילדים נגועי שחפת. היא חזרה לארץ לדגניה, וכעבור זמן לא אישרו לה להוסיף ולגור שם מחשש שתדביק במחלה אשר אין לה תרופה. בשברון לב ובאין ברירה עזבה לחיי עיר אשר אותם לא אהבה... על אף שאין בהם ריח רפת... בשני שירים בשם "בעיר", הפליאה לתאר את אותה עיר: סְחִי חוּצוֹת, המולה מַמְאֶרת, שִמְמַת בטון... ובה הרקפת לא תוְריד בבוא העת / בבטון מדרכות המת.
שימו לב להבדלים מדעוֹת צמחוניים / אתר כמו אנונימוס, ביחס למה חי ומה מת, מה לכלוך, מה מקלט, חיי אדם וחיי פרה יחד ולחוד.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תגובה לדוגמה שקיבלתי לדברים בסעיף זה: "ריח של חרא, זה לא רק שאלה של טעם. אתה יכול להגיד שריח זה בסך הכל עניין של טעם אישי, ורק בגלל שאני כזה "עירוני לפלף" אני מתעקש להוריד את המים אחרי כל פעם שאני הולך לשירותים, אבל הבעיה כאן היא לא רק עניין של טעם- החיים באוויר רווי אמוניה יכולים לגרום נזקים בריאותיים ממשים, כמו קשיי נשימה, כוויות כימיות ואפילו עיוורון- וכולן בעיות שבעלי-חיים במשקים מתועשים חשופים להם יותר בגלל הסביבה שבה מחזיקים אותן. זה לא רק שהריח "לא נעים" אלא שהוא מזיק.
אנשים שעובדים במשק לא צריכים לשאת את הריח יותר מאשר תקופות זמן מוגבלות, ומיד אחרי זה יכולים לעבור לסביבה עם אוויר נקי וטרי, אבל בעלי-החיים חיים שם כל חייהם, וצריכים לסבול אותו באופן מתמיד ללא הקלה.

בקשר לעגלים שמסתובבים במרעה- ידוע לי שרובם המוחלט של עגלים בתעשיית הבשר יוצאים למרעה בצעירותם (העובדה הזו גם מופיעה באתר אנונימוס, כך שאתה לא יכול לטעון שהם מסתירים עובדות ומציגים רק חצי אמת). גם ידוע לי שאותם עגלים, לאחר שהגיעו לבגרות , נכלאים במפטמה למשך השבועות האחרונים בחייהם, שם כבר אין להם הרבה מרחב. גם את זה צריך לזכור".
 

והתשובה לאותו כותב: מתי ראית פעם אחרונה פרה או תרנגולת ?

צא מאתרי אנונימוס למיניהם, גש לול קרוב, ולרפת הקרובה, תיגש קרוב קרוב קרוב לתרנגולת ולפרה, ותראה אם היא עיוורת מהאוויר רווי האמוניה, או אם כל גופה רווי כוויות כימיות, או שאולי כולן שוכבות שם רועדות ומחרחרות בגלל קשיי נשימה.
בחייך, גש ותראה. 
אם את חושב שכך נראית תרנגולת ופרה ממוצעת, אז אין לי אלא להגיד שאתה דוגמה חיה לתפיסה הלא נכונה שאתרים בסגנון אנונימוס עושים.

דבר אחר - ההשוואה להורדת מיים אצל בני אדם, אינה דוגמה טובה. אני מכיר הרבה אנשים שאוהבים ריח רפתות, אך אינני מכיר אף אחד שאוהב ריח צואת אדם מרוכזת. שוב דוגמה לכך שריח הוא קריטריון שאנו מתייחסים אליו עם הרבה פרשנות אישית. מה הפרשנות של הפרות לריח שלהם ? - לא יודע. הן עושות קקי בכל מקום. גם באיזור הרביצה שלהם. אדם לא. גם בעלי חיים רבים אחרים לא.

---

עוד כותבים כתבו דברים בסגנון של: "מה עם ההנשרה, ומה עם הסבל בהעמסת בעלי חיים למשחטות, ומה עם עגלי החלב שלא נותנים להם לזוז..." ועוד ועוד דוגמאות

ותשובה הכללית לכולם: לא נטען  שבכל המשקים חיות אינן סובלות. נטען שיש מקומות לא מעטים בהם התנאים סבירים. הכיוון הוא כיוון של חקלאות תעשייתית בתנאים משופרים לחיות ונגד המקרים עם סבל עצום וממושך.

אין זה הוגן להזכיר רק סבל שיש בתעשיית החי, ולהתעלם מסבל שנגרם באלטרנטיבה - אוכל רק מהצומח. מה לעשות, בני אדם צריכים להתקיים, ולא ניתן לעשות זאת בלי שיגרם סבל ממשי לחיות או הרג כלשהו. יש לשאוף למינימום האפשרי, ולא הצעתם אפשרות טובה יותר. ולא. לא הבאתם ביסוס רציני לכך שצמחונות היא פתרון טוב יותר.

אתרים נגד התעללות בבעלי חיים - אתרי הסתה לצמחונות

"אנשים מחפשים לעצמם מורים, שיגידו להם שהם צודקים, ולא את האמת,

גורואים שידריכו אותם בדרך שהם האמינו מלכחתחילה, ולאו דווקא בדרך האמת"

מה, אז באמת הכל בתעשיית החי זה גדיעות, צריבות, שחיטות, צחָנות, חיי סבל בלתי נפסק ?

ככה לפחות עולה מאתר כמו אנונימוס, אתר המשמש ספינת דגל ללא מעט צמחוניים לוחמי זכויות מזויפות לבעלי חיים. מדובר בגוף שבצדק שם לב לכך שקיימים מקרי התעללות מוגזמת בחיות, והוא רוצה להביא לשינוי, אך בשם זה, אין הוא טורח להביא מידע מאוזן, אלא את החלק הקשה ולהדגישו כחזות הכל. כך מי שניזון מאתר כדוגמתו כמקור עיקרי, יוצר אצלו תמונה לא נכונה בהעדר קריאה  ביקורתית, ובהעדר מקורות של ממש מהמציאות, כמו חיים באיזור חקלאי בו פוגשים ורואים מה קורה הלכה למעשה, שלא לדבר על נסיון כלשהו בגידול בעלי חיים ממש.

 אם כן, בצד התמיכה בכך שיש מקום לשיפור בתנאי חייהם של לא מעט חיות, יש גם לשים לב לשיפור הנדרש במאמרים ואתרים כאלה:

1. אתרים אלה מסיתים ואינם אובייקטיביים - אין זה מסוג האתרים אשר מביאים מידע מלא, מכל הצדדים, ובסוף נותנים לקורא (לגולש) להחליט בעצמו. מדובר על פי רוב באתרים מגמתיים, שמביאים רק חלק אחד של המטבע בצורה שנועדה להשפיע, ובצורה מוגזמת, מסיתה, משסה ומבזה את כל מה שקשור בתעשיית החי, כנגד מי שדאג להם להספקת חלב שהיו קטנים ולמזון רב נוסף חשוב ובעל ערך, וכנגד הורים שעושים כל מאמץ לספק לילד אוכל מזין, טעים, במחיר סביר, וגם... בלא פגיעה גדולה יותר בחיות...

2. זוהי "תקשורת מגויסת" במלוא מובן הביטוי. כלומר, לא כזו שנותנת במה להציג מגוון רעיונות ולביקורת עליהן, אלא תקשורת שבאה מטעם רעיון מסויים,  ולא תעז כיאה למי שבא להציג אמת להביא, למשל, ביקרת נגד המנהיגי המרד (מעשיהם, תאי שכרם מוגזמים, אופן ניהול) ומנהגים (כמו המנהג להיות צמחוני, או דרכם של אגדות צדקה לחיות לזעוק על תנאי כליאה גרועים לחיות ושחיטה, בעוד שהן בעצמן נותנות לחיות-המחסה שלהם תנאים גרועים, ומממנים שחיטה ועינוי של חיות במשקים, בכך שהם קונים מזון בשרי לכלבים ולחתולים במכלאות ובסוף ממיתים את רוב הכלבים המגיעים אליהם ואת בשרם משליכים לאשפה במקום להאכלה) או קהל היעד שלהם (למשל להגיד "חבר'ה - נא להירגע, עודף קיצוניות לא יעזור,  להיפך...). תקשורת מגויסת זו גם אינה מאפשרת ביטוי לרעיונות אחרים, לתת מקום לתגובות הקוראים.

3. הגזמות - המטרה במאמרים אלה אינה להראות פרופורציות, שמא יאמרו הבריות, "זה לא כ"כ נורא, אני לא מצטרף למאבק". מראים את חצי הכוס הריקה כדי שבאמת המאבק שלהם ישפיע על מישהו, ובהתחשב בנסיבות החמורות.

דוגמה מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים. בדף באתרם שמסביר על האגודה הם כותבים: "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים (ע"ר) הוקמה בשנת 1983 במטרה לאתגר את החשיבה המדעית הישנה לפיה לא ניתן לקדם את המדע ללא פגיעה בבעלי-חיים, ועל מנת לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים בישראל עד לביטולם המוחלט".

 בוודאי שיש ניסויים אכזריים שמן הראוי היה לצמצם. אך האם בכל מקרה ? ניקח מקרה אחד: מליוני אנשים נותנים לחתולים ולכלבים שלהם כל שנה חיסונים בסכום כספי לא מבוטל. הלא היה זה ראוי, שיהיו כמה חתולים וכלבים שמישהו יבדוק עליהם שהחיסון הזה באמת עובד ?. זאת בידיעה ברורה שניסוי כזה עשוי להיות כרוך סבל גדול מאוד ואף מוות במקרה שהחיסון לא יצליח והחיות ידבקו במחלה הנוראית. אבל צריך לנסות על בעלי חיים או לא ?. מי מעוניין לשלם כל שנה כ200 ש"ח ויותר עבור חיסונים לכלב, שמעולם לא נבדקו על כלבים ? או במקרה דומה - מליארדים של שקלים מוצאים כדי לקנות לחיות המחמד מזון, אשר מתיימר לספק את כל צרכיהם התזונתיים. הלא היה זה ראוי, שלפני שחברות המזון יוצאות בהצהרות כאלה, הן יבדקו על 10-20 בעלי חיים שזה באמת נכון ?, כולל האפשרות שיסתבר שהאוכל לא באמת כזה טוב ובעלי חיים יפגעו ?. האם אין הגזמה בכך שטוענים שצריך להביא לביטול מוחלט של כל הניסויים בבעלי חיים ?

4. לא להגזים גם בהשמצות אתרים אלה -  אני דווקא לא מזלזל בצורת מאבקם. מאחר שהמצב של הטבע והיחס לבעלי החיים הוא בכי רע, אינני טוען שאין כל צורך גם בתקשורת מגויסת, אך כמו שיש בעיה להסתמך על רדיו החיזבאללה, או רדיו פלסטין, שזה גם תקשורת מגויסת אז...

וכן, גם לפלסטינאים וללבנונים בעיות קשות. זה עוד לא אומר שהכל מותר בתקשורת ובכלל.

וגם נוצרת בעיה שהם לא יכולים להאמין כבר לעצמם.

5. ההגזמה והקיצוניות באתרים אלה חוגגת עד כי לפעמים מצטייר משם שכל נגיעה קטנה בחיה, גורמת לה לסבל איום. לפעמים זה מגיע לגבול השקר.

הסרטים והתמונות באתרים מראים לנו חיות מוכות, שחוטות, כלואות ללא יכולת תנועה כל שהיא - שלא באותם פרופורציות כפי שזה במציאות. לדוגמה חיה שצרבו עליה מספר - זו פעולה של כמה דקות, והפרה חיה כמה שנים. הצריבה כזו אינה דבר "ממוצע" או דוגמה מייצגת לחייה, אלא משהו חד-פעמי, ואין היא מראה סימני טראומה ממושכת עקב זה.

קיבלתי תגובות על הדברים האלה, שאנשי אנונימוס הגיעו למקומות והיו צריכים לצלם מהר, וזה מה שיצא. אלו תמונות רנדומאליות, או מקריות ממה שראו. אין לי, אלא להגיד שמי שחושב ככה, זה דוגמה לתפיסה מעוותת שנוצרה אצלו כתוצאה מקריאת אתרים כאלה. צילום רנדומאלי ברפת חלב למשל, בסבירות של מעל 99% היה מראה דברים כמו פרה רובצת ומעלה גירה, או אוכלת, או ישנה, או נחלבת.

6. חצאי אמיתות - מי אמר שזה לא בסדר ? - בשיחה עם אנשים רציניים יותר בתחום, הם לא הכחישו את הצגת החלק הקשה של הדברים ולא ממוצע, אך ניסו להסביר זאת במשלים על מקרים אחרים שבהם באים מאמרים להתריע על בעיות כמו עוני, או הגזענות שהיתה בדרום אפריקה, ואין הם מכסים הכל.

עד נקודה מסויימת הצדק איתם. לא נצפה, למשל, ממאמר אשר בא להראות את זוועות-העוני ומנסה להביא לשינוי, שעל כל תמונה של עני יביא גם תמונה של עשיר או של בעל הכנסה ממוצעת, כי "צריך איזון". אבל אם אתר על עוני מציג דברים שלפיהם, נגיד בישראל הכל רק עוני, וכל מי שלא תורם לעניים הוא "רוצח", ו"נאצי" כי בגלל זה נגרם לקבוצה גדולה של אנשים עניים מוות וסבל מהעדר תזונה נאותה, טיפול רפואי נאות, העדר תנאים סניטרים נאותים וכו', ואם אמרנו לפנים  שאדם יותר חשוב מחיה אז על אחת כמה וכמה... אז זה בעייתי. ואם מאמר/אתר כזה מנסה להוביל למסקנה שצריך לתת לכל העולם קיבצאות ו/או לקחת מכל העשירים את כספם ורכושם ולחלק שווה בין כולם ו/או ומי שאינו תורם מעבר לקבוע בחוק (מיסים שונים) הוא "אשם", אז מדובר באתר שיטחי, קיצוני, מסית, חסר אחריות, חסר ראיה כוללת ואי-הצגת התמונה כולה ומגוון הדעות.

אתר רציני בנושא עוני, אשר דוגל בהגברת הקיצבאות צריך לעשות גם דיון בחסרונות שבזה, למשל, עידוד לבטלה ("הבטחת הכנסה" שהופכת ל"הבטחת אבטלה"). כך גם אתר כמו אנונימוס אמור לדון בחסרונות שבתזונה צמחית, או גישתו לחיות. איפה דיון כזה ?

להסיק מאתר/מאמר נגד התעללות בבעלי חיים שאסור לאכול שום דבר מן החי ומי שעושה ככה הוא רוצח, זה בערך כמו להגיע למסקנה מאתר/מאמר על עוני, שצריך לתת לכל האוכלוסיה קצבאות כל החיים, וכל מי שלא עושה כן הוא רוצח.

במובן מסויים זה בסדר שאתר שבא לעשות שינוי, יתעסק דווקא במקרים הקיצוניים יותר, ויבליט אותם, ולא יתעסק עם דברים פחותים בהרבה, החיסרון בדבר, שיש אנשים שמה שהם לומדים על חיות זה רק מאתרים כאלה,  ואז יוצא בערך מה שקורה, כאשר עיתונות מבליטה רק חצי אמת מתוך אינטרסים שונים של כותב המאמר - נוצרת אז תפיסה מעוותת אצל הקהל הרחב, ותופעות שליליות אחרות, כמו שלהוב יצרים והסתה.

יפה כתב בתגובה על הדברים הללו מישהו:  "'פעולה ירוקה' היא דוגמא - כמו אנונימוס - לקבוצה קיצונית, אלימה וחסרת סובלנות. במקרה לגמרי, המטרות של פעולה ירוקה תואמות להשקפת עולמי. לפעמים.
הקשר בין פעולה ירוקה, אנונימוס, תנובה, זוגלובק, הועד למען חקלאות אורגנית, אגודת רופאי השיניים וכו' הוא שכל הקבוצות האלו לא מתיימרות להיות אובייקטיביות. לכן כל אלו אינם אמינים כשהם מציגים .
כדי לקבל החלטות רציונליות צריך לשקול את הנושא באופן אובייקטיבי. לא "איך אני מרגיש כלפיו" אלא מהי התאוריה, מהן העובדות, מהן העובדות הסותרות ומהן נקודות התורפה של הפרשנות של כל סט עובדתי.
לפעמים העובדות נוגדות את התאוריה. אדם רציונלי ישנה את התאוריה. אדם מוסת או אינטרסנטי ישנה את העובדות. כנ"ל תעשה עמותה אידיאולוגית."

7. היופי הוא גם בעניני המסתכל - לא אחת מספרים לנו על ריח צחנה בבית הגידול של בעלי החיים. אני בהחלט מאמין שזה מה שהם הרגישו, וכדאי גם יאמינו לי  שכאשר חקלאי או מי אשר גר באיזור כזה רואה עירונים נגעלים מריח - הם בד"כ נראים לו או "סתם עירונים לפלפים" - או אנשים רכרוכיים, חסרי הבנה. או מה שבספר "הרי פוטר" אולי היו קוראים "מוגלגים". אני לא רוצה להגיד מי פה צודק, כי הסיפור של ריח, זה לא משהו אובייקטיבי. יש שבהחלט אוהבים אותו - אלה שרגילים. עד הרפורמה בענף הרפתות רוב הרפתות היו ליד מגורי אדם, ואנשים היו גאים בזה.

כתבו לי על זה בתגובה דברים כמו אם יש צואה יש חידקים וזה יכול לגרום מחלות וכו'.

ברור שיש חידקים, אבל החקלאי הוא לא טיפש, שהוא יאפשר כמות חידקים מזיקה וגורמת מחלות, ואם במקרה או כן טיפש, או עשה טעות חד פעמית, הוא יצטרך לשאת בנזק כלכלי כבד.

על כן, יש נקיון, יותר ממינימלי. אני לא יכול לשאול את הפרה מה היא מרגישה ברפת, אבל אפשר לשאול ווטרינר מה רמת ההגינה הדרושה, הן לפרה, והן כדי שהחלב והבשר אותו אנו אוכלים ממנה יהיה ראוי למאכל אדם ואת זה יש.

השיפוט הוא לא במה שעירוני שלא גדל באיזור חקלאי מריח.

8. אתרים כאלה נותנים הרגשה ש"יש מיתוס שצריך לנפץ". כתב לי מישהו בתגובה לדברים פה: "זה שאני עירוני, לא אומר שאני לא מסוגל לדעת מה קורה מחוץ לעיר, ושאני לא יכול להבחין כשמשקרים לי ביחס לאופן שבו מחזיקים בעלי-חיים במשקים. כמובן שאני יכול לזהות כשמשקרים לי- שיקרו לי הרבה פעמים בחיים בקשר לחיים במשק- מגיל צעיר למדו אותי אמרו לי שבעלי-חיים חיים בשלווה לצד הוריהם, בסביבה מרווחת ונקיה, זוכים לשחק, להשתעשע ולהסתובב חופשי, ומקבלים טיפול מסור מצד החקלאים שמונעים מהם כל פגע ודואגים שלא יסבלו. את ההבלים הללו שמעתי הרבה יותר פעמים בחיים מאשר את הנתונים הסותרים- הם טופטפו לי למוח מילדות ממספר רב של מקורות שונים- ובכל זאת אני לא מאמין להם. אז עובדה שבכל זאת יש לי מידה של חשיבה ביקורתית.

גם לנתונים שמוצגים באתר אנונימוס אני לא החלטתי להאמין בצורה עיוורת אלא הצלבתי איתם עם עוד מקורות שונים- ביקורים במשקים, ספרות חקלאית, עמותות נוספות למען בעלי-חיים, ושיחות עם אנשים שעסקו בחקלאות או גדלו בסביבה חקלאית. עד היום לא הצלחתי למצוא ולו סתירה אחת בין המציאות לבין הטענות המופיעות באתר."

עד כאן דבריו, וראשית אולי זה הזמן להגיד שהמישהו האחד הזה הוא אותו זה שכתב קודם על התרנגולות העיוורות, נחנקות, עם כוויות כימיות, ובבדיקה נוספת איתו הסתבר שהוא לא ראה דברים כאלה, אלא פגש אותם רק באתרי אנונימוס. אבל לעצם העניין החדש יש פה מקרה, שדומה לילד שבהיותו בגיל הגן חשב ש"אבא שלי הכי חזק", ויום אחד הגיע לגיל שבו הבין שההורים שלו, זה לא בדיוק סופרמנים, ויש להם לא מעט חסרונות, חולשות, ודברים שאין להם שום מושג בהם. והתוצאה - המתבגר מתחיל למרוד, לצפצף, לזלזל בהוריו. כלומר, עובר ממצב לא ממש מציאותי אחד (ההורה הכל יכול), למצב בעייתי אחר (הפחתה בערך ההורה). הרי גם אם הוא לא בדיוק ילד קטן, הוא גם לא בדיוק מבוגר, ועדין זקוק להוריו, והוריו הם אלו שעושים הכי הרבה למענו, הם אלו שהביאו אותו עד הלום, ודאגו למחסרו. כיבוד אב ואם על אף החסרונות לא יזיק. על אותו מישקל - אני בהחלט מבין שאותו ילד יום אחד הבין שהאופן בו מגדלים חיות בחקלאות לא בדיוק מצב מושלם, ומבין את השאלות ואף את המרד. אך  גם כבוד למי שנותן לו ולמשפחתו אוכל כל יום באספקה סדירה וטרייה - לא יזיק. וזה גם אולי עניין של בגרות, כדי להבין את זה.
 

9. רשימת מקורות בעייתית האתר, שאולי בולט ביותר מהם, מספק בחלק מאמריו, שבחלקם דברים תמוהים, "רשימת מקורות". אך בשונה ממאמר אקדמי של סטודנט שנה א' (וכמובן ברמות יותר גבוהות) - בו יש צורך להגיד על כל קביעה מאיזה מקור הובאה - באתר הזה לא תמיד כך. לכן יש פה אולי רושם ראשוני של אתר רציני, ושמי שכתב את המאמר קודם קרא משהו... אבל זה לא בדיוק רציני, וסביר להניח שאף אחד בתנאים האלה לא ינסה לנחש מאיזה מבין 20 המקורות שהביא בסוף ה"עובדה" שהביא, ויקבל את הנתונים כפי שהם.

רוב האנשים לא יחפשו מקורות, ול א יוודאו אם השימוש בהם נעשה כראוי, לכן, יתכן ומישהו יאפשר לעצמו לעשות בזה שימוש מסולף. לקורא הפשוט קשה לדעת מה ציטוט ומה "הוסף ברוח אנונימוס".

10. שימוש פסול על ידי הגולשים - כאשר אנשים עם מודעות לסבל בעלי חיים למיניהם רוצים לתת תיאור לנעשה במשקים המתועשים, הרבה פעמים זה קורה בפורומים שונים באינטרנט ("פורומי הסתה הדדית"), כדי לטעון על אכזריות המשקים, אין הם טורחים לנמק, אלא מביאים קישור מאתר אנונימוס. אבל רגע, מי אמר שהאתר הזה משקף משק חי ממוצע ? או יום שגרתי ברפת או בלול ?.  האם בעלי האתר הם אלה שטענו כך  ? - לא, בעלי האתר לא טענו כך, אבל הגולשים מתרשמים כך, בשל העדר קריאה ביקורתית, ובשל צורך לקבל אישור למה שהם מאמינים.

כך יוצא סילוף על סילוף: גולש מביא בצורה מסולפת מידע ממאמר שכבר בו יש מידע מסולף.

הרבה פעמים בשיחות/התכתבויות עם גולשים באתר הזה, אני רואה שרמתם של לא מעטים מהם היא רמת של חשיבה בסיסמאות מפליירים ומדבקות, שהאתרים ופעילים מפיצים, ולא מעבר לזה. והיו גם כאלה שהייתי צריך להסביר להם למה פלייר זה לאו לא מקור מידע מספק (אם מפלגה מסויימת מוציאה פלייר ומדבקות, אז זה אומר שהאמת בכיס שלה ?).

בעיה נוספת היא שהתפיסה השולטת בפורומי זכויות בעלי חיים ברשת, דוחקת לפינה את כל מי שמגלה רגישות מסויימת לסבל בע"ח אך לא מוכן להיות צמחוני, ובוודאי את מי שמבין שהפתרונות אותם מציעים אנשי זב"ח לבעיות סביבתיות, לרוב אינם מעשיים.

10.א. שימוש פסול על ידי הגולשים בציטוטים - מחד אתר/מאמר שלא מביא מקורות לדבריו יתקשה להיתפס כאתר/מאמר רציני. מאידך בד"כ כל אחד מאמין קודם כל במשהו, ואז הוא מוצא ציטוט, גם אם זה מקור בעייתי בעיניו, וגם אם הוא ללא התייחסות לגישותו הכללית של האיש או המקור. מביאים למשל ציטוט מהעיתון - הרי ברור גם לכותב וגם לקורא שבעיתונות הרבה שקרים, אך האלטרנטיבה של לא להביא מקורות, גרועה יותר.

על כן הטענה שלי כאן אינה דווקא לכותבי האתרים/מאמרים, אלא לקוראים - האם אתם עושים קריאה מובחנת וסלקטיבית ?, לדוגמה, באתרי צמחונות רבים יש איזה מאמר, למה לפי היהדות נכון להיות צמחוני, לפעמים זה בשם איזה רב. האם הרב הזה בכלל מקובל עליכם ? - ואם כן, אז האם אתם עושים גם דברים עיקריים יותר במשנתו של הרב ? ואם נמצא 100 רבנים שיגידו אחרת, אז האם תשנו את דעתכם בנושא הצמחונות ?

דרך נכונה - להבחין מי איש אמת וללכת בדרכו ולהיות בענווה תלמידו.

דרך לא נכונה - להאמין במשהו, ולהיאחז בציטוט של כל מי שרק מוכן להגיד משהו שקרוב לאמונה הזו גם אם הוא איש-שקר.

* אגב על פי ההלכה עוד לפני שנכנסים לבית יהודי נפגשים ב מזוזה ובתוכה קלף עור של בהמה כשרה עם דברי קודש. דבר שלא מסתדר עם תיאוריות צמחוניות.

11. אין לאנושות כל אפשרות לאכול ולחיות בלי לגרום סבל ממשי להמוני חיות. מקובל עלי שבתעשיית המזון לבני אדם (צמחונית ובשרית)  יש כ 20-30 אחוזים של מעשים בהם נגרם סבל מוגזם לחיות שאפשר בלעדיו, ואותו חייבים לצמצם. לגבי השאר, עם הידע של היום זה לא ממש מעשי, ועל אלה, שהם הרוב אתרים בסגנון של אנונימוס לא מדברים, וגם לא מכבדים. הם מציגים את הצמחונות כאלנטרנטיבה שבה אין פגיעה בחיות, דבר שכפי מוזכר ומוסבר במאמר זה זה אינו נכון.

12. ישנם פורומים באינטרנט בנושא צמחונות - טבעונות. מי נכנס לשם ? - כמובן צמחוניים - טבעוניים בעיקר. אם נכנס לשם מישהו עם דעות אחרות - ומביע אותם במקום הזה, שמבחינתו הוא המקום הנכון, כי איזה פורום יכול להיות יותר מתאים מלדון בנושא אם לא פורום צמחונות/טבעונות, אך בעושו כן נוצרת תגובה של - "אם אתה נגד, אז מה פתאום אתה נכנס לפה, פה זה מקום של מי שרוצה להיות צמחוני/טבעוני", וכן מנסים במקום להתייחס לטענות, להתייחס לטוען, והגיד שהוא משועמם או מקנא או 'טרול' (ביטוי בפורומי אינטרנט לאחד שנכנס בכוונה כדי לציק, וכל הסבר וטיעון הגיוני לא ישנה את דעתו, להיפך, רק יגרום לו להמשיך את הוויכוח) ודברים דומים. לא אחת יקרה גם שמנהלי הפורום יתערבו ימחקו הודעות, בטענה שאין טעם יותר מדי להתווכח. ואז מה קורה ? - נוצר מקום שבו כולם מאמינים בדבר אחד, גם אם הוא מבוסס על חצאי אמיתות ואתרי הסתה ותעמולה, אך בכל זאת הם מאמינים בכל ליבם בדבר הזה, ויש להם גם הוכחה - והיא ש"הרי כולם אומרים ככה", ואם מישהו הסתנן למקום עם דעות אחרות, אז הוא בעייתי - "עובדה שכולם משמיצים אותו ומנהלי האתר מוחקים את הודעותיו".
וה"כולם שאומרים ככה", זה גם רושם מטעה, שנוצר אחרי שבמקום להתייחס באופן ענייני לדבריו,  זרקו אותו ועשו דה-לגיטימציה לאישיותו של כל מי שהראה דעה מנומקת אחרת. הקורא הנבון יכול להבין שאילו היו להם טיעונים הגיוניים, הם היו פשוט מביאים אותם בצורה ברורה ושקולה. אך מאחר שאין, הם מגיבים מהרגש המתוסכל והמבולבל ומחפשים אוייב לירות עליו.

לעיתים רחוקות מגיעים הדברים עד כדי התחת דברים גסים וקללות, ובמקרה כזה אין אלא לשקף להם זאת, ולהזכיר להם שבגלל אנשים כמוהם נוצרת סטיגמה וסטריאוטיפ של אנשים צמחוניים ושומרי זכויות בעלי חיים, שמרחמים על קרציות, יתושים ואווזים, אבל לא אכפת להם מבני אדם. כשנוח להם ימצאו איזה רב שיגיד שצמחונות זה משהו חשוב לפי היהדות, אבל את הפתגם "כל המלבין את חברו ברבים כאילו שפך דמים", שכחו. אותם שאנשים יזדעזעו למראה שכן מסלק חתולים מחדר מדרגות בבנין, אבל אין להם בעיה לגרש בגסות אדם שמביע בפורום שלהם דעות מנומקות ומבוססות.

כתב אחד הגולשים על כך:

בחלק גדול מהויכוחים עם אנשי "זכויות בעלי החיים" ודומיהם (כולל ויכוחים בשאלות עובדתיות, כמו: האם חתולים משוטטים טורפים חיות בר) קורה לך דבר כזה:

1. אם אתה מסכים לעמדות שלהם, אז אתה בסדר גמור.

2. אם לא, יש לבדוק מה הסיפור שלך בדיוק:

א. אם אתה סתם אדם מן היישוב - אז מה אתה מבין בכלל.

ב. אם אתה חוקר בתחום הביולוגיה - אז אתה פסול מראש: אתה הרי מוסת על-ידי "הפקולטה לשנאת החתול" (קראתי בדיוק את המלים האלה באחת התגובות בפורום בעלי החיים. בחיי!), ו"ניזון מארס שמטפטפים לך שם".

ג. אם אתה מגיע מתחום הדאגה לרווחת בעלי-החיים - אז כנראה שמשהו השתבש אצלך. שהרי איך יתכן בכלל שתביע עמדות כאלה? המסקנה היא שכנראה נפלת על הראש, או משהו כזה, וגם אז - דעתך פסולה (בעיניהם).

בכל אחד מהמקרים שבסעיף 2 - חובה לאטום את האוזניים בפני הטענות שלך, ורצוי מאוד לא להתייחס אליהן בצורה עניינית.
 

13. הזדהות של אוהבי חיות עם ארגונים כאלה, מתוך חוסר הבנה למטרותיהם האמיתיות - ארגונים קיצוניים ותמהוניים מהסוגים האלה זוכים לתמיכה מסויימת בציבור רק משום הבילבול הקיים אצלנו בין הדאגה לרווחתם של בעלי החיים (דבר שחשוב לרבים מאיתנו) ובין האג'נדה שנקראת "זכויות בעלי החיים". חשוב מאוד להבין שמטרותיהם האמיתיות של ארגוני "זכויות בעלי-החיים" שונות מאוד מאלו של חובבי חיות, המעוניינים לגדל את החיות שלהם בצורה טובה ככל שניתן.

ארגונים מהסוג הזה פועלים בצורה חכמה: הם צוברים תמיכה במסגרת מאבקים בפיטום אווזים, בניסויים בבעלי-חיים ובפעילויות נוספות שלא תמיד זוכות לתמיכה ציבורית רחבה, כשחלק ניכר מהתומכים אינו מודע ליתר המטרות של אותם של אותם ארגונים, עד כדי שלילת כל גידול של בעל חיים על ידי אדם, והדרך שלהם הבעייתית שלהם לכך, כפי שפורטה במאמר זה.

14. דעות נוגדות זו את זו, עד אבסורד - לדוגמה ארגון ששם לו למטרה לחסל את תעשיית הבשר יכול לתמוך, בצורה כנה, בגידול של בעלי חיים שניזונים מבשר (כלבים וחתולים במכלאות עמותות למענם), ושאר דוגמאות שהובאו במאמר זה.

15. אינטרס כספי - כמו כל גוף - גם לאתרים כאלה אינטרס כספי. אותם אתרים בד"כ מביאים את הטענה הזו לגבי אלה שלדעתם מתעללים בחיות, למשל, החקלאים.  אבל הם לא נקיים מזה. אירגונים למען חיות זקוקים לכסף מהקהילה דרך תרומות ישירות, או דרך מכירת דברים, והם צריכים להציג את הדברים כך שהציבור ישתכנע ויפתח את הארנק. אם הניסיון הוא שזעקות על אסון, התעללות, רצח בעלי חיים מביאות כסף - אז ישתמשו בזה כדי להשיג כסף. לדוגמה, בעבר קראתי בדאגה על עמותה למען כלבים וחתולים חסרי ביית, שהיא בסכנת סגירה. היו הרבה ידיעות בעיתונים ובאינטרנט על הסכנה ועל זה שבעלי החיים יומתו, וכך הם גיסו קרוב לחצי מליון שקל.

16. הכללות - הרבה פעמים כשמישהו רוצה להגיד משהו נגד תעשיית הבשר הוא משתמש במאמרים או תמונות משם. תמונה זו "הוכחה" ?  - נענה: היא יכולה להיות הוכחה למקרה מסויים, במקום מסויים ובזמן מסויים. זה לא אומר שכל מגדל חיות עושה זאת בזוועה.

17. דמגוגיה והסתות - אתרים קיצוניים כאלה עוסקים בהסתה של ממש לצמחונות ובביטויים דמגוגים. דוגמה בולטת היא האשמת מי שאוכל בשר בלא פחות מרצח, ובחלוקת מדבקות כמו "בשר זה רצח", שלא לדבר על קריאות 'שואה' ו'נאצים'.

ומישהו הגדיר פעם את האתר הזה כ"אתר שטיפות מוח לצמחונות"...

*** תהיה זו ביקורת בונה ועניינית לומר "איך אתה מעז לבקר אותם, בעוד אתה משתמש באתר שלך בתמונות שלהם וקישורים אליהם". ותשובתי תהיה שאכן חשוב להתייחס אליהם בפרופורציות המתאימות, ולא להתעלם לגמרי ממה שהם אומרים. אך הינה אני גם מוצא מקום לשים את הדברים בפרורפציות ולהבהיר כמה דברים על המקור, בעוד שהם אינם דואגים לכך.

וויכוח בגרפיטי, ברח' יהודה הלוי בת"א. (התמונה מורדת מוויקיפדיה).

הוסבר כבר בתחילת מאמר זה מדוע בשר אינו רצח. אבל מה עם הקריאות 'נאצים' ?

"בטח שנאצים"

לפעמים הדברים חורגים, ופעילי בעלי חיים קוראים למי שפוגע בחיות, בלא פחות מנאצי. חביב עליהם במיוחד לצטט את יצחק בשביס זינגר, ניצול שואה, ש"אמר" (הוא לא אמר, דמות בסיפור שהוא כתב אומרת את זה) שעבור בעלי החיים כל יום זה טוולינקה, נכתב אפילו (על ידי מחבר אחר כמובן) ספר על בסיס המשפט הזה שבתרגום חופשי נקרא "טרוולינקה הנצחית" (Eternal Treblinka: Our Treatment of Animals and the Holocaust", By Charles Patterson, Lantern Books, New York, 2002 ), ארגון Peta העולמי יצא בעבר בקמפיין שבו הוצגו תמונות מהשואה לצד מה שלדעתם שואת בעלי החיים. זה לא היה כגימיק, אלא אמונה בצדקת דרכם האידיאולוגית. התמונות הללו הוסרו בסופו של דבר בגלל מחאות. שרידים של קמפיין זה אפשר למצוא באתר שלהם בהזמנה לתערוכה למשל, http://www.peta.org/news/NewsItem.asp?id=2201, גם בפורומים השונים באינטרנט השוואות כאלה לא חסרות. פורום "זכויות בעלי חיים" בוואלה נסגר עקב השוואות לנאצים מסוג זה, ולאחר משפט נקנסה מנהלתו, במאה אלף שקלים + הוצאות משפט כ20,000 ש"ח לא כולל מע"מ (שני קישורים לנושא בסוף סעיף זה).

אז אם זה ככה. אם למשל, לגדל פרה, לחלוב את חלבה, ולשחוט אותה כעבור כמה שנים, זה בדיוק כמו להיות נאצי, אז מסתבר שלא ידענו. לא ידענו שהתאחדות הרפתנים עלתה לשילטון, לאחר שבראשה עמד אחד שבעברו היה צייר רעב וצמחוני. דרכה היתה רצופה בהשלטת שילטון אימים ברחובות, עינוי ורציחת מתנגדים,  גם כאילה שאינם פרים ופרות. חברי הממשלה החדשה שללו את כל הזכויות של הפרות שהיו קודם, ושהיו נהוגים בעמי עולם (כמו הזכות לקניין, הזכות להיות אזרחי מדינה). למעשה גם אם ראש המפלגה נבחר בצורה דמוקרטית, אין זה בדיוק הדמוקרטיה במיטבה ("שלטון העם"), אך זה לא הפריע לו להמשיך ליישם את מדיניות, שראתה ברפתנים לדורותיהם גזע נעלה (זה שהמנהיג עצמו לא היה טהור דם לגמרי, לא ממש הפריע לו ולחסידיו), ואילו כלפי הפרות היה יחס כגזע הנחות ביותר, שכלל במידה רבה שינאה עזה, וראייתם כגורם הראשי לצרות העולם, ושהן הגורם המלכלך והמטמא את הגזע הרפתנים טהור הדם. בין הפרות והפרים היו גם מהנדסים, רופאים, סופרים, משוררים, אנשי רוח ואנשי כלכלה, אנשי חינוך ותרבות, רבים מהם עסקו במסחר והלוו בריבית, והשילוב הזה לא נראה לרפתנים. מה פתאום שכל זה יהיה שייך לפרות, ומה פתאום שכך ינצלו גזע עליון זך וטהור, טענו במפלגה.

מאחר וההבדל הפיזי בין פרות לבני אדם כמעט לא מורגש, הם גם עשו עיון בארכיונים המדינה של 4 דורות אחורה כדי לבדוק מי היתה פרה, ומי שנמצאו אצלה שרידים כאלה, אולצה לענוד עליה טלאי צהוב. תחילה הם התחילו בפרוגרומים ספונטאנים בעידוד הממשל, בזזו את רכושן של הפרות, ציוו עליהם לעשות עבודות משפילות כמו לצחצח את הכבישים עם מברשות שיניים. ככה, השפלה לצורך השפלה. אחר פעילות אכזרית ומרובה, הוחלט שאין די בכך, וחבל לגמגם ולא לעשות את הדבר האמיתי, החליטו בהתאחדות שהגיע השעה ל"פתרון סופי", והוא להשמיד את כול הבקר וקרובי משפחתם לנצח נצחים, לשרוף את גופם ולפזר את עפרם, אחרי ניצול פיזי אכזרי מעין כמוהו של מי שאפשר. ניצול עם תום, עד שמה שנשאר זה מעין גוויה מהלכת, שאותה לא נותר אלא להשמיד. הם החלו בפעילות ההשמדה במלוא העוצמה המרץ, והעולם שתק.

במקביל לפעולתם נגד פרות, פעלה המפלגה לכבוש את הכל העולם, צבאה הענק פלש לארצות שכנות, ויצא למלחמה מול מעצמות העולם במלחמה שבה מתו מיליוני חיילים, ואזרחים תמימים גם כאלה שלא היו פרות.

אכן ממש נאצים.

לא ידענו.

----

לקריאה נוספת

לראשונה: מנהלת פורום בוואלה תפצה ב-100 אלף שקל בשל אחריות להשמצות הגולשים - בפורום של וואלה הושווה מנהל חוות מחקר של קופים לנאצי.

ענת רפואה-אהרונוביץ', המשמשת כדוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, הייתה גם מנהלת פורום "זכויות בעלי חיים" בפורטל וואלה!. ד"ר בושמיץ הוא שותף בחווה לגידול ורביית קופים במושב מזור, המיוצאים לצורך מחקר רפואי בחו"ל ולמכוני מחקר ואוניברסיטאות בארץ. בפורום שבניהולה, בין היתר, נעשתה הקבלה בין ניהול החווה לבין ניהול מחנה השמדה נאצי ובין ד"ר יוזף מנגלה לד"ר בושמיץ. בהשמצות, שחלקן הקטן נכתב על-ידי אהרונוביץ' עצמה, נעשה שימוש בכינויים "מושחת", "רוצח", "ד"ר מוות מאיים", "מנקה המחראות במחנה הקופים 'אושוויץ'", "אושוויץ בושמיץ" ועוד. ב-2003 החליטה וואלה! לסגור את הפורום בשל הביטויים משום ש"חרגו מהנורמה הציבורית". ד"ר בושמץ טען באמצעות פקליטיו, כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ואף פגעו בו אישית בהיותו בן לניצולי שואה. לדבריו, מאז הפרסומים הוא ומשפחתו הפכו מושא לאיומים במעשי אלימות וברצח. כאמור לעיל חייבה ענת רפואה בתשלום הנ"ל. המאמר המלא: http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000324116

פסק הדין מהכתבה לעיל (א 032986/03) - http://img2.tapuz.co.il/forums/1_114381925.doc. ציטוט העונש: "בהתחשב באמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 100,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע ושכרֿֿטרחת פרקליטו, בסך השווה לֿֿ20% מהסכום הפסוק, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף כחוק."

 מזון אורגני ודרכים נוספות ליצור תדמית מזוייפת של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה

נחזור לטענה המושמעת רבות, שיש להיות צמחוני, כיוון שכך נמנע סבל רב מהחיות. יש שיגידו, כי לפחות שהאוכל יהיה אורגני, או מחיות שגודלו ללא סבל, ויוסיפו שבחקלאות אורגנית יש לחיות פחות סבל, ובכלל פחות פגיעה בטבע.

ראשית נזכיר שהשיטה הזו בכלל לא מתיימרת לצמצם הרג בעלי חיים כשלעצמו, אלא לכל היותר לשנות את שיטת ההרג. יתר על כן, חקלאות זו משתמשת בזבל בעלי חיים לגידולים הצמחיים, ובכך מממנת אותה תעשיה שצמחוניים מתנגדים לה.

יש מיתוס שזה מזון שמגודל ללא ריסוס, אין אין בכך אמת, מרססים בחלקאות זו במידה רבה מאוד, ובחומרים רעילים גם לבני אדם. מי שמשלה את עצמו שלא, מוזמן לראות את התקן באתר משרד החקלאות בכתובת:

 http://www.ppis.moag.gov.il/NR/rdonlyres/7441E641-C057-43DC-91E8-3882926FD71E/239/IsraeliStandardForOrganicProducts.doc.

 ברשימה זו תירגום של התקן שהוגש לאיחוד האירופי. רשימת הריסוסים מפורטת בעמ' 16-27 במסמך ארוך זה וכוללת מרכיבים מאוד לא בריאים, גם לאו דווקא מתפרקים יותר מהר מרכיבים שאינם במסמך זה, ובוודאי חומרים שמופיעים שם אינם חלק ממזון טבעי של בני אדם ואינם בריאים. בין השמות ניתן למצוא:
גופרת אשלגן
מגנזיום סולפט
סודיום הידרוקסיד
חומצה גופריתית
קרבונט האשלגן
כלוריד האשלגן
טרטראת הנתרן
תרכובת נחושת
 

ברשימת הלינקים בסוף סעיף זה - תיראו שבבדיקה שערך עיתון הארץ, מצאו במזון שקראו לו אורגני חומרים כה רעילים שאסורים אפילו בחקלאות רגילה. וההשלכות זה לא רק ברעילות לבני אדם, אלא גם בשאר הטענות שמנסים לטעון נגד חקלאות רגילה, כמו שכאשר מדבירים את כל המזיקים, אז גם מדבירים את האוייבים הטבעיים שלהם (אבל כך זה גם חקלאות ה"אורגנית" המרוססת) או זיהום מי תהום כתוצאת מחדירת הכימיכלים למיים (רוצים כוס מיים מעורבבת עם טרטראת הנתרן + מגנזיום סולפט וגופרת האשלג ?)

מה לעשות, הדרישה בשוק מכתיבה שהירקות והפירות יהיה ללא שום חרק. אפשרות זו דורשת מלחמה אגרסיבית מאוד בטבע.

לדרישה בשוק עוד בעיות - באופן פסיכולוג עשויים אנשים לחשוב שאם קנו מוצר יקר יותר, ובחנות יוקרתית יותר אז זה טוב יותר, אך זה אנטי מדע ואנטי קידמה. ולא בכדי בעמוד 14 בתקן הנ"ל נכתב שאסור להצהיר על תווית המוצר או בחומר פירסומי הקשור אליו שמובטח יתרון בטעם, בהרכב התזונתי או בבריאות של המוצר.

כפי שנאמר לגבי חקלאות צמחית באופן כללית, גם אותה חקלאות באופן אורגני אינה כזו המונעת סבל ממשי מבעלי חיים. עצם השתלטות על שטח, סילוק החיות והצמחייה שבו, פוגעת הן בטבע ששם והן בכל שרשרת המזון אשר קשורה בו, גם אם מדובר במזון אורגני. מדובר בפגיעה בחיות שבסך הכל רוצות לאכול, להתגורר, להוליד, לטפל בוולדותיהן, להסתתר מטורפיהן. ולכן גם אין ממש בגישה של צמחונים או של אוכלי מזון אורגני, שכביכול מה שהם אוכלים זה רק להשרדות, ומה שאוכלי בשר עושים זה "רצח". אם זה רצח - אז האוכל לאדם בשני המקרים הוא תולדה של "רצח".

לא משנה הרבה לטבע, אם האמצעים לכך הם ריסוסים כימים או טכניקות אורגניות. ויתר על כן הרבה פעמים בטכניקות האורגניות יש במובן הזה יותר פגיעה בטבע, כי בשביל גידולים אורגניים צריך במקרים רבים שטח גדול יותר לעומת גידול של אותם צמחים בשיטות חקלאות "מודרניות" !

פורסם ב"מעריב" 10/12/2002, עמ' 19.

גם אם השטח מפונה לטובת גידול של בעלי חיים בגידול אורגני, אז בצד זה שיש פחות סבל לחיות ששם לעומת גידול של אותו סוג בצורה לא-אורגנית, אז עדיין הורסים סביבה טבעית של הרבה יצורים שהיו שם באזור, וגם להם זכויות. ומי יודע, אם לא עדיף לחיה למות מהר מריסוס או רעל, מאשר למות מחוסר מזון ומחסה אחרי שחרשו לחיה את הסביבה, כיסו את מקום מחיתה ברשת, בנו עליו מבנים וגירשו ביחד איתה עוד הרבה חיות למקום שבטוח לא כולם יסתדרו בו (בעצם כמעט בטוח שלא יסתדרו). ואם למישהו נדמה שבחקלאות אורגנית לא מרססים - אז שידע שמרססים והרבה, אף אם הם מחרימים חלק מחומרי הריסוס של החקלאות הרגילה.

חסידי האורגניות אוהבים להשתמש בביטוי "הרמוניה עם הטבע".על איזה הרמוניה בדיוק הם מדברים, האם הם יתנו לעדר צבאים או עדר חזירים לעלות על גידולי החסה שלהם ? עצם גידול של סוג מסוים של צמח פרי ירק במקום אחד הוא לא טבעי, ונוסיף על זה שהם מגדלים צמחים שאינם בני המקום, ואף לא בעונה היחודית אתא כל השנה לכן גם חושפים אותם למחלות,  מזיקים כמו גם התקפות יונקים גדולים וקטנים. עצם המחשבה שאפשר לגדל גם ירקות כל השנה, גם ללא הדברה וגם "בהרמוניה עם הטבע" היא נאיבית.

מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.

כפי שנאמר, בחקלאות אורגנית מזבלים בזבל של חיות מהמשק החקלאי. אם יש טענה שצריך להיות צמחוני, איך יזבלו וידשנו ? ואם לא יזבלו - יהיה צריך עוד שטחי קרקע גדולים עוד יותר כדי לגדל אותה כמות מזון - וזה שוב בעיה כלפי חיות וצמחים, יאלצו למות בהעדר בתי גידול.

ובכלל ספק אם רעיון כמו שכל גידולי העופות יהיו "תרנגולי חופש" הוא מעשי הועיל צריך לשם כך שטח גדול שבו זיהום סביבה וזיהום מי תהום גבוהים.

ועוד בנושא המיים - בחקלאות הקונבנציונאלית עושים שימוש רב במיים שאינם ראויים לשתיה, כמו מיי שופכין מטוהרים, או שאיבה מנחל מזוהם כמו נחל אלכסנדר. דבר חשוב בארץ עם מחסור במיים, כמו ישראל, שלא בטוח שיש בכלל ברירה טובה יותר, ונושא זה גם קשור כמובן גם לחיות. כבר חיות רבות מתו מזיהום מיים או מהעלמות מקור המיים, ובטח שלא צריך להחריף את המצב. הקשר הוא שאם משתמשים במיים לא ראויים לשתיה לחקלאות, נשארים יותר מיים ראויים לשתיה לחיות. בדשאים ובגינות מושקות ביישובים חיות מוצאות אפשרות קיום (והרי כבר דובר בשנת בצורת בארץ על אפשרות של ייבוש גנים ציבוריים וגינות ציבוריות כדי לחסוך במיים) ואם עושים שימוש חוזר במיים - אז משקיעים פחות בהפקת מיים בצורות יקרות יותר שפוגעות יותר בסביבה.

חלק משמעותי מהתעשייה האורגנית מזהם כמו בכל תעשייה אחרת. שימוש הרב בעטיפות הפלסטיק למוצרים יוצר בעיה אקולוגית כמו בכל תעשייה אחרת; שימוש בטרקטורים לעבודת השדה ובמשאיות להובלת הסחורה האורגנית מביא לפליטת עשן מזהם בדיוק כמו בכל תעשיה אחרת. מה אתם חושבים שנציגי השיווק שלהם ומפיצי הסחורה שלהם נוסעים גם ברכב אורגני ? האם תחנות הדלק בהם הם משתמשים מזהמות פחות מאחרות ?

עוד חסרון לחקלאות האורגנית בשמירה לכאורה על החיות מפני סבל: הואיל ומה שמגדלים בצורה אורגנית יקר יותר לצרכן, אזי התוצאה היא, שאנשים צריכים לעבוד יותר בשביל שיהיה להם כסף לקנות אותו. ואיפה רוב האנשים עובדים, אם לא במקומות שהרסניים לטבע ולחיות ? (גם אם הוא רק הפקיד שם, או מנהל החשבונות, או מדובר במורה בבית ספר רגיל שמכשיר/ה את הילדים להשתלב במערכת הרסנית זו). צאו חישבו - איזה מקום עבודה אינו קשור בהרס טבע ובחיים לא נכונים ?

יתר על כן חלק גם כאשר מישהו צימחוני - חלק כנראה גדול מהאוכל שהוא אוכל מיוצר על ידי אנשים בתנאי סבל ועבדות - כולל עבדות ילדים וסחר בהם כבחפץ. בכך שקונים אוכל שיוצר כך - מעודדים וממנים את העוולה הזו. האם טוב ילד-עבד שעוסק בעבודת ניפוי גרגרי הסויה לצמחונים, מלפרה ברפת ?

ומה קניה של מוצרים שמסיעות למדינות רודניות ? ומה עם קניה מתאגידים שפועלים בשחיטוּת - לדוגמה חברה שמזהמת ופוגעת בסביבה, כאשר התושבים מגלים התנגדות - הם משלמים שוחד לקציני צבא שיטבחו בהם ?

אם כן, אם בבחירת מזוננו אנו רוצים למנוע פגיעה באחרים, הרי שצמחונות היא לאו דווקא פתרון ממשי לכך. לא אחת היא פותרת בעיה אחת במחיר של בעיה אחרת. הפתרון צריך להיות בגישה כוללת של צרכנות מוסרית.

הסיפור של צמחונות, וחקלאות אורגנית מתוך אהבה לחיות, הוא מן סיפור, אשר אנו מספרים לעצמנו, כדי שלא נרגיש מפלצות אחרי מה שאנו גורמים לחיות, וככה פותרים את עצמנו מלהתמודד עם הבעיה האמיתית.

* ועוד לא הזכרנו את זה שאם כתוב על אריזת מוצר "אורגני", או קנינו מוצרים בחנות שכתוב עליה "אורגנית", זה עוד לא אומר שהמוצר באמת אורגני, ובאמת יותר בריא או אקולוגי. אלו טענות שנשמעות מסוחרים, ומהפליירים שלהם. בשיחות עם אנשים אחרים שמעתי לא מעט דברים אחרים, וגם על העדר פיקוח ממשי על התוצרת הנמכרת בארץ. במילים פשוטות - מתי שמעתם פעם אחרונה על יצרן מוצרים אורגנים ש"נתפס" כמרמה ?... אם לא שמעתם אז או שאין כאלה או שאין פיקוח ממשי.

יש גם דברים נוספים הטעונים בדיקה, למשל חלק מהרעלים לריסוס בהם משתמשים היום בחקלאות, עברו פיתוחים חדשניים ועדכניים ואינם אותם רעלים כבדים של פעם. כמ"כ חלק מהם נדיפים. יתכן שכמה גישות כלפי שיטות הריסוס כיום נטועות בעבר הרחוק, הן  נוקשות ולא התגמשו עם השינויים שחלו וכרוחים בחשיבה סטיגמטית מצד הצרכנים.

לקריאה נוספת

נתחיל בשאלת השאלות - זה באמת בלי רעלים ? - בדיקה שנעשתה השנה (2007) מצאה כי ב-15% מתוצרת האורגנית שנבדקה נמצאו שאריות חומרי הדברה, כולל חומרים שאפילו בגידול רגיל של ירקות ופירות אסור ! כלומר בהחלט קרה שמי שהלך לחנות אורגנית קנה ביותר כסף מזון יותר רעיל. הכתבה, שכותרתה:  "אל טבעיים" -  http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=901918&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

מזון אורגני - האם הוא באמת כל כך בריא ? - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3399713,00.html

אז איך נדע שזה אורגני - פרק ראשון - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=812472&bl=2&contrassID=2

אז איך נדע שזה אורגני: פרק שני http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=815117&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

כמגדלי חיות: מה עם חיות מסדרת הטורפים כמו כלב, חתול, חמוס ? ומה עם הנחש וצב המיים ? - גם הם זקוקים לבשר. האם מישהו טוען שגם הם צריכים להיות צימחוניים ? או שאולי מטעמי שמירת הטבע וכדור הארץ אסור לגדל אותם ?
ואולי לבעלי חיים מותר לתת בשר, ולאדם לא ?
ומה עם החזיר, שאולי לא חייב בשר, אבל בהחלט יאכל אותו בלהיטות או יותר נכון להגיד במקרה הזה ב"חזירוּת".

יתר על כן יש מגדלי כלבים וחתולים שמתגאים בדאגתם לחיות המחמד שלהם בכ