נפתלי ליבמן בזמן  תקופת אבל

אֶבֵל כבד ברצף עם מותם של מי שהיו איתנו באופן ממשי - ומעט תמונות ככל שהולכים לאחור בזמן. [הערה: במקור הטקסט הזה נכתב כפוסט, לחברי קיבוץ בתקופה שבה מתו בזמן סמוך כמה חברים: מירה הנדל, צפי זכאי, יגאל גרבר]

בתמונה הראשונה המצורפת  בהתחלה לא זיהו את רוב האנשים, האנשים בלבוש חגיגי, ושיערו שאולי היא מאירוע משפחתי, אבל אפילו את הסבתא לא מצאתי פה.

יגאל גרבר, הו כמה הוא חסר, היחיד שהבין, וגם עמד לזכותו הוותק הרב ביותר והזיכרון, הידע והיכולת לספר סיפור - האנשים שבתמונה שאינם מהקיבוץ עבדו פה בכרם, בפרחים מאליכין ומקומות אחרים, וכנראה יש להם פה כנס לעובדים. יגאל כמובן הכיר אותם, ובכלל באופן מיוחד הכיר הרבה אנשים בכל הגילים בקיבוץ ומחוצה לו, היה חבר טוב, וזכה להכרה רבה, לכבוד מיוחד.

בעזרתו ובעזרת אחרים שהכירו את החברים זיהינו מהקיבוץ:

שורה ראשונה למעלה את ראובן חלפי (הילד שעומד שלישי), שורה שניה מימין זאב גולדברג, הרביעי נתנאל אלינזון והחמישי מנשה ליבמן.

אולי גוסטה ליבמן בשורה השלישית בשורה השלישית. הילד שבולט בשורה למטה זה משה (מורו) ולשמאלו אמו ציפורה, הם היו פה כמה שנים, מאומצים אצל משפחת קרייתי.

הנער שעומד בשורה למעלה מצד שמאל, הוא נפתלי ליבמן. 

נפתלי, אח של אמירה ינאי, דוד של טמיר, נפטר במפתיע ב1984, בגיל 30.  אבל כבד היה בקיבוץ. על שמו חוות נפתלי בשוויקה, היה מעובדי הענף.

במקום גם אזור הנצחה עם סלע גדול לזכרו, אסתי וולף היתה בעיצוב, ויורם וולף שהיה מרכז הענף וחבר קרוב מהיוזמים.

החודש (12.02). ימלאו 39 שנים למותו.