שלום למדור פינת חי

שמנו גילי ועינת, זוג טבעוני שוחר טבע וסביבה מעוניינים לפרסם תגובתינו זו לפרסומו של עמיחי אלינסון תחת הכותרת "תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, זכויות בע"ח ויחס "חיובי" לחיות, בצירוף השקפתינו בנושא טבעונות ואורח חיים טבעוני באופן כללי.

חשבנו שזה יהיה הרבה יותר נעים לכתוב את הדברים בנימה ישירה לעמיחי עצמו יחד עם זאת נשמח אם הדברים יפורסמו בפינה, בצורה שתאפשר לכל קוראי הפינה לקרא אותם במלואם  היות והתוכן נוגע לכולם טבעונים/צמחונים ואוכלי בשר כאחד.

עמיחי שלום,

קראנו את כל 86 העמודים שנכתבו בפרוט רב על נושאים שונים העוסקים בסוגיות טבע,סביבה ובע"ח מרמת חיות הבר ועד הכינה נחמה.

במכתבך מועלות מס' נקודות מאוד חשובות שראוי שכל אדם בין אם צמחוני/טבעוני או אוכל בשר יהרהר בהן וניכר כי השקעת זמן רב ומאמץ לכתיבה ועל כן חשנו כי הנך ראוי לתגובה מעמיקה.

יחד עם זאת בגלל הצורך להיות ברורים ותמציתיים כנראה שלא נגיע ל86 עמודים ולא מתוך הצורך להתחמק מנושא זה או אחר כפי שטענת כלפי מגיבייך השונים. אם להערכתך יהיו נושאים שלא מוצו ולא ניתנה להם התייחסות מספקת נשמח להמשיך עימך התכתבות זו עד שתתרצה/תמצא את עניינך בהשקפת חיינו.

כמו שציינו אכן אתה מעלה נקודות חשובות ודילמות מעניינות אולם לא יכולנו להמנע מביקורת בנוסח "הפוסל במומו פוסל" או אולי " נאה דורש נאה מקיים".

זאת משום שאתה טוען כלפי ארגוני בע"ח ואתרי אינטרנט שונים העוסקים בצמחונות וטבעונות כי אינם מביאים מאמרים ע"מ לאשרר את הדברים הנכתבים בהם ועוד הוספת וטענת כנגד אנונימוס המציג מאמר כאשר רשימת המקורות מופיעה בסופו ואינה מצוטטת באופן ישיר בסמוך למקור (סעיף 9 עמ'27). כאקדמאים ייתכן שהצדק עימך כיוון שגם אנחנו למדנו כיצד נאות ונכון לכתוב מאמר ולצטט מקורות, אולם אין די בכך בכדי להפריך את המידע החשוב ולרוב המבוסס המוזכר במאמרים ואתרים שכאלה.  יותר מכך ראוי שאם כבר "הארת" אזי תנהג כך בעצמך. מכתבך בין ה86 עמודים נעזר בתמונות וכותרות עיתון שונות, אך לרוב מצוטטת בו דעתך והשקפתך האישית והתרשמותייך מהרפתות הקרובות לביתך ואולי גם מהיכרות עם איזה טבעוני אחד שהצטייר בעינך כאדם "יבש" ומכך כמו שאנשים רבים נוהגים לעשות, הכללת על הכלל. בסוף המכתב כמו שלטענתך עשו באנונימוס, מצאנו רשימת מקורות מעניינת, אם כי מגמתית מה (עוד טענה שלך כלפי אתרים לבע"ח המציגים חומר מדעי מגמתי). אנחנו נכנסנו למרבית הקישורים והתייחסנו לתוכן של המקורות שהיצגת אולם איננו בטוחים כי הענקת את אותה ההתייחסות לרשימת המאמרים שהוצגה במאמרי אנונימוס או אתרי ארגונים אחרים.

יחד עם זאת נבהיר כי אין אנו שוללים את קיומה של דעתך והשקפתך או את זכותך להביע אותה בכמה עמודים שתרצה, אך יש להבהיר כי מדובר בדעה ולא בעובדה וכי ההגיון הבריא אותו הצגת הינו "בריא" מנקודת מבטך שלך.

אז הינה השקפותינו ודעותינו עפ"י ההגיון הבריא שלנו, בנושאים הנ"ל באופן כללי וביחס למכתבך לפינת חי בצירוף מספר מקורות לצורך הרחבה בנושאים אותם הזכרנו.

בסה"כ מצאנו כי הנחות היסוד שלנו ושלך אינן שונות הן לגבי מקומו של האדם בעולם, שמירת הסביבה וההרס שבצרכנות גרגרנית והרסנית לסביבה. יחד עם זאת המסקנות שלנו בעיקר ביחס לטבעונות וביחס לבע"ח שונות.

ישנן הגדרות שונות לטבעונות ורובן אינן מייצגות לטעמינו את השקפת העולם שלנו ושל שכמותינו ולכן נתחיל במהי טבעונות בשבילינו!

הטבעונות שלנו או כפי שאנו חושבים שטבעונות צריכה להיות הינה טבעונות כוללת או במושג מדוייק יותר

טבעונות הוליסטית – אורח חיים המתבסס על הצומח והבא לידי ביטוי בכל תחומי חייו של האדם : גוף-נפש-סביבה. הטבעוני ההוליסטי מתיימר לשמר ולטפח כל אלו ברמה גבוהה ע"י תזונה וצריכה שאינה מן החי וע"י סיגול הרגלי חיים ידידותיים לסביבה ולמערכת האקולוגית. הטבעוני ההוליסטי שלם יותר בנפשו מבחינה מצפונית כיוון שקיומו אינו הרסני כלפי הסביבה בה הוא חי ואינו גוזל חיים או גורם סבל. הטבעוני ההוליסטי שואף הנאה מאהבתו לחיים, לסביבה ומיכולת החמלה  שלו כלפי אחרים.

הטבעוני ההוליסטי יוצא מתוך הנחת היסוד כי האדם הינו היצור העליון בכדור הארץ ונמצא מחוץ לשרשרת המזון, בעל תודעה ויכולת קוגנטיבית עליונה ומשום כך מוטלת עליו האחריות לשמר את העולם ולהביאו למקום שלם וטוב יותר.

הטבעוני ההוליסטי הוא אוהב חיים וככזה שואף לחיי רווחה, אהבה, חשיבה, יצירתיות ופיתוח. תוך שמירה על קיומו הבריא ומתוך מודעות וכוונה לכוחו ושימושו לצורכי שימור ולא להרס.

עד כאן השקפתינו האישית הכוללת בתוכה את החזון והאידיאל שאליו אנו שואפים בחיינו.

אין בהגדרה הזאת בכדי להתעלם מהדילמות שבין חיי רווחה לבין שימור הסביבה אולם הם מוזכרים יחד ע"מ להזכיר לנו כי האידיאל הוא הניסיון להשגת שיווי משקל מקסימאלי ביניהם. זהו שיווי משקל שאינו מוחלט ולא נמדד בכלים חד משמעיים. האדם מקיים את האידיאל ברמות שונות, אך שואף להתקרב אליו. כלומר הכיוון הוא למגמה חיובית.

ועכשיו ניגש לנושאים ספציפיים יותר:

מקומו של האדם בעולם

כמוך גם אנו חושבים שהאדם הינו ישות עליונה בכדור הארץ. האדם ניכן בתכונות מורכבות המשפיעות על אופן חשיבתו והתנהגותו לעיתים אף בניגוד להתנהגות הטבעית הקיומית (לדוגמה אנורקסיה נרבוזה). האדם ניכן ברמה קוגנטיבית גבוהה וגם ביכולת החמלה עליה נדבר בהמשך. בכל זאת ועוד, שונה האדם מן החיה וכמו כל יצור עליון האדם מבטיח את קיומו ונוחותו.

הפער בין האדם לבע"ח בקידמה ובאורח חייו כל כך גדול עד שהאדם למעשה אינו שותף למערכת השגורה בפינו "שרשרת המזון" אלא נמצא בעמדה עליונה שבה הינו משקיף ואף בעל יכולת שינוי, הרס ובניה של מערכת זו. עד כאן אנו מסכימים, יחד עם זאת מסקנותינו שונות. לדעתינו, עצם עליונותו של האדם אינה זכות בלבד , אלא גם חובה. לאדם יש את הכוח להרוס חיים או להצילם השאלה היא באיזה כיוון הוא יבחר? עפ"י השקפתינו, לאדם בגלל מודעותו למערכת האקולוגית והביולוגית יש אחריות לשמר את העולם ולקדם ולפתח התנהגויות התורמות לשימור הסביבה, גם אם לעיתים מתנגשות עם נוחותו המיידית וזאת מתוך הבנה וראייה לעתיד, שפגיעה בנוחותו המיידית תוביל לנוחות והנאה ממשאבי הסביבה לאורך זמן.

עכשיו משמיקמנו את האדם נדון בדילמת החסה.... אותה אנו מרבים לשמוע בארוחות עם חברים ולצערינו באופן מרומז גם במכתבך לפינת חי (עמ' 7 פיסקה אחרונה). קטנונית ונדושה ככל שדוגמה זו תהיה כנראה שהציבור "זועק" לתשובה באשר לזכות קיומה של החסה. זוהי הזדמנות ליישב עניין זה אחת ולתמיד.

אנו נשיב על "דילמה" זו דווקא מנקודת מבטו של האדם ומנקודת מבטה של השפה העברית:

המילה "חי" באה מהשורש "חיים" בעוד המילה "צמח" באה לתאר צמיחה ללא איזכור לחיים. כלומר ההבדל טמון בתפיסה הבסיסית שלנו את שני הדברים.

אבל נמשיך ונעמיק ונגייס לטובתינו את הביולוגיה: ישנו הבדל מהותי במבנה הצמח לעומת בע"ח: כאשר גוזמים ענף הצמח מתחדש ושורשיו מתחזקים אולם כאשר נגדע אצבע או רגל לבע"ח הרגל לעולם לא תשוב ואיכות תפקודו וקיומו של בעה"ח נפגמת. כאשר אנו אוכלים בע"ח אנו הורגים אותו אולם כאשר אנו אוכלים פרי אנו משחררים את הזרע שבו טמונים החיים. חשבתם פעם מדוע הזרע מר בעוד הפרי מתוק? מאותה סיבה שצמחים רעילים שאיננו אמורים לאכול מרים ואלו הטובים למאכל מתוקים. לטבע יש את הדרך שלו להדריך אותנו.

לא שאנו שוחרי דת או מקורות, אך אי אפשר להתעלם מפסוקים כגון: " ויצו יהווה אלוהים על-האדם לאמור מכל עץ- הגן אכל תאכל" (בראשית ב' פסוק יז') או "ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה: ולכל חיית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה את כל-ירק עשב לאכלה ויהי כן" (בראשית א' פסוקים כט'-ל').  היתר ברור לאכילה מהצומח בניגוד לאכילת בשר שהגיעה הרבה יותר מאוחר בעקבות הדרדרות מוסרית. ועוד מהמקורות  בספר בראשית בסיפור הבריאה על היותם של בע"ח כמקור חברתי לאדם "ויאמר יהוה אלוהים לא-טוב היות האדם לבדו .....ויצר יהוה אלוהים מן-האדמה כל-חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל-האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (בראשית ב פסוקים יט'-כ').

 ולבסוף נגייס כפי שצויין במכתבך שלך גם את ה"הגיון הבריא" – האדם חייב לאכול בכדי להתקיים אדם יכול להתקיים ע"י אכילת בשר וצמחים אולם אדם יכול להתקיים היטב מצמחים בלבד בעוד אדם שיאכל בשר בלבד ללא כל תזונה מהצומח ימות או יחיה חיים קצרים מאוד ויסבול מבעיות בריאותיות קשות.

כאן אנו מגיעים לכינה נחמה וזכותה לחיות... האומנם? (בהתייחסות לעמ' 6)

כן נכון אנו בעד שימור החיים ותזונה טבעונית אך כמו שציינו, אנו גם מאמינים בזכותו של האדם לקיום ולהנאה מהחיים. הטפילים על סוגיהם השונים מסכנים ערך זה ועל כן פה נשמר הגבול:

אנו מוכנים לשמר חיים ולכבד את זכותם של יצורים אחרים ושונים מאיתנו לחיות בעולם בשלווה אולם לא על חשבון קיומינו אנו. עלינו אם כן להילחם בטפילים אלה על מקומינו וקרקפתינו יחד עם זאת נעשה זאת במסגרת השמירה על הסביבה ונבחר בדרך הומנית סבירה בכדי להיפטר מהם. נכון, כנראה שלא יברא האדם שמסוגל לבצע עיקור בכינה ולכן כנראה שנצטרך להתמודד עם יצורים שונים ברמות שונות במסגרת ההגיון הבריא. אך שוב חשוב להבהיר שהרג כינה שהינו הכרחי, אינו מצדיק הרג בכלל או הרג של כל בעה"ח.

ההפרדה נעשית בצורה פשוטה ע"י שני עקרונות בסיסיים:

1. האם קיימת סכנה לקיומי או האם נגרם לי נזק?
2. זדון – האם אני הורג באופן מודע ?

עקרונות אלה באים להמחיש מצבים של הגנה עצמית והתמודדות עם טפילים או כשמם כן הם "מזיקים" וכן אם כבר הגענו עד רמת הכינה נמחיש גם את מקרה הנמלה (בהתייחסות לעמ' 4). לא, אתה לא רוצח אם דרכת על נמלה ברחוב יחד עם זאת אם ראית להקת נמלים ורקדת עליה "הורה" הרי שזהו מעשה הרסני שנעשה בזדון. אנו מקווים שעקרונות אלו יביאו סוף לדיונים רדודים בנושאי וירוסים וכינים. אך גם ישימו מעט פרופורציות לארגונים להצלת הכינה, למרות ששמורה להם הערכתנו על מידת ההקרבה והחמלה שביכולתם להכיל.

כעת נגיע לטבעונות עצמה – קודם כל מצאנו שרב המכתב אינו שולל טבעונות או תפיסות טבעוניות אלא פשוט נכשל בלעשות את ההפרדה בין טבעונות לבין התמרמרות  על נושאים אחרים שאינם מקבלים מענה מספק לצידה של הטבעונות כגון: נושאים אקולוגיים, אי צדק חברתי וסבל של בע"ח בתחומים אחרים.

בניגוד למה שנרמז במכתבך, אין זה מן הנמנע שאדם טבעוני יגלה אכפתיות גם לנושאים חברתיים וסביבתיים. אנו יוצאים מנקודת הנחה, שהיכרותנו עם העולם הטבעוני והציבור הנמנה עליו טובה יותר משלך ולכן תרשה לנו לומר מניסיון שההפך הוא הנכון. רבים מחברינו הטבעונים כמו גם רבים מחברי ארגוני בע"ח וזכויות בע"ח שונים הם אנשים איכפתיים בנושאים רבים. אנחנו עצמינו יכולים לשמש דוגמה לכך.

יחד עם זאת אין אנו רואים כל בעיה בכך שאדם יבחר את הנטייה העיקרית שלו בחיים ויתמקד בתחום עיסוק מרכזי אחד וכל ביקורת כגון "הוא עוזר לבע"ח כי הוא מעדיף אותם על בני אדם" אינה רלוונטית ואף מרושעת, כי טמונה בה הדרישה שאיש לא יעזור או יפעל למען בעה"ח. וזאת משום שאם הנחת היסוד שלנו היא שהאדם הוא עליון, על כן בכל מקרה עפ"י הערה זו יש תמיד לעזור לבני אדם כל עוד לא נפתרו כל משברי האנושות כגון:רעב עולמי, איידס, יתומים וכד'... (בהתייחסות לנאמר בעמ' 76)

האם על בעה"ח לחכות שכל הקטסטרופות האנושיות יסתיימו?

לגבי נושא החיבור לטבע

אנו בהחלט מסכימים כי ע"מ לאהב את הטבע צריך לשהות בו ולבקר בו כמה שניתן ואכן ניתוק ממנו יכול להוביל לתפיסות מוטעות ולא מציאותיות. מרבית ההשקפות שלנו התפתחו והתחדדו, דווקא באותם טיולים בהם אתה משתוממם מיופיו של הטבע מחד ומכיעורו של המטייל המלכלך מחד גיסא.

על ההאנשה

ההאנשה היא "פשע" שבו מואשמים ארגוני בע"ח פעמים רבות. נכון הדבר, שבעיקר בנושא חיות הבית אנשים מתפתים לרוב לייחס לבעה"ח שלהם תכונות אנושיות. נטייה זו טמונה בצורך של האדם בחברה ובצורך של האדם לתקשר עם היצורים שסביבו מתוך ניסיון למצא משהו דומה בשונה בכדי להתקרב.

הנטייה הזו במקרים רבים אינה מזיקה, אך לעיתים כמו שנאמר במכתבך היא מובילה לתפיסות מוטעות, ולחינוך וגידול לא נכון של חיות בית. אבל חשוב לזכור שהאנשה משרתת בעיקר את תעשיית הבשר והחלב ונעשית בעיקר על ידן בפרסומות שונות בהן פרות רוקדות, קורצות וגם נותנות לתלמיד במצוקה את התשובות במתמטיקה. ארגוני זכויות לבע"ח לעומת זאת עוסקים לרב בתיעוד והבאה למודעות של סבל קיים ואוביקטיבי עליו נרחיב בהמשך.

תזונה טבעונית

נפתח בהבהרה אחת משמעותית: מי שטוען שהאדם הינו אוכל בשר מטיבעו טועה ומי שטוען שהאדם אוכל מהצומח מטיבעו טועה או למעשה שניהם צודקים גם יחד. האדם במבנהו הביולוגי הינו אוכל כל ובאירוניה מסויימת ניתן לומר שגם בתכונה ביולוגית זו ניתנה לאדם זכות הבחירה (McArdle PhD, 1991). יחד עם זאת כפי שציינו קודם לכן האדם אינו זקוק לבשר ע"מ להבטיח את קיומו אלא במצבים קיצוניים בהם ה"צומח" היחידי בסביבה הוא פרה, אולם היות ושום יצור חי כמו גם הפרה לא יכול להתקיים ללא סביבה ביולוגית תומכת ומאוזנת, כמעט תמיד הצמחים נמצאים שם בכדי לאכול אותם.

(קישור למאמר המצוטט- Humans are Omnivores /by J. McArdle: http://www.vrg.org/nutshell/omni.htm#intro

שטיפת המוח שכביכול מיוחסת לטבעונים וצמחונים הינה כאין וכאפס לעומת שטיפת המוח של תעשיית הבשר בה ללא הבשר תהפוך חלילה האם הדאגנית את בנה לאנמי או שטיפות מוח כגון "בשבילו זה דני ובשבילך חלב". היום כבר יודעים שחלב הוא מקור מפוקפק לאספקת סידן וגורם לאלרגיות רבות ומכיל הורמונים שונים ואנטיביוטיקה שמזיקה לבריאותינו, ולכן יצאו החברות בהמצאה חדשה של מוצרים פרוביוטיים ועל זה נאמר.....נו באמת! חשבתם פעם מדוע האדם הוא החיה היחידה בטבע שממשיכה לצרוך חלב גם לאחר גיל הינקות? נשמע קצת פרוורטי כשמציגים את זה כך לא?

http://www.joyoflivinglive.com/white_poison.htm

http://www.free.org.il/articles_milk.htm

האדם יכול לאכול בשר ואם יעשה זאת בצורה מבוקרת סביר שימנע ממרבית התחלואים המיוחסים לאכילת בשר כגון: מחלות לב, הסתיידות עורקים, כולסטרול רע וכדומה(טורקניץ' ,1998). השאלה המתבקשת כמובן לאחר כל זה היא למה? אם לא ממש צריך את זה אז למה? (שאלה שתחזור על עצמה עוד מס' פעמים ועל כך מתנצלים מראש).

טורקניץ'.צ.( 1998). "תזונה נכונה ורפואה מונעת",מודן, עמ' 32-33.

ניתן גם למצוא תקציר באתר אנונימוס בקישור הבא: http://www.anonymous.org.il/nut-tsahi.htm

http://www.free.org.il/article_health_inf.htm

יחד עם זאת הכולסטרול הרע אינו מצוי בצומח ולכן אנו פתורים מצרותיו בעצם אכילה מהצומח בלבד. סידן כאמור ניתן לקבל בשפע מירקות כגון ברוקולי, כרוב, מחלב סויה וכדומה. זה גם הזמן להתייחס  לגרסת המחסור ב B12. למי שלא יודע הרבה מבעיות ה B12 מקורן בקושי בספיגה דרך הקיבה ולאו דווקא בטבעונות או צמחונות. אוכלי בשר וצמחונים עלולים לסבול מבעיה זו בלי קשר לתזונתם וזו הסיבה שאותם אנשים צורכים וויטמין זה בזריקות או במציצת טבלית מתחת ללשון ע"מ להחדיר הוויטמין ישירות לכלי הדם הנמצא שם ובכך לעקוף את הקיבה. (הוכברג, 2006 )

http://www.tevalife.com/article.asp?id=584

וויטמין B12 נמצא, אם כי בצורה שונה ובכמויות קטנות יותר, במוצרי סויה , טופו, באצות ים מסוימות (כגון ספירולינה), בבננות ואף כמעט בכל ירק ירוק המכיל כלורופיל.

אכילה בריאה בכמויות גדולות של מקורות אלו בצירוף מזונות מועשרים בוויטמין B12 כגון מוצרי סויה ודגנים, ובהנחה שלא קיימת בעיית ספיגה תוכל לספק את כמות ה B12 הנדרשת. אם בכל זאת קיים מחסור בגלל אי נגישות למצרכים הנדרשים או בגלל אורח החיים המודרני שאינו מאפשר תמיד תזונה מסודרת ועשירה, תוספים וויטמינים המיוצרים מחומרים טבעיים הינם פיתרון נהדר גם לאלו שאינם בהכרח טבעונים.

http://www.trianglevegsociety.org/grapevine/v11_1/b12.html

פעמים רבות נשמעת הטענה שטופו הוא יקר ובעצם העידוד לטבעונות אנו גוזרים על השכבות החלשות חיי חולי ותת תזונה....האומנם?

כלל בסיסי בכלכלה הינו ביקוש והיצע. כיום היצרנים למזונות הסויה והטופו הם מעטים ומתחרים כנגד חברות בינלאומיות. לכן הטופו והסויה על מוצריהם נחשבים כמוצרים אקסקלוסיביים והמשווקים מפצים על הביקוש המועט במחיר מופקע. יחד עם זאת אם תמצאו פעם את עצמכם באתיופיה כמו שיצא לנו(ומכאן מקורה של הדוגמה), תוכלו לגלות שכאשר קיים שוק שאינו פועל לפי כללים אלה ומתמחר את המוצרים עפ"י שווי החומר והעבודה תגלו שגוש טופו של כ 600 גרם עולה כ- 3-4 ש"ח ואילו ליטר חלב סויה כ 4 ש"ח.

חשוב גם לציין שלרוב מושווים מוצרי הבשר למזון מהצומח מתועש כגון טבעולים למיניהם  וזוהי השוואה שגויה, כיוון שהבשר הינו מוצר גולמי ולכן אם משווים אותו למוצר מתועש ברור שככל שמוצר מעובד ומתועש יותר יהיה יקר יותר (ובד"כ גם פחות בריא). לעומת זאת אם תשוו מחירי שוק בין מזון מהצומח לבשר תגלו שבמחיר של 1 ק"ג בשר טרי שנע בין 33-43 ש"ח או במחיר של 1 ק"ג בשר קפוא הנע

בין 12-18 ש"ח ניתן לקנות כ4-6 ק"ג של פירות וירקות. כמו כן במחירו של בשר קפוא ניתן לרכוש בכל חנות טבע -21 ק"ג פולי סויה יבשים,  שמחירם נע בסביבות 9ש"ח לק"ג, כאשר ממנו ניתן להפיק בקלות יחסית ובמעט זמן, אספקה של חלב סויה לשבוע  עד שבועיים או לחילופין אספקה של טופו לשבוע- שבועיים. נכון שלמי שרוצה טופו מוכן עדיין מחירו יקר בכ 8 ש"ח מגבינה ממוצעת באותה כמות, אך זאת אנו תולים כאמור בתחרות עם שווקים בינלאומיים ומאזן ההיצע והביקוש כפי שהסברנו קודם. אז למי שזה יקר שפשוט יכין בבית. יחד עם זאת ניתן לרכוש טופו ממשקים אורגניים מחוץ לרשתות הנפוצות במחירים זולים ואז תראו שלמשל 1 ק"ג טופו מעושן שניתן להחזיק באריזת וואקום כשלושה חודשים יעלה כ 31 ש"ח בלבד בהשוואה לגבינה צהובה/צפתית לדוגמה  שמחירן נע בסביבות 34ש"ח.

(המידע על המחירים נלקח מ3 חנויות טבע שונות ומשלוש רשתות סופר מרקט שונות כמו גם מאתר משרד החקלאות תחת קטגוריית מחירים:  http://www.moag.gov.il

מה עוד שחשוב לזכור כי משק החלב על מוצריו נתמך  באופן עקיף ע"י כך שקיים איסור ייבוא מוצרים דומים/מתחרים מחו"ל וכן חל פיקוח על מחיריהם של מוצרי היסוד מבינהם (חלב, אשל , יוגורט וכדומה) ועל כן למעשה מחירו של החלב זול יותר מחלב סויה שמתחרה באיכות של מוצרים בינלאומיים דומים המיובאים לישראל. (מידע זה ניתן להשיג במועצת החלב דרך האתר או טלפונית: http://www.milk.org.il/)

ושוב נחזור לשאלה, אם אפשר לבחור וידוע שהכולסטרול הרע נמצא בבשר, אז למה? והאם תשובות כגון: זה טעים לי, או כי אפשר או כי האדם בעברו היה צייד או כי גם האריה עושה ככה, שוות את הסבל של בעה"ח? את נטילת החיים? ואת התחלואה האנושית שנוצרה כתוצאה מתאוות הבשר? האם אלה תשובות מספקות?

"ואם האריה היה קופץ מהגג?"

מותר או לא מותר האדם מן הבהמה???

על טבעונות ואקולוגיה

כאן ישנה הסכמה רבה ביננו. אנו בהחלט מסכימים כי שמירת הסביבה הינה ערך עליון ולו רק בגלל שבעצם הפגיעה בסביבה אנו כורתים את הענף שעליו אנו יושבים. לצערינו אנשים מתקשים להכליל את המעשה היחיד שעשו ולהכפיל את משמעות הנזק שלו לרמה הגלובאלית. אנשים פועלים בהרבה מקרים מטעמי נוחות ואנוכיות ואינם מוכנים לתת יד למאמץ הכללי מתוך הסתכלות של כאן ועכשיו והתעלמות מתוצאות לדורות שאח"כ. הרבה מתיאוריות העידן החדש, שתופסות תאוצה בעשור האחרון ומעודדות אינדיבידואליזם, מדברות על "לחיות בהווה" ולעיתים גורמות בעקיפין, למרות הכוונות הטובות, לכך שאנשים בעיקר ממוקדים בעצמם ונמנעים מלקחת חלק או עמדה בנושאים מכריעים. למעשה הם הופכים לאנשים אפאטיים ואגוצנטרים. וסליחתינו עם אותם אלה שאינם כאלה.

הביקורת שהעלת כלפי התזונה הטבעונית היא כדלקמן: (עמ' 32 )

1. החקלאות הינה הרסנית וגורמת להרס בתי גידול ולהריגה של חרקים חסרי ישע.
2. הריסוס של גידולים חקלאיים מזהם את הסביבה.

כל זאת טוב ויפה ואכן הצדק עימך, אך כל מה שעשית בכך הוא לומר כיצד הגידול הצמחי מזיק כפי שגידול בקר מזיק. אולם נכשלת במתן הסבר ליתרונות תעשיית הבשר. אז אם אין יתרונות לתעשיית הבשר מבחינה אקולוגית בואו נפסיק לאכול בשר ונתמקד במיגור הזיהום והפגיעה בבע"ח בחקלאות והרי לנו עולם טוב יותר.

טענתך כי משתמשים בצואת בקר לקומפוסט הינה דוגמה כיצד נעשה הרע במיעוטו. כמובן שכל עוד תעשייה זו מתקיימת אנו מברכים על כל מיחזור שנעשה בה, יחד עם זאת, ניתן למחזר אנרגיה ולייצר קומפוסט שאינו צורב ושאינו מדיף ריח איום משאריות של תעשיית מזון מהצומח. אז למה לנו הריח הנורא הזה כשאפשר אחרת?

וסליחתינו עם אותם רפתנים שציינת שאוהבים את הריח.

דוגמה נוספת שנתת היא שהרבה משאריות המזון של תעשיית המזון האנושי תיזרק ותבוזבז כיוון שלא יהיה בקר שיאכל אותן. גם כאן אין צורך ליזרוק. כמו שציינת חלק מהשאריות יכולות להיות ממויינות למאכל אדם ובכך לסייע לעניים. והשאר שאינו ראוי יכול כמו שכבר ציינו לשמש לקומפוסט ולייצור אנרגיה.

ההנחה שהעור של בעה"ח מבוזבז בהעדר תעשיית עור, הינו גם כן לא רלוונטי כיוון שבראש ובראשונה הנחה זו לוקחת כמובן מאליו את קיומה של תעשיית הבשר בעוד ללא קיומה של תעשייה כזו אין עור מבוזבז. דבר שני חשוב לדעת כי עור ע"מ שיהיה איכותי כרוך בהסרתו כאשר החיה עודה בחיים, כיוון שאחרת הוא מתקשה ולא ניתן להשתמש בו. בפשיטת עור פרה, הנעשה בד"כ ישירות לאחר שלב ניקוז הדם, חלק מהפרות אכן כבר מתות בעת פשיטת העור ,אך חשוב לציין שהרבה אינן מתות ומרגישות בשלב זה את הנעשה. (ניתן לקרא את אחת העדויות של עובד משחטה במאמר שפורסם בוושינגטון פוסט  תחת הכותרת "בשר מודרני" מה 4/10/2001) ועוד עדויות רבות באתרי אנונימוס וPETA.

לגבי ליחוך הדשא והדרדרים מפני שריפות על ידי עדרים (עמ' 19 ) הרי שזה נעשה בעבר באופן טבעי ע"י יעלים, איילים וכדומה. שמירה טובה על הסביבה ועל אותם מינים עדיפה בעינינו על גידול בקר שצורך חמצן ומייצר פחמן, מזהם את מי התהום וגורם סבל לבע"ח ולתחלואה בבני אדם.....וכל זה בשביל לנקש עשבים וקוצים?

אז אוקי, לא ניתמם ברור שלא לכך התכוונת, אך רצינו להמחיש כמה אבסורדית נקודה זו שהרי חיות הבקר אינן שייכות לטבע אלא בוייתו ע"י האדם באופן מלאכותי ולכן כל שייוכם לאקט טבעי הינו צבוע ותלוש מהטבע באופן ממשי. רעיית עדרים הינה הטבע כפי שנתפס בעיני התרבות המערבית, שהינה מנותקת מהטבע באופייה.

ועכשיו נחזור לחקלאות צמחית. נכון שגם בענף זה האדם חוטא במציאת הפיתרון המתועש הקל ובד"כ המזיק ביותר לסביבה. השימוש בריסוסים מזיקים ורעילים לסביבה הוא מרתיח דם. נכון גם שחרישת שדה הורסת את בתי הגידולים הטבעיים ופוגעת ביצורים החיים בה. כמו גם הקמת רפת, לול או גידול חציר למרעה.

אבל בואו לא נשכח שעדיין הפרה צורכת חמצן ופולטת פחמן בעוד הצמחים צורכים את הפחמן ופולטים חמצן ובכך כבר ביסודם מזהמים פחות.

אין בכך מלהתנער מאחריות ולפעול לשיפור נזקי החקלאות כמו לעודד הדברה טבעית/ביולוגית, חקלאות מגוונת וגידולים אורגאנים ולהאבק על שטחים לשמורות טבע ע"מ למנוע עד כמה שניתן פיצול בתי גידול והרס סביבתי. אך נכון גם שתמיד תהיה מידה מסויימת של הרס ופגיעה השאלה היא באיזו מידה.

לעומת זאת בתעשיית הבשר לא נוכל לשנות את העובדה ששדה אחד משמש לגידול הפרה ושדה אחר לגידול המזון לפרה בעוד בחקלאות צמחית שניהם משמשים למאכל אדם וחיה כאחד.

לא נוכל לשנות את העובדה שהבקר מתחרה איתנו על האויר לנשימה בעוד הצמח ממחזר את האויר שאנו פולטים לחמצן. ולא נוכל לשנות את העובדה שהצואה והשתן של הבקר צורבת את האדמה עליה היא צונחת, הורסת את הצומח עליה ולרוב גם את המינרלים הטבעיים שבה (בעיקר כאשר מדובר בריכוז צפוף של פרות ברפת), ומזהמת נחלים ומקורות מים. זאת בניגוד להנחה הרווחת כי הצואה כמו שהיא מפרה את האדמה.

Motavalli, E Magazine, 2002))

http://www.joyoflivinglive.com/environmentalist.htm

כאשר אנו רוצים למתן את הצריכה או את מידת ההרס עלינו בראש ובראשונה להגדיר מה הכרחי לקיום האנושי ומה לא?

גידול ירקות ומזון צמחי הינו הכרחי – יחד עם זאת יש לעשות זאת בצורה הידידותית לסביבה ככל שניתן.

בניית בתים הינה הכרחית – אך גם כאן יש לעשות זאת מתוך התחשבות בסביבה והמערכת האקולוגית.

גידול בקר למאכל בשר – אינו הכרחי ולכן זוהי תעשייה מיותרת שניתן לוותר עליה.

ושוב נחזור לשאלה כפי שכבר הבטחנו קודם לכן: אם חקלאות צמחית מזיקה פחות וניתן לשפרה לעומת תעשיית הבשר שהינה מזיקה יותר ואת מרבית הגורמים המזיקים בה לא נוכל למגר אז למה???

אי אפשר שלא להתייחס לדוגמת המורה הצימחונית או לפסיכולוג הממחזר התורמים בעקיפין להרס הסביבתי (עמ' 46). גם על דוגמה זו נאמר: " נו באמת!" מה הניסיון להוכיח כאן? האם שאי אפשר להמנע מהרס ? נכון אבל טריוויאלי או אולי אנו מנסים לומר למורה הצימחונית שאם היא חושבת שהיא מצילה את העולם אז היא בעצם לא?

לכל אדם דריסת רגל. בכל תנועה שלנו או נשימה ישנו הרס מסויים שהוא חלק מהחיים השאלה היא מה האיזון בין ההרס לבנייה. זוהי שאלת הקיום שלנו.

השאלה היא מי דורס יותר וכמה מהדריסה אפשר לצמצם תוך שמירה על אורח חיים מהנה ובריא?

אין רלוונטיות להוכחה שכל אדם מבצע הרס בצורה זו או אחרת כי זה דבר ברור. אם הנקודה הייתה להביא זאת למודע כחלק משמירת הסביבה דיינו, אך להשתמש בכך כטיעון כנגד הצמחונות והטבעונות זו דמגוגיה חסרת שחר לשמה. זוהי שוב דוגמה לניגוח טיעונים אלה או אחרים של טבעונות בלנסות ולהציגם כגרועים בדיוק כמו אכילת בשר. כבר הראינו עפ"י השקפתינו כי זה לא נכון, אולם צורת חשיבה זו רק מסייעת ומחזקת את החשיבה שתעשיית הבשר מזיקה מיסודה.

חשוב לנו להדגיש פעם נוספת את הסכמתנו עם השקפותיך בנושאי הצריכה והבזבזנות. זוהי תופעה שיש למגר אותה ולהשקיע משאבים בשינוי דפוסי ההתנהגות החברתיים בנושא זה. יחד עם זאת כשדיברת על בזבוז מליארדי הדגים הנזרקים בחקלאות הדיג כבזבוז מזון, חסר לנו האיזכור על הסבל המיותר ואובדן החיים לשווא של מליארדי דגים ובקיצור היה חסר לנו קצת חמלה. (בהתייחסות לעמ' 69)

חזון ומציאות

את החזון שלנו לטבעונות הוליסטית כבר הצגנו בהתחלה. אין זה אומר שאנו או אחרים נוהגים בו בצורה מושלמת. מושלמות אינה תכונה אנושית והחיים הם דבר מורכב ולא ניתן לפרוט כל מצב לכללי התנהגות ברורים ומוחלטים ולכן חשוב שיהיו אידיאלים וערכים אשר יוכלו להראות לנו את הכיוון בכל סיטואציה ודילמה. הבחירה בסופו של דבר היא שלנו.

באיזה עולם אני רוצה לחיות? האם אני רוצה לגרום סבל או לא ? האם זה הכרחי? איך אני רוצה לחיות? מה אני רוצה להשאיר לדורות אחרי? מה חשוב לי יותר?

אלה שאלות קיומיות וכרגע לצערינו הרבה אנשים או שאינם עוסקים בהן או מגיעים להנחות יסוד שטחיות שמקורן בתחושת אימפוטנציה של חוסר שליטה כדוגמת " בשביל מה הרי זה במילא  לא ישנה שום דבר" .

אבל יש גם אחרים והם אולי לא מושלמים אבל הם שם, מנסים לעזור וליצור עולם טוב יותר.

כאן אנו מגיעים לארגוני הצלת וזכויות בע"ח למיניהם.

אולי לעיתים הם מדברים ברגשנות רבה – אנושי לא?

אולי הם כועסים על האכזריות שננקטת בבע"ח ומביעים זאת בתשוקה רבה – אנושי לא?

אולי חלק מהם אכן רואים את החיה כשווה להם – אולי לא נסכים אך זוהי השקפה לגיטימית עבורם.

יחד עם זאת נאמרה ביקורת שבעיננו אינה צודקת ומנסה לצייר ארגוני בע"ח כשונים בדרך התנהגותם מארגונים אחרים (עמ' 25). לגיטימי שארגון יציג את האג'נדה שלו באתר שלו הרי לא מדובר בעיתון מדובר באתר שבא להציג את הארגון ואמונותיו וזוהי הבמה הכי לגיטימית לעשות זאת. האם תצפה מאתר שכזה לשכנע באותה מידה ולהיטות שבה הוא משכנע כנגד הרג בע"ח, לשכנע בעד הרג בע"ח?

האם אתה חש שנהגת באותה מידה במכתבך שלך?

דבר שני ישנם כמה רמות של ארגונים יש העוסקים בפתרונות גלובלים כמו למשל ארגון "גרין פיס" , SEA SHEPHERED" , אדם טבע ודין, SPAY ISRAEL ויש ארגונים העוסקים בפתרון בעיות ממוקדות יותר כמו למשל אימוץ בע"ח או העמותה לניסויים בבע"ח. הדבר אינו שונה מארגונים אחרים כמו למשל ארגון העוסק  בזכויות האדם ולצידו ארגוני צדקה להאכלת מחוסרי דיור. (בהתייחסות לעמ' 39)

לבסוף לאמירתך כי פורומים של צמחונים/טבעונים וארגונים לזכויות בעלי חיים אינם מסבירי פנים לדעות מנוגדות.... קשה להאמין שאם פנית מתוך הצורך להתעניין או לקבל תשובות לדילמות שונות נתקלת בסירוב היות ומרבית האנשים בפורומים נמצאים שם בגלל הצורך בחילופי מידע, אך גם בגלל הרצון להשפיע. אנו בספק האם הפנייה אכן הייתה תמימה או שמא מיתממת כפי שהצגת אותה. אולי פנית בצורה מתריסה או צינית? אולי תקפת ופגעת ברגשות של אנשים בפורום בצורת ההתבטאות שלך? אולי, לא היינו שם אז הרי לך ההנאה מהספק. (בהתייחסות לעמ' 28)

ועכשיו נעבור למתודיקה:

הרבה מארגוני בע"ח משתמשים בשיטת הזעזוע ככלי לשכנוע אנשים לא לאכול בשר. אכן הסרטים המוצגים מזעזעים פעם אחר פעם ואיננו יכולים שלא להזיל דימעה על חיה שפושטים את פרוותה בעודה חיה או על דג שנתפס בוו החכה ונגרר באמצעות שפתיו ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. סרטים מסוג זה מזעזעים באותה מידה כמו גם תשדירי בטיחות בדרכים, אך עדיין יש תאונות רבות ואנשים מתים בכבישים כל יום.

הסיבה היא כי רב האנשים לא אוהבים זעזוע ולכן לא יתחברו אליו אלא יעדיפו לקבור אותו במקום אפור וחשוך בתודעה בכדי שיוכלו לשמר את שגרת יומם.

יחד עם זאת סרטונים אלה חשובים על מנת לנפץ את תדמית הפרות המרקדות בפרסומות לחלב או התרנגולת המחייכת שמופיעות בפרסומות למרק. שיטה זו בעיקר טובה באמת לאוכלוסייה המערבית שהתנתקה מתהליך השחיטה מסיבות של נוחות ואסטטיקה ולכן סרטונים מסוג זה נתפסים בה כמזעזעים יותר.

השאלה: " אם בתי המטבחיים היו שקופים כל האנשים היו צמחוניים" האומנם? זוהי שאלה מעניינת אם לא המעניינת ביותר בכל המכתב. התשובה לא דורשת מאמץ רב כל שאנו צריכים זה להביט מעבר לחלונינו. כן, שוב אנו מחזירים אתכם לאתיופיה ... אבל זו פשוט דוגמה מצויינת. והתשובה היא כמובן לא! כאן כמו במרבית החברות הכפריות, בית המטבחיים הוא בבית. ולא, אנשים כאן ברובם אינם צמחונים. סביר גם שלסרט זכויות בע"ח תהיה השפעה קטנה מאוד על האוכלוסייה כאן. בני אדם הם יצורים מסתגלים וככאלה הם מתרגלים למראות קשים כאשר הם נחשפים אליהם בתכיפות רבה ויש לרשותם שני כלים מאוד יעילים: "ראציונליזציה" ו "הכחשה".

פה באתיופיה למשל יוכל לעבוד היטב טיעון דתי כיוון שמדובר בחברה מסורתית יראת שמים, בחברה אחרת אולי דווקא הצידוק הבריאותי וכן יש כאלה שסרטים תיעודיים של הסבל יעזרו להפנות אותם אל הטבעונות. החוכמה היא להשתמש במגוון הנימוקים ולהתאימם לחברה. חשוב לא להמעיט גם בדרך החינוך וההיגיון הבריא כשיטת שכנוע המחמיאה ביותר לאינטילגנציה האנושית ובד"כ גם המאריכה ימים.

ונקנח בשירו של ביאליק ובהשוואה לנאציזם.

בשירו של ביאליק על השחיטה נכתב: "ערפני ככלב" אתה פרשת זאת כהפרדתו של ביאליק בין האדם לחיה ופרשת זאת כמתן לגיטימציה ליחס זה כלפי החיות ואילו אנו דווקא מפרשים זאת אחרת. נראה הדבר כגינוי או כציון לרעה של יחסו של האדם לחיה שהינו השפל שבשפלים ועד כמה וכמה כשנעשה בין אדם לחברו (בן מינו).

ההגנה על בעלי חיים ומחאה כנגד סיבלם אין בה מן האנשה. להיפך מחאה זו באה כנגד תופעת החיפצון בה החיה נתפסת כחפץ או מוצר ולא כיצור נושם, חי ומרגיש. אילולא נועדו החיות לחוש לא היו נולדות כפי שהן נולדות.

בחברה התעשייתית התרנגולות מוחזקות בכלובי סוללה, הפרות מחוברות למכונות חליבה והעור נפשט מהחיה בעודה חיה בכדי להשביח את ה"מוצר". בחברה הכפרית מצליפים בפרות ובעיזים, שוברים לפרות את הזנב בכדי שילכו מהר יותר, קושרים את העיזים על גג המונית בשמש הקופחת וחזק חזק כדי שלא יפלו ואת התרנגולות מחזיקים הפוך, מהרגליים כי כך אפשר לסחוב שלוש תרנגולות ביד אחת.

אז מה איבדנו כאן בדרך? מה המחיר שאנו משלמים באכילת הבשר?

במשפט נירנברג נשפטו פושעים נאצים ומסקנתו של השופט הייתה כי הנ"ל היו מסוגלים לבצע את הפשעים המתועבים שביצעו בגלל העדר חמלה.

האדם הינו יצור עליון וביכולתו להפעיל את כוחו לצרכיו ככל שירצה אולם החמלה היא מה שעוצר אותנו מלעשות זאת. חמלה הינה היכולת לחוש את סיבלו של האחר ולוותר על יכולתינו לשלוט או להפעיל כוח על מנת למנוע סבל מאחר.

החמלה היא העומדת ביסודו של המשפט - מותר האדם מן הבהמה

גם האדם מבקש לעצמו בעת מצוקה מידה של חמלה אם כן מדוע מתקשה הוא להעניקה לאחר.

בעוד האריה לא יחמול על טרפו האדם טמונה בו היכולת לחמול על טרפו ואף על אוייבו.

לאדם יש בחירה להרוס או לא להרוס להרוג או לא להרוג.

רמת החמלה שבתוכינו היא שונה מאדם לאדם השאלה היא מה העדרה אומר עלינו?

יש שמסוגלים להתעלל בחיה מבלי לחוש חמלה, יש שמסוגלים לשחוט חיה במו ידיהם ולא לחוש חמלה, יש המסוגלים רק לצפות בשחיטה ולאכול את בשר החיה מבלי לחוש חמלה, יש שמסוגלים רק לאכול ואינם רוצים או מסוגלים לראות את החיה וכך לא מתמודדים עם החמלה ויש שחומלים.

לא מדובר בקיצוניות ולא בפאניקה וגם לא בתפיסות מוטעות מדובר במידת חמלה שהינה בבסיס האנושיות שלנו כבני אדם שהרי אנו מותרים מהבהמה.

 לתגובות, שאלות הארות והערות נשמח להתייחס באי-מייל: greengil73@yahoo.com

ניתן לראות את מכתבו של עמיחי אלינסון בקישור הבא: http://www.pinat-hay.com/anti-tzim.htm

או לחפש באתר : www.pinat-hay.com