על לימוד תנ"ך - עם ובלי
חוכמת הדברים הפשוטים
העיתונאי אביחי בקר סיפר בטור שפרסם ב"הארץ" על ניסיונו לעזור
לבנו, תלמיד כיתה ח', להתכונן לבחינה על פרקים נבחרים בספר ישעיהו - הנביא החביב
ביותר על האב. אבל... אבל בעודו מנסה להסביר לבנו את היופי שבפסוק "ידע שור קונהו
וחמור אבוס בעליו", שלף לו הילד דף שדרש ממנו לאתר תקבולת ניגודית, תקבולת נרדפת
ותקבולת משלימה. זו דוגמה לכך שהיום כל כך
"אינטליגנטים" - שלא שמים לב שזה טיפשי.
ושחוכמת החיים הפשוטים נעלמת.
לא חסרים לכך סיבות:
- זבולון המר - איש המפד"ל שיהיה שר החינוך הכניס בחורי ישיבות
ובחורות דתיות לבתי הספר החילוניים, צעירים שלא למדו פדגוגיה ועסקו בעצם בהטפה, של
רבנים שמזמן איבדו קשר ישיר לאלוהים, והם פוסקים על פי שכלם
המלומד מדי באותו עודף "אינטיליגנטיות"
עד כדי גיחוך.
מול זה קיימת קיצוניות חילונית - על רקע דמויות שליליות מהעולם
החרדי בעיקר - שאולי הם לא מייצגות את כולם, ואולי כן, בכל אופן הן אלו אלו שעושות
הכי הרבה רעש, וקיים פחד שעל רקע זה כל דיבור על אלוהים, זה כבר החזרה בתשובה,
ולהיות שלילי לפחות כמו
כמו אותם אלה שהם רואים בטלוויזיה. במילים אחרות מחד יש בעיה של
קיצוניות דתית וחרדה מהחילוניים, וקיים גם קיצוניות חילונית וחרדה מהדתיים.
יש סיבות נוספות. מנחם בן צוטט בעיתון מעריב כאומר: "האקדמיה השתלטה בכל טמטומה על
הוראת התנ"ך בבית הספר". קודם המומחים ייבשו לעצמם את השכל בחוגים למקרא, על מנת
לשוות למקרא ולמדי הרוח בכלל אופי מדעי כביכול, מתוך רגשי נחיתות מול המדעים
המדויקים. ככה נולדו מושגים כמו 'מצוות קזואיסטיות ואפודיקטיות', חוזה נישואים מנזי',
'אטיולוגיה', אקפוזיציה', 'תקבולת כיאסטיות', 'סינקריטיזם' וכל שאר הבולשיט של
הז'ארגון הפסאודו מדעי, ואחר כך הלכו והנחילו את זה לוועדות המקצוע במשרד החינוך...
ככה גדלים דורות של תלמידים שייבשו להם את השכל והוציאו להם את הנשמה...". הסופר ס.
יזהר אמר באותו עניין בהרצאה שנתן ב93: 'ההומניסטיקה נסחפה, כמעט התאבדה, ובלבד שגם
הרוח תהיה מדע... ומי שלא ראה שיעור במדע הספרות ובמדע השירה בבית הספר לא ראה מחזה
החנקה ומחזה הוצאת נשמה, נורא, כשם שמגוחך..." ובהזדמנות אחרת אמר: " זו התוצאה.
כשמוציאים יותר מדי את הקרביים לא נשאר בעל חיים שלם".
אפשר להוסיף את זה שבימינו האליטות השולטות מקדשות
דמויות כמו מאפיונרים, כדורגלנים, דוגמניות, ואפשר גם להוסיף את
הסתדרות מורים שלא ממש אפשר לדבר איתה, כי שם עסוקים בעיקר בכספים ובחופשות...
ולהוסיף גם תגובות ציניות שמשמעים מדי פעם לביקורת על הלימודים נוסח: "נראה את מי
שאומר את זה מלמד ככה שבוע אחד בעיירת פיתוח" ... ואפשר למצוא למצוא עוד ועוד
דוגמאות ועוד סיבות ... רק שבואו לא ניכנס גם אנו לסיבוכים של המוח - וניזכר במה
שפתחנו, איפה ילמדו פסוק יפה כמו "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו" ?
או קחו דוגמה אחרת, האם מי קצת חוכמת הדברים הפשוטים בו,
ואינו גדל בסביבה משוגעת כזו, אלא בסביבה עם יותר טבע ודברים בהוויתם, יכול
להאמין: שהפרדת כיורים בבית לחלבי ובשרי, ומערכות כילים נפרדות, ומערך ענק של
משגיחי בשם מה שקרוי הדת -תוך הוצאה של ממון רב, ושדתי וחילוני לא יכולים לשבת על
אותו שולחן ולאכול בלי כל המערך הענקי הזה , ואגדות שזה כביכול לא בריא חלב ובשר
יחד (אבל דג או ביצה עם חלב זה
לפי אותה אגדה כן בריא), ואגדות שאסור שיתערבב בבטן - כל זה
תוצאה של פסוק כמו "לא תבשל גדי בחלב אימו" ???? לא נראה לי שיש סיכוי, אך כן
יש סיכוי שילמד מוסר אלוהי גם כלפי בעלי חיים, ושמירה על בעלי חיים קטנים, ובכלל על
הקטנים והתמימים שעוד לא נגועים בשיגעונת השכל המלומד מדי. וזה ערך מקודש ! ואת זה
אפשר לעשות בסביבה מנותקת ככל האפשר מהממסד המלומד עד כדי גיחוך, אותה סביבה בה היה
לא מעט זה שנתן את אותו פסוק, משה, שהיה גם רועה צאן בישמון.
חשיפה:
מותר לרסס מזון אורגני,
גם בחומרים כימים
כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל
אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר
בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו:
גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום
הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד
האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.
על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני
תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:
מזון אורגאני -
מיתוסים
"דבש ניגר - כמי נהר
הלום נשאר - עובד תמים"
כך חווה יום עבודה עם במכוורת, ינון נאמן, שכתב את השיר.
לקראת ראש השנה הינה עמוד על
השיר, יוצרו ופרשנות
- דבש
