דוב ביגון וקבוצת חלץ  - משמר השרון

הפרק של הרב דוב ביגון במשמר השרון 

חיפשתי הזדמנות לראיין את דוב ביגון, בדגש על משמר השרון, ונפגשנו בשבעה לאימי, פנחס לוויתן שהיה איתו בקבוצת חלץ גם הגיע.

"הרבה זמן כבר רציתי לראיין אותך אני אומר לו", נו אז תראיין עכשיו הוא אומר.

קבוצת חלץ הגיעה לקיבוץ ל"הגשמה". מה זו הגשמה? הוא מסביר, אז זה נחשב להגיע לקיבוץ. זה לאו דווקא כאלה שהגיעו מרקע של קושי בבית או חוסר הורים, אלא להיפך בד"כ מבתים מבוססים.

לפני הגעתו לקיבוץ, דוב היה בתנועה המאוחדת בחולון בשכבה של "מגשימים" שזה יעודה. הגיע עם שניים נוספים משם לקיבוץ, עם פנחס לויתן, ונילי בודניגר אור. איה כהן, חנן גרינבלט גפן, מוטי הנדל, איתן גל, מנחם נחושתן, ועוד - הגעו ממקומות שונים בארץ, איתן גל למשל, הגיע מחדרה.

הכיתה המקבילה בגיל מהקיבוץ לקבוצת  חלץ, היא זו של אהוד ברק, תרצה גל, יוסי ברג, דני נאמן ואחרים.

קבוצת חלץ גרו בצריפים שוודים, ליד כפר חיים, כמה בחדר, כמובן ללא שירותים ומקלחת צמודים, אלא היו ציבוריים לכל הקיבוץ, לא באותו מבנה שבו גרו. 

בשפתם חצי מהיום הם למדו וחצי מהיום עבדו, אבל כשאני שואל איך זה מסתדר עם 24 שעות, אז מסבירים שעבדו כארבע שעות אחרי הצהריים בענפי הקיבוץ. הוא עבד בעיקר בפרדס ומטעים באזור גני אסף.

בבוקר למדו. 

דוב שבקיבוץ נקרא דובל'ה, מספר שהמסגרת הייתה די חופשית, ומי שלא כל כך למד - אז לא כל כך למד, והוא אחד מהם. 

זוכר בני הקבוצה שלו שמות-&--

אירועי תרבות־ האם אתה זוכר ? אני שואל אותו. הוא זוכר שהיה כל שבוע סרט על הדשא וישבו ביחד על הדשא, הסרט כנראה הוקרן על קיר החיצוני של המועדון, כלומר ישבו בחוץ על הדשא או על שמיכות שעל הדשא, והסרט הוקרן על הקיר. יש במקום שילוב של קיר חלק בלי דלת או חלון, יחד עם דשא לשבת, והנה התוצאה.

הקבוצה נקראה חלץ. למה? אז מצאו נפט באזור חלץ. המדריך סיפר להם על מציאת הנפט וביקש שיבחרו שם לקבוצה. אז הבנתם מה נבחר. אולי חלץ זה גם מהמילה חלוצי, אבל זו תוספת שאני אומר. 

דב היה קצין בצבא, ולאחר שחרורו  עבד בבריכות דגים בקיבוץ יחד עם אבא שלי והייתה ביניהם חברות טובה.

אהב מאוד טבע, עבד והיה מדריך באיזור אכזיב, התמחה בציפורי החוף בסיפור של מבצר המונפורט, הדריך טיולים, והיה לאחר שעזב את קיבוץ באזור. מספרים עליו שהיה בקיא מאוד.

אבל לדבריו, את עולם היהדות לא למדו שם, וזה היה חסר לו וכך המשיך לכיוון הזה.

במשך כל השנים הוא שמר על קשר עם הקיבוץ, ביקר, היה הרב בחתונות של חלק שהכירו אותו, והיה גם מקובל גם אצל מי שקצת סלד מהדת כי "הוא משלנו". היה הרב בחתונות של אחיי, ושמר על  קשר עם הורי. ולהבדיל גם הגיע לשבעה בקיבוץ אצל משפחות שהכיר.

עשה פה גם חוג ליהדות שהיה מגיע אליו במיוחד מירושלים בערבים מדי שבוע וחוזר בלילה, ושמר על קשר עם אנשים לעיתים קשר טלפוני או באירועים. 

אני לפחות נסעתי כנהג יחד עם משפחה ואנשים מהקיבוץ בטרנזיט גדול לחתונה של בנו הראשון באזור ירושלים.

הוא הגיע לשבעה של אימי (2024) מלווה בתלמיד, ונראה מתקשה בהליכה, אבל כשהצענו להביא קלנוע ולהסיע אותו לרכבו, כי הרי בתוך קיבוץ לא נהוג לנסוע עם מכונית בשבילי הקיבוץ הפנימיים, התעקש 'לא, אני צריך ללכת" ושהוא נהנה בשבילי הקיבוץ, ואכן טיילנו בהליכה עד לרכב. 

כמובן נוכחותו הייתה חשובה, הוא ניחם וקרא ואחווה ושחלילא לא יהיה ריב אחים.

כתב עמיחי,

מקורות: דוב ביגון, פנחס לוויתן, רובי ברוג, ניצה בר, 2024.

—

דוב ביגון בשורה תחתונה שלישי מימין. התמונה מתוך הספר "איתן יעמוד ביתנו" (2008), הוצאת משמר השרון, עמוד 34.

וביתר פירוט השמות: שורה עליונה שלישית מימין רעיה דריאל,חנן גפן עומד,עופרה כהן,נילי אור.שורה תחתונה מימין מאיר כהן,לא מזהה, דב ביגון, מרדכי מוטי הנדל,אברהם ווסרהולץ (מוצקה), יוסף קהלני, צביקה וויסבורד. 

---

תמונות משנת 2024, מועדון צ. משמר השרון

–

מצולמים: אריאל, איזי, דוב, ליליה, מוריה, נתי, עמוסי, פנחס, רובי, שרה'לה,תלמיד שבא עם דב.

קישור לנושאים נוספים ממשמר השרון בעבר