טיעונים אבולוציונים נכונים ושגויים – טבעונות וזכויות בעלי חיים

בפרק זה ידונו תפיסות אבולוציוניות נכונות ולא נכונות. הטיעון השגוי המוכר ביותר הוא ככל כנראה, "החזק שורד", טיעון שלכאורה עולה ממנו שאם כך, לאדם החזק מותר לאכול  בעלי חיים החלשים ממנו, או להשתמש בהם, כי "ככה זה באבולוציה". נבהיר שהתפיסה האבולוציונית הנכונה, אינה "החזק שורד", אלא המתאים לסביבה שורד. לדוגמה, נניח שיש כנימות עלים ויש להן גם טורפים. יום אחד באופן אקראי מוטציה בכנימה אחת גורמת לה להידמות יותר לעלה. המוטציה עוברת לדורות הבאים שדומים יותר לעלה, לכן מסתווים טוב יותר ושורדים טוב יותר מהשאר. אין זה אומר שהם חזקים יותר, אלא מתאימים יותר לסביבה, לכן שורדים, אך בסביבה עם עלים אחרים הסוואתם תהיה טובה פחות, ואולי עלים אחרים לא יתאימו להם למזון – ושם תהיה להם בעיית הישרדות, לפיכך מדובר על התאמה לסביבה, ולאו דווקא על חוזק.

הטבע לא התפתח בהכרח לפי תפיסות מוסריות מקובלות של בני אדם. אם נסתכל בטבע, בדברים שהתפתחו במהלך האבולוציה נראה שיש יחסים של טפילות, כלומר יצור אחד שמשתמש בשני, בלי לתת לו בחזרה, לדוגמה קרציות מוצצות דם, ובמקרים קיצוניים עד מוות הפונדקאי. זה נשמע לנו לא מוסרי, אבל אבולוציה היא לא מנגנון מבוסס מוסר, אלא מבוסס על כך שמי שמתאים לסביבה ומצליח להעביר את הגנים הלאה - שורד, לכן דבר כזה אפשרי. אדם מוסרי יכול לומר: אני מתנגד לדברים כאלה, גם אם אני יכול לעשותם. בטבע יש עוד סוגי "ניצול" או "רמאות", למשל פרח ללא צוף שבתהליך אבולוציוני נעשה דומה לסוג אחר של פרח עם הרבה צוף, לכן נמשכים אליו חרקים בתקווה למצוא צוף. הם לא מוצאים כלום, אך בדרך מפרים אותו.

אך מה לגבי  הדדיות ?

בטבע רואים גם מקרים רבים של הדדיות, למשל, צמח ש"נותן" צוף למאביקים, החרקים מגיעים כדי לשתות צוף, ועוברים לצמח נוסף וכך מבלי דעת מעבירים אבקנים ומפרים את הצמח. לצמח אין רגליים או כנפיים כדי להגיע לצמח אחר, והוא נזקק לחרק. החרק נזקק לצוף, לפיכך יש הדדיות, אולם לא תמיד כל פרט מקבל את המגיע לו. יתכן שחרק ינק מפרח מסויים ולא האביק אותו בתמורה – כי האבקנים שנדבקו אליו לא הגיעו למקום הנכון. יתכן שחרק אחר נחת על הפרח והאביק אותו, אך אויה, כבר אין צוף.

הדדיות נוספת נראית כאשר סוגים שונים של צמחים או בעלי חיים מתעצבים יחד אלה בהשפעת אלה. לדוגמה צמחים פיתחו קוצים בגלל תהליך איכלתם. אילו לא היו אוכלים אותם לא היה צורך בכך. דוגמה אחרת היא בין בעלי חיים טורפים ונטרפים – איילה פתחה כישורים לרוץ מהר, לשמוע היטב, ושהעופר יעמוד על הרגליים כבר ביומו הראשון - בהשפעת טורפים שהיו בסביבה. הטורפים בתהליך של "מרוץ חימוש", גם פיתחו יכולות למרדף, למבנה גוף כמו לסת חזקה ושיניים מתאימות ועוד. כלומר יצור כמו איילה לא היה נוצר בתהליך אבולוציוני ללא הטורפים, וטורפי האיילה לא היו נוצרים כפי שהם בלי נטרפיהם.

במילים אחרות: האם טורפי האיילה הם רעים ? – חישבו – מה משמעות של שאלה כזו, אם מבינים שבלי טורפים לא היתה בכלל איילה ? הרי היא התעצבה בתהליך אבולוציוני בהשפעת טורפים.  בלי טורפים לא היתה איילה, וגם בלי איילה (או בלי חיות אחרות לטרוף) גם הטורפים לא היו מתעצבים.

בטריפה יכולות להיות חסרונות ובהן סבל, חיים בפחד מפני הטריפה, והכחדת מינים, אך גם יש יתרונות ובהן מניעת מגפות ופגמים גנטיים – שכן החולים נוטים להיטרף יותר ולפיכך לא להעביר את הבעיות.  סבל של כאב פציעה ומחלה יכול להתקצר בטריפה וזהו, וכאמור יכולת לרוץ מהר למשל, היא בהשפעת טורפים שבשל אילוצים טבעיים השאירו בחיים בעיקר את אלה שהיתה להם יכולת לרוץ יותר מהר.

כאן אנו מגיעים ליחסי בני אדם עם חיות המשק. פרה שנותנת הרבה חלב, תרנגולת שמטילה הרבה ביצים, לא היתה נוצרת ללא ברירה סלקטיבית על ידי בני אדם. גם בני אדם וסביבתם היו נראים אחרת אלמלא היו עוסקים בחקלאות ביישוביי קבע. לא היתה אנושות כפי שהיא היום, ואף אם היו נשארים ציידים-לקטים, ללא הקשר עם החיות, שמהן אכלו, איתן עבדו, מהם יצרו כלי נשק, בגדים ומכסה, מהם למדו, ומהם התפתחו - לא בטוח שהאדם היה שורד, ואם היה, היה מתפתח אחרת מכפי שהיום, כלומר היה משהו אחר.

יתכן תהליך של הדדיות – האדם דואג לחיות למחסה, וויסות טמפרטורה, מזון בשפע, חיסונים וטיפול רפואי, הגנה מטורפים, פועל לפי חוקים שמגנים על חיות – אך גם גובה מחיר – אוכל את החיות, ומשתמש תוצריהן. בלי זה לא היו אותן חיות. יש פה הדדיות. כמובן יתכנו דרגות שונות ניצול וסבל. יכול להיות גם שמגדל לא יראה תמורה מחיה מסויימת וכך במובן מסויים הוא המנוצל.

אחת הסיבות הייחודיות לסבל חיות משק קשור לתהליך האבולוציוני שלהן. החיות התפתחו בתהליך ממושך שבו האבולוציה תגמלה מי שלמד דברים במשחק, תגמלה הסתובבות סקרנות וחיפוש מזון, תגמלה טיפול הורי או צורך של וולד בטיפול כזה – ולפיכך אלה צרכים של חיות משק, אך בתהליך מהיר יחסית האדם הביא אותן למצב שצרכים אלה לא מתמלאים. האדם יכול להחזיק חיה בכלוב צפוף, ללא יכולת לחפש מזון, לטפל בוולדות וכו' – ולמעשה יכול האדם להגיד "לא צריך, אני דואג לדברים אלה טוב מהן בחקלאות מודרנית". מבחינה הישרדותית הוא עשוי בהחלט לצדוק – הינה יש המון תרנגולות, פרות וחזירים. הבעיה שהם יכולים לסבול בהעדר יכולת להתנהגות טבעית, והאבולוציה לא בהכרח דואגת לווסת את הסבל. דאגה לסבל אינה עניינה, ובכלל אין לה עניינים, היא מנגנון עיוור.

אהה, אם כך, יאמרו הטבעונים – צריך להיות טבעוני והסבל הזה יפסק, ואנחנו תמיד ידענו, ואמרנו שזה כמו הנאצים, ואנו שווים לחיות, ומי שחושב אחרת הוא סוגני וכו'.

אולם כמו אצל דון קישוט שהבין את המציאות בצורה לא נכונה ושוב ושוב כשל בפגישתו עימה, כך גם הם. אם הם טוענים שאסור להיות כמו נאצי – כפיית טבעונות על העולם והפסקת גידול החיות יביא להכחדתן  או ל"השמדת עם", אם נשתמש במושגים שלהם ונניח שיש שוויון בין אדם לחיה. אם בכלל מניחים שיש שוויון, אז למה דווקא הפרות, העיזים והתרנגולות צריכות להיכחד, ולא האדם – האם אתם סוגנים ? הרי אמרתם שיש שיוויון;  ונניח שדווקא האדם יכחד ולא החיות  מי - ידאג לאותן חיות משק, שלא יכולות בלי האדם ?. מה יעשה בשלב הראשון של החלת הטבעונות על העולם – האם בהתחלה יהיה מותר לשחוט ולאכול את החיות עד שיכחדו או יתמעטו ? – הרי אתם טוענים שזה רצח. אם זה לא רצח, אז למה לא לשמור על המצב הקיים ?. אם לא יאכלו את החיות בשלב הראשון, הן ימותו לבד בסבל רב בהרבה בהעדר טיפול, והרי אנו מנסים לפעול נגד סבל, או שאולי תטענו שיש שוויון לכן צריך לדאוג לכל החיות פנסיה, ביטוח בריאות, שיקום וזכויות סוציאליות. אך מהיכן יבואו המשאבים לכך ? מה  לגבי הריבוי ? אם אותן המוני חיות יתרבו בהעדר טורפים – אין סיכוי למציאת משאבים לכל זה.

אם בכלל יש לעשות מעשה יזום כדי להפסיק סבל של חיות, למה רק חיות משק, ולא למשל עדר זברות שסובל "ממעשי טרור" של אריות ?, איך בכלל עושים את זה ? משמידים את הזברות ודואגים לאריות למזון טבעוני ? או אולי משמידים בכלל את האריות ?, אבל אז מה עם זכות האריות, ומה נעשה בלא התפקיד האקולוגי שלהם שבא לידי ביטוי גם בחיי הזברות ? ומה עם סבל נוסף שיש ליצורים בטבע, מזבובים טורדניים, רעב, קור ?. יש מקומות שבהם בחורף קשה רבים מתים. אז האם להשמיד אותם קודם כי הם סובלים מקור ? אם תטענו שלא, כי מדובר בברירה טבעית, למה הברירה שעשה האדם עם חיות המשק לא מוסריות ?

נראה ששוב ושוב הרעיונות הטבעוניים אינם מתיישבים עם המציאות, ואינם מוסריים אפילו בקריטריונים של תומכיהם.

נשמעת פה ושם טענה, שאם זה כך באבולוציה – אז זה בסדר, אני לא מסכים עם טענה זו, כי כאמור אבולוציה עיוורת אינה מנגנון מבוסס מוסר, וראוי לשאוף לעולם מוסרי טוב וצודק יותר, אך במקום לפתח מאבק דון קישוטי אבסורדי, מוטב להבין שיש גם מציאות, אין דבר כזה בלי מוות וסבל בכלל, לפיכך לא כל מי שיש לו קשר לזה, הוא בהכרח  פושע, רוצח, נאצי, ולא כל חוק שאפשר להחיל בין בני אדם אפשר להחיל גם בין אדם לחיות או בין חיות לבין עצמם.

--------------

טיעונים אבולוציוניים בעייתיים אחרים שנידונו באתר:

*טענות גארי יורופסקי ודומיו שהאדם "נוצר" אוכל צמחים בלבד – זו טענה לא נכונה, והיא נידונה במאמר הביקורת על גארי יורופסקי.

* ביקורת על גישות פלאו / "האדם הקדמון" – נידון בביקורת של מרלין זוק, כותבת הספר, "פנטזיית הפליאו".

חזרה לאתר פינת החי

חזרה לקריאת הספר על המיתוס בצמחונות וטבעונות

	"הארי פוטר קבור ברמלה" אומרת כותרת בעיתון
	בעיר רמלה, קבור הארי פוטר. בדומה להארי מהסיפור של ג'יי. קיי רולינג, מדובר על אדם צעיר, בריטי, שהתגייס לפעילות צעיר מהמקובל, לא סיים את בית הספר, וגם הוא לא ידע שיום אחד יהיה מפורסם (גם על הארי הזה כתבו בעיתונים ובאתרי אינטרנט).
	אבל יש גם שונה. זה לא אותו אחד מהסיפור, גם לא אמרנו שזה "קבר הארי הקדוש".
	הפרטים והתמונות במאמר: הארי פוטר ישראל

המלצה על ספר "הגנת מעברות פתיים" ספר ישן וטוב, ואקטואלי עד היום לפרטים - הגנת מעברות פתיים - ספר מומלץ, המלצות ספרים

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

קניית אייפון / סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על מה שצריך לדעת קישור - קניית אייפון, טבלט, סמארטפון בחו"ל