למה פינת חי לא כלכלית

קודם כל למה פינת חי צריכה להיות כלכלית. פינת חי היא גוף כלכלי. למה שכמקימים חדר טבע, או חדר מחשבים או כל דבר אחר יקר במערכת החינוך - אף אחד לא מצפה שיהיה כלכלי ?

עובדי פינת החי מוצאים את עצמם עם עודפים מריבוי, ובדרך כלל חיבים להיפתר מהם ואז מתחילים מכירות, ואנשים מטבעם מצפים לעוד כסף ועוד ועוד ועוד. גם כשעושים רכישה, אנו מספרים לעצמינו, או שהמוכר מספר לנו, שאם קונים זוג תוכים ב200 שקל, תוך זמן קצר יהיו 5 אפרוחים ששווים 1000 שקל.

פינת חי רווחית מבחינה חינוכית וסביבתית, אך ככל אין בכל העולם פינת חי או גן חיות שמרווחים כסף ממכירת חיות בלבד – בצורה כזו שזה מחסה את כל ההוצעות כולל הוצאות עבודה.

מה שכן יש זה חוות רביה לחיות שאינם מיועדות למאכל – כמו חיות מחמד – אבל שם לא מדובר בגן חיות שמשלב מגוון חיות, רווחה מקסימלית לחיות, חינוך, מבקרים, אלא מדובר שם על חווה חקלאית לכל דבר.

לדוגמה חוות גידול ארנבות: מגדלים בה ארנבות בד"כ בכלובי מסילה כמו אלו של תרנגולות; הארנבות אוכלות מזון מסוג אחד בלבד, ה"לול ארנבות"מואר 16 שעות ביום. לא יכניסו לשם מבקרים רעשנים כמו ילדים, כי זה מפריע לרביה. אין שם עוד סוגי חיות. אין אסטטיקה כמו גינון. וכו'. כלומר מדובר בחקלאות נטו – עם דגש על מכירת ארנבות – הרבה ככל האפשר.

דוגמה אחרת זה גידול דגי הנוי המסיבי בקיבוצים מעברות ומעגן מיכאל.

הדוגמה הזו מסביר לא במעט האשליה של מגדלי חיות רבים, שקונים חיות וחושבים שירוויחו מזה כסף, או ציפיה של הגוף הממן את פינת החי שיכסה את כל הוצאותיו ממכירת חיות.

דגש על הרבה סוגים – מביא הרבה פעמים לחוסר התמחות, יחס לא נכון של זכרים נקבות – למשל שמחזיקים זוג – בעוד שאם השיקול הוא רביה בלבד – אז זכר ו10- נקבות זה יותר זה יחס יותר נכון לרביה.

בחקלאות כאשר להקה מגיע לגיל מסויים או משקל מסויים היא נמכרת. יש עבודה עם ספק קבוע. בפינת חי על פי רוב אין בכלל להקה. מחזיקים מלאי מסויים שלא תמיד באים לקנותו במועד הכלכלי הנכון. כל פעם בא קונה אחד, שמולו יש הרבה קשקשת והתמקחות על כל חיה קטנה – מה שאין בין מגדל חקלאי וותיק למוסד שקונה ממנו.

ישנם גם פערי תיווך גדולים בין המגדל לקונה - הצרכן הסופי. הן המגדל מוכר כמות קטנה כל פעם שיש ריבוי (שכאמור זה לא כמו בלהקה עם גודל אחיד) והוא או הסוחר צריך נסיעות בשביל זה והזמן כל פעם. אם מחכים שתווצר כמות- בינתיים יש הוצאות אחזקה גדולים. גם בחנויות חיות הוצאות החזקה גדולים,והם מעדיפים לקנות כל פעם מעט- זה לא כמו אבקת כביסה על המדף. צריך האכלה יומיומית, תנאים, ויש תמותות, נקיון, הרבה הסבר לכל אחד שקונה.

למספר חיות קטן ושונה לא משתלם להשקיע בציוד חוסך כאדם, כמו למשל מתקן האבסת תרנגולות מכאני – לשני זוגות פסיונים שמחוזקים בכלוב שונה.

טיפול בהרבה כלובים קטנים במקום בכלוב אחד גדול. כל חיה צריכה טיפול בזמן שונה, לעומת להקה בגיל אחיד שלכולם עושים חיסונים ביום אחד, קניה ביום אחד וכו'.

חקלאי – מתמודד מול חקלאים אחרים. וכל אחד שלא מצליח להתפרנס סוגר את העסק.
לעומת זאת, כשמדובר בחיות מחמד התחרות של המגדל היא לא מול מגדלים אחרים שמרווחים, אלא במידה רבה מול חובבי חיות, שמגדלים מסיבות תחביב, הנאה, ולא מסיבות כלכליות. כך המחירים נמוכים, ובכל זאת החובבים ממשיכים לגדל, ולמכור עודפים שיש להם, גם אם המחיר לא כלכלי. הם פשוט נהנים מזה וממשיכים.

יתר על כן, הרבה פעמים לחובבי חיות יש יתרון על מגדל מקצועי: למשל אוגר גמדי או שגדל בחוץ, כשיש מעט שעות אור בחורף הוא אינו מתרבה. בבית, שבו האורות דולקים בערב בלאו הכי – יתרבה. כך לחובב יהיו יותר המלטות – גם בזמנים שיש מחסור בשוק. ההוצאות חשמל – הם לא בשל האוגר.

פינות חי וגני חיות משקיעים כאמור באסטטיקה, חינוך, ביקורים. לא הגיוני שגן חיות ירבה כל הזמן חיה וכל הזמן לא יהיה ניתן לראותה – מה שמגדל מקצועי בתנאים חקלאיים יעשה. האסטטיקה לא קשורה בהכרח לריבוי החיות. כמו כן בגני חיות יש דגש על רווחות החיות, ולאפשר פעילות בכלוב – דבר שמבחינה כלכלית של ריבוי לא נכון: צריך יותר מקום, יש יותר צריכה של אוכל, כלוב יותר יקר וכו'.

מענין שהשובע מכסף אף פעם לא מגיע, וגם בקיבוצים עשירים מאוד - ההתחשבונות על פינת חי היא רבה מאוד, ואת זה שהיא לא כלכלית רואים בחומרה רבה. עם זאת בקבוץ עשיר - אם משכנעים שצריך השקעה של 100-200 אלף שקל - אז אפשר ובקיבוץ עם יותר קשיים כלכליים זה יהיה קשה מאוד לעשות.

בצד השני של המטבע, יש בתחום בעלי החיים המון גופים רובם בלי פיקוח ויש ביניהם בזבוז של מליונים. אם אמורה להיות מערכת כללית שתפעל בנושא - אז היא רדומה.

בגישה כלכלית הילדים, בעיקר ילדי הקיבוץ מפריעים: אפשר גם בלעדיהם לעשות כסף.

אין פינת חי מאוזנת היום בארץ. יש מקסימום במקרה הטוב, מניעת בזבוזים ומציאת מימון לחלק מאחזקת המקום. בשביל לכסות משכורת של עובד אחד, צריך 5000 אורחים בחודש. וזה המון. תזכרו שבשביל כמות כזו של מבקרים צריך השקעה בתשתית כמו חניה, מדרכות, שירותים. צריך אנשי שיווק, קיוסק + עובד, מכירת כרטיסים, הדרכה, נקיון רב יותר גם בכלובים וגם אחרי המבקרים. מספיק של כל מבקר שואל רק שאלה אחת, אפילו שאלות כמו "איך מגיעים אליכם" או "איפה השירותים ?" וצריך לענות ל5000 שאלות כאלה בחדש. כל זה מצריך עוד תוספת של כוח אדם, שכאמור כיסוי משכורת של כל עובד מצריך 5000 מבקרים בחודש.
היו פינות חי שניסו להתפרנס מקהל שיגיע ומצאו עצמם מפסידים ככה רק יותר כסף.

"שישפטו אותנו לפי המעשים, בכל התחומים, לא רק לפי הכסף" "אי אפשר לראות הכל רק דרך החור שבגרוש".

ההרצאה של גארי - מאמר ביקורת

האם ביצה זה "הווסת של התרנגולת" ?

האם לא צריך מחקר מדעי כדי לדעת אם בשר בריא או לא ?

האם אדם הוא "אוכל עשב" ?

התשובה להכל לפי ההרצאה שממליצים לנו באנונימוס היא כן. במציאות התשובה היא לא.

אנונימוס ממליצים לנו על הרצאה ביוטיוב של גארי יורופסקי, שהגרסה המתורגמת שלה לעברית עברה כבר את ה160 אלף צפיות, ועוד כותבים עליה אנונימוס באתרם "ההרצאה הכי טובה שתראו אי פעם"
עומד שם מרצה, משקר ומסלף. הקהל עומד מול ושותק, ואנונימוס ממליצים.

הינה מאמר ביקורת על ההרצאה של גארי יורופסקי ביוטיוב

@	איך לקנות נכון דרך האינטרנט ? - על מה יש פטור ממיסים - תשלום בטוח - אתרים מומלצים - מה לעשות כאשר מעוניינים במוצר מאתר שלא עושה משלוחים לארץ - עצות נוספות באתר הבא - הזמנת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט