דבש ניגר

עמוד הרגע

ניתוח השירים

ודברים על היוצר - ינון נאמן

אתר מרכזי לזכר ינון נאמן ובו תווים, שירים לשמיעה וקריאה וחומר רב נוסף - בכתובת

 http://neeman.sadot-irrigation.com/

דף נוסף על ינון נאמן (מכיל מה שבעמוד זה ועוד)

 

את השיר הזה, ושירים אחרים של ינון נאמן ניתן לשמוע בקישור הבא: דבש ושירים נוספים

פירוש לחלק מהמילים של השיר, "דבש", ניתן לראות באתר השפה העברית כאן: http://www.safa-ivrit.org/poems/dvash.php

"הלום נשאר עובד תמים", היא ממילות המפתח בשיר. התמימות, היכולת ליהנות מהדברים בצורה ראשונית, בלי יותר מדי אינטלקט, עולם מושגים, התניות, הצורך להספיק לעבוד בצורה טובה ויעילה, פחדים מדבורים, לכלוך וכו'. כל אלה מושגים של מבוגרים. תמימות היא זו הראשונית של תינוק, ואיתה הוא לומד הכי הרבה.

התמימות היא אחת הדרכים הטובות להנאה מהטבע, להבנתו, ובעצם להבנת האמת, בלי מסכות, ובסיס לכל חוויה מיסטית.

 

ניתוח השיר ניתוח שיר פרשנות לשיר

בשיר "דבש", מתאר מחברו, ינון נאמן, חוויה נרגשת כעובד תמים במכוורת. תחילתה בבית הראשון התפעמות גדולה שמתבטאת באופן פיזי פנימי חזק. בבית השני חש העובד התמים את מתק היום החדש על הגבול המיסטי - כמעט בעדן ("בעדנים"), ולא רק הוא, אלא לדעתו גם כל הלוקק. ואפשר שזו גם מחשבה תמימה שכך צריך להיות אצל כל אחד הלוקק והרגשת קולקטיביות.

 

שורות קצרות, מילים קצרות- השיר "דבש" נכתב מפי אדם הלום, נסער שליבו נמהר, וזה מתבטא במבנה השיר:

השיר מורכב ממילה או שתי מילים בלבד בכל שורה.

 החריזה כולה בהברות סגורות.

למעשה, למעט שתי מילים (תוכו, יערה) כל המילים הן בהברות סגורות.

בבית הראשון במיוחד כל המילים קצרות, ובנות הברה אחת או שתיים, כך גם בבית השני חוץ משתי מילים: אגנים ועדנים שהן בנות 3 הברות, אך הן יוצרות בשיר שורה שלמה.

אלמנט זה מעביר הן חוויה של אדם "הלום ונסער שליבו נמהר", שמתוך סערתו אומר דברים קצרים קטועים ונרגשים.

השיר מסיים במילה "בעדנים", ששם כבר נגמרות המילים.

סגנון כזה גם מעביר משהו מהאדם שחווה דבר כזה בהתפעמות, ללא כניסה לניתוחים פילוסופים רציונאלים, שלא אחת מביאים לריחוק מהדבר האמיתי.

נסו לקרוא את השיר בקול, מנקודת מבט של איש הנפעם מהמחזה, עם הפסקה קצרה בכל שורה, ותבינו.

* בשיר אין כל זכר לדבורה ולעוקצה.

* אין תזכורת לדבורה בשיר. לרובנו יש קונוטציה של סכנה ושל עוקץ כאשר אנו נזכרים דבורה, והמחבר כולו עם הדבש. הסבר נוסף לכך הוא שמלבד העבודה עם הדבורים עצמם, היתה עבודה באסיף הדבש והעברתו לכלים. עובדי המכוורת עבדו לא רק עם הדבורים אלא בעיבוד הדבש, ובעצם השיר על זה. הם עבדו הרבה במבנה שהיה למעשה צריף ובו  העבירו את יערות הדבש בצנטריפוגה, הדבש זרם ויצא בצינור 2 צול.  אפשר שהשיר מתאר יותר חווית העבודה שם, או אם נאמר זאת במילות השיר: מילוי היערה לאגנים, לקיקה והדבש שנגרש.

אחד מחברי הקיבוץ, פנחס לויתן, אמר לי שאת המילים "מיערה לאגנים", הוא הציע לינון. שימו לב שבאמת בשיר, זה נראה פתאום שינוי סגנון, כאילו של מישהו אחר, מילה אחת בשורה במקום שתי מילים, חריזה אחרת וקצב אחר (בשיר כדי להתאימו למנגינה חוזרים פעמים על המילה לאגנים). אך הודות לכך, תוספת זו משמרת את המילים הללו, שכבר לא כל כך משתמשים בהן, ויוצרת משחק מילים יפה בין אגנים לעדנים.

 

 

בשיר מושגים המוכרים לעובדי מכוורת וותיקים (ינון עבד במכוורת תקופה מסויימת),  כמו "יז", "יערה", "אגנים", "נגרש". אך  עם הריחוק מהטבע ומהחקלאות, מושגים אלה הולכים ונעלמים. בוגר צבא ממוצע בין ימינו - כבר לא היה מצליח לכתוב שיר כזה.
 

 וכנראה גם לא עם מילים כמו: תלם וחריש, מילים מהשיר הבא ("חרוש-תלמים, בלתי-נלאה"):

 

שיר ללא כותרת בספר שיריו של ינון. זכה לכינוי "עמוד הרגע" !

מילות השיר:

לחצו על הקישור לשמיעת השיר בקובץ MP3, הלחן גם הוא של ינון נאמן. הביצוע של זמרים מקומיים ממשמר השרון: אלי ברק, אריקה אלינסון, דינה גולן, חיה נאמן, כפי שהוקלטה בסביבות 1985 בערב שנעשה לזכרו: "ערב יצירה עצמית" - ובו דגש הן על יצירות של ינון נאמן, והן של שאר תושבי הקיבוץ - מהחלק האומנותי, ועד לכיבוד שגם הוא "יצירה עצמית של חברי הקיבוץ". בכך מנציחים את זכרון של ינון, שעשה ועודד יצירה עצמית בקיבוץ.

ניתוח השיר ניתוח שיר פרשנות לשיר

בשיר מתוארת חווית אדם בים לעת שקיעה. הים "חרוש תלמים", מצייר תמונה מאוד מוחשית של ים לקראת ערב, החול נם, והיום גווע בדרמתיות.

בים באוויר וביבשה - בבית הראשון היסוד מיים (הים) בבית השני אדמה (החוף והצדפים) ובבית השלישי החלל והמרחב (תפאורת הדימדומים ושקיעת השמש). ההתייחסות לשלוש המימדים מעבירה חוויה מורכבת על מימדיה. כדאי לעמוד הרגע מלא ומופלא זה.

בין היתר בשיר הזה דימויים של ים, הלקוחים מתחום השדה, האדמה: הים "חרוש תלמים", או "עדרי צדפים". כאילו ניגוד - אבל לא. סוג של עירוב-תחומים.

בכל בית יש שימוש בהאנשה (מתן תכונות אנושיות למה שאינו אנושי): הים קורא, החול נם, היום נפל-חלל. שימוש זה יוצר תחושה של קשר אישי/אנושי עם הטבע.

הים, לכאורה משהו" יומיומי", ויתר על כן אין הוא מדבר על "כריש שפתאום התגלה", הוא מדבר על צדפים, גלים, שקיעה וסוף היום. יומיומי, מתוך תובנה שים מכיל כל כך הרבה יופי ועצמה אינסופיים. הוא קורא לעצור, בעוד אנשים ממהרים ולא שמים לב.

הדבר בא לידי ביטוי גם במבנה השיר - עד לשורה האחרונה בכל בית, כל שורה מורכבת מ2 מלים בלבד (עם יוצא דופן אחד "מנצנצים" שזה מילה אחת, אך ארוכה משאר המילים בבית), אך השורה האחרונה בכל בית "עמֹד עמֹד הרגע !" ארוכה מכולם הן במספר המילים והן באופן פיזי, כדגש לרגע שבו קוראים בשיר להאריך. בלחן לשיר, נתן המשורר והמלחין  לשורה זו משקל רב אף יותר.

במנגינת השיר
אפשר ממש לשמוע בה את רחש וקצב גלי הים שבשיר, ואת הקריאה החזקה ל"עמידת הרגע". המילה "עמוד" חוזרת פעמיים אולי כהדגשה וכתגובה לאנשים ההולכים, נוסעים, ממהרים - מול מראות כאלה. הוא קורא לעצור, לשים לב,  לחיות את הרגע

או שיש הרואים זאת במובן אחר - קריאה להקפאת הרגע. כלומר הדובר בשיר רואה תמונות ומצבים, ומבקש שהרגע יעמוד מלכת, שלא ישתנה,  או אפילו לעמוד כמו לעמוד לזכר משהו (היום שנפל חלל).

בבית האחרון יש מפנה בשיר. היום מדומה לחלל שמת, תוך "תוגת ערבית בדם כחלחל". "נפל חלל" - ביטוי ששמור על פי רוב למות טרגי של חיילים בקרב ובמלחמה. שימוש בביטוי זה עם "תוגה" ו"דם" שגם הם מתחום האסונות, הקורבנות והאבל, בא בניגוד לשני הבתים הראשונים ששידרו אווירה פסטורלית, יפה ואוהדת. הרגעים הללו לאסונם גם מתים והמפנה בשיר יוצר אווירה של אסון פתאומי כמו אדם קרוב שפתאום מת, ורק אז מבינים את גדולתו ואת גודל האסון עם הסתלקותו. אז: עמוד הרגע !

מבט מעמיק יותר מראה שהשיר מוביל לכך: בבית הראשון החיים במלוא עוצמתם, האובייקט המתואר בלתי נלאה, קורא, סואן. בבית השני כבר מדובר בחול נם, וצדפים מנצנצים (נדלקים וכבים) ובבית השלישי המוות במלוא עוצמתו.

 * במילה "שנית" (נפל שנית) הכוונה, כנראה ל"שוב", שוב מת היום, כפי שקורה כל יום.

 

לשיר גם חיים משלו אחרי שנכתב, ויכול לקבל משמעות אישית בעיני כל אחד. אחת כזו באה לידי ביטוי, כאשר הוא הושר בטקס שנערך לזכרו של אילן גור ז"ל, שנהרג בתאונות מסוק קוברה בים בשנת 1998, יחד עם תא"ל שמואל אלדר שהיה באותו זמן מפקד בסיס פלמחים. השיר קיבל משמעות מיוחדת ומרגשת (קונוטציות של הים, רצון להקפיא את הרגע - שמקבל משמעות של הרגע שלפני התאונה, "נפל שנית היום חלל").

גם לשיר "דבש" חיים משלו. לא נראה שכאשר ינון נאמן כשכתב אותו, הוא התכוון לכתוב שיר לראש השנה, אך מאחר שדבש הוא מסמלי החג (תפוח בדבש), השיר מקושר אצל הרבה אנשים כשיר לחג, הואיל והוא מושמע הרבה ברדיו בתקופת ראש השנה, ובשאר ימות השנה הוא מושמע פחות. בקיבוצו של ינון נהוג בטקס ראש השנה בחדר האוכל לטבול תפוח בדבש - ואז לשיר את השיר  עדין נהוג לשיר בציבור שיר זה. באותו חג בקיבוץ שרים את "יעבור עלי רצונך",  למילותיו של רבי יהודה הלוי,  עם הלחן של ינון, כשיר-תפילה לקראת ימי תשובה. בשיר מבקשים שהרצון של האל יעבור עלינו כאשר עבר חרון האל. הלעולמים יעמוד העוון בינינו לבין האל ? - שאלה טובה לא רק לראש השנה.

בפסח, נהוג במסורת לקרוא ממגילת שיר השירים. זהו גם חג האביב מרובה ביקורי דודים, ובליל הסדר המשותף בקיבוץ שרים למנגינתו של ינון את השיר: כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בן הבנות / כתפוח בעצי היער כן דודי בן הבנים.

 

 

 ינון נאמן

השירים, התמונה והכיתוב על ינון נאמן, הם מתוך הספר "ינון", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

אתר מרכזי לזכר ינון נאמן ובו תווים, שירים לשמיעה וקריאה וחומר רב נוסף - בכתובת

 http://neeman.sadot-irrigation.com/

 

 

קישורים

אספני הפטריות / ינון נאמן
 אספני הפטריות - סיפור שינון נאמן כתב. לקראת ערב לזכרו והוכרתו של ינון הופק בקיבוץ סרט על פי הסיפור. ניתן לצפות בקישורים הבאים

סרט בהשתתפות ילדי משמר השרון לפי `סיפור שינון כתב.

לאחר הסרט - מעט על הסיפור וכתיבתו - הדובר - יחזקאל (רוזנבלט) מרוז.

 

 

קישור להורדת "הכל זהב" - תוכנית לזכרו של ינון נאמן. שודר בקול ישראל.

 

pinat_hay@hotmail.com - כתובת לכל מי שרוצה להגיב ולהוסיף

 

 

חזרה לדף הראשי