דבש (דבש ניגר)

ניתוח השיר ומשמעותו

את השיר הזה, ושירים אחרים של ינון נאמן ניתן לשמוע בקישור הבא: דבש ושירים נוספים

פירוש לחלק מהמילים, ניתן לראות באתר השפה העברית כאן: http://www.safa-ivrit.org/poems/dvash.php

"הלום נשאר עובד תמים", היא ממילות המפתח בשיר. התמימות, היכולת ליהנות מהדברים בצורה ראשונית, בלי יותר מדי אינטלקט, עולם מושגים, התניות, הצורך להספיק לעבוד בצורה טובה ויעילה, פחדים מדבורים, לכלוך וכו'. כל אלה מושגים של מבוגרים. תמימות היא זו הראשונית של תינוק, ואיתה הוא לומד הכי הרבה.

התמימות היא אחת הדרכים הטובות להנאה מהטבע, להבנתו, ובעצם להבנת האמת, בלי מסכות, ובסיס לכל חוויה מיסטית.

ניתוח השיר ניתוח שיר פרשנות לשיר

בשיר "דבש", מתאר מחברו, ינון נאמן, חוויה נרגשת כעובד תמים במכוורת. תחילתה בבית הראשון התפעמות גדולה שמתבטאת באופן פיזי פנימי חזק. בבית השני חש העובד התמים את מתק היום החדש על הגבול המיסטי - כמעט בעדן ("בעדנים"), ולא רק הוא, אלא לדעתו גם כל הלוקק. ואפשר שזו גם מחשבה תמימה שכך צריך להיות אצל כל אחד הלוקק והרגשת קולקטיביות.

שורות קצרות, מילים קצרות- השיר נכתב מפי אדם הלום, נסער שליבו נמהר, וזה מתבטא במבנה השיר:

השיר מורכב ממילה או שתי מילים בלבד בכל שורה.

 החריזה כולה בהברות סגורות.

למעשה, למעט שתי מילים (תוכו, יערה) כל המילים הן בהברות סגורות.

בבית הראשון במיוחד כל המילים קצרות, ובנות הברה אחת או שתיים, כך גם בבית השני חוץ משתי מילים: אגנים ועדנים שהן בנות 3 הברות, אך הן יוצרות בשיר שורה שלמה.

אלמנט זה מעביר הן חוויה של אדם "הלום ונסער שליבו נמהר", שמתוך סערתו אומר דברים קצרים קטועים ונרגשים.

השיר מסיים במילה "בעדנים", ששם כבר נגמרות המילים.

סגנון כזה גם מעביר משהו מהאדם שחווה דבר כזה בהתפעמות, ללא כניסה לניתוחים פילוסופים רציונאלים, שלא אחת מביאים לריחוק מהדבר האמיתי.

נסו לקרוא את השיר בקול, מנקודת מבט של איש הנפעם מהמחזה, עם הפסקה קצרה בכל שורה, ותבינו.

* אין תזכורת לדבורה בשיר. לרובנו יש קונוטציה של סכנה ושל עוקץ כאשר אנו נזכריםדבורה. והמחבר כולו עם הדבש.

* אין תזכורת לדבורה בשיר. לרובנו יש קונוטציה של סכנה ושל עוקץ כאשר אנו נזכרים דבורה, והמחבר כולו עם הדבש. הסבר נוסף לכך הוא שמלבד העבודה עם הדבורים עצמם, היתה עבודה באסיף הדבש והעברתו לכלים. עובדי המכוורת עבדו לא רק עם הדבורים אלא בעיבוד הדבש, ובעצם השיר על זה. הם עבדו הרבה במבנה שהיה למעשה צריף ובו  העבירו את יערות הדבש בצנטריפוגה, הדבש זרם ויצא בצינור 2 צול.  אפשר שהשיר מתאר יותר חווית העבודה שם, או אם נאמר זאת במילות השיר: מילוי היערה לאגנים, לקיקה והדבש שנגרש.

אחד מחברי הקיבוץ, פנחס לויתן, אמר לי שאת המילים "מיערה לאגנים", הוא הציע לינון. שימו לב שבאמת בשיר, זה נראה פתאום שינוי סגנון, כאילו של מישהו אחר, מילה אחת בשורה במקום שתי מילים, חריזה אחרת וקצב אחר (בשיר כדי להתאימו למנגינה חוזרים פעמים על המילה לאגנים). אך הודות לכך, תוספת זו משמרת את המילים הללו, שכבר לא כל כך משתמשים בהן, ויוצרת משחק מילים יפה בין אגנים לעדנים.

בשיר מושגים המוכרים לעובדי מכוורת וותיקים (ינון עבד במכוורת תקופה מסויימת),  כמו "יז", "יערה", "אגנים", "נגרש". אך  עם הריחוק מהטבע ומהחקלאות, מושגים אלה הולכים ונעלמים. בוגר צבא ממוצע בין ימינו - כבר לא היה מצליח לכתוב שיר כזה.
 

 וכנראה גם לא עם מילים כמו: תלם וחריש, מילים מהשיר הבא ("חרוש-תלמים, בלתי-נלאה"):

השירים, התמונה והכיתוב על ינון נאמן, הם מתוך הספר "ינון", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.