אי-עיקור-סירוס בכל מקרה

סבור אני שכבר אני יודע מה תהיה עצתך, ברומיר, אמר פרודו. עשוייה היתה להיראות נבונה, אילמלא הזהרת ליבי. הזהרה ? הזהרה מפני מה ? הגביה ברומיר קולו. מפני דחיה, מפני הדרך הקלה לכאורה, מפני הסירוב לשאת בעול שהוטל עלי, מפני... ובכן, אם חייבים הדברים להיאמר, מפני מתן אמון בחוסנם של בני האדם ובכנות ליבם.

(פרודו ההוביט בספר "שר הטבעות")

ארגוני חיות מציגים עיקור וסירוס כמעט כחובה כיום, וכדבר מונע אסון.

ככה בצורה קיצונית. אחרת זה מוות ומוות ומוות לכלבים שיהיו בגלל ריבוי יתר של אוכלוסיית הכלבים.

אין קריטריונים, אין ממשק.

יש נזקים, כלבים עם גנים טובים - לא מעבירים הלאה. כלבים שטופחו מאות שנים ואף אלפי נעלמים

הסטריה, הכל, כולם, עכשיו.

מפתים עם כסף: מדי פעם מבצעי הנחות, והנחה ברשוי שנתי שעושים לכלב בזמן חיסון נגד כלבת שגם הוא מיותר.

וכשיש ניסיון מצטבר מה ראינו ? טוב, שיש פחות נטישות. יש גם פחות מחלות ? יש פחות צרות לבעלי הכלבים ? יש כלבים שיותר מתאימים לבני אדם מערביים באורח החיים היחודי שלהם (הרבה פעמים בלי חצר, כל בני המשפחה נעדרים שעות ארוכות)

מה עם בעיות בריחת שתן.

חושבים על מה שיקרה בטווח הקצר ולא בטווח הארוך