תגובה על המאמר
"על חלב שנשפך"
תגובות ענייניות ובונות אפשר לשלוח
לכותב המאמר בדוא"ל:
sedgeguy1@gmail.com
במאמר שפורסם ב 04/08 ב"הארץ" הציגו טל חייקין ומיכאל ויינפאס את המסקנות של נייר עמדה שנכתב ע"י שני פרופסורים לרפואה מאוניברסיטת הרווארד1. במאמר קראו כותבי המאמר לכל בית בישראל להכיר את "מסקנותיו המאוזנות של המסמך". חבל שהם לא עשו את אותו הדבר, והציגו את נייר העמדה בצורה מאוזנת.
ישנן שתי נקודות בהן סילפו כותבי המאמר את אשר נרשם בנייר העמדה. כותבי המאמר מספרים לנו כי חלב מעלה סיכון לסרטן הערמונית. הם שוכחים לציין כי בנייר העמדה רשום ש"כנראה" זה המצב. בנוסף רשום כי חלב מפחית, כנראה, את הסיכוי ללקות בסרטן מעי הגס. כותבי המאמר לא ראו לנכון לציין עובדה זו. נקודה נוספת היא שבשום מקום בנייר העמדה לא הומלץ להימנע לגמרי משתיית חלב. את זה הוסיפו כותבי המאמר על דעת עצמם. כתוב ש"אולי" החסרונות עולים על היתרונות עבור אנשים שיש להם תזונה מלאה, אך בשום מקום לא הומלץ להימנע ממוצרי חלב כליל. בכלל, איך בדיוק מסבירים הכותבים את הפסקה האחרונה של מאמרם, בו נרשם שחלב כן יכול לשמש כ"מקור חשוב לחלבונים, וויטמינים ומינרלים" עבור אנשים עם תזונה לקויה? האם חלב הוא מזין או לא??
עד כאן התוספות וההשמטות של כותבי המאמר. בנוסף אליהן, יש עוד מספר טענות שכדאי לבדוק לעומק. טענה אחת של כותבי המאמר שרמת הסוכרים בחלב דל שומן היא גבוהה מאוד ולכן הוא לא בריא. לא ברור לי בדיוק ביחס למה הרמה היא גבוהה. במיצי פירות יש כ 25-30 גרם סוכר בכוס, לעומת 12.7 גרם בחלב 1% שומן. האם אמורים להבין מכך שגם מיצי פירות מאוד לא בריאים? כותבי המאמר לא מסבירים לנו בדיוק מה זה גבוה או נמוך, אלא אולי מקווים שהמספרים לבדם יפחידו אותנו.
נראה גם כי נפלה טעות בחישוביהם של כותבי המאמר. איך ייתכן כי בכוס של חלב 1% שומן יש 2.4 גרם שומן, ואילו בכוס של 3% יש 4.8 גרם?? כנראה שמדובר בטעות חישובית.
בנוסף, גם נייר העמדה עצמו אינו חף משגיאות. נייר העמדה רומז כי צריכת סידן מחלב דווקא מעלה את הסיכון לסבול משברים בעצמות. המקור ספרות שמצוטט שם בכלל לא טוען זאת. מקור הספרות שמצויין בנייר העמדה אומר ששתיית חלב איננה משפרת את ההגנה מפני שברים, אך לא שהיא מעלה את הסכנה2 . גם במאמר זה יש בעיה קטנה. המאמר איננו מחקר קליני בפני עצמו, אלא מסתמך על מספר מאמרים אחרים לצורך נתונים. מבדיקה של אחד המאמרים שעליו הוא מסתמך 3, ניתן לראות כי בכלל מדובר על כך שכמות הקלציום בתזונה לא משפיע על הגנה מפני שברים. כלומר, אולי בכלל אנחנו סתם חושבים שקלציום הוא מינרל החיוני לבריאות העצם. בהתחשב בעובדה שהעצם בנויה מקלציום וזרחן,מדובר במסקנה קצת מבלבלת. ייתכן שהסיבה לכך היא שהמאמר בעצם בודק כמות אנשים שסבלו משברים כתוצאה ממכה כלשהי. כלומר, אם אדם מסוים צורך מעט מאוד קלציום אך נזהר בהליכתו ולא סובל מנפילות או חבטות, בעיני החוקר מדובר בהוכחה שאפשר להסתדר עם כמות קלציום נמוכה בתזונה...
1. http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1704826
2. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20949604
3. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9278560
הכתבה המדוברת -
http://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2089480
גרסה סרוקה של הכתבה
כאן. גרסה נוספת
למנויים
(מי שאינו מנוי יראה רק את תחילת הכתבה).
דיון בתקשורת על המאמר עם בעד ונגד
1. דיון בתכנית הבוקר בהגשתם של אברי גלעד והילה קורח, 13/08/2013 - http://www.youtube.com/watch?v=GNq3ohizQv0
2. דיון תוכנית פוליטיקה בערוץ הראשון 13/08/2013 - https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=zlUUmeca-_I