התשובה מהעמוד הקודם:

אותה חיה שעונה לכל הקריטריונים הללו, והיא נוצצת ויקרה היא כמובן עגל הזהב.

בכל מודל אחר של גידול בעלי חייםיש קקי. מה לעשות, לא שמים לחיות טיטולים, והן לא עושות קקי לשירותים עם ניגרה שתוך כדי הורדת המיים גם יוצא ממנה סבון ריחני. צריך טיפול, אנשי צוות, אוכל ושאר עניינים - אך זו המציאות, וזה הדבר שמלווה את האדם הבריא מראשיתו ועד ימנו. בעבר אף פעם לא קיטרו על זה.

הסמל של עגל הזהב - לא מסמל רק את הענין הכלכלי, אלא את האמונה חסרת הבסיס שמה שנוצץ, יקר, מאוד, קשה להסגה - זה האלוהים, זה הגאולה.

אין עד היום כל דוגמה למודל חינוכי מוצלח שעיקר הפעלתו היתה פדנטית, מובנית, קפדנית - כפי דומה לפעמים שזה מה שמצפים מפינת החי. מודלים כאלה זה למשל רוב החברה החרדית המנוונת, הפנאטית והחוטאת לדתה ולאמונתה, או להבדיל החברה הנאצית, שגם בה היה הרבה סטנדרטים, כניקיון, סטריליות ו"תרבות גבוהה". בשתי המקרים לא יאומן כמה אנשים נסחפו ונסחפים גם כיום אחרי השטויות הללו ברצינות תהומית ובאמונה מוחלטת ועיוורת. עיוורת, כי למרות כיום כל ה"מצוות" הדברים לא עובדים, ואנשים לא מצליחים לראות זאת.

יש כל מיני מודלים להפעלות פינות חי - ועובדה שזה מצליח בכל מיני צורות. אם רוצים לשנות וזה גם סביר- אז פשוט צריך לשנות.

סוכם - שימונה מפרק לפינת חי - ועד אז פינת חי ממשיכה רגיל. המפרק לא יהיה רק מנהל עם פלפון ורכב צמוד וגם משרד שינהל את הפירוק בזמן שמישהו אחר מחזיק את המקום, אלא יעשה את כל העבודה הנדרשת במקום, לבדו או עם צוות משלו.

עלתה אפשרות שמא ינסו ללחוץ לסגור בלי מפרק בכל מיני מניפולציות כמו מניעת עזרה בכח אדם או אי אישור תקציבים. מקרה כזה - הובהר : יובאו החיות לתוך משרדו או משרדם של אותם אלה עם הרעיונות הללו להמשך טיפולם.

ונחמד שכעבור כמה ימים, מסימי כיתה י"ב החליטו ביום האחרון ללימודים לצבור נסיון בתחום, ובמבצע לילי הכניסו חיות לתוך חדר המורים ועשו אטרקציות נוספות שאותם מצאו המורים ויתר התלמידים עם הגיעם בבוקר.

הם התחילו לצלם את מעשיהם:

ארגנו חיות בכלובים קטנים. יחד עם עוד חברים אספו חיות גם ממקומות אחרים

שתו אלכהול והצטלמו כמופרעים (נו, יום אחרון ללימודים).

ו
כשהרגע הגדול הגיע - נגמר להם הפילים במצלמה.
אבל אומרים שהיה מאוד מוצלח - אלא מה ! והיו גם שלל אטרקציות נוספות.

המשך