…
כמה השלמות, דיוקים וזיכרונות שאספתי אחרי פרסום הסרטונים:
הצילום במציאות היה בערך בזמן של חמש דקות שהסתובבתי כשעברתי בדרך לספורט (בחורשת האקליפטוס), ובלי 2 גרסאות. שני הגרסאות כאן הן של בינה מלאכותית על אותו חומר.
חומר הגלם הזה נלקח, ונאמר לבינה מלאכותית לעזור בעריכה וברעיונות. התפלאתי שהיא גם עשתה את זה (עריכה, רעיונות, קריינות, תמונה מוקטנת עם טקסט) וכנראה ב-2026 זה פעם ראשונה שעשו משהו כזה בקיבוץ.
והכל בערך בעבודה של שעתיים אבל אחרי זה יש עוד עבודה של לשאול באמת יותר חברי קיבוץ. שאלתי כמה בני משק בטווח גילים רחב, והנה המידה שנאסף.
נתחיל במה שנאמר בסרט, 'עץ האחרון שנישאר'?
נכון שהוא ישאר, אבל כנראה שישארו עוד כמה עצים. אבל גם נכון שפרסמו בפרסומים הפורמליים בקיבוץ שעוקרים את החורשה, והדברים נאמרו בהסתמך על המידע הזה.
בבירור יותר עמוק, לא זוכרים בדיוק את גודל החורשה המקורי. כנראה העצים שחונים לידם - ליד הכדורסל (שגם הוא עומד להיהרס בקרוב אז אולי נגיד ליד הגינה הקהילתית), זה אזור שלא קשור לחורשה, זאת אומרת גם שם יש עצים, אבל זה לא הנטיעה לקראת חג היובל, מצד שני יתכן חורשת היובל הייתה במקור יותר גדולה מכיום, והיו בה עוד עצים שנעקרו, כשעשו את שכונת הכדורגל.
השנה מדוברת של היובל והנטיעה לפי חישוב של 50 שנה להקמת הקבוצה, הייתה אמורה להיות בשנת 1974, אבל בפועל החגיגות והנטיעה הייתה ב-1975, כי זה אחרי מלחמת יום הכיפורים והיו הרוגים, וחיילים שלנו גויסו למילואים לצד החיילים בסדיר, במצב רוח שאינו מתאים לחגיגות, אז זה נדחה.
* גם חגיגות חצי-היובל, כלומר 25 להקמת הקבוצה, נדחו ולא היו בתאריך המקורי, בגלל מלחמה - מלחמת העצמאות.
זוכרים את דובל'ה דגן שהיה הגנן, והיה המארגן של הנטיעה. ובמסורת של אותה תקופה כל הקיבוץ הגיע, ולכל משפחה חיכה שתיל, ופתק עם שם משפחה הנוטעת (או כמה משפחות יחד אם לא היו מספיק עצים), שכל אחד ידע מה לנטוע וגם הייתה אמורה להיות מפה שנזכור מי נטע מה, ויבוא לבקר את העץ שלו גם עוד 50 שנה, אבל היום לא זוכרים וגם לא יודעים איפה המפה.
סוג של תום לב לגבי הזיכרון, לגבי זה שפשוט עושים חורשה וזה ישאר.
ב1975 באמת כל הקיבוץ הגיע (או כמעט), להבדיל מבשנת 2026, שגם היה טו בשבט בקיבוץ, עדיין היו נטיעות וצילמו תמונות שנראות טוב, אבל רק 10 עד 20% מהקהילה באמת הגיע לנטיעות (בערך 100 מתוך כ1000 שגרים או נמצאים בכל מיני וריאציות בקיבוץ) - המאה האלה מצטלמים יפה אבל לא מצלמים את ה-900-800 שהתעלמו. בתמונות נשאר הנרטיב של "מלא" כי רואים די הרבה אנשים בכל זאת 100 זה הרבה, אבל יש הבדל.
כל מי ששאלתי, לא החשיב את החורשה הזאת (היובל) כמקום לפעילות ממשית. כמובן שיש לנו זכרונות מ"החורשה" אבל הכוונה לחורשה אחרת - "חורשת האקליפטוס". שם עשינו מדורה, מחנה שם הייתה אומגה, טרזן כזה עם מקל מחובר לחבל, היו בונקרים, בחלק של החורשה היה הרבה פרחי צבעוני ובן חצב יקינטוני, חורשת האקליפטוס לא היתה מחוץ לגדר כמו היום, כי פשוט לא הייתה גדר.
הכינוי "חורשת היובל" לא היה מוכר לרוב האנשים בקיבוץ, והתחיל להיות מוזכר רק במסמכים שהתחילו להגיד איפה תהיה שכונה חדשה ומה צריך לעקור. בשפת הימיום אמרו למשל "העצים ליד הכדורסל" או ליד רבקל'ה, ליד פנחס, או אפילו ליד הבית קברות.
שאלתי עוד אנשים, למה לא השתמשו דווקא בה, בחורשה הזאת, והם הזכירו שהיא גם סמוכה לבתים ו"לא רצינו לעשות עשן לרבקלה", במילים אחרות, שעושים שם פעילות מחנאות מדורות וכולי, יש בתים ליד.
מצד שני לשכנים של החורשה, היה מקום מטופח ליד הבית שהקיבוץ דאג לו, או לפי הרגשתם לא מספיק, וחלק טיפחו בעצמם את המקום השקו את הדשא שהיה שם, לאחר שהתחילו לחייב על מים גם על חשבונם. וגם נהנו שני חתונות שלהם נערכו בחורשה שזה גם ליד הבית, ואירועים משפחתי נוספים. עם זאת כיום עם העליה בגיל, הם אומרים שכבר הם לא יכולים לטפל בעצמם ומבחינתם זה הזמן שיעשו שם משהו אחר.
הילדים נערים מהקיבוץ, זוכרים יותר את עץ המוצצים, הכוונה שילד / פעוט שנגמל ממוצץ היה תולה אותו על העץ באיזה שהוא טקס, וגם מי שלא ועבר שם ראה עץ זה היה מקושט עם מוצצים וזה היה ייחודי. את העץ הזה כבר לא הספקתי לצלם - נעקר וסולק. אבל העץ הזה היה בערך ב-10 שנים האחרונות. מסורת יותר חדשה. לא דווח על מישהו שמחפש עץ חליפי.
זוכרים גם את הטקס שנערך למתן 'אות ההגנה', שבהמשך שמו את האות על הקבר של מי שהיו חברי ארגון ההגנה. היה צריך לעשות את הטקס סמוך לבית הקברות, והחליטו שיעשו בחורשה ליד, עם במה, ראשת המועצה חברי קיבוץ ומשפחות.
וגם אומרים שלצד הצער על העצים שנכרתים, יש שמחה ששכונה חדשה מוקמת.
ומה עם זה שמישהו יגור ליד בית קברות?
חברי הקיבוץ כיום 2026, עברו על זה בהומור למשל
"נו יופי מקום שקט, יותר טוב מלהיות ליד הגן אירועים".
"אנשים חיים - זה יותר מסוכן"
"נו אז מה, גם פנחס גר ליד".
…
עוד מידע היום בשביל לכרות צריך אישורים וצריך לשלם על זה, אפשרי תשלום כדי שקק"ל תיטע עצים במקום אחר.
קיבוץ בסך הכל כרת כ100 עצים, לא רק שם, גם באיזור "שכונה של התאילנדים" או בכינוי ה"צ'יקן האוס", שבעבר גרו בו מתנדבים אשר הגיעו לקיבוץ, גם שם השטח חושף לטובת השכונה.
עם זאת, גם נטעו הרבה עצים חדשים בקיבוץ, אחרי חידוש עבודות תשתית (חידשו תשתיות רבות בקיבוץ בסביבות 2025 בתקופה ארוכה - חידשו מדרכות ותשתיות מתחת של חשמל, תקשורת, ביוב), והנטיעה החדשה ברחבי הקיבוץ הפחיתה חלק מהעלויות (או מענה מקום ללא עצים) שבסוף היו עדין גבוהות, בסביבות מאות אלפי שקלים. טוב אבל לפחות נעשה כחוק.