בישולי שדה, בישול בטבע

מה זה בישולי שדה, עקרונות ומתכונים

הקדמה

מה הקשר בין פינת חי ובישולי שדה ? - במקום לנמק - תעברו כמעט בכל פינת חי שמציעה פעילות לציבור הרחב - וכמעט תמיד יש בה משהו כמו אפיית פיתות בטבון. לפחות זה. פינת חי נתפסת כמקום שקרוב יותר לטבע, ומחפשים גם אוכל כזה. אז כאן תמצאו כמה עקרונות ומתכונים.

מה הכוונה במונח "בישולי שדה" ? - בד"כ מתכוונים ל2 דברים:

א. בישול עם דברים משדה בר: עם צמחי בר - למשל חובזות או צמחים לתה, פטל, עוזרר.

ב. בישול בתנאי שדה. כלומר עם חומרים שנקנו בחנות ו/או נאספו בטבע ובושלו בתנאי שדה.

באופן כללי האדם, אינו כמו עיזה שיוצאת לאחו ושם יכולה למצוא את כל מזונה. בני אדם זקוקים לדברים מעובדים ומבושלים - זה לא רק עניין של טכנולוגיה כאשר יש היום אריזות טובות, קופסאות שימורים, ציידניות ששומרת על קור וחום ועוד פרטים. גם בימי קדם - אנשים לקחו "צידה מעובדת לדרך", כמו קמח, אורז, זיתים, שמן זיית וכו', ופעמים רבות היו מבשלים את זה קודם. הינה ראו את בני ישראל טרם צאתם ממצרים, אפילו שמאוד מיהרו - הם בישלו מצות.

אז יש את הצד שצריך אוכל שגודל בצורה של חקלאות, עוּבד, ונמצא במצב בו הוא יכול להישמר לאורך זמן... ואיתו את זה שצריך לבשל אותו בשדה, ואם כבר יוצאים לשדה - אפשר למצוא שם עוד דברים טעימים, גם לבישול במקום, וגם לקחת הביתה.

כאשר מדברים על מושג א' - אפשר לעשות פעילות קצרה יחסית, אשר בה יוצאים לטיול קצר בסביבה, קוטפים צמחים נפוצים ושמותר לקטוף כמו חובזה, ריג'לה וסירפד, עוברים בגינה שיש בה קצת צמחי תה, כמו נענע, רוזמרין, זוטה לבנה, מרווה (גינה שבעליה מסכים לקחת קצת, ולתה לא צריך הרבה), ועץ שופע כמו שסק ורימון. אפשר לאכול גם במקום ממנו. את הבישול עצמו לעשות בבית, או בבית ילדים, אם זה בקיבוץ. היתרונות - סוג כזה של פעילות מתאים גם לפעולה קצרה וספונטאנית (כשעתיים וחצי - כולל הטיול והקטיף, בישול, חיסול וניקיון), כמעט בלי עיסוק במנהלה של להוביל ציוד לשדה ולארגן אותו, לתאם ואולי אפילו להזדקק לאבטחה. בבית / בית הילדים / מרכזון הציוד כמו קומקום, כירת גז, סבון, ברז מיים, שולחנות, כיסאות, כלי אוכל ממילא נמצא שם. פעילות כזו גם מקרבת לטבע במובן שהיא נותנת לגיטימציה לשימוש בשפע של הטבע הקרוב אצלנו בבית, ולראות בו ידיד, כחלק משיגרת חיים. החיסרון - יש יתרון בטיול ושהייה בטבע זמן רב יותר, לריח מדורה אין תחליף, והחוויה והלימוד של תושיית-שדה אחרת.

מומלץ לעשות את הפעילות מספר פעמים בשנה, שכן בכל עונה יש מגוון אחר של דברים. חובזות בחורף, ריגל'ה בקייץ, בחגי תשרי אפשר למסוק זיתים ולהכין לבד זיתים כבושים.

סוג נוסף של פעילות שלעיתים נהוג לעשות הוא ללמד את הילדים מאיפה מגיע מוצר מסויים מהיסודות. למשל הלחם. דבר כזה יכול להתחיל מיציאה לשדה חיטה, טחינת החיטים... עד שיוצא לחם.

ריחיים "ביתיים" לגריסת חיטים.

לצורך הפקת יין - סחיטת הענבים. ככה בפעילות כיום. בעבר, אבותנו פשוט דרכו עליהם ברגליים יחפות.

כמה כללים לפני הבישולים

הקפדה על כללי בטיחות באש חשובה מאוד, וכן שלא ישפך על מישהו משהו חם. ילדים הרבה פעמים אוהבים לשחק עם אש. מדורה אשר מבשלים בה לא מתאימה לזה (זורקים משהו שרעיל כמו פלסטיק, הופכים את הסיר בטעות). במקום להילחם בילדים שנמשכים לאש, ולהגיד להם בצורה מוגזמת שזה נורא מסוכן,  אפשר לעשות מדורה נוספת על זאת של הבישול, שבה "מותר יותר" לעשות דברים שילדים אוהבים לעשות עם אש כמו לנסות להדליק כל מיני דברים.

לא לתת לילדים להשתולל יותר מדי בבישולי שדה

יש לטפל במצרכי המזון, בתבשילים תוך הקפדה על היגיינה. גם בשדה יש חשיבות לעריכה נאה, הגשה מסודרת וניקיון השולחן, המטבח והסביבה. התיאבון בא עם הריח ואחר כך - עם המראה.

אפשר לתת לילדים להתנסות בהכנת התבשילים, לנסות להוסיף, לשנות.

סיימתם לאכול? יש לנקות ולסדר את המקום, לשטוף את הכלים, וגם לנוח אחרי האוכל...

הפוך מבישולי שדה

בהמשך מאמר זה הכנת פיתות - שזה אחד הדברים הנוספים, ובסוף קישורים לבישולים נוספים.

הכנת פינת פיתות

פיתות על האש – להרבה אנשים

מיקום הפינה –  ליד ברז מיים, ומקום שבו אין סכנה שהאש תתפשט (אחרי שעושים פיתות – צריך לשטוף ידיים מהבצק – וגם לפני שטיפת ידיים לא תזיק – אחרי הנטיעות).

                        ·, למשל 'בישול עצמאי של פיתות בדואיות עם צמחי תבלין מיוחדים והכנת תה צמחים

הכנת בצק - עקרונות: –  צריך כחצי כוס שמן על כל קילו קמח. מלח (במתכון ללא סוכר) שמים כפית על כל קילו קמח. אבקת אפיה שמים שתי שקיות על כל קילו. לא כדאי להכין את הבצק יום מראש, שכן הוא עשוי להתקשות.

הכנת הבצק – שמים הכל במערבל. קודם שמים את המיים ואת השמן, אח"כ תוך כדי ערבוב – שמים את שאר החומרים.

מתכון טעים: יש להוסיף חבילה  סוכר (1 קג' סוכר על 15 קג' בצק) ותבלנים כגון כורכום, קרי וזעתר. אם שמים סוכר - להוריד את כמות המלח  (ז"א 7-8 כפיות ל15- ק"ג קמח). שמן יש לשים 1 שמן זית ו1 שמן רגיל.

על כמות של 15 ק"ג קמח יש לשמור 3 קילו קמח ללישה ביד. כמו כן לעיתים הבצק יוצא בטעות רטוב מדי – וגם למקרה כזה – להערך עם עוד קמח יבש.

 כאשר לשים את הבצק במערבל מכני - צריך שהוא יהיה יחסית רטוב, אחרת הוא נדבק כגוש אחד לכף ערבוב ומסתובב איתה, בלי להתערבב. רטיבות כזו - אינה מאפשרת לישה ביד. לכן יש לקחת את הבצק הרטוב ביד, כאשר מכינים פיתה, להוסיף קמח וכך ליצור את הפיתה.

* כורכום מוסיף לבצק צבע כתום מענין.

* לא צריך ביצים – זה לא מתאים למתכון של פיתות.

· 

· 

·על תבון קמור שמים פיתות יחסית רטובות.

·לא חייבים בכלל לעמוד ליד האש שעושים את הפיתות. מסתדרים לבד.

*  הצעה מתכון לפיתות שעושים באירופה –  לוקחים בצק מלא – מערבבים עם בירה לבנה ואופים.

מצרכים:

       ·          אבקת אפיה ל18 קג' קמח (בד"כ זה שתי שקיות לקילו - יש לבדוק מה כתוב על השקית).

       ·          1 מצית.

       ·           25  קג' קמח  (18 לבצק ועוד 5 שקיות ללישה ו2 רזרבה) (לאירוע גדול כמו יום העצמאות)

       ·          3 שמן רגיל

       ·          6 שמן זית (בקבוקים של ליטר)

       ·          6 זעתר

       ·          10 בצלים.

       ·          10 עגבניות.

       ·          תבלינים: קארי, כורכום.

       ·          מִלְחִיוֹת.

       ·          מלח להכנת הבצק הגדול

       ·          סוכר לתה

       ·          חבילה של סוכר לבצק (חצי קילו עד  קילו).

       ·          תה רגיל 50 תִיוֹנִים.

       ·          200 כוסות חד פעמיים לשתיה חמה;

       ·           200 צלחות חד פעמיות

כלים להכנת פיתות

       ·          3 טרבד

       ·          3 כלים עם מיים שאפשר לטבול בו את הידיים בין בצק לבצק.

       ·          מארוכים (יש במחסן תרבות – חתכו פעם מקל של מטאטא בשביל זה ושומרים לאירוע כזה)

       ·          2 קנקנים למים.

       ·          כפות

       ·          סכינים

       ·          4 שולחנות גדולים

       ·          תבניות / ברזל שטוח לפיתות (הטבון הקמור שיש במטבח לטיולים לא מתאים – הפתות נופלות ממנו ובעיקר שזה עם ילדים קטנים שעבדו על כל פיתה הרבה – זה בכי ואכזבה).

       ·          כירה שעליה אפשר לשים את התבניות. אפשר לקחת פשוט מיטת ברזל, ועל זה לשים את התבניות. אם הרווחים של המיטה לא מתאימים לגודל התבניות - להכין מראש ברזל תומך.

לתה צמחים

        ·          לואיזה ו/או מרווה

        ·          שולחן גדול

        ·          סיר לתה

        ·          מדורה או כלב גז וכירה.

        ·          מצקת

        ·          כוסות, רצוי חד-פעמיים.

        ·          כפיות לערבוב אישי.

        ·          כערות לשים את הצמחים ולשטוף אותם.

·להיזהר שבזמן ערבוב התיונים בסיר – הם לא יתערבבו בכלי המערבב.

ציוד כללי

       ·          עצים למדורה.

       ·          פח אשפה + שקיות זבל

       ·          מטף כיבוי אש

       ·          כלב גז או חומר דליק להדלקת האש

       ·          סמרטוטים לניקיון או ניר ניגוב ידיים.

       ·          כּפִיַה ועַקַאל (אם יש).

       ·          הרבה עיתונים (הניסיון מראה שאנשים שמים על זה את הפיתות, וכן צריך את זה להדלקת אש)

       ·          תבניות או פח לשים עליו את הפיתות

       ·          בלון גז + כלב גז ומעמד לסיר.

       ·          מגרפות לניקוי השטח.

       ·           שלט.

       ·           תאורה – אם זה בשעות החושך.

· כפיה ועקאל למי שאחראי על הפינה.

לתאום

       ·           הערכות שונה בהפנינג עם מספר מוקדים לעומת מספר רב של מבקרים שבא יחד–

       ·           מה עם הקשישים ?

בקישור להלן מתכונים רבים, שהמשותף להם שצריך לקטוף בשבילם כמה דברים מהטבע - דברים שאין בחנות - לפחות מוצר אחד, כולל בישולים במיוחד לל"ג בעומר.

http://www.coorland.bravehost.com/matkonim/matkonim.htm