יום הקבוצה משמר השרון

החודש לפני 98 שנה נוסדה קבוצת "משמר", לפי התאריך העברי.

השם

בהזדמנויות שונות מחפשים מילים וביטויים שייחודיים למקום, 

"יום הקבוצה",

הוא אולי אחד מהם, בכל אופן כשחיפשתי את הצירוף הזה בגוגל, לא נמצאה אף תוצאה.

התעקשתי וחיפשתי גם בפייסבוק ואף תוצאה. יוטיוב "קילקל" במעט, 

שם גם למצובה יש "יום הקבוצה", גם אצלם היתה קבוצה שעברה בין מקומות ישוב, עד  ישוב קבע. חוץ מזה אין תוצאות ל"יום הקבוצה", גם אם מדובר בקבוצת כדורגל למשל.

"היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה"  - מנסה בכל זאת גוגל. יש שם בנפרד גם "יום" וגם "הקבוצה".

לא בדקתי איך קוראים ליום בקבוצת שילר או קבוצת דגניה, קבוצת יבנה, למשל.

—-

אצלנו, בשנים האחרונות יום הקבוצה נחוג סמוך ל16 בחודש יוני שבו, בשנת 1933, היתה "העלייה לקרקע" - צרוף גם מעניין, כביכול "עולים חדשים". עליה -  מונח שכיום מתאר בעיקר תושבי חו"ל שמגיעים לשהות קבע בארץ.

המייסדים ציינו את את ב' בחשוון כיום ייסוד הקבוצה ביבניאל, אז הגיע וקיבל חותמת מכתב ל"מרכז החקלאי" בירושלים, מכתב עם 11 חתימות של חברי הקבוצה, שבו הם מצהירים על כוונתם להקים ישוב. הצהרה שמסייעת לקבל סיוע מהמרכז.

זה היה באוקטובר 1924.

מה שגם אומר שב2024, ימלאו לזה 100.

קבוצת משמר, נדדה תחילה בין מקומות, בגלל חוסר בקרקע קבועה, מקומות עבודה, ומקום מוכה חולי. בנוסף על יבניאל, הם עבדו וגרו גם בטבריה, במושבה מגדל, ובהרצליה (לזמן קצר גם חלק מהקבוצה ברחובות), ולבסוף במקום הקבע, ומזווית ראיה זו, לפחות באותה תקופה, היה חשוב יותר עצם הקבוצה, מהמקום, ששונה שוב ושוב.

המקום השתנה, הקבוצה נשארה.

היו מצד אחד עזיבות, אך מצד שני חיבורים עם חברים וקבוצות חדשות.

יצויין שהוצע מספר פעמים לחברי הקבוצה להצטרף לקבוצה קיימת אחרת בישוב, קבוצת שילר למשל, אך הם סרבו. הם רצו להקים בעצמם יישוב, ולקח 9 שנים עד שנמצאה קרקע. 

אילו הסכימו להצעות קודמות, כל ההיסטוריה של היישוב הזה היתה אחרת.

נחזור להיסטוריה, הקבוצה כבר בראשיתה חיה במתכונת דומה לקיבוץ של פעם, הכנסות והוצאות מקופה משותפת, רכוש משותף, אם למישהו היה כסף מחו"ל הוא נתן לקבוצה כולה, ערבות הדדית, כשנולדו תינוקות בהרצליה, גם חינוך משותף, חיים בדומה למשפחה - משפחתם הביולוגית של החברים נותרה הרחק בניכר.

הביטוי "יום הקבוצה" אולי משקף את המהות בזו.

$%^* למה "הגאונה" למה בלשון נקבה ? -מה לא ברור - משמר השרון היא קבוצה.

ברישומים פורמליים כמו אצל רשם האגודות או בחותמות אנו מופיעים לרוב תחת הכותרת "קבוצת משמר השרון", דגש על המילה קבוצה, שהיתה מאוגדת ב"חבר הקבוצות". בלשון יומיום משתמשים בד"כ במילה קיבוץ.

בהתחלה במסמכים הראשונים, עוד בטרם ההגעה לנקודה הנוכחית הם החברים קוראים לעצמם דווקא קיבוץ.

כתב על זה זלמן דרפקין "...מתוך זה שהקבוצה היא בדמות דגניה, שבה ראינו את הדוגמה החיה, ולא היה לנו העוז להיקרא על שמה".

"בהמשך של קיומינו החלטנו לקרוא לעצמינו בכינוי קבוצה".

שינוי התאריך החג

כאשר רינה ברקאי היתה מזכירה, שונה תאריך ציון של הקבוצה, ליום העליה לקרקע, כי חוגגים לידה, ולא הריון, כך היא אומרת, ושהיתה רוח כללית שכך יותר נכון.

גם כאן אפשר להתפלמס - לידה של מה ? של ישוב או של קבוצת אנשים.

וגם אפשר לשאול עד כמה נשארנו קבוצה, מעבר למקום מגורים.

במונחים של של אז קבוצה, הכוונה גוף שבו כולם מכירים את כולם. זה דורש לא להתרחב מעל מספר מסוים של חברים, גם אם יש צורך כלכלי להחזקת הענפים. 

שינוי תאריך, ליוני בקייץ, אפשר לעשות אירוע גדול בחוץ. אבל גם בחשוון סוף חגי תשרי מזג אוויר נעים בדרך כלל.

אופי החג

האופי נע על רצף שבקצה אחד שלו גישה של לספר בהופעה על במה את סיפור המקום מתקופת יבניאל כל שנה חלק קבוע וחלק מתחדש - ובקצה אחר שלה, חג יותר כללי, שירי ישראל, הומור וריקודים, ופה ושם תזכורות ועקיצות קטנות למשל שאמרו פה בבה וקלבוצ'קה. 

האפשרות הראשונה פחות גרנדיוזית, יוצרת הגדה של המקום, קלה יותר לביצוע וניתן לחזור עליה מדי שנה. בקצה השני יש יותר חופש יצירה, אפשרויות שיתוף המוני בהופעה, אך על חשבון מסורת וציבור שחלקו כבר לא מכיר דברים בסיסיים בסיפור המקום. עוד סיבה שהוזכרה לגודל האירוע -  חיבור של שני חגים, לאירוע אחד ענק, למשל יום העצמאות עם יום הקבוצה. אין אנרגיות לשני אירועים גדולים בנפרד.

הנוהג של השנים האחרונות היה לעשות אירוע גדול כל 5 שנים, כאירוע הכי גדול.

תזכורות לגבי חגים קודמים

מה אתם זוכרים ?

חלק לא ממש זוכרים. 

ותיקים מזכירים כטוב ביותר אז שזה שנעשה לציון 25 שנה לקבוצה. הזכרתי אותו כאשר כתבתי על שרה לוי תנאי. אפשר לקרוא בקישור

כנראה "יום הילד" מושקע היה צמוד למשל לאירועי ה50. ילדים זוכרים שהיה משהו גדול, זוכרים פעמיים שעבר מטוס וזרק משם מתנות / שקיות ממתקים לילדים. זוכרים את המטוס, את הממתקים, שהיו גם מכוניות עם מנוע לילדים בכדורסל (קרטינג), זה מה שחשוב לילד.

את הנאומים לא זוכרים.

האחרון הגדול במלאת 85 לעליה לקרקע - המופע שהיה למי שצריך תזכורת - המלון של פולטי, או יותר נכון "המלון של שלומי", עם הרבה משתתפים, שירים עם המנגינות של להקת כוורת, כתב את ההצגה גיא שמואלי.

נזכיר גם את זה שהוזמנו אליו המונים בקנה מידה של קיבוץ בני ובנות משק לשעבר, והיתה גם הופעה של שרל'ה שרון, והוצא הספר על הקבוצה. יובל ה75.

במלאת 80, חג גדול, עם ההצגה "קיבוצלי גוצלי", כתב יותם כהן, שירים עם מנגינות מסרטי דיסני. צירפתי קטע. וגם חולצה עם 80 שהיתה לכולם ועיצבה אריקה.

אחד נוסף שלא היה בשנה עגולה, בחנוכה בשנת 2000 - אירוע גדול, "ערב בנים", שהגיע אליו גם ראש הממשלה, אהוד ברק, ואמצעי תיקשורת מרכזיים. האירוע היה במתחם גן האירועים, שנסגר לצורכי אבטחה שלושה ימים מראש. היה מצויין, עד שלמחרת הבנו שבן משק לשעבר עשה פרובוקציה שזכתה לכותרות בתקשורת. בזמן אמת לא שמנו לב.

הוזכר גם חג שבועות שסמוך מאוד אליו נפטר חברינו היקר עמוס חלפון. החג בוטל בשל האבל, ואלמנטים של החג, כמו הריקוד המפורסם שעושים, הועבר ושולב ביום הקבצה שהיה די קרוב אליו בתאריך.

וגם ימים שפשוט בחדר אוכל חג, בין שירים וריקוד קראו את סיפור הקמת הקבוצה.

וסליחה ממי וממה שלא הזכרתי - מוזמנים להזכיר.

הצעות: באופן כללי בחגי ישראל הנחגגים בקיבוץ קיימים דברים קבועים שעושים, לצד דברים המתחדשים מדי שנה.

ליום הקבוצה לפחות בשנים האחרונות לא קויימו דברים מרכזיים, ויש הרגשה שדברים בסיסיים בתולדותיה כבר אינם ידועים לציבור רחב.

—

קבוצה או רק מקום ישוב ?

אם עדין מתייחסים לאנשים שפה כקבוצה מאז יבניאל - 

יחגגו או לא, עוד שנתיים זה יהיה בן 100.

* אם חוגגים לפי העליה לקרקע - תוך פחות משנה המועד יהיה בן 90.

----

תוספת לאחר כתיבת הדברים - בשנת 2023 לקראת שנת ה90 לעליה לקרקע, לכאורה היה הזדמנות לפי המסורת האחרונה לעשות חג גדול מאוד (כל 5 שנים) הוחלט לציין את תשעים השנה בתוך מסכת חג העצמאות בקיבוץ 2023, ושנה לאחר מכן לעשות אירוע גדול 100 ליסוד קבוצה.

באותו יום עצמאות עצמאות שרו "אנו נהיה הראשונים עם הצגה, אחרי זה הקראה על  הרגע בו הכריזו על הקמת הקבוצה ולאחריו השיר  "פתאום קם אדם". הנכד של יעקוב, לימור קרא על המנון הקבוצה, הציגו  ושרו את "על הגורן בליל לבנה" ו"שיר השכונה" כתזכורת להוואי של פעם, ובסוף  המנון הקבוצה.

חלק אחר התייחס למסורת העצמאות בקיבוץ - המעבר בין יום הזיכרון  ליום עצמאות עם מצעד, אופניים ... ארוחה, ריקודים וקינוחים אחרי הטקס ועוד. זיקוקים - זה השנה השניה שלא היה.

ו... בהמשך לא עשו את חג ה 100 (ליסוד הקבוצה). לא היתה החלטה כזו בשיחת קבוצה, וכששאלו למה, בין התשובות היו שציינו בחג העצמאות את ה90 (לעליה לקרקע), עשיינו את קיר הפסיפס עם שמות המשפחה ליד החדר אוכן, תקציב די גדול הושקע, הזכירו את ה 100, ליסוד הקבוצה...  ושבעצם הוחלט בסוף לעשות משהו משמעותי ולפזר אותו על כמה אירועים, וגם זה היה בתקציב של הקהילה כ100 אלף שקל והשתמשו מבזה. התרבות סימה סוף שנה זו במינוס.

בשיחת קבוצה על התקציב... רק אז ראו שלא מופיע חג ה100. חבר קיבוץ העלה את זה, ואמר איך יתכן שיש ישוב שעושה ככה, וצריך להביא דבר כזה להצבעה או שיחה... אבל זה היה כבר בערך בעשר בלילה, בשיחת קבוצה שהיתה גם על תקציב הקהילה וגם על תקציב העסקים, רוב חברי הקבוצה לא נכחו, לא ידעו מראש....

בהזדמות זו נזכרנו שחג ה50 הגדול, לא היה בתאריך, כי היו אירועי מלחמת יום הכיפורים שהפריעו.

—----