אנונימוס בעלי חים ואתרי צימחונות טיבעונות - דברים שכדאי לדעת לפני שמאמינים להם

הצמחונות אינה חמלה על בעלי חיים. צמחונות אינה חוסכת מהם סבל. הטבעונות כמוה. נשמע מפתיע תחילה - כי רגילים לחשוב שאם מישהו צמחוני או טבעוני, אז הוא חס על בעלי חיים - עובדה שהוא לא אוכל אותם אבל זה לא ככה. מאמר זה מציג מידע חשוב לכל צמחוני או טבעוני וכל מי שחושב על זה. בבקשה לקרוא בסבלנות.

צמחונות או גישות כמו אלה שאנונימוס או אתרי צימחונות וטיבעונות אינן קשורות דווקא ביותר רחמים על חיות, או הפחתת סבל והרג שלהם. כדי לאכול, נגיד חסה, חורשים את השדה והורסים את כל בית הגידול שהיה שם, הקיפוד והנחש והחיפושית מאבדים את כל אשר להם, חרק שאכל נניח משיח אלה ארץ ישראלית, אם זרעו שם הכל תירס, מאבד את מזונו, וכך הלאה טורפיו גם כן מאבדים את מזונם. החולד והנברן, הארנבת שאולי יכולים ליצור שם בית גידול, אם התמזל מזלם והם שרדו - מורעלים ומתים בסבל איטי ומתמשך, הבז שיצוד את העכבר הגוסס, או השועל והתן שיאכלו את נבלתם המורעלת יורעלו, וכך הלאה מומתים  להם, ציפורים, המוני חרקים מרוססים, ולחיות נגרם עינוי ומוות בסבל ממושך ואיטי, והורס דורות רבים של חיות שהיו יכולים להיות אלמלא פעולות כאלה. מאוחר יותר גם באסמי מזון - נוקטים באמצעי הדבר אכזריים נגד "פולשים".
טענות כאילו "אכילת בשר זה רצח", וטענות דומות אחרות, הרבה פעמים אינן אלא סתם התנשאות וחוסר הבנה ממשי של צמחונים כאילו הם צדיקים, ואינם קשורים בהרג חיות, בעוד שאחרים כן.
יש הבדל אולי בכך שצמחונים אינם אוכלים את החיות, אבל הם בהחלט קשורים בהרג המוני של חיות, וגרמית סבל ממשי וממושך לבעלי חיים.

גם צריכה בתחומים שאינם קשורים כלל באוכל - קשורה בסבל איום לבעלי חיים - דוגמה קלאסית זה כל מה שקשור בתעשיית הניר והעץ, שמביאה לכריתת יערות ובכך להשמדת בעלי החיים שהיער הוא סביבת חייהם.
 

גישה אמיתית למען בעלי חיים, למען הטבע, למען כדור הארץ, חייבת להיות מתוך מבט כולל !  היא אינה יכולה להיות באמת כזו, אם רק עושים דבר אחד כמו צימחונות, או מיחזור בקבוקים, הצלת כלבים וחתולים נטושים, שימור נחל, הצטרפות לאחד מארגוני הירוקים. הרבה פעמים דברים אלה בכלל מזיקים. פעמים רבות עיסוק רב בדבר אחד כזה, מסיט את תשומת הלב ממה שבאמת צריך לעשות, וזה קודם כל פשטות מרצון - להקטין את הצריכה שלנו, ומה שבכל זאת צורכים יהיה על בסיס "קניה מוסרית", מוצרים בכלל (ולאו דווקא אוכל), שנבדק שיוצרו בצורה ידידותית לסביבה . כדור הארץ נהרס, לא בגלל שאין מספיק צמחונים, אלא בגלל שגוזלים יותר מדי את משאביו בהרבה תחומים, פעמים רבות, בצורה הרסנית ולא מוסרית, ובלי מתן אפשרות לטבע לחדש את עצמו. זו הנקודה המרכזית בה צריך לפעול למען סביבה, למען חיות, למען בני אדם.

הרבה פעמים גישות טובות ומוסריות כלפי בעלי חיים ושימור סביבה מסולפות ומוגזמות על ידי אנשים קיצוניים, ובכך הופכות אור - לחושך.

על אתרים כמו אנונימוס  anonymous-בעלי חיים ואתרי צמחונות או טבעונות

מה, אז באמת הכל בתעשיית החי זה גדיעות, צריבות, שחיטות, צחָנות, חיי סבל בלתי נפסק ?

ככה לפחות עולה מאתר כמו אנונימוס, אתר המשמש ספינת דגל ללא מעט צמחוניים וטבעוניים לוחמי זכויות מזויפות לבעלי חיים. מדובר בגוף שבצדק שם לב לכך שקיימים מקרי התעללות מוגזמת בחיות, והוא רוצה להביא לשינוי, אך בשם זה, אין הוא טורח להביא מידע מאוזן, אלא את החלק הקשה ולהדגישו כחזות הכל. כך מי שניזון מאתר כדוגמתו כמקור עיקרי, יוצר אצלו תמונה לא נכונה בהעדר קריאה  ביקורתית, ובהעדר מקורות של ממש מהמציאות, כמו חיים באיזור חקלאי בו פוגשים ורואים מה קורה הלכה למעשה, שלא לדבר על נסיון כלשהו בגידול בעלי חיים ממש.

 אם כן, בצד התמיכה בכך שיש מקום לשיפור בתנאי חייהם של לא מעט חיות, יש גם לשים לב לשיפור הנדרש במאמרים ואתרים כאלה:

1. אתרים אלה מסיתים ואינם אובייקטיביים - אין זה מסוג האתרים אשר מביאים מידע מלא, מכל הצדדים, ובסוף נותנים לקורא (לגולש) להחליט בעצמו. מדובר על פי רוב באתרים מגמתיים, שמביאים רק חלק אחד של המטבע בצורה שנועדה להשפיע, ובצורה מוגזמת, מסיתה, משסה ומבזה את כל מה שקשור בתעשיית החי, כנגד מי שדאג להם להספקת חלב שהיו קטנים ולמזון רב נוסף חשוב ובעל ערך, וכנגד הורים שעושים כל מאמץ לספק לילד אוכל מזין, טעים, במחיר סביר, וגם... בלא פגיעה גדולה יותר בחיות...

2. זוהי "תקשורת מגויסת" במלוא מובן הביטוי. כלומר, לא כזו שנותנת במה להציג מגוון רעיונות ולביקורת עליהן, אלא תקשורת שבאה מטעם רעיון מסויים,  ולא תעז כיאה למי שבא להציג אמת להביא, למשל, ביקרת נגד המנהיגי המרד (מעשיהם, תאי שכרם מוגזמים, אופן ניהול) ומנהגים (כמו המנהג להיות צמחוני, או דרכם של אגדות צדקה לחיות לזעוק על תנאי כליאה גרועים לחיות ושחיטה, בעוד שהן בעצמן נותנות לחיות-המחסה שלהם תנאים גרועים, ומממנים שחיטה ועינוי של חיות במשקים, בכך שהם קונים מזון בשרי לכלבים ולחתולים במכלאות ובסוף ממיתים את רוב הכלבים המגיעים אליהם ואת בשרם משליכים לאשפה במקום להאכלה) או קהל היעד שלהם (למשל להגיד "חבר'ה - נא להירגע, עודף קיצוניות לא יעזור,  להיפך...). תקשורת מגויסת זו גם אינה מאפשרת ביטוי לרעיונות אחרים, לתת מקום לתגובות הקוראים.

3. הגזמות - המטרה במאמרים אלה אינה להראות פרופורציות, שמא יאמרו הבריות, "זה לא כ"כ נורא, אני לא מצטרף למאבק". מראים את חצי הכוס הריקה כדי שבאמת המאבק שלהם ישפיע על מישהו, ובהתחשב בנסיבות החמורות.

דוגמה מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים. בדף באתרם שמסביר על האגודה הם כותבים: "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים (ע"ר) הוקמה בשנת 1983 במטרה לאתגר את החשיבה המדעית הישנה לפיה לא ניתן לקדם את המדע ללא פגיעה בבעלי-חיים, ועל מנת לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים בישראל עד לביטולם המוחלט".

 בוודאי שיש ניסויים אכזריים שמן הראוי היה לצמצם. אך האם בכל מקרה ? ניקח מקרה אחד: מליוני אנשים נותנים לחתולים ולכלבים שלהם כל שנה חיסונים בסכום כספי לא מבוטל. הלא היה זה ראוי, שיהיו כמה חתולים וכלבים שמישהו יבדוק עליהם שהחיסון הזה באמת עובד ?. זאת בידיעה ברורה שניסוי כזה עשוי להיות כרוך סבל גדול מאוד ואף מוות במקרה שהחיסון לא יצליח והחיות ידבקו במחלה הנוראית. אבל צריך לנסות על בעלי חיים או לא ?. מי מעוניין לשלם כל שנה כ200 ש"ח ויותר עבור חיסונים לכלב, שמעולם לא נבדקו על כלבים ? או במקרה דומה - מליארדים של שקלים מוצאים כדי לקנות לחיות המחמד מזון, אשר מתיימר לספק את כל צרכיהם התזונתיים. הלא היה זה ראוי, שלפני שחברות המזון יוצאות בהצהרות כאלה, הן יבדקו על 10-20 בעלי חיים שזה באמת נכון ?, כולל האפשרות שיסתבר שהאוכל לא באמת כזה טוב ובעלי חיים יפגעו ?. האם אין הגזמה בכך שטוענים שצריך להביא לביטול מוחלט של כל הניסויים בבעלי חיים ?

4. לא להגזים גם בהשמצות אתרים אלה -  אני דווקא לא מזלזל בצורת מאבקם. מאחר שהמצב של הטבע והיחס לבעלי החיים הוא בכי רע, אינני טוען שאין כל צורך גם בתקשורת מגויסת, אך כמו שיש בעיה להסתמך על רדיו החיזבאללה, או רדיו פלסטין, שזה גם תקשורת מגויסת אז...

וכן, גם לפלסטינאים וללבנונים בעיות קשות. זה עוד לא אומר שהכל מותר בתקשורת ובכלל.

וגם נוצרת בעיה שהם לא יכולים להאמין כבר לעצמם.

5. ההגזמה והקיצוניות באתרים אלה חוגגת עד כי לפעמים מצטייר משם שכל נגיעה קטנה בחיה, גורמת לה לסבל איום. לפעמים זה מגיע לגבול השקר.

הסרטים והתמונות באתרים מראים לנו חיות מוכות, שחוטות, כלואות ללא יכולת תנועה כל שהיא - שלא באותם פרופורציות כפי שזה במציאות. לדוגמה חיה שצרבו עליה מספר - זו פעולה של כמה דקות, והפרה חיה כמה שנים. הצריבה כזו אינה דבר "ממוצע" או דוגמה מייצגת לחייה, אלא משהו חד-פעמי, ואין היא מראה סימני טראומה ממושכת עקב זה.

קיבלתי תגובות על הדברים האלה, שאנשי אנונימוס הגיעו למקומות והיו צריכים לצלם מהר, וזה מה שיצא. אלו תמונות רנדומאליות, או מקריות ממה שראו. אין לי, אלא להגיד שמי שחושב ככה, זה דוגמה לתפיסה מעוותת שנוצרה אצלו כתוצאה מקריאת אתרים כאלה. צילום רנדומאלי ברפת חלב למשל, בסבירות של מעל 99% היה מראה דברים כמו פרה רובצת ומעלה גירה, או אוכלת, או ישנה, או נחלבת.

6. חצאי אמיתות - מי אמר שזה לא בסדר ? - בשיחה עם אנשים רציניים יותר בתחום, הם לא הכחישו את הצגת החלק הקשה של הדברים ולא ממוצע, אך ניסו להסביר זאת במשלים על מקרים אחרים שבהם באים מאמרים להתריע על בעיות כמו עוני, או הגזענות שהיתה בדרום אפריקה, ואין הם מכסים הכל.

עד נקודה מסויימת הצדק איתם. לא נצפה, למשל, ממאמר אשר בא להראות את זוועות-העוני ומנסה להביא לשינוי, שעל כל תמונה של עני יביא גם תמונה של עשיר או של בעל הכנסה ממוצעת, כי "צריך איזון". אבל אם אתר על עוני מציג דברים שלפיהם, נגיד בישראל הכל רק עוני, וכל מי שלא תורם לעניים הוא "רוצח", ו"נאצי" כי בגלל זה נגרם לקבוצה גדולה של אנשים עניים מוות וסבל מהעדר תזונה נאותה, טיפול רפואי נאות, העדר תנאים סניטרים נאותים וכו', ואם אמרנו לפנים  שאדם יותר חשוב מחיה אז על אחת כמה וכמה... אז זה בעייתי. ואם מאמר/אתר כזה מנסה להוביל למסקנה שצריך לתת לכל העולם קיבצאות ו/או לקחת מכל העשירים את כספם ורכושם ולחלק שווה בין כולם ו/או ומי שאינו תורם מעבר לקבוע בחוק (מיסים שונים) הוא "אשם", אז מדובר באתר שיטחי, קיצוני, מסית, חסר אחריות, חסר ראיה כוללת ואי-הצגת התמונה כולה ומגוון הדעות.

אתר רציני בנושא עוני, אשר דוגל בהגברת הקיצבאות צריך לעשות גם דיון בחסרונות שבזה, למשל, עידוד לבטלה ("הבטחת הכנסה" שהופכת ל"הבטחת אבטלה"). כך גם אתר כמו אנונימוס אמור לדון בחסרונות שבתזונה צמחית, או גישתו לחיות. איפה דיון כזה ?

להסיק מאתר/מאמר נגד התעללות בבעלי חיים שאסור לאכול שום דבר מן החי ומי שעושה ככה הוא רוצח, זה בערך כמו להגיע למסקנה מאתר/מאמר על עוני, שצריך לתת לכל האוכלוסיה קצבאות כל החיים, וכל מי שלא עושה כן הוא רוצח.

במובן מסויים זה בסדר שאתר שבא לעשות שינוי, יתעסק דווקא במקרים הקיצוניים יותר, ויבליט אותם, ולא יתעסק עם דברים פחותים בהרבה, החיסרון בדבר, שיש אנשים שמה שהם לומדים על חיות זה רק מאתרים כאלה,  ואז יוצא בערך מה שקורה, כאשר עיתונות מבליטה רק חצי אמת מתוך אינטרסים שונים של כותב המאמר - נוצרת אז תפיסה מעוותת אצל הקהל הרחב, ותופעות שליליות אחרות, כמו שלהוב יצרים והסתה.

יפה כתב בתגובה על הדברים הללו מישהו:  "'פעולה ירוקה' היא דוגמא - כמו אנונימוס - לקבוצה קיצונית, אלימה וחסרת סובלנות. במקרה לגמרי, המטרות של פעולה ירוקה תואמות להשקפת עולמי. לפעמים.
הקשר בין פעולה ירוקה, אנונימוס, תנובה, זוגלובק, הועד למען חקלאות אורגנית, אגודת רופאי השיניים וכו' הוא שכל הקבוצות האלו לא מתיימרות להיות אובייקטיביות. לכן כל אלו אינם אמינים כשהם מציגים .
כדי לקבל החלטות רציונליות צריך לשקול את הנושא באופן אובייקטיבי. לא "איך אני מרגיש כלפיו" אלא מהי התאוריה, מהן העובדות, מהן העובדות הסותרות ומהן נקודות התורפה של הפרשנות של כל סט עובדתי.
לפעמים העובדות נוגדות את התאוריה. אדם רציונלי ישנה את התאוריה. אדם מוסת או אינטרסנטי ישנה את העובדות. כנ"ל תעשה עמותה אידיאולוגית."

7. היופי הוא גם בעניני המסתכל - לא אחת מספרים לנו על ריח צחנה בבית הגידול של בעלי החיים. אני בהחלט מאמין שזה מה שהם הרגישו, וכדאי גם יאמינו לי  שכאשר חקלאי או מי אשר גר באיזור כזה רואה עירונים נגעלים מריח - הם בד"כ נראים לו או "סתם עירונים לפלפים" - או אנשים רכרוכיים, חסרי הבנה. או מה שבספר "הרי פוטר" אולי היו קוראים "מוגלגים". אני לא רוצה להגיד מי פה צודק, כי הסיפור של ריח, זה לא משהו אובייקטיבי. יש שבהחלט אוהבים אותו - אלה שרגילים. עד הרפורמה בענף הרפתות רוב הרפתות היו ליד מגורי אדם, ואנשים היו גאים בזה.

כתבו לי על זה בתגובה דברים כמו אם יש צואה יש חידקים וזה יכול לגרום מחלות וכו'.

ברור שיש חידקים, אבל החקלאי הוא לא טיפש, שהוא יאפשר כמות חידקים מזיקה וגורמת מחלות, ואם במקרה או כן טיפש, או עשה טעות חד פעמית, הוא יצטרך לשאת בנזק כלכלי כבד.

על כן, יש נקיון, יותר ממינימלי. אני לא יכול לשאול את הפרה מה היא מרגישה ברפת, אבל אפשר לשאול ווטרינר מה רמת ההגינה הדרושה, הן לפרה, והן כדי שהחלב והבשר אותו אנו אוכלים ממנה יהיה ראוי למאכל אדם ואת זה יש.

השיפוט הוא לא במה שעירוני שלא גדל באיזור חקלאי מריח.

8. אתרים כאלה נותנים הרגשה ש"יש מיתוס שצריך לנפץ". כתב לי מישהו בתגובה לדברים פה: "זה שאני עירוני, לא אומר שאני לא מסוגל לדעת מה קורה מחוץ לעיר, ושאני לא יכול להבחין כשמשקרים לי ביחס לאופן שבו מחזיקים בעלי-חיים במשקים. כמובן שאני יכול לזהות כשמשקרים לי- שיקרו לי הרבה פעמים בחיים בקשר לחיים במשק- מגיל צעיר למדו אותי אמרו לי שבעלי-חיים חיים בשלווה לצד הוריהם, בסביבה מרווחת ונקיה, זוכים לשחק, להשתעשע ולהסתובב חופשי, ומקבלים טיפול מסור מצד החקלאים שמונעים מהם כל פגע ודואגים שלא יסבלו. את ההבלים הללו שמעתי הרבה יותר פעמים בחיים מאשר את הנתונים הסותרים- הם טופטפו לי למוח מילדות ממספר רב של מקורות שונים- ובכל זאת אני לא מאמין להם. אז עובדה שבכל זאת יש לי מידה של חשיבה ביקורתית.

גם לנתונים שמוצגים באתר אנונימוס אני לא החלטתי להאמין בצורה עיוורת אלא הצלבתי איתם עם עוד מקורות שונים- ביקורים במשקים, ספרות חקלאית, עמותות נוספות למען בעלי-חיים, ושיחות עם אנשים שעסקו בחקלאות או גדלו בסביבה חקלאית. עד היום לא הצלחתי למצוא ולו סתירה אחת בין המציאות לבין הטענות המופיעות באתר."

עד כאן דבריו, וראשית אולי זה הזמן להגיד שהמישהו האחד הזה הוא אותו זה שכתב קודם על התרנגולות העיוורות, נחנקות, עם כוויות כימיות, ובבדיקה נוספת איתו הסתבר שהוא לא ראה דברים כאלה, אלא פגש אותם רק באתרי אנונימוס. אבל לעצם העניין החדש יש פה מקרה, שדומה לילד שבהיותו בגיל הגן חשב ש"אבא שלי הכי חזק", ויום אחד הגיע לגיל שבו הבין שההורים שלו, זה לא בדיוק סופרמנים, ויש להם לא מעט חסרונות, חולשות, ודברים שאין להם שום מושג בהם. והתוצאה - המתבגר מתחיל למרוד, לצפצף, לזלזל בהוריו. כלומר, עובר ממצב לא ממש מציאותי אחד (ההורה הכל יכול), למצב בעייתי אחר (הפחתה בערך ההורה). הרי גם אם הוא לא בדיוק ילד קטן, הוא גם לא בדיוק מבוגר, ועדין זקוק להוריו, והוריו הם אלו שעושים הכי הרבה למענו, הם אלו שהביאו אותו עד הלום, ודאגו למחסרו. כיבוד אב ואם על אף החסרונות לא יזיק. על אותו מישקל - אני בהחלט מבין שאותו ילד יום אחד הבין שהאופן בו מגדלים חיות בחקלאות לא בדיוק מצב מושלם, ומבין את השאלות ואף את המרד. אך  גם כבוד למי שנותן לו ולמשפחתו אוכל כל יום באספקה סדירה וטרייה - לא יזיק. וזה גם אולי עניין של בגרות, כדי להבין את זה.
 

9. רשימת מקורות בעייתית האתר, שאולי בולט ביותר מהם, מספק בחלק מאמריו, שבחלקם דברים תמוהים, "רשימת מקורות". אך בשונה ממאמר אקדמי של סטודנט שנה א' (וכמובן ברמות יותר גבוהות) - בו יש צורך להגיד על כל קביעה מאיזה מקור הובאה - באתר הזה לא תמיד כך. לכן יש פה אולי רושם ראשוני של אתר רציני, ושמי שכתב את המאמר קודם קרא משהו... אבל זה לא בדיוק רציני, וסביר להניח שאף אחד בתנאים האלה לא ינסה לנחש מאיזה מבין 20 המקורות שהביא בסוף ה"עובדה" שהביא, ויקבל את הנתונים כפי שהם.

רוב האנשים לא יחפשו מקורות, ול א יוודאו אם השימוש בהם נעשה כראוי, לכן, יתכן ומישהו יאפשר לעצמו לעשות בזה שימוש מסולף. לקורא הפשוט קשה לדעת מה ציטוט ומה "הוסף ברוח אנונימוס".

10. שימוש פסול על ידי הגולשים - כאשר אנשים עם מודעות לסבל בעלי חיים למיניהם רוצים לתת תיאור לנעשה במשקים המתועשים, הרבה פעמים זה קורה בפורומים שונים באינטרנט ("פורומי הסתה הדדית"), כדי לטעון על אכזריות המשקים, אין הם טורחים לנמק, אלא מביאים קישור מאתר אנונימוס. אבל רגע, מי אמר שהאתר הזה משקף משק חי ממוצע ? או יום שגרתי ברפת או בלול ?.  האם בעלי האתר הם אלה שטענו כך  ? - לא, בעלי האתר לא טענו כך, אבל הגולשים מתרשמים כך, בשל העדר קריאה ביקורתית, ובשל צורך לקבל אישור למה שהם מאמינים.

כך יוצא סילוף על סילוף: גולש מביא בצורה מסולפת מידע ממאמר שכבר בו יש מידע מסולף.

הרבה פעמים בשיחות/התכתבויות עם גולשים באתר הזה, אני רואה שרמתם של לא מעטים מהם היא רמת של חשיבה בסיסמאות מפליירים ומדבקות, שהאתרים ופעילים מפיצים, ולא מעבר לזה. והיו גם כאלה שהייתי צריך להסביר להם למה פלייר זה לאו לא מקור מידע מספק (אם מפלגה מסויימת מוציאה פלייר ומדבקות, אז זה אומר שהאמת בכיס שלה ?).

בעיה נוספת היא שהתפיסה השולטת בפורומי זכויות בעלי חיים ברשת, דוחקת לפינה את כל מי שמגלה רגישות מסויימת לסבל בע"ח אך לא מוכן להיות צמחוני, ובוודאי את מי שמבין שהפתרונות אותם מציעים אנשי זב"ח לבעיות סביבתיות, לרוב אינם מעשיים.

10.א. שימוש פסול על ידי הגולשים בציטוטים - מחד אתר/מאמר שלא מביא מקורות לדבריו יתקשה להיתפס כאתר/מאמר רציני. מאידך בד"כ כל אחד מאמין קודם כל במשהו, ואז הוא מוצא ציטוט, גם אם זה מקור בעייתי בעיניו, וגם אם הוא ללא התייחסות לגישותו הכללית של האיש או המקור. מביאים למשל ציטוט מהעיתון - הרי ברור גם לכותב וגם לקורא שבעיתונות הרבה שקרים, אך האלטרנטיבה של לא להביא מקורות, גרועה יותר.

על כן הטענה שלי כאן אינה דווקא לכותבי האתרים/מאמרים, אלא לקוראים - האם אתם עושים קריאה מובחנת וסלקטיבית ?, לדוגמה, באתרי צמחונות וטבעונות רבים יש איזה מאמר, למה לפי היהדות נכון להיות צמחוני, לפעמים זה בשם איזה רב. האם הרב הזה בכלל מקובל עליכם ? - ואם כן, אז האם אתם עושים גם דברים עיקריים יותר במשנתו של הרב ? ואם נמצא 100 רבנים שיגידו אחרת, אז האם תשנו את דעתכם בנושא הצמחונות ?

דרך נכונה - להבחין מי איש אמת וללכת בדרכו ולהיות בענווה תלמידו.

דרך לא נכונה - להאמין במשהו, ולהיאחז בציטוט של כל מי שרק מוכן להגיד משהו שקרוב לאמונה הזו גם אם הוא איש-שקר.

11. אין לאנושות כל אפשרות לאכול ולחיות בלי לגרום סבל ממשי להמוני חיות. מקובל עלי שבתעשיית המזון לבני אדם (צמחונית ובשרית)  יש כ 20-30 אחוזים של מעשים בהם נגרם סבל מוגזם לחיות שאפשר בלעדיו, ואותו חייבים לצמצם. לגבי השאר, עם הידע של היום זה לא ממש מעשי, ועל אלה, שהם הרוב אתרים בסגנון של אנונימוס לא מדברים, וגם לא מכבדים. הם מציגים את הצמחונות והטבעונות כאלנטרנטיבה שבה אין פגיעה בחיות, דבר שכפי מוזכר ומוסבר במאמר זה זה אינו נכון.

12. ישנם פורומים באינטרנט בנושא צמחונות וטבעונות. מי נכנס לשם ? - כמובן צמחונים וטבעונים בעיקר. אם נכנס לשם מישהו עם דעות אחרות - ומביע אותם במקום הזה, שמבחינתו הוא המקום הנכון, כי איזה פורום יכול להיות יותר מתאים מלדון בנושא אם לא פורום צמחונות/טבעונות, אך בעושו כן נוצרת תגובה של - "אם אתה נגד, אז מה פתאום אתה נכנס לפה, פה זה מקום של מי שרוצה להיות צמחוני/טבעוני", וכן מנסים במקום להתייחס לטענות, להתייחס לטוען, והגיד שהוא משועמם או מקנא או 'טרול' (ביטוי בפורומי אינטרנט לאחד שנכנס בכוונה כדי לציק, וכל הסבר וטיעון הגיוני לא ישנה את דעתו, להיפך, רק יגרום לו להמשיך את הוויכוח) ודברים דומים. לא אחת יקרה גם שמנהלי הפורום יתערבו ימחקו הודעות, בטענה שאין טעם יותר מדי להתווכח. ואז מה קורה ? - נוצר מקום שבו כולם מאמינים בדבר אחד, גם אם הוא מבוסס על חצאי אמיתות ואתרי הסתה ותעמולה, אך בכל זאת הם מאמינים בכל ליבם בדבר הזה, ויש להם גם הוכחה - והיא ש"הרי כולם אומרים ככה", ואם מישהו הסתנן למקום עם דעות אחרות, אז הוא בעייתי - "עובדה שכולם משמיצים אותו ומנהלי האתר מוחקים את הודעותיו".
וה"כולם שאומרים ככה", זה גם רושם מטעה, שנוצר אחרי שבמקום להתייחס באופן ענייני לדבריו,  זרקו אותו ועשו דה-לגיטימציה לאישיותו של כל מי שהראה דעה מנומקת אחרת. הקורא הנבון יכול להבין שאילו היו להם טיעונים הגיוניים, הם היו פשוט מביאים אותם בצורה ברורה ושקולה. אך מאחר שאין, הם מגיבים מהרגש המתוסכל והמבולבל ומחפשים אוייב לירות עליו.

לעיתים רחוקות מגיעים הדברים עד כדי התחת דברים גסים וקללות, ובמקרה כזה אין אלא לשקף להם זאת, ולהזכיר להם שבגלל אנשים כמוהם נוצרת סטיגמה וסטריאוטיפ של אנשים צמחוניים ושומרי זכויות בעלי חיים, שמרחמים על קרציות, יתושים ואווזים, אבל לא אכפת להם מבני אדם. כשנוח להם ימצאו איזה רב שיגיד שצמחונות זה משהו חשוב לפי היהדות, אבל את הפתגם "כל המלבין את חברו ברבים כאילו שפך דמים", שכחו. אותם שאנשים יזדעזעו למראה שכן מסלק חתולים מחדר מדרגות בבנין, אבל אין להם בעיה לגרש בגסות אדם שמביע בפורום שלהם דעות מנומקות ומבוססות.

כתב אחד הגולשים על כך:

בחלק גדול מהויכוחים עם אנשי "זכויות בעלי החיים" ודומיהם (כולל ויכוחים בשאלות עובדתיות, כמו: האם חתולים משוטטים טורפים חיות בר) קורה לך דבר כזה:

1. אם אתה מסכים לעמדות שלהם, אז אתה בסדר גמור.

2. אם לא, יש לבדוק מה הסיפור שלך בדיוק:

א. אם אתה סתם אדם מן היישוב - אז מה אתה מבין בכלל.

ב. אם אתה חוקר בתחום הביולוגיה - אז אתה פסול מראש: אתה הרי מוסת על-ידי "הפקולטה לשנאת החתול" (קראתי בדיוק את המלים האלה באחת התגובות בפורום בעלי החיים. בחיי!), ו"ניזון מארס שמטפטפים לך שם".

ג. אם אתה מגיע מתחום הדאגה לרווחת בעלי-החיים - אז כנראה שמשהו השתבש אצלך. שהרי איך יתכן בכלל שתביע עמדות כאלה? המסקנה היא שכנראה נפלת על הראש, או משהו כזה, וגם אז - דעתך פסולה (בעיניהם).

בכל אחד מהמקרים שבסעיף 2 - חובה לאטום את האוזניים בפני הטענות שלך, ורצוי מאוד לא להתייחס אליהן בצורה עניינית.
 

13. הזדהות של אוהבי חיות עם ארגונים כאלה, מתוך חוסר הבנה למטרותיהם האמיתיות - ארגונים קיצוניים ותמהוניים מהסוגים האלה זוכים לתמיכה מסויימת בציבור רק משום הבילבול הקיים אצלנו בין הדאגה לרווחתם של בעלי החיים (דבר שחשוב לרבים מאיתנו) ובין האג'נדה שנקראת "זכויות בעלי החיים". חשוב מאוד להבין שמטרותיהם האמיתיות של ארגוני "זכויות בעלי-החיים" שונות מאוד מאלו של חובבי חיות, המעוניינים לגדל את החיות שלהם בצורה טובה ככל שניתן.

ארגונים מהסוג הזה פועלים בצורה חכמה: הם צוברים תמיכה במסגרת מאבקים בפיטום אווזים, בניסויים בבעלי-חיים ובפעילויות נוספות שלא תמיד זוכות לתמיכה ציבורית רחבה, כשחלק ניכר מהתומכים אינו מודע ליתר המטרות של אותם של אותם ארגונים, עד כדי שלילת כל גידול של בעל חיים על ידי אדם, והדרך שלהם הבעייתית שלהם לכך, כפי שפורטה במאמר זה.

14. דעות נוגדות זו את זו, עד אבסורד - לדוגמה ארגון ששם לו למטרה לחסל את תעשיית הבשר יכול לתמוך, בצורה כנה, בגידול של בעלי חיים שניזונים מבשר (כלבים וחתולים במכלאות עמותות למענם), ושאר דוגמאות שהובאו במאמר זה.

15. אינטרס כספי - כמו כל גוף - גם לאתרים כאלה אינטרס כספי. אותם אתרים בד"כ מביאים את הטענה הזו לגבי אלה שלדעתם מתעללים בחיות, למשל, החקלאים.  אבל הם לא נקיים מזה. אירגונים למען חיות  זקוקים לכסף מהקהילה דרך תרומות ישירות, או דרך מכירת דברים, והם צריכים להציג את הדברים כך שהציבור ישתכנע ויפתח את הארנק. אם הניסיון הוא שזעקות על אסון, התעללות, רצח בעלי חיים מביאות כסף - אז ישתמשו בזה כדי להשיג כסף, ובמקביל יתקפו את החקלאי שהוא מתעלל - כדי להשיג כסף.

16. דמגוגיה והסתות - אתרים קיצוניים כאלה עוסקים בהסתה של ממש לצמחונות ובביטויים דמגוגים. דוגמה בולטת היא האשמת מי שאוכל בשר בלא פחות מרצח, ובחלוקת מדבקות כמו "בשר זה רצח", שלא לדבר על קריאות 'שואה' ו'נאצים'.

ומישהו הגדיר פעם את האתר הזה כ"אתר שטיפות מוח לצמחונות"...

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צימחונות וטיבעונות

צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים ואמצעים אחרים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים". יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.

נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח מצריך פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי, ויש בזה פחות זיהום. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים', הם מציגים את זה כפיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה.

בהתאם לדת זו, תיאור החטאים. החטא, אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.

לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המחתחייבות ?

התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.

לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. צריך לקחת בחשבון, למשל, שהרבה מהאוכל של חיות מקורו בשאריות מהאדם, לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח.  שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים,  החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח,  ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו'). אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.

מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?

לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.

מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות).

נוסף על מזון  שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרו ת לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, ויו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?

והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.

אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגי    ם אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.

ישנם עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.

עוד לא מובא בחשבון שאוכל בשר אוכל (כביכול בכלל) מזון שהצריך משאבים פי 5 לעומת הצמחוני, כי בד"כ הוא אוכל שניצל אחד או המבורגר אחד ליום, והשאר אינו בשר. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".

יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצא אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמנים נפוצים אחרים שצמחונים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחניים").

צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.

לסיכום, מאמרי  ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן  ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.

אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?

טיילת שהגיע לאתר קדוש לדרוזים וראתה תייש שבשרו נפשט: מה לא כואב לו, הוא לא צעק ?

הדרוזי: מה כואב ? - מחזיקים אותו.

האם באמת כולם סובלים ? - האם עגל שחותכים את קרניו  ברפת סובל יותר מתינוק שעשו לו ברית-מילה ? האם באמת מקרי הסבל במשק לבשר כה נוראים - לפחות במשק ממוצע ? והאם הסבל לחיות בגלל גידולים לצמחוניים פחות נורא, ויש פחות מקרי מוות ? ועד כמה בכלל מדובר בהבדל משמעותי ?

בשיחות עם צמחוניים ועם לוחמי זכויית בעלי חיים, מייד מספרים לי על תרנגולות בכלובי סוללה, עגלי חלב ללא יכולת תנועה, פיטום אווזים וכו'. גם בלי בעיות מצרפים לילינקים לאתרים שמספרים זאת ומראים תמונות. מדי פעם אני שומע שמישהו התחיל להיות צמחוני, לאחר שצפה בסירטון במחשב שבו רואים, איך שוחטים פרה או משהו בסגנון. כמובן, אינני מתכוון לחְיות בהכחשה, ולומר שאין כדברים הללו, או שזה תקין, אבל אני כן אומר, שאין זה כל הסיפור של החקלאות.

הרבה אתרים שעוסקים בבעלי חיים עושים דה-הומניזציה למשקים המתועשים. לפי הסירטונים והמאמרים שלהם מצטייר רושם שאם למשל נבקר ברפת נראה שם כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ועם קצת סבלנות שחיטה. לא, זה לא כתוב שם שזה כך, אבל מי שלא מכיר, מי שלא ביקר, מי שפעיל זכויות בעלי חיים, שמכיר את הנושא בעיקר דרך אתרי האינטרנט של שומרי זכויות בעלי החיים, או הסרטונים שלהם, זה הרושם שהוא מקבל, כי לדברים האלה הוא נחשף מעבר לפרופורציות. מה חושבים, שכל לולן או רפתן הוא סדיסט ? שהפרות והתרנגולות כל הזמן בטראומה ובחוסר תפקוד מהסבל הזה, לחקלאי זה לא אכפת וזה גם לא משפיע על תוצאות הגידול ?

לפני שנמשיך - שני דברים - האחד - בחלק מהמקרים אכן יש התעללות חמורה.

הדבר השני - לפעמים נוח להציג את זה ככה, כדי לשכנע אנשים לשנות עמדה, וגם אתר זה חוטא בדברים הללו, עם כי פה גם משתדלים לתת פרופורציות.

ולהמשך הסיפור - גדלתי בסביבה חקלאית, וראיתי משקים מתועשים לאורך זמן.

לא רחוק ממני - כמה רפתות, בהן פרות רבצו ברפת. הריח - למי שאינו בא מסביבה חקלאית היה דוחה, אך אנשים רבים שבאים מסביבה חקלאית, ראו בזה "ריח הזבל ניחוח חציר" - תיארו זאת כריח טוב. אנשים שחיו בעבר במקום ושבו לביקור, התמוגגו מהריח שעורר בהם זיכרונות טובים. הרפתות היו בסביבת מגורים, ולא כפי שכיום במרחק של לפחות קילומטר. הפרות הואכלו ביד נדיבה, יש להם חצר להסתובב, איזור עם שמש, איזור עם צל והגנה מהרוח, קיבלו טיפול ווטרינרי הולם, ובאו לחליבה מרצונן. האם זו התעללות ? לא בטוח.

ומה עם "הרביצה בחרא" ? - נכון שבשטח גדול, פרה לא תשכב דווקא על צואתה. אני לא יודע מה באמת פרה מרגישה כשאין לה שטח כזה, לא שאלתי אותה. אני כן יודע שלרוב החיות במשקים המתועשים לא נותנים להיות בבוץ של צואה, חוץ משני חריגים - פרות וחזירים, וגם זה בחלק מהמקרים. יש מגדלים שבהחלט ידאגו לאיזור רביצה יבש. אני מניח שלפרות ולחזירים פחות אכפת, וזה יותר טבעי להם, יחסית לחיות אחרות, כמו למשל ארנבון, או אוגר שמקפידים לעשות את צרכיהן רק באיזור אחד של הכלוב, בעוד הפרה עושה בכל מקום. כנראה רפתנים הגיעו למסקנה, שאין תועלת ממשית ביותר הקפדה על ניקיון. בהחלט ראיתי רפתנים שנותנים יחס של כבוד, אכפתיות ואף אהבה לפרה, ואני לא בטוח שהחמלה שלהם וההבנה שלהם פחותה מאלה שמכירים פרות בעיקר מאתרי זכויות בעלי חיים.

לגבי דברים אחרים, האם זה שהפרידו מהנקבות את העגל שנולד - זה בר השוואה לאבל של משפחה אנושית?  - ממה שראיתי, לא.  באתרי זכויות בעלי החיים מראים בהבלטה איך חותכים להם את הקרניים או צורבים את עורם כדי שיהיה מספר. אני לא מתכחש שעושים את זה, אני כן אומר שגם אם כואב לזמן מה - זה לא כל כך נורא, וכן אומר, כאחד שגר ליד רפת שהקולות הנשמעים משהם, אינם צרחות כאב, ושהמראה ושדברים כאלה נדירים, בודדים, ואינם מייצגים את כלל חייה ברפת. שבאתר אנונימוס מראים דבר כזה בסרטון של כמה דקות כמה פעמים, זה נותן תמונה שגוייה על האווירה כללית ברפת, למי שזה המקור העיקרי שלו. האם מישהו שנוהג לטייל מדי יום ליד רפת, זה המראה שהוא רואה: כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ?

ובכלל, נניח שיפסיקו לחתוך קרניים ולצרוב מספר - אז ככה - זה סימן שעיקר הסבל ברפתות פג ואפשר לאכול פרה ?

יכול לספר לי מישהו שהוא ראה רפתן נותן לפרה מכה עם מקל כדי שתילך לאיזור החליבה, או לאיזור טיפול ווטרינרי. נו, מה אפשר לעשות, שאי אפשר לשוחח עם הפרה. זה השפה שבה היא מבינה ומציטת איכשהו למגדל שלה.

לא רחוק במקום אחר - בריכות דגים. המיים לא צלולים, ואת הדגים עצמם לא רואים וידוע שהם בצפיפות גדולה. אבל יש להם שטח לשחות, יש להם אצות - שזה סביבה טיבעית ומזון בשבילם. האיזור שוקק טבע וחיות בר, כמו ציפורים רבות, נוטריות, סרטנים, עם קצת מזל בלילה אפשר להבחין גם בשועלים, בתנים ואפילו חתול ביצות נחשים ועוד חיות רבות. האם זה מקום כל כך נורא ? - לדעתי לא. ומה עם ההוצאה מהמיים, והמוות הממושך והשקט בחנק ? - אני מניח שזה סבל (אם כי נקודה זו נתונה במחלוקת גם באתרים למען בעלי חיים), אבל לא זה מה שמייצג את עיקר החיים שלהם, כמו גם ששחיטה של פרה, אינה אומר דבר על כל השנים שהיתה ברפת, ובכל מקרה אם נעבור לאוכל צמחוני, אז עדין לא מונע סבל והרג חיות רבים לאין ספור.

יש גם לולי הודים באיזור. ההודים על ריצפה עם נסורת. הריח - מתקבל על הדעת. יש אוכל ומיים בשפע. החיות לא מבודדות. אני בהחלט מסכים שיש מה לשפר כדי לגרום להם לרווחת חיים גדולה יותר, אבל האם זה כל כך נורא ? - גם פה לדעתי התשובה היא לא. לעומת זאת כלוב סוללה שבו התרנגולת ללא יכולת תזוזה - כן נראה לי סבל מוגזם.

גם אווזיה מסחרית היתה, ולא, שלא כמו בסרטים שרואים, לא פיטמו שם אווזים עם זונדה. עיקר מזונם היה שאריות לחם ממאפיה. הם חיו בחצר בה היתה אפשרות להסתובב, והיו גם איזורים עם בוץ, שנעשה על ידי טפטפת שבו האווזים יכלו לעשות "סינון" בוץ עם המקור (התנהגות טבעית שלהם). לא תנאים אידיאלים, אבל גם לא גיהינום.

מהחדשות שיוצאות מאתרי זכויות בעלי חיים, נוצר רושם שתמיד אווזים מפטמים. אז לא, ויש שמגדלים אווזים בשביל שמירה ו/או נוי.

וכך גם לגבי העדרים הצאן והבקר שאני פוגש בעיקר בטיולים לצפון ולדרום - שרועים באחו.

גישות קיצוניות למען בעלי חיים וצמחונות, בהרבה מקרים נובעות מכך שאנשים, חסרי היכרות וקשר עם הטבע והחקלאות, והם ניזונים לא מהמציאות, אלא מאתרים שמראים ומדגישים רק את הרע ביותר, ומעכבים יותר מעל רגעי הדם, מאשר הרביצה הרגועה ברפת או באחו.

לא, אין זה עניין דווקא של רגישות שרק לשומרי זכויות בעלי חיים יש ולאחרים אין, ובנושא זה, יהיה יפה לסיים בשיר של רחל המשוררת, שבוודאי אינה חשודה בחוסר קשר לטבע וחקלאות, או בחוסר רגישות. שיר שמראה שמה שחווים מרפת, הוא לאו דווקא מה שמוצג באתרי אנונימוס לסוגיהם, אלא משהו מורכב בהרבה שבו אלפי חוטים של קשר

מי שראשו עוד שרוי בוויכוח עם הדברים שפה, שישים את הדברים בצד רגע, וירגע, כי עם קשר ובלי קשר זה שיר מאוד יפה.

חליבת לילה, מאת רחל בלובשטין ("רחל המשוררת"), מתוך הספר "שירת רחל", עמ' קנא, הוצאת דביר, תשל"א.

* רחל ילדת 1890 בעיר סַרטוֹב, אשר על גדות הוולגה. ספגה הרבה יותר טבע, ועבדה הרבה יותר בחקלאות מאשר פעיל זכויות בעלי חיים ממוצע. עם עלותה לארץ גרה יחד עם אחיותיה במושבה רחובות הטובלת בחקלאות רבה. בימי העליה השניה לא היה זה מובן מאליו לצאת לעבודה חקלאית, אך רחל שהאמינה בזה ניסתה כוחה בעבודה באחד הפרדסים ולאחר מכן הלכה לכנרת לחוָת הלימוד החקלאית הראשונה לנערות. ימים אלה היו הטובים בחיה. לא היו אז רבים בארץ בעלי ידיעות וניסיון בעבודת האדמה, בשנת 1913 יצאה את הארץ לאוניברסיטה של טולוז בצרפת וסיימה שם את חוק לימודיה כאגרונומית. עקב מלחמת העולם הראשונה היא לא יכלה לחזור לארץ, היא עבדה כמורה בתי הספר לילדי הפליטים היהודים מגורשי ליטא. חיי המצוקה והרעב שם הרסו את בריאותה, היא נדבקה במחלת ראות בשעה שטיפלה בילדים נגועי שחפת. היא חזרה לארץ לדגניה, וכעבור זמן לא אישרו לה להוסיף ולגור שם מחשש שתדביק במחלה אשר אין לה תרופה. בשברון לב ובאין ברירה עזבה לחיי עיר אשר אותם לא אהבה... על אף שאין בהם ריח רפת... בשני שירים בשם "בעיר", הפליאה לתאר את אותה עיר: סְחִי חוּצוֹת, המולה מַמְאֶרת, שִמְמַת בטון... ובה הרקפת לא תוְריד בבוא העת / בבטון מדרכות המת.
שימו לב להבדלים מדעוֹת צמחוניים / אתר כמו אנונימוס, ביחס למה חי ומה מת, מה לכלוך, מה מקלט, חיי אדם וחיי פרה יחד ולחוד.

האינפורמציה בדף זה לקוחה מ http://www.pinat-hay.com/anti-tzim.htm. בקישור הזה תוכלו למצוא אינפורמציה רבה נוספת.

עניין דומה: מאמר ביקורת על ההרצאה של מייקל גרגר