תשובה
מדייקים בעברית, אלתרמן ושמר. שוגים,
טהר-לב, ולוין.
הסבר
בעברית אם זכר ונקבה עושים פעולה
הדדית, למשל עוזרים בשעת צרה זה לזה - לא משתמשים בביטוי "זה לזו", או
"אחד לשני". כלומר לא נכון להגיד "עוזרים אחד לשני", "עוזרים זה לזו", כי זה לא
הדדי: האחד עוזר לשני, והשני לא עוזר לראשון ? אם אומרים "נשקו זה את זו",
האם זה אומר
אם רוצים לתאר פעולה הדדית בין בחור
לבחורה, לא נכון להגיד זה את זו. כי זה לא הדדי. בשיר של טהר-לב, אם הציפורים נשקו
זה לזו, כלומר הזכר נשק לנקבה, והיא לא נשקה לו בחזרה ?
בשיר של לווין: "לא נראה אחד את השני",
כלומר הכוונה אחד לא יראה את השני, אבל השני כן יראה את האחד ? - ברור שלא, הוא
מתכוון להדדיות, אך שימו לב, זה לא ביטוי הנכון לביטוי הדדיות.
זה לא רק לא הגיוני, זו שגיאה בעברית.
אם
אתם לא מאמינים, אתם יכולים לבדוק באתר
השפה העברית זה את זה (זו את זו)
נכון להגיד בתיאור הדדיות: "זה
את זה" או "זה לזה". או "איש את רעהו" או ביטויים דומים (איש את אחיו, איש את חברו
וכו'). כך מופיע במקורותינו העבריים. אם זו פעולה בין שתי בנות אפשר להגיד גם זו את
זו, אישה את רעותה.
אולי מהסיבה הזו, שמר כתבה בשירה:
"בלילה שכזה, בלילה שכזה, אהבנו זה את זו, וזו את זה". כאן יש
הדדיות.
בחלק מהמקרים אפשר לתאר פעולות הדדיות,
על ידי שימוש בבנין התפעל. אם אומרים שהם התנשקו, התחבקו וכו', נובע מכך שזו פעולה
הדדית. לכן לא חייבים להגיד "חיבקנו זה את זה, מספיק גם להגיד "התחבקנו". אבל לא
תמיד מובן מבנין התפעל מה היה, לדוגמה אם אומרים על השניים שהתחבאו, צריך להוסיף אם
השניים התחבאו מאנשים אחרים, או זה מזה.
טעויות כאלו מוצאים בעוד שירים, למשל:
בשיר נחמה / רחל שפירא: "זה בזו
נביט ונתמה שנית"... (זה מביט בזה וזו לא מביטה בזה ?)
בשיר "אהבה בת 20 בתרגום שנעמי שמר:
"ברחנו זה מזו לא פעם אבל היינו חוזרים".
בשיר "אתמול היית שונה": "הבטחנו
זה לזו , ברגע של חולשה שאם זה יגמר נגמור את זה יפה "
במקרה אונס, כשבחור מנשק בחורה נגד
רצונה, כשזה לא הדדי, אז אפשר להגיד נישק זה את זו. בפעולה הדדית, מרצון,
הביטוי הזה לא נכון.
זה מזכיר חידה אחרת שמבוססת על
העברית הלא נכונה... היה מרוץ בין 2 מכוניות. ידוע שאף אחד לא עקף את השני. מי
ניצח ? התשובה - היא שהשני. כי הרי נאמר שאף אחד לא עקף אותו (ואז במובן
מסויים יש בעיה בשפה - "השני במקום ראשון". תשובה אפשרית נוספת היא שהיה תיקו.
אחד אחרי השני או זה אחר זה ? -
כשנכנסים אנשים למקום לפי התור. נכנס הראשון, אחריו השני. כשאומרים ביטוי עברי לא
נכון: "אחד אחר השני" מסתבר שהשני היה הראשון והאחריו השני... וחוץ מזה מה עם
השלישי, והרביעי ? אם כן, גם כאן יש משהו הדדים, ולא נכון להגיד *"אחד אחר השני",
אלא נכנסו לחדר זה אחר זה
או איש אחר רעהו וכו'.
עוד תיקוני לשון בשירים בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1339101
יש גם טעויות של מילים שקשה לישראלים
רבים לבטא נכון, למשל, בשיר של כוורת "העולם שמח", שרים:
עצים שכרתו אותם
בלילה
מחר יעשו מהם נִיָר.
בעברית צריך
להגיד נְיָר.
באופן דומה רובנו
קוראים לנביא ידוע בשם *ירמִיהו, למרות שתמיד בתנ"ך הוא מופיע כירמְיהו, כן, עם
שווא מתחת לאות מ'. או שבפסח יש שואמרים ששואלים *קושִיות, למרות שצרים להגיד
קושְיות, כמו ששרים נכון בשיר: "שאול אשאל ארבע קושְיות"
בשיר, הורה
ממטרה: "סובי, סובי, ממטרה, לפזר
פניני אורה", יש לבטא סוֹבִּי, עם ב' דגושה. השורש הוא ס.ב.ב. בגלל שב' אחת מהשורש
נבלעה, יש לבטא את הב' שנותרה בדגש.