שרה לוי תנאי - ופעילותה במשמר השרון

 

שרה לוי-תנאי - כלת פרס ישראל למחול לשנת 1973, מייסדת ומנהלת להקת המחול ענבל, הלחינה את השירים "אל גינת אגוז", "חג אסיף", "תכלה שנה" ועוד.

היא פעלה בתחום התרבות במשך כשנה במשמר השרון בסביבות 1946, גרה עם משפחתה בקיבוץ ועבדה כגננת (או בתחומים מסויימים עם ילדי הגנים כמו לימוד שירים, ריקודים, הכנת הופעות לחגים). שני ילדיה, בן ובת, גרו בקיבוץ. לימים הן סיפרו בשיחות פרטיות, שהם לא זוכרים את התקופה הזו לטובה, כי אימא לא היתה הרבה בבית. היא פעילה מחוץ לקיבוץ, והיה לזה מחיר בהרגשת הילדים. הסידור שהילדים יהיו בקיבוץ היה גם כדי שלילדים תהיה מסגרת, כאשר ההורים לא נמצאים.

היה הסכם כלשהו עם שרה שבמקום תשלום עבור הוצאות המשפחה, היא תעסוק בקיבוץ בתחום התרבות. היא עשתה רבות. גולת הכותרת היתה חגיגת 25 למשמר השרון, שהיה חג גדול, רב משתתפים ונבנה אמפיתיאטרון במיוחד בשבילו בקיבוץ. יתכן שהיה זה החג הגדול ביותר בהיקפו במשמר השרון מאז ומעולם, ומי שנכח, זוכר אותו ברוב פאר והדר. לאירוע הגיעו גם נכבדים ובהם יוסף שפרינצק ואברהם הרצפלד, וגם הרופא של הקיבוץ - דר' בנדר.

נעשו עוד חגים, והוותיקים זוכרים גם את חג השבועות שהוכן ברוב עמל. שמוליק שילה - לימים שחקן מוכר בזכות עצמו, היה אז בקיבוץ בן 17 לערך במסגרת עליית הנוער. כבר אז עמדו על כישרונו כשחקן, והוא קיבל תפקיד חשוב. אחרי הכנה רבת עמל, נפטר אחד מחברי הקיבוץ, וכל האירוע בוטל, שכן בימים האלה היה נהוג לעשות חודש אֶבל קיבוצי, כאשר אחד מחברי המשק מת.

אבל בתום תקופת האבל המופע קוּיים.

להקת "ענבל" שהקימה שרה, עשתה את החזרות הראשונות למופע ב"מועדון לחבר" של משמר השרון, והופעתה הראשונה או השניה היתה בפני החברים בחדר האוכל.

 

כתב: עמיחי אלינסון
לאחר שראיין בקצרה את:
יצחק ארבל, יצחק אלינסון - מותיקי הקיבוץ שזוכרים היטב, עידו לבנה - חבר קיבוץ ותיק ומנהל הארכיון, רינה ברקאי שדברה בקצרה עם אחד הבנים על הקיבוץ, עדנה לויתן שהיתה בת 5 בגן בזמן ששרה היתה בקיבוץ, תרצה גל - שאומרת שחג ה25 היה החג הגדול והמושקע ביותר שהיה בקיבוץ עד היום.
מאי, 2014.
 

 

יודעים עוד ? רוצים להגיב ? - מוזמנים לפנות לדואר אלקטרוני - pinat_hay@hotmail.com

 

 

הידעתם ? הזמרת, נחמה הנדל, היתה במשמר השרון בעת שהיתה בגן הילדים. היא היתה בקבוצה יחד עם זוהר ארבל ויגאל גרבר. זה בערך מה שזוכרים. ככל הנראה היתה בקיבוץ ללא הוריה (על פי עדות יצחק וזוהר ארבל).