טיפול ואחזקת חיות בשבי - מידע בסיסי
האדם הוא חלק מהטבע, חלק מבעלי החיים. מאז ראשית ההסטוריה המתועדת של האדם, בציורי מערות, ועד היום קיים קשר בין אדם לחיות. קשר זה מתבטא בהרבה צורות:
1. בעלי חיים למזון ולחומרי גלם(בשר, חלב, צמר, יריעות עור וכו'),
2. עבודה, למשל בהמות משא, כלבי שמירה, ציד, נחיה, גישוש; יוני דואר.
3. מחקר וניסיון - בתחומים רבים.
4. יופי - למשל עופות נוי למינהם, פוחלצים, פרוות.
5. סקרנות.
6. הערצה - יש בעלי חיים שעברו האלהה - ז"א התייחסו אליהם כאל אלים. יש כאלה שמחזקים חיות "יוקרתיות" כדי לפאר את שמם.
7. הגנה על הטבע.
8. צריכים רגשיים - חיות למחמד, צורך בקשר אישי איתם ועוד.
נציין כי יש גם בעלי חיים שלהם צורך בקשר עם האדם - אלו הניזונים משאריותיו, טפילים למינהם, בעלי חיים שעברו ביות ואינם יכולים עוד להסתדר בטבע וכו'.
העדות הראשונה ככל הנראה להחזקת בעלי חיים בשבי - היא בפרשת נוח - בזמן המבול - למי שמאמין.עדיות ראשונות לביות בעלי חיים בכלובים היא בכ3000 לפנה"ס.
המאה שלנו מאופיינת בשינוי מסויים בגישה לבעלי חיים.
הקרבה הפיזית של החיות לאנשים פחתה במידה רבה על פי רוב. כיום בשר, חלב וביצים קונים בחנות, במקום לרכב על סוס נוסעים ברכב וכו'. יישובים רבים גדול באופן יחסי מרוב היישובים בעבר, לכן פחות קרבה לשדות, יערות.
'נוסף על כך חלו שנויים גדולים באוכלוסיות החיות. אלו קשורים בהשתכללות אמצעי התחבורה והירי, התפשטות האדם לאיזורים חדשים, טכנולוגיה ואופנה שמצאו שימוש בפרוות, נוצות, קרניים ושומן מהחי, הפיכת השימוש בחיות המשק ל"תעשיה" ועוד. אלה גרמו אצל חלק מהאנשים צורך לשמר את מה שנהרס במהירות לנגד עיניהם.
שינויים טכנולוגים הביאו לכך שחיות בר שונות הפכו למוכרות יותר: צילומים, הדפסות זולות, קולנוע וטלוויזיה, שכלולים בתחבורה.
אלה הובילו גם לדאגה ומודעות לעולם החי ולהשפעת פעילות האדם עליהם. מושגים כגון: מינים בסכנת הכחדה, שמירת טבע הפכו למוכרים לקוראים ולצופים.
התעניינות זו הביאה לעידוד פתיחת גני חיות חדשים, ופעילות חינוכית הסברתית בהם.
שינויים אלו קשורים גם להיות החברה המערבית "חברת שפע" - שבה יש לרוב האנשים מעל מה שהם צריכים. מכאן שגידול החיות אינו רק לסיפוק צרכי האדם הבסיסים כגון מזון והגנה, אלא גם חינוך, אסטטיקה וכו'.
מספר מטרות לרישומים שיש לנהל באופן תדיר בעבודה עם חיות בשבי:
צבירת ידע על ההסטוריה של בעל החיים - למען יכירו אותו כאשר מתחלף מטפל: שֵם, מהיכן הגיע, באיזה תנאים גדל, צרכים בסיסים, הרכב מזון וכמותו, טמפרטורה והרגלים. האם התרבה, מה משך ההריון, כיצד גידלו את הגורים, מחלות מיוחדות, חיסונים שקיבל, העברות, טיפולים (הדברת טפילים, טילוף וכיו"ב) וכו'.
צבירת ידע על אופן הטיפול בבעל החיים - למען יהיה ידע לכל קהילת המטפלים. ידע זה צריך להיות כולל טיפולים שגרתיים, וטיפול בבעיות לא שגרתיות.
ידע על בעל החיים, שלא מתוך הניסיו האישי ל המטפל - ידע מתוך ספרות, מגדלים אחרים, וטרינרים וכו', כגון, תוחלת חיים, גודל מקסימלי, אזור מחיה, מזון וכיצד מזון נאכל, גיל בגרות מינית וכו'.
חשוב לדעת לזהות כל פרט. הכי טוב לעשות כן לפי סימנים טבעיים שיש על החיה. כאשר קיים קושי, מומלץ לערוך סימון: בתגים, טבעות, צבע, ניקוב.
זיהוי במיניםם בהם קשה לדעת מי זכר ומי נקבה, יכול להעשות. מדי פעם רואים התנהגות המצביע על המין, כגון ניסויון זיווג - ואז כדאי לסמן. במקרה שמישהו מת, או עושים החלפות - יודעים מה יש ומה צריך.
יש מינים בעיקר אצל עופות שבני המין עצמם מבחינים מי זכר ומי נקבה רק לפי ההתנהגות. ואז אם מגיל צעיר שמים בני אותו מין יחד בכלוב, אחד מהם יכול לעשות תפקיד זכרי ואחד נקבי, והמטפל עלול לסבור בטעות שמדובר בזוג.
חשוב שהדוחות יהיו מאוכסנים בצורה כזו המאפשרת גישה נוחה וזמינה.
על המטפל לתרום לשיפור הטיפול בחיות האחרות ממין זה. הרבה מידע שהיה צבור אצל מטפלים שונים בחיות הלך והולך לאיבוד וחבל.