למסירה מזון לכלבים ולחתולים

האם המזון התעשייתי לחיות הוא האידיאלי, כמו שיצרניו ומשווקיו מנסים למכור לנו ? - התשובה העולה מהמאמר היא שלא, ושמן הראוי לתת גם מאותו מזון שהיה נהוג לתת מזה אלפים בשנים.

אלפי שנים כלבים חיו משאריות של אדם, וכל ילד קטן ידע שכלב אוכל עצם ומה אוכל חתול ? כמובן ידע לענות כל ילד - עכברים. היום תשאלו ילדים קטנים - ותגלו תשובות אחרות.

הקדמה - לאן נעלמה החוכמה הטבעית ? - מה ? אף אחד לא יכול להאכיל חתול או כלב לבד, בלי מפעל משוכלל ופרופסורים ? איך פעם כלבים ואנשים שלא היה להם חצי ממה שיש לנו היום, הסתדרו ?

מקצוע הווטרינריה חי בשקר - פרק (מתורגם) ממאמר שהופיע בכתב עט מקצועי של ווטרינרים, ומדבר על כך שחברות המזון לחיות מחמד - פועלות בדרכים ערמומיות ולא כשרות לשכנוע ווטרינרים לתמוך בהם: תשלום כספים, מימון מחקרים, נציגויות באוניברסיטאות ועוד.

בנוסף לכל - גם אוכל לא טעים - רוב החיות מעדיפות אוכל "אמיתי", על פני היבש-מסחרי. לתת סוג אחד של אוכל כל החיים זה סוג של התעללות.

רבים כיום סוברים, שבשביל לתת לכלב אוכל, חייבים מפעל מיוחד, עם טכנולוגיה מיוחדת, ועם מומחים מיוחדים - אחרת קצת מזון "רגיל" מהבית - ואוי ואבוי. אותה חוכמה שאמורה להיות לילד קטן, שפעם היה מגניב מתחת לשולחן אוכל מצלחתו לכלב, כי הוא קלט מה כלב רוצה נעלמה או מנסים להעלים אותה לא מטעמי חינוך (ובאמת לא נכון לחנך כלב להתחנן לאוכל ולהציק בזמן שהמשפחה אוכלת) אלא מסיפורים שזה מטעמי בריאות. כביכול אם ניתן לכלב חתיכה של שניצל שנותרה, או אפילו שנפלה על הרצפה, או את העור שנשאר מהעוף, אז יקרה לכלב אסון. או שכאילו שפעם כל הכלבים היו חולים ועם עצמות תקועות בגרון ובבטן - עד שהגיעו למזלם הטוב הזמנים האלה - עם טכנולוגיה ליצור מזון שהיא מעבר להבנתו של האדם הממוצע - ובזכות זה "השרידים הקטנים שעוד נותרו מהכלבים בזמנים הקשים שלהם", פתאום חיים טוב. והרי אין אפילו סקר אמין על תוחלת החיים של הכלבים אז והיום (הגם שכיום להרבה כלבים בעיות נוספות כמו חוסר פעילות ושיעמום, הרעלות, דריסות, אגודות "למען חיות" שממיתות הרבה כלבים חסרי בית, לוכדי כלבים).

הניסיון, מהסתכלות בשטח הוא שכלבים שבעליהם מדווחים כי הם גם אוכלים שאריות מגיל צעיר, שלא רק שהם נראים יותר טוב מאוכלי המזון התעשייתי בלבד, הם גם יותר בריאים יותר. והאחרים, אוכלי המזון המסחרי, מאוד רגישים, ולבעליהם בד"כ יש איזשהו סיפור שפעם בכל זאת הכלב אכל משהו והיתה בעיה. דומה כי בעיות כאלה מתפתחות כי הכלב קיבל הגנת יתר כלשהי - מנעו ממנו לפתח חסינות, ולפתח מערכות לאוכל שהוא לא תעשייתי. מערכות אלו התנוונו, ביחד עם עוד דברים.

העצות הכאילו מקצועיות לפיהן כמעט כל דבר חוץ מהמזון התעשייתי מזיק, מקביל לרופא שהיה אומר לבני אדם דברים בסגנון של 'לעולם אל תאכלו צ'יפס - זה מזיק ומשמין', 'לעולם אל תאכלו גלידות שמנת ובשר שמן כי יש בזה הרבה כולסטרול', 'אל תאכלו אף פעם ממתקים, כי זה מזיק לשיניים, וגם אין בזה וויטמינים".

לכן, היה ממשיך ואומר אותו רופא, 'אם אוכלים רגיל פעם אוכל כזה ופעם אחר באופן ספונטאני אז האוכל לא מאוזן - תאכלו רק אוכל מכופתיות שבהם ערבבו כל אבות המזון בצורה מאוזנת, גם זה לא כל כך טעים לכם'. בנוסף היו משדרים לנו כל הזמן פרסומות בסגנון של דוגמנית מלאה מרץ רצה בביקיני על שפת הים, פוגשת באהוב ליבה הדוגמן מלא המרץ - ואז הייתה אומרת הדוגמנית בכל רומנטי (או קריין בקול סמכותי) שהיופי הזה ונעורים האלה הם בזכות הכופתיות שהם אוכלים.

מה כאן הבעיה לכאורה - שבדברים האלה שאומרים, יש משהו שמבוסס על ידע אקדמי, אבל היא איפשהו משהו פה קיצוני ולא מציאותי. אז לפחות הבה ונאמר שלגבי כלבים לא צריך להיות יותר קיצוני מאשר נוהג האדם הממוצע והסביר לגבי עצמו.

לחברות המזון תקציבי ענק ואינטרסים כספיים למימון השקר הזה. הם מפיקים עלונים, משתתפים בפרוייקטים שבמשהו אולי תורמים למשהו, אך האמת נדרסת. ומי שחושב אחרת מהם, ומי שמוצא פתרון פשוט שלא נזקק להם - אין את יכולת ההפצה שלהם ששוטפת את כולם, ולפעמים גם אותו.

תגובה טיפוסית, שאני מקבל לשמע דברים כאלה: "ממזון ביתי שנותנים לכלבים אנחנו לא יכולים לוודא במאת האחוזים שאנחנו נותנים להם את כל ההרכבים התזונתיים הדרושים לגופם. איך נוכל להיות בטוחים במאה אחוז, שאנחנו מספקים להם את כמות החלבונים וחומצות האמינו הדרושות להן? לא רק שזה נעשה מתוך רצון טוב והתנגדות לאוכל תעשייתי/מסחרי, צריכים להיות מומחים ובקיאים בתזונת הכלבים ובמבנה הפיזיולוגי שלהם.
אם כבר (לתת מזון לא מסחרי) - יופי, אבל שייעשה רק עם ייעוץ מקצועי והתאמת תפריט ככל האפשר לכלב".

זו דוגמה ל"טיפשות אינטיליגנטית". אינטיליגנטית, כי בשביל להיות טיפש בצורה כזו צריך ללמוד, ולהשכיל במונחים כמו "חומצות אמינו". היכן החוכמה הפשוטה להסתכל על הכלב ולראות אם הוא נראה טוב, אם הוא בריא, אם הוא שמח, אם הוא פעיל ? - אותה מגיבה טיפוסית אפילו לא בדקה שהדרך שלה עובדת, היא הולכת לפי איזה ספר (בזמן שיש גם ספרים ועצות מקצועיות אחרות), או לפי עלוני פרסומת של חברות.

איפה החוכמה של הגוף שיודע לברור מתוך המזון שנכנס אליו מה לספוג ומה לפלוט ? - יודע יותר טוב מהמחקרים העדכניים בתחום ?, איפה איזשהו ביטחון שלא מכל דבר קטן יש פגיעה גדולה ? - למה "מאת האחוזים" ? האם בני אדם סבירים והגיוניים מקפידים לעצמם על מאת האחוזים ?, האם ולוּ אחד מבין אלה שזכו לחיים טובים וארוכים הקפיד כל כך על תזונה ?, האם בכלל המחקרים של היום ממצים מספיק לדעת מה זה "מאת האחוזים" ?, האם אין איזשהו הגיון שנולדנו איתו ?

את אותו הגיון שאבד עלינו לחפש. הגיון שיתן לנו ולחיות המחמד שלנו להרגיש מה באמת אנו צריכים, מה באמת טוב לנו, לא לפחד מכל דבר קטן שהוא לא לפי איזשהו ספר. אותה חוכמה שתיתן לנו חיים פשוטים יותר, טובים יותר ובריאים יותר.

הגם שלכלב חוכמה משלו לדעת מה טוב לו ומה לא - כמובן אם נותנים לחוכמה הזו להתפתח. כלב שרוב חייו הוא אוכל רק כופתיות, החוכמה הזו מתנוונת, בשילוב עם ניוון גופני לאוכל שהוא לא רגיל אליו. יצא לי לראות כבר כלבים שיש להם חסך כה גדול כתוצאה מכך שהם קיבלו רק מזון אחיד, עד כי הם מוכנים לאכול כל דבר, מפרקים כל שקית אשפא הנקראת בדרכם בתקווה שלמצוא בה שריד טעים, ובמקרים קיצוניים הם אפילו אוכלים את הצואה של עצמם.

השפעת הפרסומות ניכרת בתגובה הזו, שהיא כמעט ציטוט מדוייק של פרסומות, או מתוך ווטרינרים שמצטטים פרסומות. המחקר בתחום תזונת כלבים רחוק מלהסתיים. אף אחך לא יודע מה באמת המזון המושלם. אפילו אין הסכמה גורפת בעניין תוספות סינטטיות של ווטמינים (ראו בקישורים). אלו ססמאות של פרסומות, שמשפיעות על הציבור, ועל אנשי המקצוע, שגם מקבלים עמלות כדי למכור את המוצרים האלה. מי הווטרינר שיעז לצטט איזה מחקרים בכלל נעשו לגבי אוכל תעשייתי ספציפי ?

המשכן של תגובות טיפוסיות כאלה הוא בדרך כלל עצות להאכלה בכל זאת במזון לא מסחרי בסגנון של "לא לתת לכלב שוקולד", "לא לתת לכלב אוכל חם מדי", "משאריות הכלב יכול להשמין", ועוד כהנה וכהנה.

אפשר להשיב על זה בציניות ולומר ש"הכלב שלי שאוכל שוקולד יותר חכם מנותנ/ת העיצות". אבל ציניות זו רק ציניות. יש כלבים שיותר רגישים לשוקולד יש שפחות. אדם עם חוכמה טבעית, אם אינו מתמצא כלל בתזונת כלבים ידאג להתעניין אצל משהו שיודע יותר או בספרות, יבין מה פחות או יותר אוכל כלב, ולא ינסה מהר מדי לתת דברים שאינם מזונו כשיגרה. ובכלל, מה פתאום בכלל לקנות שוקולד לכלב ? (הכלב שלי אוכל שוקולד בשאריות של עוגות ובורקסים שאני מקבל מקונדיטוריה, והוא מאוד מרוצה) - ושוב יש כאן את הענין של להסתכל על הכלב אם זה מזיק או לא. וגם לחשוב על זה שכלבים חיים עם בני אדם, ואכלו משאריותיהם מזה עשרות אלפי שנים... אבל שאריות של שוקולד - זה לא בדיוק מה שהיה לכלבים לאכול באותם עשרות אלפי שנים. שוקולד הוא מוצר חדש מאוד יחסית להסטוריה המשותפת של אדם-כלב. ובכלל לא ידוע שום יצור בעולם שתזונתו העיקרית זה "מרגרינה עם סוכר וקקאו" - אין אין סיבה לנהוג כך עם כלב. אם כן, באופן כללי יש להיזהר יותר באוכל שלא היה נפוץ אצל הכלבים באלפי שנים האחרונות, ובכלל זה גם המזון המסחרי.

אותו דבר בענין העיצה לגבי אוכל חם מדי. זו טיפשות לתת לכלב אוכל רותח באותה מידה שזה טיפשות לשים אוכל רותח ליד ילד קטן. השמנה ? - רואים שהכלב משמין מדי, אז מגבילים את כמות המזון שלו. שוב - חוכמה פשוטה, שלאן נעלמה ?

אנשים נעשו פחדנים כל כך מאוכל רגיל לכלבים - שכביכול מהתאוריות האלה עולה כאילו כמעט לא הגיוני שכלבים חיו יותר משנה לפני המצאת האוכל המעובד והמסחרי.
זו פשוט הגזמה וניתוק מהמציאות.

מתוך כתבה של אורנה אופיר (שהיא פסיכולוגית קלינית), בכתבה שנקראת "על גרגרנים, זוללי לילה ומעלי גירה", במוסף "שלך" בידיעות אחרונות,15/12/2002, עמ' 4. הכתבה מתייחסת להפרעות אכילה שונות, אצל בני אדם. ההגזמה ביחס למזון בריאות מוגדרת נרבוזה. או ליתר דיוק "אורתודוקסיה נרבוזה".

התפיסה המקובלת במערב אומרת שלכל דבר צריך להיות סימן מסחרי. סתם חתיכת בשר שנשארה על הצלחת נחשבת בעיני רבים כ'זבל', או כלא שווה כלום. אבל אם תיקחו את אותה חתיכה (ובמקרים רבים האוכל לכלבים מורכב מאוכל שבכלל לא ראוי לעלות על צלחת אדם) ותשימו עליה סימן מסחרי, ותכתבו על התוית איזה וויטמינים יש בה - פתאום זה יחשב בעיני האדם הממוצע אוכל מעולה.

ובמאמר מוסגר נגיד שכך גם אנשים הרבה פעמים מחפשים כך דברים רוחניים. 'גורו יקר', נחשב יותר, כאילו שאת הרוח ואת האמת קונים בכסף. והרבה פעמים מורי שקר למיניהם מנצלים את הטריק הזה. הם יוצרים לעצמם שם גדול, ואז יכולים למשוך אליהם המוני מאמינים פתיים. האמת היא לא דבר כל כך נמוך, כסוג הדברים שקונים בכסף ובסימני פאר חיצוניים שיטחיים.

תראו איזה כלבים נפלאים צמחו לנו מהתזונה שלפני המזון המסחרי, ואיזה כלבים רגישים נורא פתאום יש. הסיבה: כלבים שאוכלים רק או כמעט רק אוכל תעשייתי, כבר לא רגילים למשהו אחר, ואם הם משיגים משהו כזה, לא אחת זה שינוי קיצוני מדי עבורם. כמו כן בעבר כלב עם פגם גנטי שמנע ממנו לאכול עצמות - היה מת די מהר. כיום עם הווטרינריה ועם המזון המסחרי, הכלבים משתנים גנטית בהתאם. כלבים רגישים לאוכל הוותיק כבר לא מתים, ומעבירים את הגנים האלה הלאה, ובכלל כיום מעדיפים הרבעה של כלב עם מתחרות יופי (וקוראים לזה אלוף הארץ/אירופה/עולם), ולא לפי תכונות אחרות. או לפי הידמות לגזע מסויים. כלב מעורב, לא משתתף בתחרויות וכאילו לא נחשב.

נוצרים כך אולי מינים שמתאימים רק למוצרים של חברות המזון המסחרי, והן מרוצות מזה, אבל מה: אקולוגית זה רע - שאריות בשר שאדם לא זקוק להם, נזרקות לפח, ובמקומן מגדלים חיות בסבל איום וממיתים אותן לשם האכלה לכלבים וחיות אחרות. חברות המזון ומשווקיהן מנסים שנאמין כי אסור לתת לכלב שאריות מזון, כי עם רק אוכל שלהם, וזה כולל "מומחים בתחום" כמו ווטרינרים, מאלפים ובעלי כלביות,שמצטרפים לרשימת הממליצים, אך אל נשכח כי הם גם המוכרים של המזון, ומקבלים אתנן עבור ההמלצות שלהם. הם אינטרסנטים. חברות המזון דואגות להם בדרכים שונות שיתמכו בהם, למשל החברות מממנות מספר דברים בפקולטות לווטרינריה (הרחבה בהמשך).

אלו גם עצות פופוליסטיות - אם נבדוק בכתבי העט המקצועיים ובספרים המקצועיים בנושא תזונה של כלבים, בוודאי שאין שם דעה גורפת לתת רק מזון מסחרי. אפילו לא באחד מהם ! לוטרינרים ולסוחרים יש אינטרס כלכלי להמליץ על תזונה המבוססת על 100% אוכל מסחרי גם אם זה לא בהכרח נכון.

נכון שקיימת בעיה בכלל ברפואה, שהיידע הנצבר בה רב ומוכרכב. סוגיות רבות הנוגעות לציבור הרחב קשות להבנה עבור אזרח מן השורה, ועל כן רוב האנשים מעדיפים לא ללמוד לעומק את הנושא. הם מעדיפים עיצות קצרות, וגם ווטרינרים מעדיפים לתת עיצות קצרות, ולא לתת הרצאה של 5 שעות לשאלה על אוכל. ובכלל אם כבר מתעניינים בבריאות של הכלב או האדם, הרוב מעדיף לקרוא דברים קצרים למשל דיווחים על מחלות או על טיפולים חדשים. ראו איך נראים מדורי הבריאות שרב הציבור קורא. ולא רק הציבור רוצה כך, גם לחברות המסחריות ולמוסדות אין תמריצים מיוחדים לדחוף לפרסום דברים מורכבים. גם את המאמר הזה - ספק כמה אנשים קוראים עד הסוף, לאט, תוך התעמקות.

צאו וראו, למשל, כי אין כל מחקר וסטטיסטיקות אובייקטיביות בנושא נזקים של כלבים שאכלו עצמות - אחרי הרגלה הדרגתית. כל המחקרים בתחום הם של חברות המזון בלבד, ועליהם ווטרינרים מסתמכים, ואין הם בודקים הרגלה הדרגתית לעצמות. והרי בטבע יש הדרגה בתזונה: גור עובר בהדרגה מחלב למזון מוצק (בטבע ועם הכלבים שגדלו במשך אלפי שנים במחיצת האדם). וגם המעבר למזון מוצק הוא הדרגתי. בהחלה אוכלים חלקים פחות קשים כמו ביצה, בהדרגה עוברים ואפשר לאכול רק את הקצוות הרכים יותר של העצם, ואחרי זה את העצם כולה. לחברות כאלה אם היו תוצאות מחקר שלא לטובתן המסחרית - המחקר היה נגנז. אגב, כך גם עושים בחברות מסחריות אחרות, ראו לדוגמה חברת סיגריות אחת - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3002993,00.html

יש גם דברים שאם לא מפתחים מיומנות אליהם מגיל צעיר - בגיל מבוגר זה כבר אבוד. גם את הנקודה הזו בהקשר של מזון כלבים צריך לחקור. יתכן שכלבים שמגיל צעיר לא נתנו להם לאכול בשר ועצמות - בגיל מבוגר כבר היו בעייתיים להרגלה.

החתול הקיא, החתול שילשל

הרבה מנותני המזון המסחרי והמתנגדים למתן מזון ביתי מספרים הרבה פעמים סיפורים בסגנון שבעל החיים שלהם אכל פעם דברים כאלה והקיא או שילשל.

לא חסרים סיפורים על כלבים שאכלו מזון מסחרי כולל עצמות משחק ושילשלו או הקיאו, אבל את זה הם בד"כ לא מספרים. למה ? או כי כשמאמינים בתאוריה מסויימת מתעלמים מדברים אחרים שקורים, או שהם מאכילים במגוון מצומצם מאוד של דברים, לעיתים רק מזון אחד כל החיים וזהו, ואז יש סטטיסטית פחות אפשרות כזאת.

זה די ברור למה. מדובר בכל שלא רגיל למזון הזה והגיב בהתאם לכל אחד שעובר שינוי תזונתי מהיר..

צאו וראו שתייר מערבי שיצא להודו ויאכל שם מזון רגיל, או אפילו ישתה רק מיים. הוא עשוי לסבול מבעיות עיכול חמורות מאוד עד כדי סכנת מוות.

זה עוד לא אומר שאין זה אוכל לבני אדם.

אדם שאוכל כל החיים רק במבה ופתאום יאכל הרבה קלמנטינות, סביר שגם יהיו לו בעיות עיכול רצינות. זה עוד לא אומר שקלמנטינה אינה מזון טוב ובריא לבני אדם. זה אומר שהוא הורגל לצורת מזון אחת, ועקב כך גרם שוק כלשהו לעצמו כאשר פתאום אכל צורת מזון אחרת.

ואיזה סטטיסטיקה כן יש ? - המאמר הבא מראה את הבדיקות לפי התקן היותר מחמיר שחברות המזון לכלבים צריכים לעשות. ראו למשל שאם תוך חצי שנה 6 מתוך 8 כלבים נותרים בחיים - זה עומד בתקן. בהאכלה גם עם עצמות יש אחוז הצלחה יותר גבוהה, אבל את זה אף אחד מהם לא אומר.

אז קיראו את המאמר הבא, וראו מה התקן ה"מחמיר" לבדיקת המזון לכלבים, ותראו שמה שאמור להיות תקן מחמיר לפי הרושם שמנסים לשדר לצרכנים, אינו מחמיר כלל, והאוכל שבתקן, אינו בטוח בכלל, שכן לא עבר מספיק בדיקות.

ויש הרבה חברות מזון כלבים, ששגם בתקן הזה לא עומדות.

דרישות הבדיקה של AAFCO למזון לחיות מחמד
תרגום של המאמר מהכתובת: http://home.att.net/~wdcusick/04.html
כתב William D. Cusick - חוקר בתחום, וכן כתב שני ספרים ספרים על תזונה לכלבים, אחד מהם ניתן להוריד באופן חופשי מהאינטרנט מהכתובת: http://home.att.net/~cusickbook/2.pdf

בפרסומות נאמר: "מזון בעלי החיים שלנו נעשה לפי תקנות AAFCO ועבר בדיקות מחמירות". זה נשמע טוב, עד שאנו מסתכלים מקרוב אל תקנות הבדיקה של AAFCO. "תקנות הבדיקה לסיפוק ייצוג לא מוגבל להתאמת מזון לכלבים ולחתולים", מצוטט בספר, Official Publication, 1994, Association of American Feed Control Officials Incorporated.

התקנות לגבי מזון רגיל (maintenance) לכלבים בוגרים, לפי בדיקות הAAFCO אומרות כי:

* שמונה כלבים בוגרים מגיל שנה חייבים להתחיל את הניסוי.

* בהתחלה כל הכלבים חייבים להיות עם בריאות ומשקל נורמליים.

* בדיקת דם צריכה להילקח מכל כלב בהתחלה ובסיום של הניסוי.

* למשך 6 חודשים, הכלבים עליהם נערך הניסוי, חייבים לאכול את המזון אותו מנסים בלבד.

* הכלבים שסיימו את הניסוי חייבים לא לאבד יותר מ15% ממשקל גופם.

* במהלך הניסוי, אף אחד מהכלבים עליהם נערך הניסוי לא ימות, או יוצא מסיבות תזונתיות.

* 6 מתוך 8 הכלבים שהתחילו את הניסוי, חייבים לסיים את הניסוי.

תקנות הAAFCO למזון רגיל לכלבים בוגרים הרשום בספר, Official Publication, 1994, Association of American Feed Control Officials Incorporated, לא דורש שוני בגזעים שנבדקים וגם הם לא כוללים אף אחד מהגזעים הגדולים שהם עדיין גורים (באופן תזונתי) כשהם בין גיל שנה לשנתיים. התקנות שלהם דורשות בדיקת דם שבודקות רק 4 דברים בדם: מספר RBG, המוגלובין, ערך מלאות תאים (packed cell volume), ונסיוב אלבומין (serum albumin). זאת לעומת הממוצע הווטרינרי ל"פרופיל דם בסיסי" מצריך בדיקה של מעל 25 מדדים בדם.

ישנם הרבה מזונות לחיות מחמד, אשר מצהירים בהם, כי האוכל עבר "בדיקות מחמירות על ידי AAFCO". אבל תקן הבדיקות ה"מחמירות" של AAFCO, אינו עומד אפילו בקריטריון הנדרש כדי לפרסם את התוצאות האלה ברוב כתבי העת המדעיים המוסמכים. בהשוואה של מספר לעיל של בעלי חיים שנוסו,למספר שנוסה באותם מבדקים שצוטטו בספר המחקרים הלאומיים של הממשל האמריקאים, Nutrient Requirements of Dogs, מצוטטים שם מחקרים בספר שעשו שימוש בבין 500 ל600 בעלי חיים, שנוסו במשך שנים לפני שהתוצאות פורסמו.

ספר הAAFCO עורך רשימה מאותו הסוג לתקן בדיקות "מחמירות" לאוכל רגיל לחתולים, מזון גורים, מזון לגורי חתולים ומזון לחיות מחמד בהריון/תקופת הנקה.

קונים שימו לב . . . אתם אולי קונים מזון לחיות מחמד שמפרסם את עצמו כתפריט מזין והולם לכלבים בגלל שהוא עבר בדיקה "מחמירה" של AAFCO... כאשר רק בין שישה לשמונה כלבים אכלו את האוכל הזה למשך 6 חודשים ושרדו בלא יותר מאשר מידה מתקבלת על הדעת של איבוד 15% ממשקל הגוף.

עד כאן המאמר המקורי. אפשר להמשיך לחשוב עליו ולהוסיף כי סוגי מזון רבים - לא עברו אפילו את התקן הזה - אז לפי מה בכלל קובעים שהוא טוב ? ומה עם ניסוי שימדוד השפעות של סוג כזה של מזון לעומת סוגים אחרים של מזון- או לקבוצת ביקורת ? ואם כבר עושים ניסוי שאמור להיות מדעי - הוא צריך להיות אובייקטיבי - כלומר במקרה הזה מפוקח על ידי גוף שאינו החברה מסחרית שמשווקת את המזון, שכן יש לה אינטרסים כספיים, והם עשויים להטות את תוצאות הניסוי, להעסיק עובדים זולים שאינם מספיק מקצועיים ועוד.

לAAFCO יש עוד היבט, או בדיקה, ועליה נביא ציטוט מהמאמר של הווטרינר והסוחר במזון בעלי חיים, ד"ר ברנע, בשם "כמה היה פשוט לפני 20 שנה", את המאמר במלואו אפשר לקרוא כאן: http://www.petnet.co.il/article/article_soc.asp?id=1045

הציטוט הרלוונטי: "הכלל הרביעי =התקן המחמיר והמקפיד ביותר שקיים כיום הוא זה של AAFCO האמריקאי
אולם תקן זה בודק את המזון בשני הבטים האחד, בודק את % מרכיבי המזון הדרושים לגור בוגר קשיש וכו' ובמדד זה ניתן להכניס חלבון ירוד , שמן מכונות וויטמינים ומינרלים ולעמוד בו ובהצלחה."

ציטוט כתבה ב"מעריב" NRG "במשך שנים, יצרני אוכל לחיות מחמד ברחבי סין החדירו למוצרים את המרכיב, הקרוי מלמין, תוסף זול שעובר במבחני איכות כפרוטאין, למרות שהוא לא מספק שום ערכים תזונתיים.

"חברות רבות קונות מלמין על מנת להכין אוכל לחיות, דוגמת מזון דגים", אומר ג'י דנגוי, מנהל חברת כימיקלים סינית שמוכרת את המרכיב הכימי. "אני לא יודע אם ישנו פיקוח על כך. אני מניח שלא. אין אף חוק או תקנה שאומרים 'אל תעשו זאת', לכן כולם מוסיפים את החומר. כך עובד החוק בסין. אם אין תאונה, לא תהיה תקנה".

מלמין הוא הגורם המרכזי להחזרת 60 מיליון שקי אוכל, לאחר שהכימיקל נמצא מקושר למותן של לפחות 16 חיות מחמד ולמחלתן של אלפים בארה"ב.". הכתבה במלואה בכתובת http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/575/168.html

* לגבי ההיבט השני (ניסויי האכלה), הוא טוען שהוא מחמיר, אך בלי לפרט מה בעצם הוא אומר, ומה למעשה נבדק ואיך. כנראה, יש לו סיבות משלו לכך.

תקן אבטחת איכות 9002 ISO - הוא תקן אחר שמציינים אותו חברות מזון כלבים מעטות. תקן זה למעשה אינו מגדיר כמויות, מינונים או הרכבים אלא בעיקר מגדיר את האחידות של המוצר ואחידות ההתנהגות של היצרן לכל אורך הדרך של היצור מן השלב של רצפת היצור ועד ללקוח כולל דרכי האיחסון, כיול מכשירים, ניהול נכון של מחלקת שיווק (למשל: עריכת סקר חוזה), שינוע ואיחסון.
תקן זה מקובל היום בחברות רבות למוצרים שונים, משרד הביטחון אינו רוכש מספקים שאינם עומדים בתקן, יש עדיפות ליצוא של חברות העומדות בתקן. התקן קיים לא רק לחברות מזון, אלא לתחומים רבים ושונים.

גישת "עכברי מעבדה" - דורות של ביולוגים וּווטרינרים, התחנכו לגדל חיות בשיטת "עכברי מעבדה" - כלוב קטן וסטנדרטי, אוכל אחיד לכולם מחֶברה מסחרית. חוסר של מתקנים לשם גירויים ושעשוע לחיות. "עובדה שהם בריאים ומתרבים טוב", הוסבר למי שהעז לקרוא תיגר על הגישה הזו. "גם הפרווה מבריקה" (ולפעמים כל-כך מבריקה, שהיא כבר נראית כמוצר סינטטי). כמובן נוח כך גם לעשות ניסויים.

גישה זו הוכנסה גם לחקלאות, במיוחד אצל יצורים שבדומה לעכברים ערכם הכלכלי נמוך, למשל תרנגולים, שאוכלים רק כופתיות תערובת (לא בגישות אורגנית). אצל חיות שארכם הכלכלי גבוה כמו למשל פרות, נותנים שילוב של כופתיות תערובת עם אוכל טבעי יותר כמו חציר, גרעיני כותנה, תירס ועוד. שם החיים שלהם "שווים יותר".

אפילו עכבר שנחשב "אוכל כל", ויכולתו לאכול מגוון גדול של סוגי מזון מדהים - אפילו הוא מקבל שם מזון תעשייתי אחיד. היום בגני חיות למשל, משתדלים להתרחק מהגישה ישנה זו, ובניגוד לה לספק לחיות גירויים ואוכל מגוון, מתוך גישה שהחיות יחיו ברווחה מירבית.

אגב, גישה זו קיימת עדיין גם בכלובים הנמכרים ברוב החנויות לחיות מחמד. מוכרים אותו כלובים שנהוג שיהיו במעבדה, רק שהם צבעוניים, ולא בגוון אחיד כמו במעבדה. שונה הצבע, הרעיון לא.

ומה לגבי הטענה שאם הם מתרבים טוב - סימן שבסה"כ טוב להם ? - ברור שזה שטויות. תשימו גבר ואישה כלואים בחדר צפוף במשך שנים - יכול להיות שגם הם כנראה יתרבו לא רע. זה עוד לא אומר שטוב להם, ושמצבם הנפשי והבריאותי טוב במיוחד.

בהקשר שלנו, ניתן להגיד שכלב וחתול אינם עכברי מעבדה שצריכים רק סוג אחד של מזון. וזה גם לא תורם לריווחתם.

וכמובן גם עכברי מעבדה לא צריכים רק סוג אחד של מזון. זו גישה מנותקת לגמרי מהמציאות, ועוד במיוחד לגבי עכברים שיכולת האכילה שלהם מדהימה. הם "אוכלי כל", כולל סבון ומשחת נעליים (כך מספרים אלה שהיתה אצלם מכת עכברים...) הם בטח היו מעדיפים מגוון. איך יודעים ? - פשוט שמים להם בכלוב, ורואים מה הם יעדיפו. גם אצלם, סביר שאם במשך תקופה ארוכה הם קיבלו רק סוג אחד של מזון, משהו אצלם התנוון, ויתכנו בעיות עיכול אם לפתע יקבלו סוג אחר של מזון.

אגב, במבחן טעימה כזה לכלב - הוא כנראה יעדיף עצמות על פני כמעט כל אוכל ביתי ומסחרי אחר. יבין כל אחד לבד, מה זה אומר.

לצערנו, גם אם יבוא מישהו לאותה מעבדה, ויציג לעובד במקום, או ווטרינרים/ביולוגים/הנהלה מאמרים שככה זה התעללות בחיות, וכי אין חובה להאכיל כך, סביר להניח שיראה כי גם אם "יש עם מי לדבר", בסופו של דבר הם ממשיכים לנהוג כך, כאילו כלום.

ולמה בכל זאת מאכילים כך במעבדות ?

1. אינטרסים של חברות מסחריות.

2. אינטרסים של עובדים - ככה נוח להם יותר. "למה לעבוד יותר קשה".

3. יתכן שעלות זולה יותר לאוכל התעשייתי, אם לוקחים בחשבון את מחיר העיסוק בהשגת מזון מגוון ואיסופו, אחסונו בתנאים מתאימים, למשל, בקירור, זמן הכנת המזון, עבודה רבה יותר בניקיון בגלל שיש יותר הפרשות לעומת האכלה במזון תעשייתי. אם כי זה לא בטוח יקר יותר מאחר והרבה פעמים יש אפשרות להשיג לחיות בחינם מזון, כפי שהוסבר במאמר שבפירקו האחרון עוסק במתן שאריות לחיות

כך או אחרת - כלב וחתול זה לא "עכבר מעבדה" או "שפן נסיונות" כלשהו, וגם לא "תרנגולת בלול" או "צפרדעים בצינצנת", ולא נכון להתייחס אליו (אליהם) כך. דוגמה "טובה" לחברת מזון ידוע שמתייחסת לכלבים כאל עכברי מעבדה אפשר לראות בסרט עם התמונות הלא נעימות מIAMS יוקנובה - כאן: http://www.anonymous.org.il/video/IAMS_Hebrew_WM256k.WMV. הרחבה בנושא בסעיף הבא.

מגרות-כלובים לעכברי מעבדה.

מזון חתולים וכלבים - ו ניסויים אכזריים בבעל חיים

מצד אחד מודגש כאן, שהדעות החיוביות על האוכל המסחרי מבוססות בעיקר על פרסומות ויחסי ציבור, ולא על ניסויים מדעיים אמיתיים. מצד שני שכבר עושים ניסויים - הרבה פעמים זה בצורה אכזרית. ומי מממן את זה ? - "אוהבי החיות", שבאים וקונים את המוצרים הללו.

- מפחד של ביקורת ציבורית - גם על אופן הניסוי האכזרי. דבר שעשוי לפגוע במכירות.

- פחד מתוצאות המוצר, שלא תמיד מחמיאות לו. אף אוכל לא מושלם, והחברות מעדיפות שהציבור לא ידע את חסרונותיו.

- כל חברה מעדיפה לשמור את תגליותיה לעצמה, מסיבות של סודיות מקצועית/מסחרית.

מבחינה מוסרית, נכון היה להגיד לחברות המזון, שאם כבר נתגלה מידע חשוב אגב ניסוי אכזרי - לפחות תמנעו מאחרים לעשות כך, בזאת שתפרסמו זאת לטובת חברות אחרות, וכך עשוי להיחסך סבל מכלבים אחרים.

בסופו של דבר הציבור רואה רק את האריזות היפות, ואת האוכל שגם הרבה פעמים עם תוספת שנותנת צבע יפה ועם עיצוב בצורה עגולה יפה, או צורת הנדסית אחרת - דבר שמסתיר את הזוועות.

הדוגמה הידועה ביותר, היא של חברת IAMS יוקנובה, שדווקא ידועה במזון מסחרי יחסית טוב, בד בבד עם כך שהיא עושה ניסויים אקסטרה-אכזריים, כדי לפתח את המוצרים שלה.

ולמי שרוצה להגיד שזה אולי לא מייצג את כל החברות, נשאל אם הוא מכיר איזה בדיקות למזון עשתה חברה אחרת ? איזה חברה בכלל נותנת לנו נתונים אמינים על הבדיקות שעשו למזון ותוצאותיהם ? ומי שאין לו נתונים, מדוע שיסמוך עליהם ?

ניתן להרחיב על כך, וגם לצפות בסרטון - שצולם בחברת יוקנובה. כתבה על זה, מתוך YNET, ניתן לקרוא http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2703020,00.html, כתבה שמוצגת בה קריאה לחרם צרכנים על החברה זו. ניתן לקרוא גם באתר של אנונימוס בעלי חיים, כאן: http://www.anonymous.org.il/v-iams.htm, שם גם ניתן לצפות בסרט שצולם בסרט המציג ראיות. כך גם ניתן באתר של האגודה הישראלית למניעת ניסויים בבע"ח - http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=187. אתר באנגלית שמרכז את הנושא: - http://www.iamscruelty.com.

ידע כל מי שקונה מזון מסחרי של יוקנובה מה יש באוכל הזה, ומה עשו כדי ליצר אותו. שיחשוד בכל חברה אחרת, שהיא גם עשוייה לעשות כך, ואולי בכלל לא בדקה את מזונה בפועל, דבר שהינו גם כן חיסרון.

צריך למצוא איזון בין הצורך לנסות אוכל, לבין כך שניתן לעשות זאת בצורה יותר טובה, ובלי לעשות דברים כמו לדחוף צינורות לגרונות של כלבים, כדי לאלץ אותם לעכל חומרים מסויימים, או לכלוא אותם לבד בכלוב סטרילי ריק מגירויים עד שהם משתגעים.

* אגב, לא צריך להבין את הדברים בצורה אבסורדית - כמו למשל, שמזון לחיות צריך לנסות על בני אדם, או שאסור בכלל לתת אוכל חדש לחיות ולבדוק את התוצאות. הכוונה שאם מנסים אותו זה צריך להיות ללא עינויים, ובתנאי כליאה טובים. שימו לב למתואר, ותראו שזה אפילו יותר גרוע ממה שהרבה פעמים נותנים לעכברי מעבדה.

מי שנדמה לו שאם אוכל נבדק בצורה אכזרית - אז אולי הוא יותר טוב מי אחר, כי לכאורה נבדק יותר - אז אפשר להשיב לו, שכמו שהאוכל שהוא אוכל בעצמו - זה לא רק אוכל שנבדק באכזריות על בני אדם אחרים - ובכל זאת הוא סומך לפחות על חלק מהאוכל - כך גם אין סיבה להחמיר בדרישות לגבי בעלי חיים, ולדרוש דרכי בדיקה מרושעות.

אלו החברות המזון לכלבים ו חתולים שעושות ניסויים אכזריים בבעלי חיים ושמזונן משווק בארץ

החברות מופיעות באתר של BUAV - הארגון הגדול ביותר בבריטניה ואירופה נגד ניסויים בבעלי-חיים (ראשי תיבות (The British Union for the Abolition of Vivisection). הם עשו עבודה יסודית ומפרטים את החברות אשר ידוע להם שעשו ניסויים אכזריים.

Hill's Pet Nutrition Ltd (יצרני סאיינס דאייט)

Iams UK Limited (יצרני יוקנובה)

Nestle Purina Petcare - (נסטלה, פורנה). פורנה מייצרת גם את המותג "פרו-פלאן" (פרו פלן), וגם את דוגלי ! (למי שלא יודע המותג 'דוגלי' נמכר להם, והוא כבר אינו תוצרת הארץ, אלא תוצרת ארגנטינה) וכמובן גם קט-לי.
נסטלה מוחרמת בעוד מדינות בגלל סיבות נוספות - פרטים כאן

מאמר בעברית: ניסויים בבעלי-חיים בתעשיית המזון לחיות המחמד - מאמר הכולל פירוט על הניסויים, מתוך "קול החי" - http://www.isav.org.il/nl/NLnov2005.htm#מזון

לפי ארגון פטה, הארגון הגדול ביותר בתחום בארה"ב, גם נוטרו (Nutro Products, Inc) ברשימת הקשורים בניסויים אכזריים. פרטים כאן: http://www.peta.org/feat/contract/o-other15.html. שימו לב שאין קשר בין חברה זו לנוטרה נגגטס או לנוטרו צ'ויס.

* uncage הינו ארגון בריטי מוכר שפועל למניעת ניסויים בבעלי חיים. באתר שלו גם כן רשימה של עושי הניסויים האכזריים - עם פחות פירוט. ראו http://www.uncaged.co.uk/petfood.htm. באתר זה מכללים גם את Techni-cal (טכני-קל), תחת המוצרים

יש מספיק אפשרויות טובות אחרות להאכיל כלבים וחתולים !

אוכל יקר יותר מבשר איכותי יותר - פירושו להרוג הרבה חיות בשביל שלחיה אחת יהיה אוכל

הפתרון המוסרי - אינו לקנות אוכל יקר יותר, מחברה שלא עושה ככה, הואיל וקנית מזון כזה פירושו לשלם לתאגידי הבשר שיגדלו בעינויים בעלי חיים וימיתו אותם, למען הכלב או החתול שלנו. כלב גדול אוכל מאות ואלפי תרנגולות בחייו. חובב חיות אמיתי לא דואג רק לכלב אחד, ובגלל שהוא שלו, אלא לכל החיות. לפחות משתדל.

שימו לב לכך, בעיקר אלה שמתפארים שהם נותנים לכלב/חתול שלהם מזון מסחרי שאינו שאריות, אלא בשר ממש: בגלל זה מתים מאות ואלפי בעלי חיים. דווקא מזון מסחרי הזול יותר, זה שכן מכיל שאריות שהאדם אינו משתמש בהם הוא מכיל את אחוז הבשר הקטן ביותר האפשרי (מטעמי רווחיות), עם תוספות של ויטמינים וחלבונים ממקורות אחרים. ואם כבר לבחור מבין השניים - אז אולי לא צריך להיות להיות קיצוני שנבחר אוכל ממש גרוע, קיצוניות אף פעם לא פתרון טוב. יש בהחלט מזון מסחרי באיכות טובה שנעשה במידה רבה משאריות. צריך לחפש, להסתכל על כלבים שאוכלים אותו, להתייעץ עם בעליהם. הרבה כלבים שמחים, יפים ובריאים חיים על מזון כזה.

שימו לב גם אותם האנשים שחסים על כלב משוטט או האגודות שמאמצות אותם, או מאכילי חתולי הרחוב - אז נכון הם מצילות בעל חיים אחד, אבל במחיר של הרג המוני של בעלי חיים רבים אחרים, שמשמשים למאכל הכלב שהצילו. מונעים סבל מחיה אחת דרך סבל להרבה חיות אחרות. אז מה כל כך רחום בהם ? מה כל כך טוב במעשיהם ? - במיוחד כאשר אפשר גם אחרת. אין הם מרחמים בצורה כזו על בעלי חיים, אלא מתאכזרים אליהם. זאת ועוד, בהמשך הורגים הרבה כלבים אחרים מחוסר תקציב. ועל מה יוצא התקציב הזה ? - חלק גדול ממנו הולך למזון - כשיש המון מזון משאריות ללא תשלום (ראו למשל בכתבה מידיעות אחרונות: "היום ה-3 לשביתה: הר של עופות צמח בתל אביב" בכתובת http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2181153,00.html וכמובן - להשתמש בזה לפני שזה מרקיב).

הפתרון הוא לתת לכלב/חתול/חמוס/חזיר שלנו שאריות שיש לנו בחינם, לפחות כחלק מהתזונה. כך אנו מממנים פחות או אפילו לא מממנים כלל את התעשיה זו, מסתפקים במה שקיים, תורמים לאקולוגיה ולמניעת סבל מבעלי חיים, חוסכים לעצמנו כסף ועבודה לשם השגתו. לא רק העבודה היא בעיה - גם מקום העבודה שלנו גם הרסני לסביבה בדרך כלל, גם אם אנחנו רק הפקידים או הקופאים או המשווקים, או המורים בבית ספר שמכשירים את התלמידים להיות עובדים במערכת זו. אם אנו עובדים יותר כדי לצרוך יותר - אז ההרס הוא לא רק מהצריכה, אלא גם מהעבודה שהיתה לשם השגת הכסף.

בדרך המוצעת כלבנו או חתולנו יותר נהנה מהאוכל הביתי, והבריא. וזה יכול להיות בשילוב זה או אחר עם מזון מסחרי - תלוי באפשרויות ובדעות של כל אחד.

איפה משיגים אוכל כזה ? - למשל בחדר אוכל קיבוצי/צבאי/של מפעל; גן אירועים; קצב, קונדיטוריות (בעיקר בורקסים) וכו'. עדיף כמובן להגיע להסדר עם בעלי המקום שישאירו במקום מסודר את המקום, מלהתחיל לחטט להם בפחים... כן, והרי מדובר במזון שמגיע לפח.

תגובה נפוצה למשמע דברים כאלה היא שממילא גם באוכל המסחרי - הבשר הוא שאריות של תעשיית המזון, לכן לא מדובר על הרג של עוד חייה. שוב נדגיש זה נכון יותר באוכל שבד"כ נחשב פחות איכותי והוא יותר זול, אך בכל מקרה אין זה מדוייק שאין כך מעורבות בהרג של עוד חיה, שכן, דרך זה שאנו קונים את האוכל, אנו מממנים תעשיה איומה זו של משחטות וגידול בעלי חיים בתנאים איומים. לעומת זאת שאריות שיש לנו בחינם, למשל שאריות ביתיות, או שאריות מגן אירועים, מהקצב, גן ילדים, חדרי אוכל - אינם מממנות תעשיה זו. ובכל מקרה יש חברות מזון לחיות שמתהדרות באיכות מזונם - שהוא אינו משאריות, ובמקרה כזה בוודאי שמדובר בהרג חיות רבות, למען חיה אחת, בזמן שיש אפשרות אחרת.

הכוונה בדברים אלה היא לצאת נגד הדעה הקיצונית לפיה כביכול יש להאכיל חיות מחמד רק במזון מסחרי. אין סוג מזון "מושלם", בניגוד לדעה הרווחת אצל לא מעט בהשפעת אינטרסנטים למיניהם, שמוכרים לנו כביכול דעות מקצועיות וכאלה שקיבלו ידע לא נכון מהם, כי צריך להאכיל רק במזון מסחרי ללא תוספות. המזון המסחרי רחוק מאוד מלהיות מושלם כפי שניסו להציג אותו, ולהאכיל רק בו (לא אמרתי לא לתת כלל, אלא לא רק) פירושו לגרום עוול לחיית המחמד שלנו, ובוודאי לחיות אחרות שמבשרן הכינו אותו.

כל קיצוניות בכל תחום בחיים הינה בלתי בריאה, וכך גם במקרה זה.

האוכל של פידו: מה באמת באוכל של חיית המחמד שלכם

תרגום של החלק הראשון ממאמר באתר של ערוץ הטלוויזיה CBS2 (ער' 11)M

כתבה: Gretchen Carr. הכתבה פורסמה כמובן גם בטלוויזיה בערוץ.

בכ40 מליון מישקי בית בארצות הברית יש כלבים או חתולים, שלא כמו שאר המשפחה, כלבים וחתולים בדרך כלל אוכלים את אותו האוכל כל יום. ואם אינכם מאכילים אותם באוכל במזון חיות מחמד מאיכות גבוהה, כמה ווטרינרים אומרים שאתם עשויים להעמיד בסכנה את הבריאות של כלבכם או חתולכם. Gretchen Carr מCBS2 מביאה את הסיפור.

זהו זמן ההאכלה, ופידו, המפרי ופפה מוכנים לאכול. כנראה הם לא חושבים על 'ממה מורכב האוכל שלהם', אבל הווטרינרים אומרים שאתם צריכים לחשוב על זה.

דוקטור Megan Bamford היא ווטרינרית עם מומחיות בתזונת חיות קטנות. היא אומרת שהמזון המסחרי לכלבים, אשרחוקי ומותר, אינו בהכרח מאיכות גבוהה.

"זה רק נהיה קל יותר לפתוח את שקית האוכל או קופסא ולהאכיל את חיית המחמד שלכם. אך זה לאו דווקא הדבר הטוב ביותר עבורם, Bamford אומרת.

זה מאוד מוטל בספק אם הדברים באים מהאיברים, אתם יודעים, מיתרים, גידים, וסוגים כאלה של דברים, אתם יודעים מבחינה טכנית יש בזה חלבונים, אך האם אלו החלבונים שהחיה באמת זקוקה ? זה לא הבשר מהשריר שהוא הדבר שאותו באמת צריכים".

בהגדרה שנעשתה על ידי האיגוד האמריקאי הרשמי לפיקוח על מזון (the Association of American Feed Control Officials), אפשר להשתמש במבחר מיני בשר, כל עוד יש לכך תווית כהלכה.

מוצרי לוואי (By-products), יכולים לכלול רֵיאות, מוח, דם וקרביים.

מוצרי לוואי של עופות יכולים לכלול את הראשים, "כפות רגליים", קרביים של עופות שחותים וציפורים ועופות אחרים. ארוחה של מוצרי לוואי של עופות יכולה לכלול גרונות, חלקים תחתונים של הרגליים, ביצים לא מפותחות, מעיים, וקרביים.

פלסמה (החלק הנוזלי של הדם או הלימפה) של בעלי חיים משמשת כחומר כורך, מדביק, בכמה סוגים של מזון כלבים.

הרס של מזון מעובד הוא לכל מוצרי הירקות והחי, מתהליך עיבוד המזון. ואין תקנים של הממשל הפדראלי (של השילטון המרכזי) למידה המקסימלית המותרת במזון כלבים.

דר' Bamford אומרת שמזון מסחרי מתאים לתקנים התזונתיים המומלצים, אבל הם גם מכילים דברים, היא אומרת, שחית המחמד שלכם לא צריכה לאכול, כמו חומרים משמרים מלאכותיים: ethoxyquin, BHT, BHA. דוקטור bamford ממליצה על מזון טבעי לפציינטים שלה, ושיירי מזון, "שאריות מהשולחן" -- אבל לא להאכיל מהשולחן (בזמן שאנו אוכלים לא לתת אוכל לכלב, כי הוא ילמד ככה להציק לנו כל האוכל, להתחנן, להזיל ריר, לפעמים יקבל, ולפעמים לא... וגם אנחנו וגם הוא יסבלו מזה- ע.א).

Ann Martin היא המחברת של ספר בשם: ""Food Pets Die For." ("מזון שחיות מחמד מתות למענו"). היא התחילה לחקור את תעשיית המזון לחיות המחמד לפני 13 שנים, כאשר שניים מכלביה החלו להיות חולים אחרי אכילת מזון מסחרי. מאז היא מבשלת סוגי מזון-אדם לחיות המחמד שלה.

"כשרואים את הפרסומות בטלוויזיה, מה שאתם רואים זה חתיכות יפיפיות של בשר, כל מיני דגנים ודברים כאלה. כאשר בפועל לא זה מה שנכנס לתוך המזונות".

"ארוחת בשר" (Meat meal), שאתם רואים לעיתים כל כך קרובות במזון כלבים מסחרי, יכול לכלול כל דבר, כולל כאלה שנדרסו על הכביש, חיות מגני חיות, חומרים נגועים או עם מחלות ממתקנים של ממשחטות ובתי מטבחיים, ואפילו כלבים וחתולים שהומתו המתת חסד", אומרת Martin.

יצרני מזון לחיות מחמד יחידים שהתקשרנו אליהם בנוגע לסיפור הזה התעקשו על כך שכלבים וחתולים מהמתות חסד מעולם לא היו בשימוש בתעשית מזון חיות המחמד שלהם.

Martin מקווה שבעלי חיות מחמד יתקשרו לחברות מזון של חיות מחמד, וידרשו מרכיבים שעומדים בתקן לבני אדם. אבל היא אומרת, שהיא לעולם לא תקנה עוד שק של מזון כלבים שוב.

מזונות לחיות מחמד שמכילים ארוחת בשר או ארוחת בשר ועצמות יכולה להכיל חיות חולות תחת החוק. ואף על פי שלא מצאנו אף חברה שהשתמשה בכלבים וחתולים מהמתת חסד במזון החיות המחמד שלהם, שאין שום תקן של השילטון המרכזי נגד זה.

עד כאן החלק הראשון של המאמר. בהמשכו המלצות על מזון לפני ייצור לחיות מחמד, וחלק שלישי של הגדרות של מזון חיות מחמד שנתנו מAssociation of American Feed Control Officials. זה לא תורגם. למקרה שזה יוסר הינה החלק האחרון באנגלית:

Pet Food Definitions
(Provided by the Association of American Feed Control Officials)

Meat is the clean flesh derived from slaughtered mammals and is limited to that part of the striate muscle which is skeletal of that which is found in the tongue, in the diaphragm, in the heart, or in the esophagus: with or without the accompanying and overlying fat and the portions of the skin, sinew, nerve, and blood vessels which normally accompany the flesh.

Meat and Bone Meal is the rendered product from mammal tissues, including bone, exclusive of any added blood, hair, hoof, horn, hide trimmings, manure, stomach and rumen contents, except in such amounts as may occur unavoidably in good processing practices.

Meat by-products are the non-rendered, clean parts, other than meat, derived from slaughtered animals. It includes, but is not limited to, lungs, spleen, kidneys, brains, livers, blood, bone, partially defatted low temperature fatty tissue, and stomachs and intestines freed of their contents. It does not include hair, horns, teeth and hoofs.

Meat meal is the rendered product from mammal tissues, exclusive of any added blood, hair, hoof, horn, hide trimmings, manure, stomach and rumen contents except in such amounts as may occur unavoidably in good processing practices.

Animal plasma is the product obtained by spray dyring plasma, which has been separated away from the cellular matter (red and white blood cells) of fresh whole blood by chemical and mechanical processing.

Poultry-by-products must consist of non-rendered clean parts of carcasses of slaughtered poultry such as heads, feet, viscera, free from fecal content and foreign matter except in such trace amount as might occur unavoidably in good factory practice.

Poultry by-product meal consists of the ground, rendered, clean parts of carcass of slaughtered poultry, such as necks, feet, undeveloped eggs, and intestines, exclusive of feathers, except in such amounts as might occur unavoidably in good processing practices.

עד כאן מהמאמר., שאולי עונה במשהו איך יש כל כך הרבה חיות מחמד שאוכלות מזון תעשייתי, ויש להם כל כך הרבה מחלות... והם מפרנסות יפה ווטרינרים, בעוד שיש כלבים אחרים שניזונים בעיקר מ"שאריות שולחן" וחיים הרבה יותר טוב, עם בריאות טובה הרבה יותר.

כאמור - אין מחקרים מלאים אובייקטיבים בנושא. מהניסיון האישי, כלבים שיש להם שאריות, שאריות שהן די איכויות - לא רק העור והעצמות, כלומר ממקור שהוא בד"כ יותר משל משפחה ממוצעת, אלא למשל מבחר של חדר אוכל או גן אירועים שכולל בשר ממש - הרבה יותר בריאים מזולתם הכלבים שאוכלים רק מזון מסחרי. כי כפי שצויין במאמר - גם במזון התעשייתי לחיות, ככל הנראה זה לא בשר או החלק הבשרי הנחוץ, ומה שיש בכל זאת הרבה פעמים מקורותיו מפוקפקים.

על אף שבשאריות מזון מבני אדם יש מלח אולי יותר ממה שידוע שבריא, ויותר תבלינים, ושומן, וגם לעצמות ערך תזונתי שנחשב יחסית נמוך (ואולי הוא גבוהה ממה שחושבים) - ואין תחשיב מדוייק של איזה אחוז מכל מרכיב יש כאשר מאכילים בשאריות, עדין כנראה זה מספק, ועדיין יותר טוב מהמזון המסחרי הממוצע.

אפשר לתת גם כ70-80 אחוז מהשאריות והשאר מזון מסחרי, ואז יש השלמה שלו - לכמה חסרונות שאולי יש במזון האחר.

שוב, כל שינוי תזונתי צריך להיות הדרגתי. ומי שעשה כן, ויש לו ניסיון אחר, שיקום.

כתבה מישהי בתגובה: התברר לי שהן משלשלות כהוגן מהאוכל של חברה ידועה X והדבר נמאס, פניתי אמש לחנות על מנת לרכוש אוכל לגורים: 4 ק"ג ב-70 ש', לא קניתי! 17.5 ש' לק"ג? כשעוף אני קונה ב-12 ש' לק"ג??? אמרתי לאותו מוכר חביב שיהיה לי יותר זול לקנות עבורם עוף וניגמר הסיפור! אז באמת קניתי עופות. בסופו של דבר מצאתי באיזה סופר שהפסיק עם החברה הזו (פרזידנט צ'ויס מקנדה) אוכל ונראה לי שהוא יותר טוב להן. הייתה שם גם שקית מזון לגורי-חתולים, אולי עוד אחליט לרכוש אותה, זו חנות בשכונה כזו שאין בה ביקוש לדברים מסוג זה. הצרה שאלו שאריות סחורה על המדף, לא תהיה אספקה מחודשת. המזון לגורי-חתולים שם: 40 ש' ל-4 ק"ג. יותר זול להאכיל אותן בעוף מהאוכל המיוחד... הצרה שבעלי מתחרה קשה מאוד איתן על העוף

הערה: אז באמת כדאי שחברות המזון המסחרי לחיות מחמד יועמדו במקום, ולא יקחו מחיר מופרז. אני יותר בעד למצוא שאריות - כי אם לא את משלמת לתאגיד בשר, שגידל בסבל איום תרנגולות.
את מצילה חתולים במחיר של הרג ועינוי תרנגולות. תרנגולות רבות במהלך חיים של חתולים. כמי שאכפת לו מסבל של חיות אחרות, ומבעיות אקולוגיות - הדרך של שאריות עדיפה. גם במאמר הומלץ על "שאריות שולחן" או ליתר דיוק שאריות מכמה שולחנות, אני אמרתי לא להסתפק באלה של שולחן מקומי של משפחה אחת... שיהיה לבעל חיים יותר מעור ועצמות. חוץ מזה - משיחותינו השונות - תראי כמה בעיות יש עם האוכל המסחרי... הרי ניסית גם סוגי מזון נוספים.

כתב מישהו אחר בתגובה: שאריות מזון מהשולחן הן מתכון בטוח לקצר את חיי בע"ח שלך. המחקר מגמתי שבא לשרת את מזמיני המחקר. לא חסרים מחקרים שיראו דעות שונות ומנוגדות שמייצגות בדיוק את בעלי האינטרסים. מזונות מהרמה הנמוכה מכילים אוכל ברמה נמוכה. המזונות האיכותיים שהם מה לעשות גם יקרים מכילים את כל מה שבע"ח החיים צריך לתזונה מאוזנת ובריאה. וזה עדיף על לבשל עופות.

והתשובה לו: נו, קדימה, תראה את המחקרים שעליהם אתה מדבר. קל לצאת בקלישאות שיש מחקרים. הרי זה קלישאות של חברות המזון - שהן עם האינטרסים.

כתבת: " המזונות האיכותיים שהם מה לעשות גם יקרים מכילים את כל מה שבע"ח החיים צריך לתזונה מאוזנת ובריאה" - זה בדיוק משפט מהפרסומות של חברות המזון.
איזה אינטרס כלכלי אישי יש למישהו להציע לתת שאריות מהשולחן ? חוץ מזה שבשום מקום לא נכתב לתת רק את זה, אלא גם את זה.

אבל קדימה - אמרת מחקרים, תראה מחקר אובייקטיבי אחד. לדעתי אין.

חוץ מזה התעלמת מ:
א. מהעובדות - מותר לשים באוכל של הכלבים בשר של חיות חולות שהומתו המתות חסד, או אפילו נדרסו על הכביש ושאר מרעין בישין - אין תקן נגד, ויש עדויות על מקורות כאלה לבשר במזון של חיות המחמד. כמו גם איברים שהחלבון שלהם אינו מה כפי שבעלי החיים צריכים, או אפילו חלבון שמקורו אינו כלל מבשר. ושאר הדברים במאמר, שלא טרחת להכחיש.
ב. היבט אקולוגי - לא צריך לדאוג רק לחיות שלך, אלא גם לאחרות, על כן כדי למזער את שחיטת האחרות, ולהסתפק בשאריות, בטח שאם יש לך
וגם כדאי להתאמץ לחפש את זה.

תגובה שלישית: במזונות הטובים, מציינים את מקורם של החומרים.

תשובה: לא נכון - לא מציינים הרבה מקורות. למשל, לא מציינים מהיכן הגיע הבשר: האם משחיטה כמו לבני אדם (זה לא בטוח האפשרות הכי טובה), אולי גם פרה שנדרסה על הכביש, אולי כבשה שהיתה חולה ונתנו לה זריקת המתת חסד, ועוד אפשריות לא נעימות.

לא כתוב לך על זה בשום מקום.

וגם לא כתוב לך איזה חלק של הבשר זה: האם זה הקרביים, הגידים ? וכו'.
איפה זה כתוב ?

ואפילו לו היה כתוב, אין לך מספיק כלים וידע להעריך מה בדיוק כלב צריך. כתוב, אז כתוב.

*** הגיעו עוד תגובות, מעניין שהתגובות התייחסו בעיקר לעניין העצמות (חלקן יובא בהמשך), ולזה שהשאריות לא מספיק טובות ומאוזנות, ולא התייחסו למה שנאמר במאמר שיש - הבעיות שבאוכל המסחרי לכלבים.

עוד שימו לב שאף אחד לא הביע תמיהה לגבי טיב האוכל ומקורו, וגם אין פרסום מקביל אחר, השולל את המקורות הללו, או טוען שהם רק מחיות בריאות שעברו בדיקות קפדניות לפחות כמו שבודקים אצל בני אדם.

* וישנם גם בעיות לאחר היצור. המוצר יצא טרי מהמפעל ומה אחרי זה ?
ראו מקרה נוטרה נאגטס - שבאחד ממפסי היצור שלהם התגלתה פטריה שהתרבתה בתוך שקי האוכל ! במפעל אולי היה בסדר, אחרי זה רעל חזק. כתבה לדוגמה (ובהמשך המאמר הזה עוד לינקים) - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3212618,00.html

פרק מתורגם מתוך מאמר בשם: מחלת מיסב השן (periodontal): תעשיית מזון חיות המחמד, מקצוע הווטרינריה ואתם - Periodontal Disease:The Pet food Industry, Veterinary Profession and You.

המאמר פורסם בכתב העת הווטרינרי המקצועי:37th Annual Australian Veterinary Students Association .ConferenceUniversity of Sydney 20th - 26th January 1996 העתק של כל המאמר מופיע בכתובת : http://www.rawmeatybones.com/Perio.html, שזה אתר שלם, אשר נושא שם של ספר Raw Meaty Bones (עצמות לא מבושלות מלאות תוכן) - ספר אשר נכתב על ידי ווטרינר. פרטים על הספר, שאלות נפוצות בנושא ועוד אפשר לראות בכתובת: http://www.rawmeatybones.com. הינה הפרק ממאמר:

החברות נוקטות אסטרטגיה ערמומית ומצליחה של מניפולציות. כמו עם קולוניאליסטים רגילים הם פשוט משלמים או מחניפים למנהיגי הקהילה. במקרה של בריאות חיות מחמד, הקהילה מונהגת על ידי מקצוע הווטרינריה אשר מובל על ידי מורי הווטרינריה והAVA (גוף שאמור לפקח על טיב המזון לבעלי חיים). מעמדה זו של שליטה במזון חיות המחמד, חברות יכולות לתפוס בעלות כמעט מוחלטת על תהליך המחשבה של מקצוע הווטרינריה.

מחקרים ווטרינרים לעיתים קרובות ממומנים כסוג של תרומה אקדמית לאוניברסיטאות ולבתי הספר הווטרינרים. לחברה אחת יש חוקר מטעמם באופן קבוע בקמפוס של כל אוניברסיטה. ווטרינרים מופיעים כמעט מדי יום בפרסומות בטלוויזיה ובתוכניות שמהוללות את היתרונות (שכביכול יש) למזון המעובד.

בשעה שזו אמת, כי ווטרינרים רבים לא מתביישים לקחת כספי חברות מזון של חיות מחמד, יש גם כאלו שנזהרים לא לגלות את מקורותיהם הכספיים לטיסות תיור חינם או הוצאות על מלונות וכו'. גם אין מהם כל דרישה לעשות כן. אלה אותם הווטרינרים, שבמהלך מסלול לימודיהם בעדינות ובערמומיות העלימו עיין מאינפורמציה שהיא נגד מזון חיות מחמד, אך עם זאת רלוונטית. כך זה כפי שזה בכל תחום אחר של דבר מדאיג אמיתי, מה שלא נאמר הוא לעיתים קרובות חשוב כפי שהוא.

ווטרינרים יחידים נופלים כטרף קל לדולרים של מזון חיות המחמד. לעיתים הם פועלים, למרבה ההפתעה, עם סכום קטן של כסף שנראה רק כדי לשמש לצורך של אישור ה"מומחה, המאסטר". את זה ניתן לומר על הAVA הוא ארגון שקיבל רק מעט אלפי דולרים, אך המשיך לקדם את האינטרסים של תעשיית המזון לחיות מחמד בהרבה דרכים. למרות שהתפריט היה במאה אחוז הסיבה הסיבה מחלות של מיסב השן (periodontal) וחיות, אשר תקפו יותר מ85% מהחיות אחרי גיל של שלוש שנים, הAVA אסרה על חברים להתכתב על נושאים אלה דרך חדשות AVA. בינתיים חדשות הAVA המשיכו לפרסם פרסומות של מזון חיות מחמד ולקדם אותם תוך הילול הקשר המיוחד עם הספונסרים של מזון החיות.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עד כאן הפרק מהמאמר הזה. כן, זה פורסם בכתב עט מקצועי של ווטרינרים. וחמור מאוד מה שמפורסם בו.

תוספות כימיות מזיקות ואחרות במזון - ווטרינרים חדשים שכחו כבר כמה זה מזיק

מספר הווטרינר ד"ר פיטקרין: בסיפרו, תחת הפרק "התוספות במזון חיות המחמד שלכם": "מאז שסיימתי את בית הספר הווטרינרי ב1965, שמתי לב להחמרה ולהידרדרות כללית בבריאות של חיות המחמד. אנו רואים כעת חיות צעירות מאוד עם מחלות שהיה נהוג לראות רק אצל חיות בגיל מבוגר. נעשה לי בהיר שהצטברות של בריאות לקוייה עברה מדור לדור; הצטברות זו עלתה צעד צעד. בלי נקודת המבט של כמה עשורים, ווטרינרים רק יצאו מבתי הספר לווטרינריה וחשבו שהתוספות המנוונות האלה לחיות צעירות הן "נורמאליות". הם לא הבינו מה קרה בחלוף הזמן".

(מתוך הספר Dr. Pitcairn's Complete Guide to Natural Health for Dogs and Cats
by Richard H. Pitcairn, עמ' 17... מדובר בספר רב מכר שכתבו שני ווטרינרים בנושא תזונה טבעית לכלבים וחתולים. הינה כריכתו. יש עוד ספרים בתחום).

לפי האריזה אי-אפשר לדעת מה באמת יש בתוך האוכל. הספר לעיל מביא עדויות, למשל של עובד משחטה המספר, כי איברים חולים, סרטניים ולא ראויים למאכל אדם היו זורקים לפח מיוחד, שאותו מדי פעם היו מרוקנים לטובת תעשיית מזון הכלבים. דברים כמו אלה לא כתוב על שום אריזה, והציבור גם לא מצפה שזה יכתב.

אז מה לעשות ? - יש הממליצים דרך להתגבר על האיכות הגרועה, בכך שמציעים שנקנה רק מזונות פרימיום או סופר פרימיום. ככה הם חושבים שזה אומר שהאוכל ממקור טוב והוא איכותי.

אבל מה - אין שום תקן שנקרא פרימיום או סופר פרימיום. זוהי המצאה פרסומית. זה ציטוט של משפטים מאריזות המוצרים, ולא ידע מקצועי. לצערנו שומעים גם פה ושם ווטרינרים משתמשים במונחים הפירסומיים האלה.

כל חברת מזון, יכולה לקרוא למזון שלה סופר-אקסטרה-מגה-אולטרה-היפר פרימיום פורטה, או אפילו "גורמה", וזה בלי לעבור על שום חוק, כי אין שום חוק תקן בנושא.
זו אשליית הפרסומת. אשליה כה גדולה, עד כי למשמע טענות על חברות המזון, יש שעונים, שבגלל זה צריך לקנות רק מזונות פרימיום, וחושבים שככה הם מבטיחים את עצמם.

ציטוט: "לדברי ד"ר איתן ברנע, וטרינר והבעלים של חברת ג'יג'י יבואנית המזון הילס סייאנס דיאט, הגדרת המזון כסופר פרימיום זו המצאה ואין תקן מדויק לבדיקת האיכות של מזון לכלבים. "יש מזון פרימיום וזה מה שמוכר גם באמריקה. סופר פרימיום זה שם עם הילה שאנשים יצרו וזה לא אומר שהוא טוב יותר ממזון הפרימיום. אין איך לבדוק את ההבדל בין פרימיום לסופר פרימיום", הוא אומר". המקור: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2682354,00.html

ובאותו נושא: ד"ר קישון נשאל בפורום חיות מחמד של ynet: "מה זה אומר כאשר כתוב על המזון שהוא מכיל קמח עופות? האם זה אומר שהמזון "בשרי" כלומר מכיל ממש עוף ואז הוא נקרא פרימיום או שמזון כזה לא נחשב מזון ברמת פרימיום? "
תשובתו, שאפשר לראות בכתובת: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,889-1542-5908993,00.html, והינה הציטוט משם:

* אגב ד"ר קישון השתתף בקמפיין מסחרי של חברת המזון המסחרי "אלפו", ועשה הרצאות "מקצועות", בהם הוא דיבר בשבח המזון הזה.

"יצרני המזון השונים, כמו גם המוכרים בחנויות, מתפארים ב"מזון פרימיום" ואפילו "סופר- פרימיום" ו"אולטרא-פרימיום" ובמקרים מסוימים גם "מזון גורמה" לכלבים וחתולים. הללו מנסים לשכנע את הצרכנים שמדובר במוצרים יותר איכותיים, ולכן, כמובן גם יותר יקרים. אולם, מסתבר שאין דבר ממשי מאחורי תווית ה"פרימיום" הזאת.

"המושגים פרימיום, סופר פרימיום וגורמה הם המצאות של יחצנים ומפרסמים", מבהיר את הסוגיה ד"ר סקורינסקי: "אין הגדרה תזונתית או מדעית לכך, ואין גוף המפקח על עמידה בסטנדרטים שהם מתיימרים להם. מי שמשתמש במונחים הללו מפאר את המזון ללא בסיס מדעי"."

* לא כתוב בכתבה, אך ד"ר סוקרינסקי מייצג בארץ את חברת יוקנובה.

* עוד מפניניו של הווטרינר והמשווק ד"ר ברנע (הוא גם סוחר במזון כלבים):

אים הייתי מספר לך כמה מזונות יש בארץ ללא פיקוח וטרינרי , לא היית מאכילה את כלבך. איני יודע אים לבונזו יש או אין פיקוח וטרינרי. גם אים יש פיקוח וטרינרי זה עדיין לא ערובה לטיב.גם יוקר המזון עדיין לא אומר שהוא טוב.

מתוך תשובה לשאלה מ27/07 - קיימים הרבה מאוד סוגי מזונות לחתולים (בעיקר מזונות יבשים) אשר הם מהגורמים העקריים לחסימה בדרכי השתן בחתולים.

מתוך תשובה לשאלה מ16/07/03: האכלה של פעם ביום גורמת ברוב הפעמים לרעב. כלבי הבית בניגוד לטורפים בטבע , חשופים למזון תעשייתי אשר יחסית מתעכל מהר.

"היא אוכלת הכל, מה שאנחנו אוכלים, מה היא לא בן אדם ?!"
(ג. מ., נהג ביחידה מובחרת מספר על כלבתו) (החוכמה שבטיפשות הזו, שהוא יודע שזה לא ממש נכון, ואומר את זה בהומור שיש בו משהו).

כן, מה לעשות, החיות הרבה פעמים לא אוהבות את האבקה המיובשת הזו שדבוקה לכדורים.

בכל מקום שבו יש אפשרות לגולשים לשאול שאלות בענייני מזון, תמיד עולה שאלה על כלבים וחתולים שפשוט מסרבים לגעת באוכל המסחרי היבש, להרעיב את עצמם' "לשבות רעב". שימו לב, מדובר בחיות עם יצר אכילה "חייתי".

לכן, אם פה ושם במאמר השוונו אכילת מזון מסחרי כ"לאכול במבה כל החיים", הרי שאפילו השוואה זוועתית זו, אינה טובה. כי במבה לפחות בהתחלה אוהבים, והינה את המזון המסחרי - בהרבה מקרים - אפילו זה לא. עד כדי כך נורא.

כך או אחרת, זו חלק מהתעללות לתת כל החיים אוכל לא טעים, אם מישהו נוקט בגישה זו, וכלב מפתח התנהגות לא נורמלית, אם נותנים לו להסתובב חופשי, דבר הבא לידי ביטוי בניסיון לאכול הרבה דברים לא סבירים שהוא מוצא, פתיחת שקיות זבל שמושארות בחוץ, אכילת דברים עד כדי הקאה ושילשול. מזכיר במשהו ילד שלא קנו לו ממתקים שהיה קטן, או שלא קנו לו צעצועים.

כל מגדל כלב, שנתן לו מגוון דברים ראה שיש דברים שמסבים לו הנאה כה גדולה עד כי הוא מוכן לעשות למען זה מאמצים גדולים במיוחד, מי קפיצה לגובה רב כמה פעמים כאשר מחזיקים את האוכל מעליו, ועד לשינוי התנהגות ממשי לטווח ארוך, מה שנקרא אילוף באמצעות פרסי מזון. ניסויים התנהגותיים רבים נעשו על בעלי חיים רבים במאמצעות גמול מזון טעים, והחיות היו נכונות למאמצים גדולים.

לא צריך להסביר למה בפרסומות לא מדברים על זה שזה לא טעים, ובד"כ מראים כלב שחקן שאוכל (מה?*) ברעוותנות

בעיית הטעם מוזכרת יותר על ידי אנשים בעלי דעה אוהבת, חופשית, ועולה לא פעם כשאלות תם או כדברי הומור וסטירה:

ונזכיר לסיום את החידה מהספר ההוביט, ספר שנכתב לפני המזון המסחרי, ואז אולי מישהו היה יכול לדעת את התשובה.

באנגלית: No-legs lay on one-leg, two-legs sat near on three-legs, four-legs got some

בתרגום לעברית: חסר-רגל שכב על חד-רגל , שתי-רגלים ישב על שלוש-רגליים, ארבע-רגליים קיבל קצת.

התשובה, שמדובר באדם יושב על שרפרף, אוכל דג מצלחת וכמובן לאותם זמנים בו נכתב הסיפור 1937 נתנו את השאריות לחתול. ואז אפשר היה אולי לפתור את החידה. בילבו ההוביט לפחות פתר אותה לבד בסיפור, והוסבר שחסר רגל זה דג, רגל אחת זה הצלחת שעליה הוא מונח. שתי רגליים זה אדם, שישב על שרפרף עם 3 רגלים - גם דבר שלא כל כך רואים היום. וארבע רגליים, זה החתול שקיבל קצת בסוף מהשאריות.

הרבה מתומכי המזון המסחרי טוענים שהוא מאוזן ומכיל את כל אבות המזון. תזונה מאוזנת זה צמד מילים יפה ביותר. הוא נפוץ ביותר בפרסומות ועל אריזות המוצרים, כך שטפטף לנו למוח שיש דבר כזה.

מי בכלל קובע מהו מאוזן ?, והרי יש הבדלים בין יצרנים שונים, לא רק בחומרי הבסיס, אלא גם באחוזים של וויטמינים, חלבונים ועוד ועוד. איך יודעים ? פשוט הסתכלו על הצהרות היצרנים על גבי אריזות המזון, תראו שיש הבדל. אז מי קובע מה המאוזן ? האם נקבע לפי המחיר ? האם לפי מה שממליצים חברים ? או אולי מה שהמליץ הווטרינר בלי לנמק על סמך מה ?

אולי שיספרו לנו, אותם תומכים "איך מאזנים", ומה זה אוכל מאוזן, מה ימדדו ? אתה את האוכל שלכם מישהו מודד? כמה ויטמינים כל יום וכו' ?

מה שעבור אחד מאוזן, לשכן שלו כבר זה לא מאוזן , וכן לאחרים . אז מה נרכיב לכל חיית מחמד תפריט פרטי שיהיה מאוזן רק להם ? בודאי שלא.

כלב דוברמן וכלב באסט (האש-פאפי) - הם רק שונים במראה חיצוני ובאופי ? אך הרכב תזונתם צריך להיות זהה ?

כשאימהות מניקות ילדים - הרכב החלב שלהם אינו זהה זו של זו. האם עקב כך ראוי לטעון שעדיף לא לסמוך על זה ולהאכיל במזון מסחרי, כי הוא "מאוזן" ? (בוודאי שלא, אלא במקרים קיצוניים, כמו מחלה).

ומה לגבי הטענה ש"רופאים ממליצים" ? - ובכן ראשית זה לא כולם. שנית נזכיר שיש הבדל בין רופא לבין תזונאי. כמו שאצל בני אדם רופא משפחה רגיל אינו תזונאי קליני, מן הראוי שגם ווטרינרים יזכרו זאת, ושלישית לא יזיק שיקחו דוגמה נוספת מהרפואה לבני אדם. רופא לבני אדם לא ממליצים לאכול רק מזון תעשייתי, אפילו בהרבה מקרים להיפך, ולא מספרים לנו שיש משהו אחד תעשייתי "מאוזן". הם גם לא מקבלים רווחים ממכירת מזון לבני אדם, בשונה בווטרינרים שלא מתביישים למכור מזון במרפאתם.

הסיפור של רופאים לבני אדם מתחיל בד"כ כאשר יש בעיות במערכת העיכול, וכאן נכנס לתמונה הידע המקצועי. יש בשוק המון תזונאיות לאדם, שזו מומחיותם, ורופא משפחה רגיל יודע עד היכן הוא יכול לייעץ בנושא, ועד היכן להפנות הלאה.

הסתכלו על התוויות ששעל שקי המזון המסחרי, ותראו שיש הבדלים במרכיבים בסיסיים, כמו כמות של וויטמינים שונים, אחוז חלבון וכו', וגם בחומרים עצמם מהם מורכב האוכל. אם כן ה"מומחים" של החברות חלוקים בדעתם מה צריך להיות באוכל "הכי טוב" (שכמובן לדעתם זה שלהם). אז מי באמת יודע מה טוב ? - ואם זה אוכל יחיד של הכלב, אז בטוח לפי מומחים של החברה המתחרה יש באוכל הזה חוסר של מרכיבים חיוניים, או עודף מזיק שלהם. אם כן, גם הטענה שפה זה מומחים - לא ממש עומדת.

רוב החברות מוציאות מוצרים במספר רמות. למשל מוצרים שלדבריהם הם "פרימיום," ומוצרים אחרים שהם בדרגת "סופר-פרימיום". אז אחד מהם כנראה לא מאוזן, הלא כן ? או שכל אוכל מסחרי של חברה ידועה או מאוזן ?, ואם הפרימיום נחות מהסופר-פרימיום, מדוע אין החברות מספרות לנו מה הנזק שעשוי להיגרם לכלבינו מכך שניתן לו אוכל שאינו במקום ההכי גבוה ?

בענפי החקלאות או אצל עכברי מעבדה בהחלט יש שימוש במזון מסחרי זהה, מאחר שבכל אלה השיקול הוא כלכלי והחיות החמודות האלה הן אמצעי יצור.

מה לעשות חיות המחמד הם אינן אמצעי ייצור, הן חלק מהמשפחה וככאלה אם אנו יותר אכפתיים כלפיהם, כדאי שנתייחס בהתאם.

אנחנו פותחים את המקרר ואוכלים , ולא מודדים עם מבחנות. מדוע לא ננהג כך גם עם חיות המחמד ?

מיתוס "האוכל הזה הכי טוב" "האוכל הזה הכי איכותי"

לפעמים בשיחות בין אנשים יש שטוענים שהם קונים את האוכל ההכי טוב (והכי יקר) לחית המחמד שלהם. יש פורום באינטרנט בו ווטרינר כביכול מייעץ על תזונה, אבל הוא ממליץ על האוכל שהוא היבואן שלו ולדבריו הוא ה"ההכי טוב". כמובן הוא לא הביא כל ראייה מדעית מחקרית לכך.

כמובן גם בעלוני פרסומות של חברות המזון ועל האריזות שלהם כתובים דברים בסגנון הזה.

- מה זה בכלל מזון איכותי ? האם זה מזון שיוצר ע"י חברה שמשקיעה מיליארדים בפרסום ובתדמית המותג שלה ?
- האם זה מזון שלווטרינרים ולחנויות מסויימות יש אינטרס כלשהו למכור אותו ?

- האם כתוצאה מאכילת מזון זה הגמד נעשה פתאום ענק ? האם גור שאוכל את אותו אוכל "הכי טוב" במקום להגיע לבגרות תוך שנה מגיע תוך חצי שנה ? האם פתאום נעלמים כל הפרעושים והקרציות בגלל אותו מזון ? האם אין כלבים אלרגיים למזון זה או שעשויים לפתח אלרגיה לאחר אכילה קבועה שלו ? האם יש הוכחה שכלב שאוכל מזון כזה יהיה פחות חולה מכלב שאוכל מזון של חברה מתחרה ?

- לחברות יוקרתיות יש בד"כ מזון שמוגדר כ"סופר פרימיום", שהוא ההכי יקר, ויש גם פרמיום בלבד, או אף בלי תואר זה. אז מה אנו צריכים להבין מזה - שאם ה"סופר פרימיום" הוא המושלם, אז הפרימיום גורם לצרות לכלב ? ואם כן, אז איך יתכן שחברה כה מופלאה, יוקרתית וממותגת מוכרת מזון, שביודעין ברור לה שהוא גורם בעיות, ואינו כה טוב ? אולי היא לא חברה כל כך טובה ?

צריך לשים את מקומו של מזון בפרופורציות המתאימות.

ובכלל לבריאות מרכיבים רבים, שרק אחד מהם זה תזונה.

תראו, אילוּ היה מחקר שהיה בודק נגיד 2000 כלבים שחולקו באופן אקראי ל40 קבוצות, כל אחת קיבלה לאורך כל התקופה מזון אחר, ונמצא שמזון אחד היה "הכי טוב", למשל היו פחות מחלות, משקיפים חיצוניים העריכו שהוא יותר שמח, ערני (כמו שמראים לנו בפרסומות) - היה זה נתון רציני. הנקודה שאין כל נתון כזה - ולכן שוב, אין לנו אלא לא לסמוך על אף חברה כספקית המזון הבלעדי של הכלב, לא לחשוב שיש מזון "הכי טוב", ועל כן מומלץ לגוון בדרכים שונות.

אף אחד, בין אם הוא אדם פשוט, ובין אם הוא ווטרינר, לא יודע מה באמת יש באוכל. גם אם כתוב למשל שיש 'בשר עוף' - האם הוא יודע איזה חלקים, מה זה אומר, איך בושלו, האם בכלל בושלו, ואיך זה לעומת זה בסוגי מזון אחרים ?

והוא גם לא יודע איך נבדק האוכל, כמה כלבים נבדקו, איך נבדקו, עד כמה מספקת צורת בדיקה כזו, מה בכלל היו תוצאות הבדיקות, ואיך הן ביחס לסוגי מזון אחרים...

על כן, יהה זה ווטרינר, או סוכן שיווק - אין בידיו בכלל מספיק מידע לקבוע מה הטוב ביותר, ועל כן מוטב שינהג בצניעות בקביעות שונות, שהוא מרשה לעצמו לעשות.

חשוב, כי מי שעושה שינוי תזונתי לבעל חיים, כמו גם לעצמו, שיעשה כן בהדרגה ובתשומת לב, ואם אינו מתמצא, שיקרא כמה דברים בענין. ראו גם בפרק הבא, שהוא בעיקרו אוסף קישורים ודברים קצרים מעט ווטרינרים בישראל:

להלן קישור מ"פורום כלבים" בתפוז, בו אחד מומחי הפורום מספר על ניסוי שנעשה ביחידת הכלבנות בצה"ל, עוקץ, לבדיקה איזה אוכל הכי מתאים. נוסו סוגים יוקרתיים מחו"ל יחד עם מוצרים שנחשבים עממים מהארץ. אין פירוט מלא איך נעשה המחקר. ראו:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=708&msgid=91322273

ציטוטים ממומחים: כלבים אוכלים עצמות וגם אוכל לא מכופתיות !!!

* קישורים לאתר מעריב לא פועלים, מאז שהאתר עבר להיקרא NRG, הם הושארו כאן בכל זאת, כדי להקל על מי שירצה לחפש אותם בדרך אחרת.

מה אומרת התורה בעניין האכלה בשאריות / אוכל שלא ראוי לאדם / טרפה ? - הינה מתוך פרשת משפטים:

"ואַנְשֵי-קֹדֶש תִהְיוּן לִי, וּבָּשָר בַּשָדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלו, לַכֶּלֶב תַשְלִכוּן אוֹתוֹ" (שמות, כב, פס' 30).

כלומר, עלינו להיות עם קדוש, וככזה לא אוכלים בשר טרף, או נבלה מתה, אשר נמצאה בשדה. את זה משליחים לכלב (כן, כולל העצמות).

נראה שהדתיים שכחו מצווה זו (תראו לי, למשל, משגיח כשרות, שידאג לתת את הטרפה לכלב ?), ועל כן הם חוטאים וכופרים ומבזי אמונתם ודתם.

עוד על מנהגי התזונה של כלבים (ואולי אפשר לפרש זאת גם כדרך בה אלוהים פעל) אפשר לראות בפסוקים הידועים והמצמררים, שאותם התבקש אליהו הנביא על ידי אלוהים לומר למלך אחאב:

"... הרצחת וגם ירשת... כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם-אתה" (מלאכים א', כ"א, יט).

מדובר על עונשו של המלך אחאב, אשר חמד כרם של נבות היזרעאלי, ומשסירב נבות, גרם אחאב להריגתו של נבות על ידי עלילת שקר, שבעקבותיה סקלו את נבות באבנים. מי שרוצה לקרוא קצת פירוט יימשיך באותו פרק לפסוקים כג'-גד': "וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר: הכלבים יאכלו את איזבל בחֵל יזרעאל / המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים, והמת בשדה יאכלו עוף השמיים". את התגשמות הדברים לגבי איזבל אפשר לקרוא במלאכים ב', פרק ט', פס י, לו, ולגבי אחאב במלאכים א', פרק כ'ב, פס' לח).

כן, בעלי כלבים, זה היצור שיש לכם בבית, גם אם לא נעים לקרוא.

אתר שמכיל קישורים לאתרים באנגלית שמספרים על זוועות המזון לכלבים כולל של חברות אשר נחשבות יוקרתיות: .http://www.geocities.com/wgsd_lover111/barf.htm.

קצת דוגמה לכמויות של השאריות שנזרקות - ואיזה בעיות נוצרות בהקשר הבשר שנזרק בשביתה של עובדי הזבל: בכתבה מידיעות אחרונות: "היום ה-3 לשביתה: הר של עופות צמח בתל אביב:: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2181153,00.html. הרבה פעמים טוענים נגד האכלת כלבים בשאריות שהמלחים שמוסיפים ובכלל התבלינים מזיקים לכלב. ושעצמות מבושלות זה פחות טוב. במקרה הזה זה בשר שלא מטובל. והעצמות לא מבושלות. ואף אחד לא בא ולקח. ומאכילי הרחוב, ועובדי העמותות והאגודות השונות למען חיות התלוננו כרגיל שאין הם מספיק כסף לאוכל.

קישואים לקושקוש - מה מאכילה והאכילה י"ור אגודת צער בעלים בישראל את כלביה הפרטיים ? - לא מזון תעשייתי, אלא מזון צמחוני בלבד שהיא מכינה להם וכמובן גם לבני משפחתה: פשטדות, פאסטות ועוד. הכלבים בריאים. http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/17012003/ART419949.html

* סיפור עם בשר - הנקין עובד לפרנסתו במוסך ומתגורר עם משפחתו במושב משגב ליד גדרה. בחצר בית המשפחה גדלים שבעה כלבים, מהם שלושה אמסטפים ושני זאבים. כל אחד מהכלבים צורך כשני ק"ג בשר ליום, וההוצאות גדולות. לכן מה רבה הייתה שמחתו של הנקין כאשר בעל אטליז ברחוב עקיבא הסכים להעניק לו בחינם שאריות של ראשי חזיר שהצטברו אצלו. הנקין לא שקל את המתנה, לא שילם כי לא נדרש, אמר יפה תודה רבה והעמיס את הסחורה על רכבו, אבל אז נתקל בווטרינרית אסתר גלר מעיריית ת"א... שאר הסיפור בכתבה ממעריב - כאן http://images.maariv.co.il/cache/ART605581.html (ואפשר בסיפור הזה לקרוא על מישהו שמאכיל לא מאוכל מסחרי, איך הוא משיג, וכמה בשר כלב אוכל ביום)

כתבה נחמדה ממעריב (27/10/2002): דנמרק: תפריט דיאטטי לכלבים שמנים: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/27102002/ART369825.html
בקופנהגן יש מסעדה לכלבים. הסתבר שהמשקל הממוצע של כלבים גבוהה ב60% מהמשקל המומלץ, ובעקבות זה היה שינוי בתפריט. כדאי לקרוא בכתבה גם על המסעדה הזו.

איסור מתן עצמות מקצבים באירופה (אנגלית) - פקידים רישמיים של האיחוד האירופאי הוציאו הוראה על-פיה לקצבים אסור לתת ללקוחות שלהם עצמות עבור כלבים וזאת מישום שהעצמות הוכרזו כתוצר זבל של תעשיית הקצבות ולכן יש לשרוף אותם. מכתבים בנידון שודרו לכ- 10 אלפים קצבים ברחבי אנגליה. המכתב מציין כי קנס יוטל על-מי שיפר את ההוראה. שימו לב, שאין זה קשור לוויכוח אם זה בריא לכלב או לא, אלא בתקנים הדרושים לפינוי פסולת מסוג זה. הכתבה נחתמת במילים“Customers can take bones when they buy deboned meat if it is for human consumption. (תרגום: לקוחות יכולים לקחת עצמות כאשר הם קונים בשר ללא עצמות, אם זה מתצרוכת המיועדת לאדם). הכתבה במלואה - http://www.thesun.co.uk/article/0,,2-2004242146,00.html
כתבה פחות מפורטת ממעריב - http://images.maariv.co.il/cache/ART723759.html

שלם זה בריא - מאמר של שני עמודים, עם התזונאית ד"ר ניבה שפירה. הכותרת: "מחקרים אפידימיולוגים רבים מספקים בשנים האחרונות הוכחות לתרומת המזונות השלמים וליתרונם על פני התוספים הבודדים בשיפור הבריאות ובהקטנת הסיכון למחלות העולם המערבי". תשובה למי שחושב שתוספות וויטמינים ומינרלים לאוכל תעשייתי, זה מועיל יותר מהאוכל המקורי. לא אחת זה דווקא מזיק. כדאי לקרוא.

אותו עניין, במוסף זמנים מודרנים 14/01/2004, כתבה הדיאטנית הקלינית עמליה אשד כתבה מקיפה בכמה חלקים בשם "הסיפור האמיתי של תוספי המזון" - הינה ציטוט אחד משם (עמ' 7):

"צריכת מזון מגוונת ומאוזנת... היא הבסיס לכל הרגלי האכילה הבריאים"...

מזון צימחי לכלבים ולחתולים - מאמר מתוך האתר של אנונימוס כאן: http://www.anonymous.org.il/nut-vegdog.htm. הביקורת על המאמר היא כי גם מתוך גישה של חמלה כלפי בעלי חיים - אין צורך בלעשות חיות ככלב וחתול להיות צמחוניות, כשיש טונות של שאריות בשר שכיום הולכות לאשפה ללא שימוש. ראו לדוגמה את הקישור שהובא כאן על טונות שנערמו רק באיזור ת"א בשוק בזמן השביתה, וכמובן הן זמינות מדי יום.

זהירות: "תרופות" שלא מרפאות - כתבה ממעריב מה28/03/2003, אשר מראה כי אפילו אצל בני אדם יש הטעיות מכוונות על ידי בעלי הממון במושגים הכתובים על תוויות המוצר, כמו "יעילות מוכחת ועוד". במהדורה המודפסת צורפה לכתבה גם האיור הבאה:

כשכתוב: 100% טבעי - לא נכון שבאמת קיים דבר כזה, אם כתוב שהיעילות מוכחת.... זה לא נכון, הרי במקרה כזה זה היה נמכר כתרופה; אם כתוב שיש אישור של משרד הבריאות.... אין זה מעיד על יכולת ריפוי.

ועל אחת כמה וכמה זה יכול להיות במזון עבור חיות.

ביו בלוף? - כתבה ממעריב 16/06/2003 - בכתובת http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/16062003/ART494478.html - חזור ושמוע שמענו בפרסומות מרופאים ודיטטיקנים שהיוגרטים הם ממש תרופת פלא, ואקטימיל זה "מנת הבריאות היומית שלי" - הכתבה מובאת בהקשר למה שנאמר שמי שמוכר - אינו יכול להיות גוף אובייקטיבי, בין אם זה לבני אדם, ובין אם זה לחיות, והכתבה ממחישה זאת היטב על מקרה היוגורט. ציטוט אחד מהכתבה "רופאים טוענים: אין הוכחה מדעית ליעילותם של חיידקים פרוביוטים במניעת מחלות ושיפור הבריאות - החידקים האלה טובים בעיקר לייצרני היוגורטים" - והציטוט הזה ממחיש כמה חשוב שיהיה גוף רפואי אובייקטיבי, ומנותק מתאגידים מסחריים.

"מזון תעשייתי של תינוקות" - פרשת ה"רמדיה הצמחית" כמשל

האם מזון תעשייתי לא יכול להיות מזיק ? - פרשת רמדיה היא דוגמה טובה לכך שמזון מסחרי מחברה בעלת מוניטין, ועם כשרות של רבנות (ו"כשרות" של צמחוניים) היא מסוכנת. אף אחד כולל מומחים דגולים בתחום, לא ידעו לומר מה באמת יש באוכל הזה, עד שהצטברו מספר אסונות - תמותות תינוקות.

ומזכיר לנו עוד דבר, שמספיק חוסר במרכיב אחד במזון לגרימת אסון. אסון שאותו לא מגלים מייד, גם לא כשמישהו אחד מת, שאפילו מומחים מתקשים לגלותו, ובוודאי שלאזרח הפשוט אין אפשרות לגלות אותו לבד, על סמך הכלב שלו. אפילו אין לו אפשרות מעשית לקשור זאת לאוכל.

אוכל לתינוקות שנעשה בתנאים יותר מחמירים ממזון כלבים, ולפי הפרסומות אומר להיות "מצויין" (כביכול, כמו כל שאר המוצרים של רמדיה). ההורים שנתנו את זה לתינוקות שלהם, ובכך הרגו אותם, רצו בסה"כ לתת לתינוקות שלהם את הכי טוב. אבל הכי טוב לפי מה ? - לפי פרסומות ושם של מותג. היו גם שחיפשו כשרות. בדיעבד הסתבר שהבעיה היתה רק בישראל, כיוון שעשו לישראל פס ייצור מיוחד שאמור להיות כשר (כשר אבל הורג), גם השתייכות המוצר לתאגיד ענק ובעל מוניטין הביא ציבור לסמוך על כך. אלמלא היה זה קורה בבני-אדם אלא בחתולים או בעכברים, איש לא היה טורח לבדוק ממה סיבת הפגיעה. גם עם התינוקות היה קשה לדעת, כי זה לא דבר נפוץ. זה התגלה אחרי תחקור שהראה שיש להם משהו משותף - אכילת אותו מזון. בלי תחקור כזה - לא ידעו על זה.

אילו גור כלבים היה מגיע במצב דומה למצב בו הגיעו התינקות, לא היו בודקים את הדבר, לא היו מזהים את המחלה (עובדה שאצל התינוקות בני האדם זה לא זוהה נכון לאורך תקופה ארוכה), לא היה פרסום מידע לציבור. לפחות חלק היו מקבלים "זריקת חסד", ובכך היה מסתיים הסיפור (או מאשימים את אכילת העצמות...).

גילוי הדבר היה מאוד קשה, ראה מי שעקב אחרי הסיפור - כי תופעות כאלה של חוסר הן יותר של "עולם שלישי". הנושא צויין בהרחבה בכל אמצעי התקשורת. יצויין גם שאפילו מאכילת סתם ג'אנק פוד - לא מגיעים לכאלה נזקים.

יש המון חומר, הינה כמה הפניות:

משרד הבריאות: להפסיק את השימוש ברמדיה צימחית - לאחר שעשרה ילדים לקו בחודשים האחרונים בדלקת עצבית נדירה - http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/581/620.html

חשד: "רמדיה צמחית" היא הסיבה למחלת התינוקות- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2814118,00.html

כמו שנטען לגבי מזון הכלבים, גם כאן - פתאום מסתבר שלא היו ממש בדיקות. בכתב טביעה שהוגש נגדם נאמר: "בריאות ילדי ישראל הופקרה לחסדי ביקורתם ובדיקותיהם של גורמים עלומים בגרמניה - שאין לדעת מה טיב בדיקתם ורמת מקצועיותם". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2815353,00.html

על החוסר בוויטמין ,B1 שהיה במותג הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2814746,00.html

מקרה דומה היה בארה"ב לפני כ50 שנה. אז היה חסר וויטמין B6
- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2815346,00.html

הרופאה שגילתה את הבעיה - מחסור בוויטמין B1: "הצלתי חיים באמצעות חשיבה רפואית ובלי צילומים או בדיקות מעבדה. זו החשיבות של הרפואה של פעם והמקרה הזה מדגים כמה אי אפשר לוותר על המגע האישי הזה עם החולה בבדיקות הרפואיות הבסיסיות" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2815346,00.html

למרות שכולם חכמים לאחר מעשה האבחנה היתה קשה, וארוכה. זה הגיע למצב שהיה צריך לפתוח קברים כדי לוודא שזו הבעיה באמת. במשטרה חוששים שהחברה תנסה לטעון שהמוות היה לא בגללן http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/585/656.html (במקרה של כלב - לא היו עושים את זה)

רמדיה הורשעה בעבר בסימון מטעה של מרכיבי הדיסות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2817046,00.html

"הרעלתי את התינוק שלי" - http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/584/521.html

"לעולם לא נדע איך הילדים יתפקדו" - http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/584/520.html. מסתבר שאין בספרות הרפואית התייחסות להשפעה עתידית של מחסור בווטמין B1.

לא רק רמדיה - יש הרואים בחברות ענק בתחום כמו נסטלה אמפרית רשע. http://www.bdidut.com/tnc/nestle.htm - חרם על נסטלה (חברת אבקות החלב הגדולה בעולם. יצרנית גם של גלידות ועוד).

מתוך YNET- הטענות על תחליפי החלב מבוססות על מחקרים, שביצע ארגון יוניצ"ף, הארגון העולמי לשלום הילד, הקשור לאו"ם. ג'יימס ברנט, ששימש בעבר כמנכ"ל יוניסף, הצהיר בעבר: "בכל יום מתים בעולם השלישי 3,000 עד 4,000 תינוקות, בגלל שהם אוכלים תחליפי חלב". .סיבה עיקרית היא שהמיים שם מזוהמים, ועירבובם עם תחליף חלב קטלני. והנקודה פה שחברות אבקת החלב מעודדות את זה ועל כן ארגונים למען אנשים דורשים להחרים חברה כמו נסטלה, אשר פועלת עם פרסומות ומניפולציות אחרות לאנשים להשתמש במוצרים הללו, למרות שהיא מודעת לנזקים. הכתבה במלואה - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2817262,00.html

חרם על נסטלה.

* לא רק לרמדיה, לא רק נסלטה. הינה גם לגבי הרב-לייף, ושוב, שימו לב לקושי להוכיח, כשמונה סובלים ממחלה בכבד על רקע לא ברור, חמישה מהם צרכו הרב-לייף. הם החלימו אחרי שהפסיקו עם המוצר וקיבלו טיפול רפואי. זה עדין לא הוכחה (אז מי שרוצה שיאכל...) - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3044826,00.html

נבדק קשר בין הרבלייף למוות, מתוך ידיעות אחרונות עמ' 16.

לסיכום - הדברים שפה והקישורים באים להראות כמה מורכב לעשות פורמולה לחיות או לאדם שבאמת תכיל את כל המרכיבים, וכמה קשה במקרה שיש בעיה חמורה לזהות אותה ולהוכיח אותה. אחת המסקנות - אי אפשר לסמוך על מותג אחד של חברה מסחרית אחת שיהיה באמת מושלם, בטח אם אין לנו שום גוף אובייקטיבי שבודק אצל ציפורים, כלבים וחתולים. כדאי לתת מספר סוגי מזון. כך יש יותר סיכוי שחוסר/עודף אצל אחד, יושלם על ידי מזון אחר.

שיר ילדים סאטרי. משורר אלמוני.

"ממרח כבד האווז הצרפתי" התגלה כמזון כלבים מבולגריה - ציטוט אחד מהכתבה, למי שעוד חושב שזה אוכל טוב: "הסכנות הבריאותיות בצריכת מוצר כזה גדולות ומשמעותיות", אמרה דרי, "המוצר עלול להכיל 'חגיגה מיקרוביאלית' שלמה, ולהכיל גם חיידקים פתוגניים, שעשויים לגרום למוות". זאת, משום שהפיקוח על בשר המיועד לתזונת בעלי חיים, הדוק פחות מזה המיועד לבני אדם.". הכתבה במלואה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=481419&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

מבצע איסוף שאריות לבע"ח: כ-3 טונות מזון נתרמו - דוגמה שאם רוצים אפשר לאסוף ולתת לכלבים מזון משאריות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3386163,00.html

יש חתולים שמחכים לשאריות הגפילטע שלכם - נערך ממבע נוסף לאיסוף שאריות. ציטוט מכתבה: "בשנה שעברה המוקד הטלפוני הוצף בפניות רבות מכל רחבי הארץ, מאנשים פרטיים ובעלי עסקים שרצו להתנדב ולעזור לנו להאכיל את הכלבים והחתולים במהלך החג", סיפרה אתי כהן, החברה בעמותה. "לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לאסוף במהלך החג כשלושה טון שאריות מארוחות החג, שחולקו ליותר מ-300 כלבים ומאות חתולים רעבים". "בעמותה ציינו כי השלכת כל האוכל הזה לאשפה לא רק שיוצרת עומס סביבתי אלא גם מטרד תברואתי, כאשר מכולות האשפה מתמלאות ואיש לא מפנה אותן." - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531064,00.html

סוחרופא - התופעה שבה הרופא בעלי החיים הוא גם סוחר במוצרים דבר שאסור ברפואת בני אדם. למה ? ראו מה קורה עם המלצות הווטרינרים על מזון ומוצרים נלווים: גוף פיקוח - ספק אם בכלל יש, וכמה בכלל הוא רוצה לדעת מהתופעה, הווטרינרים - נהנים מתגמול ורווח, חברות התרופות, המזון והמוצרים לחי - מרוויחות כסף רב והשפעה. ונחשו מי כמו תמיד יוצא מפסיד ? - הרחבה בפרק שנקרא "זה רופא או איש מכירות" במאמר על בעיות בעבודה עם ווטרינרים.

- למה בעצם - כתבה שתת הכותרת שלה: - מהפכת מזון הבריאות לא פוסחת על הצלחת של בעלי החיים שלנו - הווטרינרים לא מבינים למה זה טוב, וחושבים שלרוב אפשר להסתפק במזון הרגיל והזול - http://www.nrg.co.il/online/16/ART/816/921.html

מזון יבש לכלבים או שאריות מזון ביתי - מה עדיף - http://www.articles.co.il/article/מזון%20יבש%20לכלבים%20או%20שאריות%20מזון%20ביתי%20-%20מה%20עדיף

* ספרים רבים נכתבו בתחום (לא בעברית). אחד כבר הזכרנו. השני, שגם נכתב על ידי ווטרינר, שמו "תנו לכלבכם עצם", וספר נוסף גדל את הגור שלך עם עצמות.

לקט מקרי מזון-מסחרי מורעל ומקולקל מהשנים מהשלוש שנים האחרונות (2007-2004) - אוסף מקורות

מוצרים מסחריים רבים מדי נתגלו כרעילים לכלבים ולחתולים את הרשימה תמצאו במאמר המלא על מזון לכלבים וחתולים (מסחרי-בעייתי)

מה רע בתרבות ההמבורגרים וצ'יפס, ולמה לא כדאי לאכול במקדונלד'ס ? - הפרטים כאן

הכלבים מזיקים לסביבה? - שני חוקרים מניו-זילנד חקרו והוציאו ספר. במחקרם השניים מדדו את טביעת הרגל הפחמנית של חיות המחמד. התוצאות: בשנה אחת מזהם כלב את הסביבה כמו רכב ארבע על ארבע וחתול כמו מכונית משפחתית קטנה. המסקנה שלהם: תסתפקו בבע"ח אחד בבית. אבל אם קראתם את האתר הזה, יכולתם להבין שאם אתם מאכילים בשאריות, אז אתם אפילו תורמים לסביבה. עוד נכתב בכתבה: "אבל אל תגיעו מייד למסקנה שכל בעלי-החיים הם רעים לפלנטה שלנו. ארנבות ותרנגולות, מדגישים מחברי הספר, הן דווקא ידידותיות לסביבה, כיוון שמבשרן יכול הבעלים ליהנות."
הכתבה - http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/958/118.html?hp=1&loc=7&tmp=916#