טיפול עם כלב
במישור הפיזי
הכלבים הסוציאלים הופכים, במובן
מסוים, לאלטרנטיבה נוספת לטיפול לצד
הרפואה הקונבנציונאלית. במדינות, בהם
הנושא מפותח, כמו ארה"ב, ניתן לראות
כלבים טיפוליים במחלקות השונות בבתי
החולים. במחלקה האונקולוגית (טיפול
בסרטן) - כלבים טיפוליים מגיעים
במיוחד כדי לשבת עם ילדים, בשעה שהם
עוברים את טיפולי הכימותרפיה. בעקבות
כך, רואים אצל ילדים אלו עליה בתאים
הקשורים למערכת החיסונית, דבר המוביל
לזרוז החלמתם. במחלקה לפיזיותרפיה -
כלבים עוזרים להגדלת טווחי התנועה של
אנשים מוגבלים פיזית, למשל על ידי כך
שהם מחזירים את הכדור שנזרק אליהם.
אפילו במחלקות לכוויות, מחלקות אשר
לא מצפים לראות כלבים עקב בעיות
סטריליות. אמנם החולים נמצאים בתוך
חליפות לחץ, אולם הביקורים הקבועים
מעלים את מצב הרוח, ובעקבות כך
מובילים גם לשיפור פיזי.
במישור הרגשי
סוג טיפול זה מתאים לחתך רחב של
אוכלוסיות. אם מדובר בילדים עם בעיות
קשב או הפרעות בריכוז, או אם אלו
ילדים עם עיקובי התפתחות שכליים.
המטרה בטיפול היא להקל על ילדים אלו
להשתלב בחברה ולהפוך לעצמאיים ככל
האפשר. בעזרתו של הכלב, אשר מהווה
מוטיבציה למטופל להתקדם, ניתן לעזור
לילדים להתגבר על בעיות בטחון וערך
עצמי, בעיות של קשב וריכוז. עבור ילד
עם בעיות ריכוז, אשר משתמש בתקשורת
חלופית (שפת סימנים), המוטיבציה ללמוד
להגות פקודות נכון, כך שהכלב ישמע לו,
גבוהה במיוחד. הידיעה, כי הוא הצליח
והכלב נשמע לו, מעלה את בטחונו העצמי
לשחקים, ומשפרת את יכולתו לדבר, משמע
להסתדר בחברה. באותה מידה, הליכה עם
הכלב במצב "רגלי" דורשת קשר עין-יד
של המטופל והליכה תוך כדי העשייה.
פעולה זו בעייתית עבור אנשים רגילים,
אשר באים לאלף את כלביהם. עבור אנשים
עם בעיות ריכוז, פעולה זו היא התגברות
על קושי.
כיצד בוחרים כלב?
התאמתו של הכלב לסייע נבחנת לאורך כל
שלבי האימון ועד, בערך, גיל שנה וחצי.
הבחינות מנסות לאבחן מספר אלמנטים,
הקשורים במזג רוחו, כגון השקט הנפשי
שלו, הבטחון העצמי שלו, מהירות הכניסה
והתאוששות ממתח.
על מנת שכלב יוכל לסייע לאדם, הוא
צריך לעבור הרגלה ואילוף מיוחדים.
כלבים סוציאליים, לאורך אילופם,
מופרעים בזמן פעילויות שונות, כמו
האכלה, על מנת שילמדו שבכל סיטואציה
שהיא - אסור להם לנשוך, לנהום או לתקוף.
כחלק ממהלך האמונים, הכלבים נחשפים
לריחות ולצפיפות. דרך זו מסייעת
להעלות את יכולת הריכוז של הכלב ואת
איכות העזרה שהוא יכול להגיש. כמו כן,
מלמדים אותם דברים בסיסיים, כמו לא
לקפוץ כדי לא להפיל, ולא לחשוף שיניים
כדי לא להפחיד.
ישנם גזעים המקובלים ככלבים מסייעים,
כמו הגולדן-רטריבר והלברדור. הנטייה
היום בעולם היא גם לאמן כלבים לא
גזעיים (ממקלטים לחיות) או לבצע
הכלאות בין שני גזעים, כדי לקבל את
המרב והמיטב של התכונות שלהם. הבחירה
של הכלבים למטרות השונות היא בהתאם
לצרכים השונים ולמידת התאמתו של הכלב
עליהם. למשל, כלבים לעזר בהליכה
צריכים להיות גבוהים וחסונים, בעוד
שעל כלבים העולים למיטות בבתי החולים
להיות קטנים.
מתוך:http://www.mypet.co.il/mypet/articles/articles.asp?id=49&category=1